המהפכה בפנסיה לא מה שחשבתם - החופש לטעות ובגדול
דיאנה ווינברג, אלמנה צעירה, הפסידה סכומי עתק כתוצאה מהעדר הכוונה בתחום הפנסיה. פסק הדין בתביעתה את קרן פנסיה 'עתודות' מנובמבר 2006, היה קצר וקבע, כי מאחר ובעלה המנוח לא תבע פנסיית נכות מהקרן בתקופה הקצרה בה לקה בסרטן סופני, היא ושלושת בנותיה הקטינות יהיו זכאיות לפנסיית שארים זעירה, כשבריר ממה שהיו זכאיות לו במידה ובקיאותן בעולם הפנסיוני היתה נרחבת יותר.
האוצר יצא לאחרונה במספר חוקים חדשים להסדרת תחום הפנסיה. בגדול, הצעדים נותנים בידי כל אזרח ואזרח במדינה את מלוא החופש והאחריות לבחור את המסלול הפנסיוני האישי שלו.
לכאורה זהו מהלך מבורך, אך למעשה הוא יוצר בעיה הנובעת מכך שהמוצר הפנסיוני הנו מוצר מופשט – שהצרכנים נאלצים לדמיין מה עומד מאחוריו תוך ניסיון לפענח את הרישומים המוזרים אותם הם מקבלים בדואר או על צג המחשב.
בנוסף, המוצר הפנסיוני מורכב מחלקים רבים המשתלבים זה בזה וזה על חשבון האחר, וביניהם: תשואה, מיסוי, קצבה, הון, ביטוח חיים, ביטוח נכות, מצב בריאות, תנאים, דמי ניהול, תוחלת חיים, תקנון ועוד.
רבים שוכחים כי המוצר הפנסיוני הנו עתיר שירות, ובהשלכה מעולם הרכב, הוא זקוק לתחזוקה שוטפת ולטיפולים מיוחדים, הנדרשים דווקא בצמתי חיים בהם אין נפש הצרכן פנויה לכך, כמו בתחילת עבודה, עזיבת עבודה, פרישה או פיטורים וכן במקרי אסון כמו נכות או מוות.
רפורמת האוצר מתעלמת לחלוטין מנושא השירות. הצפת האזרח בנתונים איננה שירות. הגברת תדירות משלוח העדכונים מקופות הגמל והפנסיה מעדכון שנתי, לעדכון רבעוני, רק מגדילה את הבלבול ואינה תורמת למי שאינו מבין בתחום.
למעשה מהלכי החקיקה והרפורמה בתחום הפנסיה, בהובלת אגף שוק ההון באוצר, מעבירים את תחום הביטוח הפנסיוני ממצב של ודאות מוחלטת ואפשרויות בחירה מועטות, למצב של אי ודאות רבה, ואפשרויות בחירה רבות מספור, וכמו בכל תחום, ככל שגדלה אי הודאות, וככל שרבות האפשרויות, כך גדל גם הבילבול בקרב הצרכנים.
מאז החלת פנסיית חובה בתחילת השנה כל עובד במדינה הפך לצרכן של מוצרים פנסיוניים. לדעתי, רפורמות האוצר היו מצוינות לעולם בו כל האזרחים היו מומחים בתחום הפנסיוני ואלופים בפיננסים, אך מה לעשות ורוב אזרחי ישראל אינם בעלי תואר אקדמי במימון, במיסוי, בסטטיסטיקה או במשפטים, והחוק הקיים עלול להוביל אותם להכרעות לא מושכלות וטרגיות, כמו במקרה של גברת וינברג.
חוק הניוד שעבר השבוע מגביר, בנוסף לחופש הבחירה, גם את אפשרויות הטעות. לדוגמה - העברת החסכון מפוליסת ביטוח לקופת גמל עלולה לגרור את יקור תעריפי הביטוח לפטירה ולאי כושר עבודה, כמו גם להפחתה בסכומי ביטוח החיים. האם זה טוב? האם זה רע? תלוי למי ובאיזה הקשר. אם הבחירה הזו למעבר היתה מודעת, ולקחה בחשבון את כל ההשלכות השונות – בוודאי שהיתה זו בחירה טובה. אך מה יקרה כאשר רוב בעלי המשפחות בישראל יעדיפו מוצר פנסיוני בעל תשואה גבוהה אך נטול ביטוח חיים, המגובה בקמפיין פרסומי אפקטיבי, על פני מסלולים עדיפים עם ביטוח חיים? זוהי הרי מתכונת בטוחה לאסון רווחה, שייפול בסופו של יום על כתפי המדינה.
בעולם אליו מכוון האוצר נדרש כל אחד מאתנו לרכוש ידע בכל אחד מרכיבי המוצר הפנסיוני ולברור את המוצר האופטימלי. למרביתנו, יהיה זה המוצר היקר ביותר אותו נרכוש במהלך החיים. כל עוד תחום הביטוח הפנסיוני אינו נלמד בבתי הספר וכל עוד אין לציבור את הידע והכלים להבינו, מתן החופש לבחירת המוצר בידי האזרח דומה למתן החופש בידיו לבחור את הרכיבים האלקטרוניים בלווין החדש של רפא"ל. על כן תפקידה של התקשורת, ותפקידם של יועצי הפנסיה השונים, הוא קודם כל להזהיר את הציבור מפני הסכנות הרובצות לפתחו עם תחילת החופש הגדול בתחום הפנסיה.
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
