המהפכה בפנסיה לא מה שחשבתם - החופש לטעות ובגדול
דיאנה ווינברג, אלמנה צעירה, הפסידה סכומי עתק כתוצאה מהעדר הכוונה בתחום הפנסיה. פסק הדין בתביעתה את קרן פנסיה 'עתודות' מנובמבר 2006, היה קצר וקבע, כי מאחר ובעלה המנוח לא תבע פנסיית נכות מהקרן בתקופה הקצרה בה לקה בסרטן סופני, היא ושלושת בנותיה הקטינות יהיו זכאיות לפנסיית שארים זעירה, כשבריר ממה שהיו זכאיות לו במידה ובקיאותן בעולם הפנסיוני היתה נרחבת יותר.
האוצר יצא לאחרונה במספר חוקים חדשים להסדרת תחום הפנסיה. בגדול, הצעדים נותנים בידי כל אזרח ואזרח במדינה את מלוא החופש והאחריות לבחור את המסלול הפנסיוני האישי שלו.
לכאורה זהו מהלך מבורך, אך למעשה הוא יוצר בעיה הנובעת מכך שהמוצר הפנסיוני הנו מוצר מופשט – שהצרכנים נאלצים לדמיין מה עומד מאחוריו תוך ניסיון לפענח את הרישומים המוזרים אותם הם מקבלים בדואר או על צג המחשב.
בנוסף, המוצר הפנסיוני מורכב מחלקים רבים המשתלבים זה בזה וזה על חשבון האחר, וביניהם: תשואה, מיסוי, קצבה, הון, ביטוח חיים, ביטוח נכות, מצב בריאות, תנאים, דמי ניהול, תוחלת חיים, תקנון ועוד.
רבים שוכחים כי המוצר הפנסיוני הנו עתיר שירות, ובהשלכה מעולם הרכב, הוא זקוק לתחזוקה שוטפת ולטיפולים מיוחדים, הנדרשים דווקא בצמתי חיים בהם אין נפש הצרכן פנויה לכך, כמו בתחילת עבודה, עזיבת עבודה, פרישה או פיטורים וכן במקרי אסון כמו נכות או מוות.
רפורמת האוצר מתעלמת לחלוטין מנושא השירות. הצפת האזרח בנתונים איננה שירות. הגברת תדירות משלוח העדכונים מקופות הגמל והפנסיה מעדכון שנתי, לעדכון רבעוני, רק מגדילה את הבלבול ואינה תורמת למי שאינו מבין בתחום.
למעשה מהלכי החקיקה והרפורמה בתחום הפנסיה, בהובלת אגף שוק ההון באוצר, מעבירים את תחום הביטוח הפנסיוני ממצב של ודאות מוחלטת ואפשרויות בחירה מועטות, למצב של אי ודאות רבה, ואפשרויות בחירה רבות מספור, וכמו בכל תחום, ככל שגדלה אי הודאות, וככל שרבות האפשרויות, כך גדל גם הבילבול בקרב הצרכנים.
מאז החלת פנסיית חובה בתחילת השנה כל עובד במדינה הפך לצרכן של מוצרים פנסיוניים. לדעתי, רפורמות האוצר היו מצוינות לעולם בו כל האזרחים היו מומחים בתחום הפנסיוני ואלופים בפיננסים, אך מה לעשות ורוב אזרחי ישראל אינם בעלי תואר אקדמי במימון, במיסוי, בסטטיסטיקה או במשפטים, והחוק הקיים עלול להוביל אותם להכרעות לא מושכלות וטרגיות, כמו במקרה של גברת וינברג.
חוק הניוד שעבר השבוע מגביר, בנוסף לחופש הבחירה, גם את אפשרויות הטעות. לדוגמה - העברת החסכון מפוליסת ביטוח לקופת גמל עלולה לגרור את יקור תעריפי הביטוח לפטירה ולאי כושר עבודה, כמו גם להפחתה בסכומי ביטוח החיים. האם זה טוב? האם זה רע? תלוי למי ובאיזה הקשר. אם הבחירה הזו למעבר היתה מודעת, ולקחה בחשבון את כל ההשלכות השונות – בוודאי שהיתה זו בחירה טובה. אך מה יקרה כאשר רוב בעלי המשפחות בישראל יעדיפו מוצר פנסיוני בעל תשואה גבוהה אך נטול ביטוח חיים, המגובה בקמפיין פרסומי אפקטיבי, על פני מסלולים עדיפים עם ביטוח חיים? זוהי הרי מתכונת בטוחה לאסון רווחה, שייפול בסופו של יום על כתפי המדינה.
בעולם אליו מכוון האוצר נדרש כל אחד מאתנו לרכוש ידע בכל אחד מרכיבי המוצר הפנסיוני ולברור את המוצר האופטימלי. למרביתנו, יהיה זה המוצר היקר ביותר אותו נרכוש במהלך החיים. כל עוד תחום הביטוח הפנסיוני אינו נלמד בבתי הספר וכל עוד אין לציבור את הידע והכלים להבינו, מתן החופש לבחירת המוצר בידי האזרח דומה למתן החופש בידיו לבחור את הרכיבים האלקטרוניים בלווין החדש של רפא"ל. על כן תפקידה של התקשורת, ותפקידם של יועצי הפנסיה השונים, הוא קודם כל להזהיר את הציבור מפני הסכנות הרובצות לפתחו עם תחילת החופש הגדול בתחום הפנסיה.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- משרד התקשורת מבטל את העמלות על הוראות קבע לחברות התקשורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
פטריוט (צה"ל)ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית
וגם - 10 דברים שצריך לדעת על הפטריוט
טילי פטריוט בואינג משלשת ייצור רכיבי פטריוט על רקע ביקוש עולמי שיא. החברה האמריקאית נערכת לקפיצה דרמטית בהזמנות ומקימה מתקן חדש - התעשייה הביטחונית הישראלית צפויה להרוויח גם היא מהביקושים למערכות הגנה.
חברת בואינג הודיעה כי היא צופה עלייה חדה במספר מערכות ההנחייה (seekers) שהיא מספקת עבור טילי הפטריוט, מערכת ההגנה האווירית האמריקאית. מדובר בשילוש קצב האספקה על רקע דרישה עולמית גוברת למערכות הגנה מתקדמות, בעיקר באירופה.
מתכוננים לביקוש: מתקן חדש ומעבר לייצור מואץ
בהתאם לתחזיות הביקוש, בואינג הקימה מתקן ייעודי חדש בשטח של כ-4,000 מ"ר שנועד לתמוך בהרחבת כושר הייצור של רכיבי ההנחיה. סטיב פארקר, ראש חטיבת ההגנה והחלל של בואינג, ציין במהלך תערוכת התעופה בדובאי כי החברה "זיהתה את העלייה בביקושים עוד לפני שהלקוח עצמו פנה", וכי היא נערכת לתקופה של פעילות אינטנסיבית. המהלך מגיע על רקע סיום שביתה ממושכת במפעלי החברה בסנט לואיס, מיזורי – שם מיוצרים חלק מהרכיבים הקריטיים. בעקבות סיום השביתה, החברה נוקטת גישה מדודה בפתיחת קווי הייצור שנפגעו.
מערכת הפטריוט נמצאת בשירות נרחב בכמה מהמדינות המרכזיות של נאט"ו, לרבות גרמניה, פולין, הולנד ורומניה. בשנה האחרונה הביקוש למערכות אלו קפץ משמעותית, בעיקר בשל החשש באירופה מהמשך תוקפנות רוסית. בנוסף, מערכות הפטריוט נמצאות בשימוש אינטנסיבי באוקראינה, כחלק מהמאמץ ליירט טילים בליסטיים ורחפנים איראניים.
במקביל, גוברת הדאגה ברחבי העולם מהתעצמות המתיחות במספר מוקדים נוספים. באירופה, החשש המרכזי נוגע לא רק ללחימה הפיזית באוקראינה אלא גם לממד ההיברידי של המלחמה, לרבות מתקפות סייבר, הפצת דיסאינפורמציה וניסיונות לערער יציבות פוליטית במדינות החברות בנאט"ו. המתיחות סביב הגבולות המזרחיים של אירופה והאיום מפני חדירה של גורמים עוינים אל תוך שטח האיחוד האירופי מגבירים את הדרישה לפתרונות הגנה מתקדמים.
