לבייב מאמין: מחפש למכור את Apthorp במנהטן ב-552 מ' ד'
הצרות הפוקדות את שוק הנדל"ן האמריקני לא מונעות מבעל השליטה בחברת אפריקה ישראל, לב לבייב, לנסות למכור ברווח נכסים שרכש בניו יורק, בשלהי בועת הנדל"ן של 2007. כך עולה ממסמכים שהוגשו לבית המשפט בניו יורק המצוטטים במגזין הנדל"ן האמריקני המכובד ה-"The Real Deal".
לבייב שכר בחודש נובמבר את סוכנות הנדל"ן העולמית CB Richard Ellis כדי שתעזור לו למכור את בניין אפתורפ (Apthorp) במנהטן ניו יורק, תמורת 552 מיליון דולר, כך ע"פ מסמכים שהוגשו לבית המשפט בניו יורק בו מתנהל המאבק המשפטי עם השותף בבניין הדירות, מוריס מאן, הבעלים של חברת הנדל"ן מאן ריאלטי (Mann Realty).
ביום שישי שעבר הגיש לבייב לבית המשפט בקשה להוצאת צו, שיחייב להעביר לידיו את השליטה בבניין אפתורפ, תחת הטענה, כי מאן "איבד את הצפון כמנהל הפרויקט" כך לפי פרסום בוול סטריט ז'ורנל. מדובר בנכס היסטורי שנרכש במארס 2007 על ידי אפריקה ישראל, בשותפות (בחלקים שווים - 50%) עם מאן ריאלטי תמורת 426 מיליון דולר. כוונת החברות הייתה לשפץ את הנכס, להרחיבו בהתאם לזכויות הבנייה הקיימות ולהפוך אותו בתוך 5 שנים לבניין דירות יוקרה המיועדות למכירה.
אך כידוע, שנת 2008 לא הייתה שנה קלה לשוק הנדל"ן ולפי הכתוב בז'ורנל, רק דירה אחת מתוך 163 הדירות בפרויקט נמכרה. בינתיים החברות הסתבכו עם המממנים של פרויקט השיפוץ של הבניין הממוקם בצד הצפוני-מערבי (Upper West Side) של מנהטן, שכונה בין סנטרל פארק לבין נהר ההדסון.
בנק אנגלו-אייריש סיפק הלוואה בסך 385 מיליון דולר וחברת אפולו ריל אסטייט נתנה הלוואת מזנין (השלמה לאשראי הבנקאי) בסך 135 מיליון דולר לצורך רכישת, שיפוץ, פיתוח ושיווק הפרויקט. אך כאשר שוק הנדל"ן צנח, אפולו החלה להתנגד לתקציב הפרויקט ובחודש אוגוסט היא ביצעה "קריאה לכסף" (מונח באנגלית - capital call, המתייחס למצב בו המלווים דורשים כסף לפי הצורך). בתחילת דצמבר חזרה אפולו על התהליך ודרשה 22.7 מיליון דולר.
בתגובה לכך, הגיש מאן תביעה בטענה כי אפולו מנסה להתחמק ממחויבויותיה. אך עוד באותו היום של התביעה השיג מאן הסכם זמני עם אפולו. לבייב שראה את המתרחש הגיש תביעת חירום בה הוא דורש להעביר באופן מיידי את השליטה על ניהול הבניין לאפריקה ישראל.
בתוך כך, במסמכים שהגיש לבייב לבית המשפט בניו יורק הוא טוען, כי וועד הדירקטורים של הפרויקט הסכים לשכור את CB Richard Ellis לצורך מכירת הבניין, אך מאן דחה את ההצעה. במגזין מצוטט עורך דינו של מאן אומר, כי לא היה כל הסכם שבמסגרתו הוצע הבניין למכירה. העו"ד הוסיף וטען, כי "העמדת הנכס למכירה יהפוך את מכירת הדירות לבלתי אפשרית".
הנסיון של לבייב למכור את בניין האפתורפ מצטרף למהלכים נוספים למכירת פרויקטי נדל"ן בארה"ב, עליהן דיווחה אפריקה ישראל לאחרונה. באמצע חודש נובמבר הודיעה החברה כי החלה בפעולות להשלמת הסכם מכירה בפרויקט הממוקם ב- 23 wall street וב- "15 broad street" בניו יורק, תמורת סך כולל של 150 מיליון דולר.
כמו כן, החברה הודיעה על מכירת 49.9% מפרויקט "the clock tower" בניו-יורק, תמורת השקעה בסך כולל של כ- 149.7 מיליון דולר.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
