אלביט מערכות – תחתית אחרונה או לקראת תחתית נוספת ?

הסוגיה העומדת על הפרק היא האם העובדה ולפיה אלביט מערכות רובצת לפתחה של רמת תמיכה מעלה את הסבירות ולפיה מצויה המניה סביב התחתית האחרונה של מגמת הירידה או שמא מצפה למניה גל ירידות נוסף
אייל גורביץ |

במהלך השנה הנוכחית ניתחתי את מניית אלביט מערכות פעמיים. לראשונה עברה ניתוח מקיף ב-5 לפברואר אז הגעתי למסקנה ולפיה המניה מספקת צ'אנס אחרון לצאת. אז, הצטברו במבנה המחירים מספר סימני חולשה שהעלו את הסבירות לגל ירידות חד. הפעם השנייה הייתה ב-19 לפברואר אז עמד מחיר המניה על 205.27 שקלים למניה אז הייתה ההערכה ולפיה גם ממחיר זה צפויה המניה לסגת. הסוגיה העומדת על הפרק היא האם העובדה ולפיה אלביט מערכות רובצת לפתחה של רמת תמיכה מעלה את הסבירות ולפיה מצויה המניה סביב התחתית האחרונה של מגמת הירידה או שמא מצפה למניה גל ירידות נוסף.

הסימנים

הסדקים במבנה המחירים של אלביט מערכת נובעים ממספר מקורות, ויחד מעלים את הסבירות ולפיה צפויה המניה לגל ירידות נוסף האמור לדרדר אותה לרמות הנמוכות משמעותית מרמת 186 שקלים למניה

1.אם נבחן בכלליות את מבנה המחירים המאפיין את המניה נגיע למסקנה חד משמעית ולפיה המגמה היא מגמת ירידה ברורה. מאז רמת השיא 240.5 שקלים למניה שנקבע בתחילת השנה, מסודרות נקודות השיא והשפל במבנה יורד. כל רמת שיא נמוכה מקודמתה וכך גם לגבי כל רמת שפל. מאחר ואין תהליך נוגד, ההערכה היא שהמגמה עודנה בעיצומה.

2.בתקופה האחרונה נהנתה המניה מאתנחתא בדמות מספר ימי עליות עד למחיר שיא של 208.46 שקלים למניה. גל עליות זה מהווה תיקון למהלך הירידות 216.94 – 185.9. ואפשר לראות שהוא נבלם ברמת שיא נמוכה משמעותית מרמת השיא הקודמת, ואם לרדת לפרטים הרי שגל עליות זה תיקן כ-66% ממהלך הירידות.

3. עוד אפשר לראות שבמסגרת תיקון זה נותרו מחזורי המסחר נמוכים למדי, מרכיב שאינו מייצג עוצמה.

4.אם נביט על מדדי מומנטום שמטתם לאשר או לסתור את כיוון המגמה הרי שמרביתם מאשרים את כיוונה של המניה.

ארבעת פרמטרים הללו מעלים את הסבירות ולפיה כיוונה של אלביט מערכות אמור להיות מטה וכי רמת 186שקלים למניה מייצגת שפל נקודתי במסגרת מגמת ירידה שלא נס ליחה.

הערכותי אלו תישארנה בתוקף כל עוד לא תישבר מעלה במחזור גבוה רמת 208.5 שקלים למניה.

סיכום

התקופה האחרונה מלאה בלבטים לגבי הפעולה הנדרשת. כמו בכל מגמת ירידה נוצרת התחושה ולפיה המגמה הגיעה לידי מיצוי עוד לפני הינתן הסימנים מהשוק עצמו. לפחות עד לנקודת הזמן הנוכחית, אין די סימנים כדי לסמן את התחתית הסופית באלביט מערכות ועל סמך הפרמטרים הקיימים, סביר להניח שהשחיקה תימשך.

הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".