אייל קליין: "אובאמה יעשה קולות של שטיח עד ינואר אבל אין לו שפנים בכובע"

"אנו הולכים ומתקרבים ליום, שבו יהיה כדאי לצאת לשוקי המניות והאג"ח בחו"ל ולאסוף מציאות כמוהן מוצאים אולי אחת למאה שנה"
קובי ישעיהו |

לאחר הטלטלות שעברו על השווקים בימים האחרונים מפרסם היום אייל קליין, אסטרטג שווקים בינלאומיים בבית ההשקעות איי.בי.איי, סקירה שבועית. קליין אומר כי "המשקיעים כמו גם הציבור הרחב יתחילו בקרוב להאמין שהמצב הנוכחי – קשה ככל שיהיה – הוא זמני, ושהכלכלה הריאלית תעבור אומנם תקופה קשה, אך בסופו של דבר תצליח להתאושש".

התקופה הקרובה תתאפיין בתנודתיות רבה, סגירה של קרנות גידור, הורדת מינופים, ירידה נוספת במחירי הנדל"ן, והתהליך צפוי להיות ממושך ולעיתים כואב. ואולם, בסופו של יום, אנו בדעה כי מאמצי הממשלות יצליחו לעצור את הסחף וכי אנו הולכים ומתקרבים ליום, שבו יהיה כדאי לצאת לשוקי המניות והאג"ח בחו"ל ולאסוף מציאות כמוהן מוצאים אולי אחת למאה שנה, אומר קליין.

הבעיה העיקרית כיום, אומר קליין, היא שלפעילים בשוק ההון אין אמון. גם לציבור הרחב בעולם אין אמון. אין להם אמון במניות, באג"ח, בתחזיות הרווח של החברות. אין אמון בכלכלה האמריקנית, וגם לא בכלכלת אירופה והמזרח הרחוק. אין אמון בחברות הדירוג, לא בבנקים המרכזיים וגם לא בתוכניות החילוץ וההצלה של הממשלות.

קליין לא תולה תקוות רבות בהנשיא הנבחר של ארה"ב, ברק אובאמה. אובאמה מבטיח שינוי אבל ברור לכולם, שאין לו שפנים בכובע, אין לו רעיונות חדשים או דרך חדשה. את מרבית האג'נדה הכלכלית שלו, הוא יזכה ליישם אולי לקראת סוף הקדנציה, ייתכן שרק במהלך הקדנציה השנייה.

נזכיר כי בין היתר, קמפיין הבחירות של אובאמה הבטיח נושאים כמו: השבחת מערכת החינוך, הפחתת שכר לימוד, שירותי בריאות לכל, הפחתת התלות של ארה"ב בנפט ומוצריו, החלת פנסיה חובה, ועוד נושאים שאין לארה"ב כיום כסף לממן . מעבר לכך, אובאמה מתחבא כרגע מאחורי הנשיא המכהן ובמהלך החודשיים הקרובים (עד ה-20 בינואר) הוא צפוי לעשות קולות של שטיח ולהרבות באמירות ממלכתיות, כלליות שלא אומרות הרבה, מעריכים באיי.בי.איי.

קליין אומר כי לחוסר האמון המתקדם שפיתח הציבור האמריקני ניתן להוסיף גם את חוסר הקורדינציה המופגנת של הממשל, שעה שהוא ביד אחד (משרד האוצר) מכריז על תוכנית סיוע לבעלי בתים, ולמחרת מופתע לגלות כי היד השנייה (ה-FDIC) יוזמת תוכנית סיוע משלה מבלי כל תיאום בין התוכניות.

הבלאגן נמשך גם בכל הקשור לטיפול המימשל בקריסת תעשיית הרכב. עובדה מוגמרת היא שפורד וג'נרל מוטורס נמצאות בדרך הבטוחה לפשיטת רגל עד סוף השנה. ממשל בוש הודיע כי אינו מעוניין לסייע לתעשיית הרכב במסגרת תוכנית החירום שאושרה בקונגרס, אובאמה דווקא מצהיר מעל לבמות כי: "אם ענף הרכב יקרוס – ארה"ב תגלוש למיתון קשה" ולכן לדעתו יש "להגיב לבעיה ולסייע ע"י הלוואות גישור לפני שיהיה מאוחר". בתוך כך אובאמה מזהיר שלא לתת לחברות צ'ק פתוח על חשבון משלם המיסים".

קליין מוסיף כי גם מה שקורה בדוחות הכספיים של החברות תורם לתחושת הלחץ וחוסר הוודאות של ציבור המשקיעים. קל לראות מהדוחות כי החברות נמצאות בחושך מוחלט בלי שום יכולת להעריך לאן פניהן מועדות. בשבוע שעבר, הדבר היה בולט במיוחד בדוחות של אינטל ובסט ביי אשר חתכו בחדות את תחזיות ההכנסות שלהן.

כך למשל, בסט ביי הורידה את תחזית הרווח למניה בפראות מ-3.32 דולר ל-2.6 דולר, בעוד אינטל עדכנה את תחזית ההכנסות לרבעון הרביעי כלפי מטה בלא פחות ממיליארד וחצי דולר (ירידה מ-10.5 מיליארד דולר ל-9 מיליארד דולר). אבל כל זה עוד כלום - מה שמדהים באמת, זה שהתחזית "הישנה" של אינטל פורסמה בסך הכל לפני חודש ימים - מה שמדגים עד כמה מהר המצב בשוק מתדרדר ועד כמה קודרים הם השמיים באופק.

באיי.בי.איי מציינים כי תשואת האג"ח הממשלתי של ארה"ב לטווח של 3 חודשים עומדת על תשואת שפל של 0.13% (שנתי), ואג"ח לטווח של 4 שבועות נסחר כיום בתשואה שנתית של 0.05%. במילים אחרות – המשקיעים לא מעוניינים בכלום מלבד הידיעה שיקבלו במועד הפדיון את כספם.

בבורסת החוזים העתידיים בשיקגו מאותת המסחר בחוזים העתידיים על ריבית הפד כי השוק מייחס הסתברות של 84% להפחתת ריבית נוספת של חצי אחוז – כלומר צפי לכך שהריבית בארה"ב תרד משיעור של 1% לשיעור של 0.5%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.