היום זה קורה: כנס Bizportal מספק תשובות - איפה להשקיע ב-2009?

רישמו לפניכם את התאריך - ה-17 בפברואר, כנס פתיחת השנה של Bizportal. הכל תחת שאלה אחת - איך לנהל את הכסף בשנת 2009?
שרות Bizportal |

ב-17 בפברואר,יום שלישי הקרוב, יקיים אתר Bizportal כנס פתיחת שנה חגיגי באולם וואהל סנטר שצמוד לאוניברסיטת בר אילן. בכנס ישתתפו בכירי המומחים בארץ בתחום שוק ההון, לצד פרשני האתר בנושאים השונים. נושא הכנס - איפה לשים את הכסף בשנת 2009?

להרשמה לכנס -

מדד המעו"ף תקוע כבר 3 חודשים בין הרמות של 600 ל-700 נקודות. גם מדד הדאו ג'ונס האמריקני מדשדש כבר מספר חודשים ונסחר כעת בצמוד לרמות שפל. האם זה אומר שזה הזמן עם זאת, ראינו גם אפיקים שרשמו עליות שערים חדות - מדד ת"א-75 עם זינוק של כמעט 30% מתחילת השנה ומדד התל בונד 40 עם זינוק של 10% מתחילת השנה הן רק חלק מהדוגמאות. מה עם הפוטנציאל של המדד הסיני שפתח את 2009 בסערה? מה עם מחיר הנפט שעדיין נסחר בצמוד לרמות שפל ומה עם משבר האשראי שמסרב להרפות ועלול לשוב ולהכות בשוקי ההון?

הדוברים בכנס

אז האם לרוץ למדד ת"א-75 או שבכל זאת עדיף להתמקד במדד המעו"ף? איגרות החוב הקונצרניות הן עדיין הזדמנות או שהסיכון עולה כעת על הסיכוי? יעקב ויינשטיין, מנהל ההשקעות הראשי של מגדל שוקי הון, יהיה הדובר הראשון בכנס וייגע בשאלות אלו כמו גם בנושאים נוספים.

הדובר השני יהיה רוי רגב, יו"ר קסם תעודות סל, שידבר על התנהגות המשקיעים במשבר הנוכחי ויציג את התפיסה - "חזרה לכללי המשק הבסיסיים".

פאנל מומחים - על הסיכונים והסיכויים

2009 נפתחה על רקע שלל כותרות שליליות, בעיקר על ההתרחשויות מעבר לים אך גם בישראל. אין ספק שזו תהיה שנה רעה לכלכלה אך האם זו תהיה שנה רעה נוספת גם לשוק ההון? פאנל בנושא הסיכויים והסיכונים בשוק ההון ב-2009 ידון בשאלה זו, תוך התייחסות לאפיקי ההשקעה השונים.

ייקחו חלק בפאנל: בפאנל ייקחו חלק

- אמיר איל, יו"ר בית ההשקעות אינפיניטי

- גלעד שמעוני, מנכ"ל קרנות הנאמנות של אקסלנס נשואה

-אייל גורביץ', המנתח הטכני של אתר Bizportal

- שלמה גרינברג, פרשן וול סטריט של אתר Bizportal.

אייל גורביץ' - ניתוח מניות לבקשת הקהל

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.