אייל קליין: "אובאמה יעשה קולות של שטיח עד ינואר אבל אין לו שפנים בכובע"

"אנו הולכים ומתקרבים ליום, שבו יהיה כדאי לצאת לשוקי המניות והאג"ח בחו"ל ולאסוף מציאות כמוהן מוצאים אולי אחת למאה שנה"
קובי ישעיהו |

לאחר הטלטלות שעברו על השווקים בימים האחרונים מפרסם היום אייל קליין, אסטרטג שווקים בינלאומיים בבית ההשקעות איי.בי.איי, סקירה שבועית. קליין אומר כי "המשקיעים כמו גם הציבור הרחב יתחילו בקרוב להאמין שהמצב הנוכחי – קשה ככל שיהיה – הוא זמני, ושהכלכלה הריאלית תעבור אומנם תקופה קשה, אך בסופו של דבר תצליח להתאושש".

התקופה הקרובה תתאפיין בתנודתיות רבה, סגירה של קרנות גידור, הורדת מינופים, ירידה נוספת במחירי הנדל"ן, והתהליך צפוי להיות ממושך ולעיתים כואב. ואולם, בסופו של יום, אנו בדעה כי מאמצי הממשלות יצליחו לעצור את הסחף וכי אנו הולכים ומתקרבים ליום, שבו יהיה כדאי לצאת לשוקי המניות והאג"ח בחו"ל ולאסוף מציאות כמוהן מוצאים אולי אחת למאה שנה, אומר קליין.

הבעיה העיקרית כיום, אומר קליין, היא שלפעילים בשוק ההון אין אמון. גם לציבור הרחב בעולם אין אמון. אין להם אמון במניות, באג"ח, בתחזיות הרווח של החברות. אין אמון בכלכלה האמריקנית, וגם לא בכלכלת אירופה והמזרח הרחוק. אין אמון בחברות הדירוג, לא בבנקים המרכזיים וגם לא בתוכניות החילוץ וההצלה של הממשלות.

קליין לא תולה תקוות רבות בהנשיא הנבחר של ארה"ב, ברק אובאמה. אובאמה מבטיח שינוי אבל ברור לכולם, שאין לו שפנים בכובע, אין לו רעיונות חדשים או דרך חדשה. את מרבית האג'נדה הכלכלית שלו, הוא יזכה ליישם אולי לקראת סוף הקדנציה, ייתכן שרק במהלך הקדנציה השנייה.

נזכיר כי בין היתר, קמפיין הבחירות של אובאמה הבטיח נושאים כמו: השבחת מערכת החינוך, הפחתת שכר לימוד, שירותי בריאות לכל, הפחתת התלות של ארה"ב בנפט ומוצריו, החלת פנסיה חובה, ועוד נושאים שאין לארה"ב כיום כסף לממן . מעבר לכך, אובאמה מתחבא כרגע מאחורי הנשיא המכהן ובמהלך החודשיים הקרובים (עד ה-20 בינואר) הוא צפוי לעשות קולות של שטיח ולהרבות באמירות ממלכתיות, כלליות שלא אומרות הרבה, מעריכים באיי.בי.איי.

קליין אומר כי לחוסר האמון המתקדם שפיתח הציבור האמריקני ניתן להוסיף גם את חוסר הקורדינציה המופגנת של הממשל, שעה שהוא ביד אחד (משרד האוצר) מכריז על תוכנית סיוע לבעלי בתים, ולמחרת מופתע לגלות כי היד השנייה (ה-FDIC) יוזמת תוכנית סיוע משלה מבלי כל תיאום בין התוכניות.

הבלאגן נמשך גם בכל הקשור לטיפול המימשל בקריסת תעשיית הרכב. עובדה מוגמרת היא שפורד וג'נרל מוטורס נמצאות בדרך הבטוחה לפשיטת רגל עד סוף השנה. ממשל בוש הודיע כי אינו מעוניין לסייע לתעשיית הרכב במסגרת תוכנית החירום שאושרה בקונגרס, אובאמה דווקא מצהיר מעל לבמות כי: "אם ענף הרכב יקרוס – ארה"ב תגלוש למיתון קשה" ולכן לדעתו יש "להגיב לבעיה ולסייע ע"י הלוואות גישור לפני שיהיה מאוחר". בתוך כך אובאמה מזהיר שלא לתת לחברות צ'ק פתוח על חשבון משלם המיסים".

קליין מוסיף כי גם מה שקורה בדוחות הכספיים של החברות תורם לתחושת הלחץ וחוסר הוודאות של ציבור המשקיעים. קל לראות מהדוחות כי החברות נמצאות בחושך מוחלט בלי שום יכולת להעריך לאן פניהן מועדות. בשבוע שעבר, הדבר היה בולט במיוחד בדוחות של אינטל ובסט ביי אשר חתכו בחדות את תחזיות ההכנסות שלהן.

כך למשל, בסט ביי הורידה את תחזית הרווח למניה בפראות מ-3.32 דולר ל-2.6 דולר, בעוד אינטל עדכנה את תחזית ההכנסות לרבעון הרביעי כלפי מטה בלא פחות ממיליארד וחצי דולר (ירידה מ-10.5 מיליארד דולר ל-9 מיליארד דולר). אבל כל זה עוד כלום - מה שמדהים באמת, זה שהתחזית "הישנה" של אינטל פורסמה בסך הכל לפני חודש ימים - מה שמדגים עד כמה מהר המצב בשוק מתדרדר ועד כמה קודרים הם השמיים באופק.

באיי.בי.איי מציינים כי תשואת האג"ח הממשלתי של ארה"ב לטווח של 3 חודשים עומדת על תשואת שפל של 0.13% (שנתי), ואג"ח לטווח של 4 שבועות נסחר כיום בתשואה שנתית של 0.05%. במילים אחרות – המשקיעים לא מעוניינים בכלום מלבד הידיעה שיקבלו במועד הפדיון את כספם.

בבורסת החוזים העתידיים בשיקגו מאותת המסחר בחוזים העתידיים על ריבית הפד כי השוק מייחס הסתברות של 84% להפחתת ריבית נוספת של חצי אחוז – כלומר צפי לכך שהריבית בארה"ב תרד משיעור של 1% לשיעור של 0.5%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: