לבייב מאמין: מחפש למכור את Apthorp במנהטן ב-552 מ' ד'
הצרות הפוקדות את שוק הנדל"ן האמריקני לא מונעות מבעל השליטה בחברת אפריקה ישראל, לב לבייב, לנסות למכור ברווח נכסים שרכש בניו יורק, בשלהי בועת הנדל"ן של 2007. כך עולה ממסמכים שהוגשו לבית המשפט בניו יורק המצוטטים במגזין הנדל"ן האמריקני המכובד ה-"The Real Deal".
לבייב שכר בחודש נובמבר את סוכנות הנדל"ן העולמית CB Richard Ellis כדי שתעזור לו למכור את בניין אפתורפ (Apthorp) במנהטן ניו יורק, תמורת 552 מיליון דולר, כך ע"פ מסמכים שהוגשו לבית המשפט בניו יורק בו מתנהל המאבק המשפטי עם השותף בבניין הדירות, מוריס מאן, הבעלים של חברת הנדל"ן מאן ריאלטי (Mann Realty).
ביום שישי שעבר הגיש לבייב לבית המשפט בקשה להוצאת צו, שיחייב להעביר לידיו את השליטה בבניין אפתורפ, תחת הטענה, כי מאן "איבד את הצפון כמנהל הפרויקט" כך לפי פרסום בוול סטריט ז'ורנל. מדובר בנכס היסטורי שנרכש במארס 2007 על ידי אפריקה ישראל, בשותפות (בחלקים שווים - 50%) עם מאן ריאלטי תמורת 426 מיליון דולר. כוונת החברות הייתה לשפץ את הנכס, להרחיבו בהתאם לזכויות הבנייה הקיימות ולהפוך אותו בתוך 5 שנים לבניין דירות יוקרה המיועדות למכירה.
אך כידוע, שנת 2008 לא הייתה שנה קלה לשוק הנדל"ן ולפי הכתוב בז'ורנל, רק דירה אחת מתוך 163 הדירות בפרויקט נמכרה. בינתיים החברות הסתבכו עם המממנים של פרויקט השיפוץ של הבניין הממוקם בצד הצפוני-מערבי (Upper West Side) של מנהטן, שכונה בין סנטרל פארק לבין נהר ההדסון.
בנק אנגלו-אייריש סיפק הלוואה בסך 385 מיליון דולר וחברת אפולו ריל אסטייט נתנה הלוואת מזנין (השלמה לאשראי הבנקאי) בסך 135 מיליון דולר לצורך רכישת, שיפוץ, פיתוח ושיווק הפרויקט. אך כאשר שוק הנדל"ן צנח, אפולו החלה להתנגד לתקציב הפרויקט ובחודש אוגוסט היא ביצעה "קריאה לכסף" (מונח באנגלית - capital call, המתייחס למצב בו המלווים דורשים כסף לפי הצורך). בתחילת דצמבר חזרה אפולו על התהליך ודרשה 22.7 מיליון דולר.
בתגובה לכך, הגיש מאן תביעה בטענה כי אפולו מנסה להתחמק ממחויבויותיה. אך עוד באותו היום של התביעה השיג מאן הסכם זמני עם אפולו. לבייב שראה את המתרחש הגיש תביעת חירום בה הוא דורש להעביר באופן מיידי את השליטה על ניהול הבניין לאפריקה ישראל.
בתוך כך, במסמכים שהגיש לבייב לבית המשפט בניו יורק הוא טוען, כי וועד הדירקטורים של הפרויקט הסכים לשכור את CB Richard Ellis לצורך מכירת הבניין, אך מאן דחה את ההצעה. במגזין מצוטט עורך דינו של מאן אומר, כי לא היה כל הסכם שבמסגרתו הוצע הבניין למכירה. העו"ד הוסיף וטען, כי "העמדת הנכס למכירה יהפוך את מכירת הדירות לבלתי אפשרית".
הנסיון של לבייב למכור את בניין האפתורפ מצטרף למהלכים נוספים למכירת פרויקטי נדל"ן בארה"ב, עליהן דיווחה אפריקה ישראל לאחרונה. באמצע חודש נובמבר הודיעה החברה כי החלה בפעולות להשלמת הסכם מכירה בפרויקט הממוקם ב- 23 wall street וב- "15 broad street" בניו יורק, תמורת סך כולל של 150 מיליון דולר.
כמו כן, החברה הודיעה על מכירת 49.9% מפרויקט "the clock tower" בניו-יורק, תמורת השקעה בסך כולל של כ- 149.7 מיליון דולר.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
