ככה אתם מבזבזים את כספי הפנסיה: 10 הדליפות הגדולות

היועץ הפנסיוני הבכיר דודי הרשברג סוקר את עשרת מקורות הבזבוז בחיסכון ארוך הטווח שלנו, ומעניק כלים לסתימת הדליפות היקרות הללו.
דודי הרשברג |

החסכון הפנסיוני הוא ההשקעה הגדולה ביותר בחיים עבור רוב הישראלים, אך חסכונותיהם של רבים מאתנו סובלים מדליפות כספיות מיותרות האחראיות לאבדן של עשרות עד מאות אלפי שקלים לחוסך.

תחום הפנסיה בישראל עבר לאחרונה שינויים נרחבים, בין השאר עקב קבלת החוק לפנסיה חובה במשק. "חוסך ישראלי ממוצע מאבד עשרות עד מאות אלפי שקלים בתקופת חיים עקב אי התאמה מתמשכת של מכשירי החיסכון שלו למציאות הפנסיונית המשתנה בישראל" אומר דודי הרשברג, יועץ פנסיוני בכיר מחברת רול ייעוץ פנסיוני. "הדבר נובע מחוסר ידע, חוסר תשומת לב, ולעיתים קרובות גם מניסיונם הלא אתי, והלא כל כך חוקי לפעמים, של סוכני ביטוח פנסיוני למקסם ההכנסותיהם ורווחיהם על חשבון טובת הלקוח".

מקורות הבזבוז של כספי החיסכון שלנו אמורים להטריד אותנו מאד, מפני שיש להם משמעות חסרת תקדים לדרך בה אנו ובני ביתנו נבלה את שארית חיינו לאחר הפרישה, אך רוב הישראלים לא עורכים סדר בחסכונות ארוכי הטווח שלהם, ועל כן הם מפסידים באופן מיותר אחוזים רבים מחסכונותיהם. לאחרונה התפרסמו מחקרים המצביעים על כך שכ-25% מהקשישים בישראל חיים מתחת לקו העוני. הרשימה הבאה, המצביעה על עשרת המקורות של דליפה ובזבוז של חסכונות, לא תפתור את הבעיה האקוטית של עוני הקשישים בישראל, אך היא עשויה לשפר לפורשים רבים בהווה ובעתיד את מצב החסכונות ארוכי הטווח שלהם, ולהרחיק אותם מחיי דלות.

עשר הסיבות לבזבוז החסכונות הפנסיוניים לאורך השנים

הכסוי חינם שקיבלתם עולה כסף - ביטוחים שונים ניתנו בעבר במתנה, כחלק משיטת השיווק של תוכניות הביטוח השונות. הכיסויים הללו ניתנו בחינם למשך תקופה של שנתיים או שלוש ולאחר מכן, חברת הביטוח התחילה לגבות עבורם תשלום ללא ידיעת המבוטח. מאחר לא ניתן לבטל ביטוח ללא הודעת המבוטח, וחברות ביטוח וסוכני הביטוח רבים אינם דואגים לעדכן את המבוטחים בסוגייה הזו. על כן ממליץ דודי הרשברג לפנות ליועץ פנסיוני אובייקטיבי, על מנת שייעץ לכם אילו מרכיבים הם חיוניים לכם, ואילו סתם מבזבזים את כספיכם.

אי עדכון מחירים - במהלך השנים האחרונות הוזלו מספר רב של כיסויים ביטוחיים. הכיסויים הללו הם נלווים לקופות הגמל ולביטוחי המנהלים (בקרנות פנסיה הם מהווים חלק מחבילה כוללת בלתי נפרדת). הכיסויים הללו כוללים ביטוחי חיים ביטוחי נכות ומוות מתאונה ועוד. ההוזלה של הכיסויים הללו נובעת מהעליה בתוחלת החיים, וההפרדה החדשה בין מעשנים ללא מעשנים, והוזלת הביטוחים לציבור שאיננו מעשן. הוזלה זו, שיכולה להסתכם בעשרות אחוזים, איננה מתעדכנת אוטומטית, ועל כן מי שלא עדכן אותה עד עתה – סובל למעשה מעלויות ביטוח גבוהות ומיותרות.

אי התאמת המסלול למצבו של המבוטח - בקרנות הפנסיה המקיפות החדשות קיימים שישה מסלולי ביטוח שונים לבחירת העמית (מבוטח). בחירת המסלול מושפע ממצבו המשפחתי של העמית, ממצבו התעסוקתי ומטעמו האישי. במקרים רבים לא קיימת כל התאמה בין מרכיבים אלה למסלול אליו נרשם המבוטח. לדוגמא: עובד רווק שאין לו ילדים, הנקראים בשפה ביטוחית תלויים או שאירים, מבוטח בביטוח חיים. הדבר נובע מכך שקרן הפנסיה לא הגדירה אותו בסטטוס "רווק" לפי הנחיותו. על כן הוא נאלץ לשלם כיסוי שאירים (ביטוח חיים) שעלותו מיותרת עבורו. משמעות אי ההתאמה הזו היא הפסד של כספים המיועדים לפנסיית זקנה.

ריסק במחיר גבוה: היועץ הפנסיוני דודי הרשברג מזהיר את ציבור החוסכים מהחזקת פוליסות קלאסיות מסוג מעורב, שעלויות ה'ריסק' בהן גבוהות ביחס לאלטרנטיבות הקיימות כיום בשוק. לדבריו, פוליסות אלה נמכרו במסגרת ביטוח מנהלים ובמסגרת פוליסות פרט, תחת שמות שונים כ'כלי חיסכון לילדים', 'השכלה גבוהה' ושמות אחרים. רפורמת הניוד בקופות הגמל מאפשרת כיום לכל חוסך להעביר את חסכונותיו מתכנית חיסכון ארוכת טווח אחת למשנה, ללא בעיות ותוך זמן קצר. דודי הרשברג ממליץ לחוסכים לשאול את הסוכן הפנסיוני שלהם, או לפנות ישירות ליועץ פנסיוני, ולברר האם הפוליסה שברשותם הינה מהסוג הנחות עם עלות ריסק גבוהה.

פוליסות ביטוח מנהלים נחותות - תוכניות מנהלים וביטוח שנמכרו בין השנים 1992 ועד 2004 טומנות בחובן דמי ניהול גבוהים אשר מוסתרים היטב בתוך מבנה הביטוח. דמי הניהול האלה הקטינו ומקטינים את החיסכון לפנסיה בעשרות אחוזים. החל משנת 2004 הופרדו דמי הניהול השוטפים מעלות הביטוח, ועלותם המקובלת עומדת על 13% מהפרמיה החודשית השוטפת ואשר משולמים ללא קשר לגובה ביטוח החיים בהן.

לא ידעתם שמגיעה לכם הנחה? - קיימות כיום הנחות רבות בדמי הניהול שאינן מיושמות בפועל, ועל כן הזכאים להם נפגעים למעשה. מדובר על עובדים רבים העובדים במקומות עבודה מסודרים או ותיקים, וכן בעלי מקצועות חופשיים רבים כמו רואי חשבון ועורכי דין אשר זכאים למעשה להנחות בדמי ניהול ובתנאים מיוחדים, אך לא מנצלים אותן. דודי הרשברג ממליץ לעובדים לפנות לאחראי על הביטוח בחברה ולהתעניין בזכאויות ובהנחות המגיעות לעובדים בדמי הניהול על החסכון הפנסיוני, או לפנות ליועץ פנסיוני בלתי תלוי אשר יספק לכם את המידע על זכויותיכם.

הסכמים קיבוציים שאינם מיושמים - הסכמי עבודה רבים במשק הכפופים להסכמים קיבוציים או צווי הרחבה כוללים את סעיף 14. סעיף זה מסדיר למעשה את ההפרשות המלאות של העובדים לפנסיה. לדברי דודי הרשברג, לעיתים קרובות ההפרשות המלאות אינן מיושמות על פי החוק. התופעה שכיחה בעיקר כאשר קיימות לעובד שתי תוכניות פנסיוניות המשלבות קרן פנסיה וביטוח מנהלים. לא פעם נמצאים פערים בין הזכאות להפרשה בפועל המגיעים לאלפי שקלים בשנה. רבים מההפרשים נובעים שנובעים מהפרשת 18.33% מהמשכורת לפנסיה, במקום 19.83% מהשכר עליו מורה החוק.

מגיע לכם זיכוי במס, אבל לא תקבלו אותו - עד לא מזמן היו קיימים הבדלים בין זיכוי המס על הפרשה לקרן פנסיה לעומת ההפרשה לביטוחי מנהלים ולקרנות פנסיה. אך החל מתחילת 2008 קיימת הכרה במס של 35% מההפרשה. אך קיימת סכנה כי רבים לא עדכנו את רמות הזיכוי שלהם והם עדיין משלמים מס גבוה מדי.

רכישה עצמאית – רבים מאתנו מעבירים תשלומים באופן עצמאי לתוכניות ביטוח, לקופות גמל ולקרנות פנסיה. על חלק מהתשלומים הללו אנחנו זכאים להחזרי מס, אך אם לא נדרוש אותם לא נקבלם. דודי הרשברג ממליץ לפנות לסוכני הביטוח שלכם או ליועצים פנסיוניים על מנת לברר האם מגיעים לכם זיכויים או החזרים על תשלום היתר אותו שילמתם. ניתן לקבל החזרי מס עד 7 שנים לאחור.

עברתם מקום עבודה? אתם עלולים להפסיד מכך - עובדים שעבדו לאורך השנים במקום העבודה מסודר נהנו קרוב לודאי מביטוח מנהלים או מפנסיה. אך המעבר למקום עבודה אחר גרר עימו פעמים רבות הפסקה של ההפרשות לקרנות הפנסיה ולביטוחי המנהלים של העובדים. הדבר עלול לקרות מסיבות כאלה ואחרות, כמו למשל שסוכן הביטוח במקום העבודה החדש לא עבד מול אותה חברת ביטוח בו בוטחתם במקום העבודה הישן, ולא היה לו אינטרס להמשיך את הביטוח שלכם מעבודתכם הקודמת. גם כיום, על אף חוקי בכר המחייבים את סוכני הביטוח להעניק ייעוץ הוגן אשר מתחשב ראשית כל באינטרס של המבוטח, עדיין קיימות חריגות רחבות הפוגעות בעובדים. בנושא זה, כאשר לעובד קיים חשד כי זכויותיו מקופחות, טוב אם יחפש ייעוץ אובייקטיבי שיעניק לו תמונה מלאה על זכויותיו הפנסיוניות.

*** דודי הרשברג הוא יועץ פנסיוני מוסמך וותיק. חברת רול ייעוץ פנסיוני בע"מ היא בעלת רשיון יעוץ פנסיוני לתאגיד, ועוסקת בייעוץ פנסיוני בלבד, להבדיל ממכירת מוצרי ביטוח או פנסיה.

חברת רול מצטיינת ביועצים בעלי ניסיון רב (20 שנה) בעלי רשיון יעוץ פנסיוני אשר עוסקים שנים רבות בתחום הפנסיוני דרך היבטים של מיסוי, דיני עבודה לרבות הסכמים קיבוציים), ואפיקי ההשקעה השונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.