לבייב מאמין: מחפש למכור את Apthorp במנהטן ב-552 מ' ד'
הצרות הפוקדות את שוק הנדל"ן האמריקני לא מונעות מבעל השליטה בחברת אפריקה ישראל, לב לבייב, לנסות למכור ברווח נכסים שרכש בניו יורק, בשלהי בועת הנדל"ן של 2007. כך עולה ממסמכים שהוגשו לבית המשפט בניו יורק המצוטטים במגזין הנדל"ן האמריקני המכובד ה-"The Real Deal".
לבייב שכר בחודש נובמבר את סוכנות הנדל"ן העולמית CB Richard Ellis כדי שתעזור לו למכור את בניין אפתורפ (Apthorp) במנהטן ניו יורק, תמורת 552 מיליון דולר, כך ע"פ מסמכים שהוגשו לבית המשפט בניו יורק בו מתנהל המאבק המשפטי עם השותף בבניין הדירות, מוריס מאן, הבעלים של חברת הנדל"ן מאן ריאלטי (Mann Realty).
ביום שישי שעבר הגיש לבייב לבית המשפט בקשה להוצאת צו, שיחייב להעביר לידיו את השליטה בבניין אפתורפ, תחת הטענה, כי מאן "איבד את הצפון כמנהל הפרויקט" כך לפי פרסום בוול סטריט ז'ורנל. מדובר בנכס היסטורי שנרכש במארס 2007 על ידי אפריקה ישראל, בשותפות (בחלקים שווים - 50%) עם מאן ריאלטי תמורת 426 מיליון דולר. כוונת החברות הייתה לשפץ את הנכס, להרחיבו בהתאם לזכויות הבנייה הקיימות ולהפוך אותו בתוך 5 שנים לבניין דירות יוקרה המיועדות למכירה.
אך כידוע, שנת 2008 לא הייתה שנה קלה לשוק הנדל"ן ולפי הכתוב בז'ורנל, רק דירה אחת מתוך 163 הדירות בפרויקט נמכרה. בינתיים החברות הסתבכו עם המממנים של פרויקט השיפוץ של הבניין הממוקם בצד הצפוני-מערבי (Upper West Side) של מנהטן, שכונה בין סנטרל פארק לבין נהר ההדסון.
בנק אנגלו-אייריש סיפק הלוואה בסך 385 מיליון דולר וחברת אפולו ריל אסטייט נתנה הלוואת מזנין (השלמה לאשראי הבנקאי) בסך 135 מיליון דולר לצורך רכישת, שיפוץ, פיתוח ושיווק הפרויקט. אך כאשר שוק הנדל"ן צנח, אפולו החלה להתנגד לתקציב הפרויקט ובחודש אוגוסט היא ביצעה "קריאה לכסף" (מונח באנגלית - capital call, המתייחס למצב בו המלווים דורשים כסף לפי הצורך). בתחילת דצמבר חזרה אפולו על התהליך ודרשה 22.7 מיליון דולר.
בתגובה לכך, הגיש מאן תביעה בטענה כי אפולו מנסה להתחמק ממחויבויותיה. אך עוד באותו היום של התביעה השיג מאן הסכם זמני עם אפולו. לבייב שראה את המתרחש הגיש תביעת חירום בה הוא דורש להעביר באופן מיידי את השליטה על ניהול הבניין לאפריקה ישראל.
בתוך כך, במסמכים שהגיש לבייב לבית המשפט בניו יורק הוא טוען, כי וועד הדירקטורים של הפרויקט הסכים לשכור את CB Richard Ellis לצורך מכירת הבניין, אך מאן דחה את ההצעה. במגזין מצוטט עורך דינו של מאן אומר, כי לא היה כל הסכם שבמסגרתו הוצע הבניין למכירה. העו"ד הוסיף וטען, כי "העמדת הנכס למכירה יהפוך את מכירת הדירות לבלתי אפשרית".
הנסיון של לבייב למכור את בניין האפתורפ מצטרף למהלכים נוספים למכירת פרויקטי נדל"ן בארה"ב, עליהן דיווחה אפריקה ישראל לאחרונה. באמצע חודש נובמבר הודיעה החברה כי החלה בפעולות להשלמת הסכם מכירה בפרויקט הממוקם ב- 23 wall street וב- "15 broad street" בניו יורק, תמורת סך כולל של 150 מיליון דולר.
כמו כן, החברה הודיעה על מכירת 49.9% מפרויקט "the clock tower" בניו-יורק, תמורת השקעה בסך כולל של כ- 149.7 מיליון דולר.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
