המהפכה בפנסיה לא מה שחשבתם - החופש לטעות ובגדול
דיאנה ווינברג, אלמנה צעירה, הפסידה סכומי עתק כתוצאה מהעדר הכוונה בתחום הפנסיה. פסק הדין בתביעתה את קרן פנסיה 'עתודות' מנובמבר 2006, היה קצר וקבע, כי מאחר ובעלה המנוח לא תבע פנסיית נכות מהקרן בתקופה הקצרה בה לקה בסרטן סופני, היא ושלושת בנותיה הקטינות יהיו זכאיות לפנסיית שארים זעירה, כשבריר ממה שהיו זכאיות לו במידה ובקיאותן בעולם הפנסיוני היתה נרחבת יותר.
האוצר יצא לאחרונה במספר חוקים חדשים להסדרת תחום הפנסיה. בגדול, הצעדים נותנים בידי כל אזרח ואזרח במדינה את מלוא החופש והאחריות לבחור את המסלול הפנסיוני האישי שלו.
לכאורה זהו מהלך מבורך, אך למעשה הוא יוצר בעיה הנובעת מכך שהמוצר הפנסיוני הנו מוצר מופשט – שהצרכנים נאלצים לדמיין מה עומד מאחוריו תוך ניסיון לפענח את הרישומים המוזרים אותם הם מקבלים בדואר או על צג המחשב.
בנוסף, המוצר הפנסיוני מורכב מחלקים רבים המשתלבים זה בזה וזה על חשבון האחר, וביניהם: תשואה, מיסוי, קצבה, הון, ביטוח חיים, ביטוח נכות, מצב בריאות, תנאים, דמי ניהול, תוחלת חיים, תקנון ועוד.
רבים שוכחים כי המוצר הפנסיוני הנו עתיר שירות, ובהשלכה מעולם הרכב, הוא זקוק לתחזוקה שוטפת ולטיפולים מיוחדים, הנדרשים דווקא בצמתי חיים בהם אין נפש הצרכן פנויה לכך, כמו בתחילת עבודה, עזיבת עבודה, פרישה או פיטורים וכן במקרי אסון כמו נכות או מוות.
רפורמת האוצר מתעלמת לחלוטין מנושא השירות. הצפת האזרח בנתונים איננה שירות. הגברת תדירות משלוח העדכונים מקופות הגמל והפנסיה מעדכון שנתי, לעדכון רבעוני, רק מגדילה את הבלבול ואינה תורמת למי שאינו מבין בתחום.
למעשה מהלכי החקיקה והרפורמה בתחום הפנסיה, בהובלת אגף שוק ההון באוצר, מעבירים את תחום הביטוח הפנסיוני ממצב של ודאות מוחלטת ואפשרויות בחירה מועטות, למצב של אי ודאות רבה, ואפשרויות בחירה רבות מספור, וכמו בכל תחום, ככל שגדלה אי הודאות, וככל שרבות האפשרויות, כך גדל גם הבילבול בקרב הצרכנים.
מאז החלת פנסיית חובה בתחילת השנה כל עובד במדינה הפך לצרכן של מוצרים פנסיוניים. לדעתי, רפורמות האוצר היו מצוינות לעולם בו כל האזרחים היו מומחים בתחום הפנסיוני ואלופים בפיננסים, אך מה לעשות ורוב אזרחי ישראל אינם בעלי תואר אקדמי במימון, במיסוי, בסטטיסטיקה או במשפטים, והחוק הקיים עלול להוביל אותם להכרעות לא מושכלות וטרגיות, כמו במקרה של גברת וינברג.
חוק הניוד שעבר השבוע מגביר, בנוסף לחופש הבחירה, גם את אפשרויות הטעות. לדוגמה - העברת החסכון מפוליסת ביטוח לקופת גמל עלולה לגרור את יקור תעריפי הביטוח לפטירה ולאי כושר עבודה, כמו גם להפחתה בסכומי ביטוח החיים. האם זה טוב? האם זה רע? תלוי למי ובאיזה הקשר. אם הבחירה הזו למעבר היתה מודעת, ולקחה בחשבון את כל ההשלכות השונות – בוודאי שהיתה זו בחירה טובה. אך מה יקרה כאשר רוב בעלי המשפחות בישראל יעדיפו מוצר פנסיוני בעל תשואה גבוהה אך נטול ביטוח חיים, המגובה בקמפיין פרסומי אפקטיבי, על פני מסלולים עדיפים עם ביטוח חיים? זוהי הרי מתכונת בטוחה לאסון רווחה, שייפול בסופו של יום על כתפי המדינה.
בעולם אליו מכוון האוצר נדרש כל אחד מאתנו לרכוש ידע בכל אחד מרכיבי המוצר הפנסיוני ולברור את המוצר האופטימלי. למרביתנו, יהיה זה המוצר היקר ביותר אותו נרכוש במהלך החיים. כל עוד תחום הביטוח הפנסיוני אינו נלמד בבתי הספר וכל עוד אין לציבור את הידע והכלים להבינו, מתן החופש לבחירת המוצר בידי האזרח דומה למתן החופש בידיו לבחור את הרכיבים האלקטרוניים בלווין החדש של רפא"ל. על כן תפקידה של התקשורת, ותפקידם של יועצי הפנסיה השונים, הוא קודם כל להזהיר את הציבור מפני הסכנות הרובצות לפתחו עם תחילת החופש הגדול בתחום הפנסיה.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
הונאה פונזי (דאליאי)הבטיח תשואה גבוהה והפסיד למשקיעים 5 מיליון שקל
תזכורת כואבת: כשמבטיחים לכם תשואה גבוהה - תברחו, מדובר בשרלטנים או טיפשים; משה לב הפסיד כספים לחברים, משפחה ומשקיעים בעזרת הונאת פונזי - הוא נשלח לכלא
הונאת פונזי כל פעם מחדש הציבור מתפתה. הוא רואה את השכן מרוויח תשואה חלומית דרך מנהל השקעות מומלץ, הוא שומע על חבר שקנה קרקע שהושבחה פי 5. הוא לא מבין שאלו הדוגמאות הטובות ולצידם יש פי כמה יותר דוגמאות של הפסדים כבדים. יש כללים מאוד ברורים בעולם ההשקעות וזה תקף למניות, נדל"ן, השקעות בחו"ל ועוד. כגודל הסיכון כך גודל הסיכוי לרווח. לא ייתכן שיבטיחו לכם תשואה גבוהה בלי סיכון. אם אתם מוכנים לסיכון אז סבבה - קחו אותו. אבל אם אתם חושבים שהתשואה הגבוהה היא בלי סיכון זה לא נכון - לא אומרים לכם את האמת. הסיכונים, וזו הבעיה - צצים בדרך ומתגלים ונחשפים במקרים רבים כחזקים יותר מהסיכויים לרווח. הכלל הראשון בהשקעות הוא אל תתפתו כשמבטיחים לכם רווח קל ותשואה גבוהה. אין דבר כזה. מדובר בשרלטנים או טיפשים שלא באמת מבינים בהשקעות. הכלל השני שמתחבר לכלל הראשון - סיכוי הולך יחד עם סיכון. והנה המקרה מהיום.
משה לב, מי שהיה בעל חברת השקעות ורימה משקיעים, בהם בני משפחתו ומכריו, במיליוני שקלים, נידון לשלוש שנות מאסר בפועל. בית משפט השלום בפתח תקווה גזר את עונשו בשבוע שעבר. כתב האישום הוגש נגדו כבר ב-2019, אך מתייחס לאירועים שהתרחשו בין 2009 ל-2014. לב הודה במסגרת הסדר טיעון כי הציג מצגי שווא והשקיע 5.1 מיליון שקל שקיבל מלקוחותיו, תוך הנפקת דו"חות מזויפים שהציגו רווחים שלא היו ולא נבראו. הוא הפסיד את כל הכסף, אך המשקיעים המשיכו להעביר לו כספים בהתבסס על דיווחיו המזויפים. קוראים לזהה פירמידה - הוא יצר מצג שווא של רווחים כאשר התבסס עליהם בלקיחת כספים נוספים. כאשר אנשים משכו כסף, הוא השתמש בכספי משקיעים חדשים כדי לשלם להם.
בשלב גזר הדין נשמעו עדויות של נפגעים, שתיארו כיצד איבדו את כל חסכונותיהם. התובע, עו"ד דניאל איקן מפרקליטות מחוז מרכז, דרש בין ארבע לשבע שנות מאסר, אך השופט עודד מורנו הסתפק בשלוש שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצויים לכל אחד מ-13 המתלוננים, בסכום של 100 אלף שקל (למעט שניים שיקבלו 40 אלף ו-10,000 שקל) עונשו של לב יתחיל באמצע מאי, אך הפרשה התחילה כאמור לפני 16 שנים. האם זה נכון וצודק להחיל עונש כל כך מאוחר? האם זה נכון שמשה לב יהיה אדם חופשי במשך כל כך הרבה שנים עד למשפטו?
מערכת ההונאה: עשרות משקיעים נפלו בפח
לב הציג עצמו כמשקיע מנוסה והבטיח תשואות גבוהות, תוך שהוא מציג דו"חות מזויפים ומשכנע לקוחות להמשיך להשקיע. שיטת הפעולה שלו, המזוהה עם הונאות פונזי, נשענה על גיוס משקיעים חדשים ששילמו למשקיעים הוותיקים, עד שהמערכת קרסה. בין קורבנותיו היו אנשי מערכת הביטחון, מכרים מחברות השקעה בהן עבד בעבר, ואף בני משפחתו הקרובים ביותר. לב טען כי החזיר חלק מהכספים למשקיעים, אך הסכום שהוחזר – 820 אלף שקל בלבד – רחוק מלשקם את הנפגעים. חלקם איבדו את כל חסכונותיהם והגיעו למצוקה כלכלית קשה.
- עוד הונאה פיננסית? Pocket Option מציעה אופציות בינאריות למשקיעים ישראלים - הרשות מזהירה
- הקורבנות של מיידוף כבר קיבלו 94% מהכספים שאבדו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם היו סימנים מקדימים?
במשך שנים לב הצליח לתחזק תדמית של איש פיננסים לגיטימי, אף שלמעשה פעל ללא רישיון לניהול השקעות. היו משקיעים שהחלו לחשוד, אך כל עוד קיבלו "רווחים", לא העלו את החשדות. רק כאשר בקשות למשיכות גדולות נענו בתירוצים שונים – "תקלות טכניות", "הגבלות בנקאיות" או "עיכובים רגולטוריים" – הם הבינו שמשהו אינו תקין.
שאלות ותשובות על פרשת משה לב והשלכותיה
מהי הונאת פונזי, וכיצד לב השתמש בה?
