אייל קליין: "אובאמה יעשה קולות של שטיח עד ינואר אבל אין לו שפנים בכובע"
לאחר הטלטלות שעברו על השווקים בימים האחרונים מפרסם היום אייל קליין, אסטרטג שווקים בינלאומיים בבית ההשקעות איי.בי.איי, סקירה שבועית. קליין אומר כי "המשקיעים כמו גם הציבור הרחב יתחילו בקרוב להאמין שהמצב הנוכחי – קשה ככל שיהיה – הוא זמני, ושהכלכלה הריאלית תעבור אומנם תקופה קשה, אך בסופו של דבר תצליח להתאושש".
התקופה הקרובה תתאפיין בתנודתיות רבה, סגירה של קרנות גידור, הורדת מינופים, ירידה נוספת במחירי הנדל"ן, והתהליך צפוי להיות ממושך ולעיתים כואב. ואולם, בסופו של יום, אנו בדעה כי מאמצי הממשלות יצליחו לעצור את הסחף וכי אנו הולכים ומתקרבים ליום, שבו יהיה כדאי לצאת לשוקי המניות והאג"ח בחו"ל ולאסוף מציאות כמוהן מוצאים אולי אחת למאה שנה, אומר קליין.
הבעיה העיקרית כיום, אומר קליין, היא שלפעילים בשוק ההון אין אמון. גם לציבור הרחב בעולם אין אמון. אין להם אמון במניות, באג"ח, בתחזיות הרווח של החברות. אין אמון בכלכלה האמריקנית, וגם לא בכלכלת אירופה והמזרח הרחוק. אין אמון בחברות הדירוג, לא בבנקים המרכזיים וגם לא בתוכניות החילוץ וההצלה של הממשלות.
קליין לא תולה תקוות רבות בהנשיא הנבחר של ארה"ב, ברק אובאמה. אובאמה מבטיח שינוי אבל ברור לכולם, שאין לו שפנים בכובע, אין לו רעיונות חדשים או דרך חדשה. את מרבית האג'נדה הכלכלית שלו, הוא יזכה ליישם אולי לקראת סוף הקדנציה, ייתכן שרק במהלך הקדנציה השנייה.
נזכיר כי בין היתר, קמפיין הבחירות של אובאמה הבטיח נושאים כמו: השבחת מערכת החינוך, הפחתת שכר לימוד, שירותי בריאות לכל, הפחתת התלות של ארה"ב בנפט ומוצריו, החלת פנסיה חובה, ועוד נושאים שאין לארה"ב כיום כסף לממן . מעבר לכך, אובאמה מתחבא כרגע מאחורי הנשיא המכהן ובמהלך החודשיים הקרובים (עד ה-20 בינואר) הוא צפוי לעשות קולות של שטיח ולהרבות באמירות ממלכתיות, כלליות שלא אומרות הרבה, מעריכים באיי.בי.איי.
קליין אומר כי לחוסר האמון המתקדם שפיתח הציבור האמריקני ניתן להוסיף גם את חוסר הקורדינציה המופגנת של הממשל, שעה שהוא ביד אחד (משרד האוצר) מכריז על תוכנית סיוע לבעלי בתים, ולמחרת מופתע לגלות כי היד השנייה (ה-FDIC) יוזמת תוכנית סיוע משלה מבלי כל תיאום בין התוכניות.
הבלאגן נמשך גם בכל הקשור לטיפול המימשל בקריסת תעשיית הרכב. עובדה מוגמרת היא שפורד וג'נרל מוטורס נמצאות בדרך הבטוחה לפשיטת רגל עד סוף השנה. ממשל בוש הודיע כי אינו מעוניין לסייע לתעשיית הרכב במסגרת תוכנית החירום שאושרה בקונגרס, אובאמה דווקא מצהיר מעל לבמות כי: "אם ענף הרכב יקרוס – ארה"ב תגלוש למיתון קשה" ולכן לדעתו יש "להגיב לבעיה ולסייע ע"י הלוואות גישור לפני שיהיה מאוחר". בתוך כך אובאמה מזהיר שלא לתת לחברות צ'ק פתוח על חשבון משלם המיסים".
קליין מוסיף כי גם מה שקורה בדוחות הכספיים של החברות תורם לתחושת הלחץ וחוסר הוודאות של ציבור המשקיעים. קל לראות מהדוחות כי החברות נמצאות בחושך מוחלט בלי שום יכולת להעריך לאן פניהן מועדות. בשבוע שעבר, הדבר היה בולט במיוחד בדוחות של אינטל ובסט ביי אשר חתכו בחדות את תחזיות ההכנסות שלהן.
כך למשל, בסט ביי הורידה את תחזית הרווח למניה בפראות מ-3.32 דולר ל-2.6 דולר, בעוד אינטל עדכנה את תחזית ההכנסות לרבעון הרביעי כלפי מטה בלא פחות ממיליארד וחצי דולר (ירידה מ-10.5 מיליארד דולר ל-9 מיליארד דולר). אבל כל זה עוד כלום - מה שמדהים באמת, זה שהתחזית "הישנה" של אינטל פורסמה בסך הכל לפני חודש ימים - מה שמדגים עד כמה מהר המצב בשוק מתדרדר ועד כמה קודרים הם השמיים באופק.
באיי.בי.איי מציינים כי תשואת האג"ח הממשלתי של ארה"ב לטווח של 3 חודשים עומדת על תשואת שפל של 0.13% (שנתי), ואג"ח לטווח של 4 שבועות נסחר כיום בתשואה שנתית של 0.05%. במילים אחרות – המשקיעים לא מעוניינים בכלום מלבד הידיעה שיקבלו במועד הפדיון את כספם.
בבורסת החוזים העתידיים בשיקגו מאותת המסחר בחוזים העתידיים על ריבית הפד כי השוק מייחס הסתברות של 84% להפחתת ריבית נוספת של חצי אחוז – כלומר צפי לכך שהריבית בארה"ב תרד משיעור של 1% לשיעור של 0.5%.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
