אייל קליין: "אובאמה יעשה קולות של שטיח עד ינואר אבל אין לו שפנים בכובע"
לאחר הטלטלות שעברו על השווקים בימים האחרונים מפרסם היום אייל קליין, אסטרטג שווקים בינלאומיים בבית ההשקעות איי.בי.איי, סקירה שבועית. קליין אומר כי "המשקיעים כמו גם הציבור הרחב יתחילו בקרוב להאמין שהמצב הנוכחי – קשה ככל שיהיה – הוא זמני, ושהכלכלה הריאלית תעבור אומנם תקופה קשה, אך בסופו של דבר תצליח להתאושש".
התקופה הקרובה תתאפיין בתנודתיות רבה, סגירה של קרנות גידור, הורדת מינופים, ירידה נוספת במחירי הנדל"ן, והתהליך צפוי להיות ממושך ולעיתים כואב. ואולם, בסופו של יום, אנו בדעה כי מאמצי הממשלות יצליחו לעצור את הסחף וכי אנו הולכים ומתקרבים ליום, שבו יהיה כדאי לצאת לשוקי המניות והאג"ח בחו"ל ולאסוף מציאות כמוהן מוצאים אולי אחת למאה שנה, אומר קליין.
הבעיה העיקרית כיום, אומר קליין, היא שלפעילים בשוק ההון אין אמון. גם לציבור הרחב בעולם אין אמון. אין להם אמון במניות, באג"ח, בתחזיות הרווח של החברות. אין אמון בכלכלה האמריקנית, וגם לא בכלכלת אירופה והמזרח הרחוק. אין אמון בחברות הדירוג, לא בבנקים המרכזיים וגם לא בתוכניות החילוץ וההצלה של הממשלות.
קליין לא תולה תקוות רבות בהנשיא הנבחר של ארה"ב, ברק אובאמה. אובאמה מבטיח שינוי אבל ברור לכולם, שאין לו שפנים בכובע, אין לו רעיונות חדשים או דרך חדשה. את מרבית האג'נדה הכלכלית שלו, הוא יזכה ליישם אולי לקראת סוף הקדנציה, ייתכן שרק במהלך הקדנציה השנייה.
נזכיר כי בין היתר, קמפיין הבחירות של אובאמה הבטיח נושאים כמו: השבחת מערכת החינוך, הפחתת שכר לימוד, שירותי בריאות לכל, הפחתת התלות של ארה"ב בנפט ומוצריו, החלת פנסיה חובה, ועוד נושאים שאין לארה"ב כיום כסף לממן . מעבר לכך, אובאמה מתחבא כרגע מאחורי הנשיא המכהן ובמהלך החודשיים הקרובים (עד ה-20 בינואר) הוא צפוי לעשות קולות של שטיח ולהרבות באמירות ממלכתיות, כלליות שלא אומרות הרבה, מעריכים באיי.בי.איי.
קליין אומר כי לחוסר האמון המתקדם שפיתח הציבור האמריקני ניתן להוסיף גם את חוסר הקורדינציה המופגנת של הממשל, שעה שהוא ביד אחד (משרד האוצר) מכריז על תוכנית סיוע לבעלי בתים, ולמחרת מופתע לגלות כי היד השנייה (ה-FDIC) יוזמת תוכנית סיוע משלה מבלי כל תיאום בין התוכניות.
הבלאגן נמשך גם בכל הקשור לטיפול המימשל בקריסת תעשיית הרכב. עובדה מוגמרת היא שפורד וג'נרל מוטורס נמצאות בדרך הבטוחה לפשיטת רגל עד סוף השנה. ממשל בוש הודיע כי אינו מעוניין לסייע לתעשיית הרכב במסגרת תוכנית החירום שאושרה בקונגרס, אובאמה דווקא מצהיר מעל לבמות כי: "אם ענף הרכב יקרוס – ארה"ב תגלוש למיתון קשה" ולכן לדעתו יש "להגיב לבעיה ולסייע ע"י הלוואות גישור לפני שיהיה מאוחר". בתוך כך אובאמה מזהיר שלא לתת לחברות צ'ק פתוח על חשבון משלם המיסים".
קליין מוסיף כי גם מה שקורה בדוחות הכספיים של החברות תורם לתחושת הלחץ וחוסר הוודאות של ציבור המשקיעים. קל לראות מהדוחות כי החברות נמצאות בחושך מוחלט בלי שום יכולת להעריך לאן פניהן מועדות. בשבוע שעבר, הדבר היה בולט במיוחד בדוחות של אינטל ובסט ביי אשר חתכו בחדות את תחזיות ההכנסות שלהן.
כך למשל, בסט ביי הורידה את תחזית הרווח למניה בפראות מ-3.32 דולר ל-2.6 דולר, בעוד אינטל עדכנה את תחזית ההכנסות לרבעון הרביעי כלפי מטה בלא פחות ממיליארד וחצי דולר (ירידה מ-10.5 מיליארד דולר ל-9 מיליארד דולר). אבל כל זה עוד כלום - מה שמדהים באמת, זה שהתחזית "הישנה" של אינטל פורסמה בסך הכל לפני חודש ימים - מה שמדגים עד כמה מהר המצב בשוק מתדרדר ועד כמה קודרים הם השמיים באופק.
באיי.בי.איי מציינים כי תשואת האג"ח הממשלתי של ארה"ב לטווח של 3 חודשים עומדת על תשואת שפל של 0.13% (שנתי), ואג"ח לטווח של 4 שבועות נסחר כיום בתשואה שנתית של 0.05%. במילים אחרות – המשקיעים לא מעוניינים בכלום מלבד הידיעה שיקבלו במועד הפדיון את כספם.
בבורסת החוזים העתידיים בשיקגו מאותת המסחר בחוזים העתידיים על ריבית הפד כי השוק מייחס הסתברות של 84% להפחתת ריבית נוספת של חצי אחוז – כלומר צפי לכך שהריבית בארה"ב תרד משיעור של 1% לשיעור של 0.5%.
בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
