לבייב מאמין: מחפש למכור את Apthorp במנהטן ב-552 מ' ד'
הצרות הפוקדות את שוק הנדל"ן האמריקני לא מונעות מבעל השליטה בחברת אפריקה ישראל, לב לבייב, לנסות למכור ברווח נכסים שרכש בניו יורק, בשלהי בועת הנדל"ן של 2007. כך עולה ממסמכים שהוגשו לבית המשפט בניו יורק המצוטטים במגזין הנדל"ן האמריקני המכובד ה-"The Real Deal".
לבייב שכר בחודש נובמבר את סוכנות הנדל"ן העולמית CB Richard Ellis כדי שתעזור לו למכור את בניין אפתורפ (Apthorp) במנהטן ניו יורק, תמורת 552 מיליון דולר, כך ע"פ מסמכים שהוגשו לבית המשפט בניו יורק בו מתנהל המאבק המשפטי עם השותף בבניין הדירות, מוריס מאן, הבעלים של חברת הנדל"ן מאן ריאלטי (Mann Realty).
ביום שישי שעבר הגיש לבייב לבית המשפט בקשה להוצאת צו, שיחייב להעביר לידיו את השליטה בבניין אפתורפ, תחת הטענה, כי מאן "איבד את הצפון כמנהל הפרויקט" כך לפי פרסום בוול סטריט ז'ורנל. מדובר בנכס היסטורי שנרכש במארס 2007 על ידי אפריקה ישראל, בשותפות (בחלקים שווים - 50%) עם מאן ריאלטי תמורת 426 מיליון דולר. כוונת החברות הייתה לשפץ את הנכס, להרחיבו בהתאם לזכויות הבנייה הקיימות ולהפוך אותו בתוך 5 שנים לבניין דירות יוקרה המיועדות למכירה.
אך כידוע, שנת 2008 לא הייתה שנה קלה לשוק הנדל"ן ולפי הכתוב בז'ורנל, רק דירה אחת מתוך 163 הדירות בפרויקט נמכרה. בינתיים החברות הסתבכו עם המממנים של פרויקט השיפוץ של הבניין הממוקם בצד הצפוני-מערבי (Upper West Side) של מנהטן, שכונה בין סנטרל פארק לבין נהר ההדסון.
בנק אנגלו-אייריש סיפק הלוואה בסך 385 מיליון דולר וחברת אפולו ריל אסטייט נתנה הלוואת מזנין (השלמה לאשראי הבנקאי) בסך 135 מיליון דולר לצורך רכישת, שיפוץ, פיתוח ושיווק הפרויקט. אך כאשר שוק הנדל"ן צנח, אפולו החלה להתנגד לתקציב הפרויקט ובחודש אוגוסט היא ביצעה "קריאה לכסף" (מונח באנגלית - capital call, המתייחס למצב בו המלווים דורשים כסף לפי הצורך). בתחילת דצמבר חזרה אפולו על התהליך ודרשה 22.7 מיליון דולר.
בתגובה לכך, הגיש מאן תביעה בטענה כי אפולו מנסה להתחמק ממחויבויותיה. אך עוד באותו היום של התביעה השיג מאן הסכם זמני עם אפולו. לבייב שראה את המתרחש הגיש תביעת חירום בה הוא דורש להעביר באופן מיידי את השליטה על ניהול הבניין לאפריקה ישראל.
בתוך כך, במסמכים שהגיש לבייב לבית המשפט בניו יורק הוא טוען, כי וועד הדירקטורים של הפרויקט הסכים לשכור את CB Richard Ellis לצורך מכירת הבניין, אך מאן דחה את ההצעה. במגזין מצוטט עורך דינו של מאן אומר, כי לא היה כל הסכם שבמסגרתו הוצע הבניין למכירה. העו"ד הוסיף וטען, כי "העמדת הנכס למכירה יהפוך את מכירת הדירות לבלתי אפשרית".
הנסיון של לבייב למכור את בניין האפתורפ מצטרף למהלכים נוספים למכירת פרויקטי נדל"ן בארה"ב, עליהן דיווחה אפריקה ישראל לאחרונה. באמצע חודש נובמבר הודיעה החברה כי החלה בפעולות להשלמת הסכם מכירה בפרויקט הממוקם ב- 23 wall street וב- "15 broad street" בניו יורק, תמורת סך כולל של 150 מיליון דולר.
כמו כן, החברה הודיעה על מכירת 49.9% מפרויקט "the clock tower" בניו-יורק, תמורת השקעה בסך כולל של כ- 149.7 מיליון דולר.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
בינה מלאכותית גנרי AI generic סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי. סיווג לפי רמת סיכון, דרישת הסבר כללית, ואחריות גם כשיש צד שלישי
הדוח הסופי של הצוות הבין משרדי לבחינת שימושי בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי מתפרסם ביום רביעי ומציב כיוון רגולטורי די חד. אסדרה שמתרכזת קודם כל במערכות שמוגדרות כבעלות סיכון גבוה, ולא בניסיון להדק ברגים על כל שימוש טכנולוגי באשר הוא. נקודת המוצא היא שהבינה המלאכותית כבר בתוך המערכת, ולכן השאלה היא איפה היא עלולה לייצר פגיעה צרכנית, בעיות תחרות, או השפעה על יציבות.
הדוח מציף את נקודות החיכוך המוכרות, כמו פרטיות והטיה, אבל נכנס גם לעולמות של ניהול סיכונים ותפעול בפועל. בתוך זה הוא מתייחס גם לזירה שהולכת ותופסת נפח ככל שהכלים משתכללים, הונאות ודיסאינפורמציה שנכנסות דרך ערוצים דיגיטליים ונוגעות ישירות לפעילות פיננסית יומיומית.
לא כל מערכת באותו משקל, משקל הבינה המלאכותית יורד לקרקע
בבסיס ההמלצות נמצאת חלוקה לפי רמת סיכון. הדוח מפרט איך מעריכים סיכונים ביחס למערכות בינה מלאכותית שיכולות להשתלב בשירות לקוחות, בקבלת החלטות, בניטור חריגות, בחיתום, באשראי ובניהול סיכונים. ההבחנה הזאת מכוונת את הפיקוח למקומות שבהם יש השפעה מהותית על לקוח או על השוק, ולא רק שימוש טכני פנימי. בדוח גם יש עדכון לחלוקה עצמה, עם מעבר לשתי קטגוריות עבודה, סיכון נמוך-בינוני מול סיכון גבוה, כדי להקל על היישום.
כדי שזה לא יישאר ברמת עקרונות, הדוח מציג ארגז כלים שמדבר על תהליך קבלת החלטות, ניהול סיכונים, בקרה ופיקוח על מערכות בינה מלאכותית. הכיוון הוא להשאיר לגופים הפיננסיים גמישות יישום לפי אופי השירות ומהותיותו, אבל עם דרישות עבודה מסודרות של אחריות, תיעוד ושליטה.
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מדגיש שהסיפור לא נגמר במדיניות על הנייר. הוא נשען גם על כללי ממשל תאגידי קיימים שמגדירים תפקידים לדירקטוריון ולהנהלה הבכירה כשמכניסים טכנולוגיות חדשות ומפתחים מערכות ומודלים, ומציף אפשרות להשלים את המעטפת בכלים ייעודיים לממשל בינה מלאכותית לפי הצורך.
.jpg)