בעוד המניות יורדות - מחיר החיטה זינק 16% בשבוע
הירידות החדות במחירי המניות בשבוע האחרון לא משכו אחריהן את שוק הסחורות; נהפוך הוא, רוב מחירי הסחורות עלו בשבוע שעבר, ומחיר אחדות מהן אף עלה עלייה תלולה ביותר.
בשבוע האחרון בלטו העליות במחירי הסחורות החקלאיות: מחירי החיטה והסויה עלו לערכם הגבוה ביותר אי פעם, מחיר החיטה עלה ב-15.9% ל-10.93 דולר לבושל, ומחיר הסויה עלה ב-4.0% ל-13.39 דולר לבושל.
מחיר הנחושת הוסיף לעלות גם בשבוע האחרון, עלייה תלולה של 8.1%, מתחילת שנת 2008 כבר עלה מחירה ב-16.4%.
מחירי המתכות האצילות הוסיפו גם הם לעלות, מחיר הפלטינה ב-6.4% ל-1,884 דולר לאונקיה, מחירו הגבוה ביותר בכל הזמנים. מחיר הפלדיום עלה ב-5.7% ל-440.85 דולר לאונקיה, מחיר הכסף עלה ב-1.4% ל-17.11 דולר לאונקיה, ומחיר הזהב עלה ב-1.0% ל-922.3 דולר לאונקיה.
מחירי האנרגיה שבו לעלות בשבוע שעבר, לאחר ירידה במחירם בחודש ינואר השנה. מחיר הנפט עלה ב-3.2%, מחיר הגז הטבעי עלה ב-7.2%, ומחיר הבנזין עלה ב-3.2%.
אם נסכם את השבוע שעבר: מדד מחירי הסחורות המשוקלל, Reuters/Jefferies CRB, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה ב-3.11%. זאת בהשוואה לירידה שבועית חדה של 4.60% במדד המניות האמריקאי, S&P 500, וירידה שבועית של 4.50% במדד מניות הנאסד"ק.
נפט
מחיר הנפט עלה בסיכום שבועי ב-3.2%. חוזה עתידי לחודש מארס 2008 לנפט טקסני קל מתוק בבורסת הסחורות של ניו יורק עלה ביום שישי האחרון ב-4.1% ונסגר במחיר של 91.77 דולר לחבית, זאת העלייה היומית הגבוהה ביותר במחיר הנפט מאז 12 בדצמבר 2007. מחיר הנפט עלה למרות הדיווח של מחלקת האנרגיה בממשל ארצות הברית על גידול לא צפוי ברמת המלאי של הנפט במדינה ולמרות הירידה בביקוש, המסתמנת שם בעקבות ההאטה בפעילות הכלכלית.
כמה גורמים תרמו לעלייה האחרונה במחיר הנפט: ביום חמישי שעבר הודיעה Royal Dutch Shell שהיא מפסיקה הפקה של 130,000 חביות ביום בניגריה בגלל דליפה מצינור שהתרחשה במקום. נוסף על כך, צפויה הפסקה של הפקת נפט בשיעור של עד למיליון חביות ביום בגלל פעילות המורדים באזור הדלתה של נהר ניג'ר, הפוגעת ביצוא הנפט מהמדינה. החברה הכריזה בשבוע האחרון על מצב של פורס מז'ור (כוח עליון) כדי להתחמק מתביעות בגין אי עמידה בחוזי הספקה.
גורם נוסף לעלייה האחרונה במחיר הנפט הוא החשש שמדינות אופ"ק יחליטו בפגישתן הקרובה, העתידה להתקיים בחמישה במארס, על הורדה בהפקת הנפט, מפני שרמות המלאי עלו ומסתמנת ירידה בביקוש אליו. שני נציגים ממדינות המזרח התיכון כבר הודיעו שיתמכו בדרישה כזו, ושר הנפט של וונצואלה, רפאל רמירס, הודיע שגם ארצו תתמוך בדרישה להורדת מכסות ההפקה.
קיים גם חשש שוונצואלה תקטין את כמות הנפט שהיא מייצאת בשל פסק הדין שניתן בבריטניה נגדה, לאחר שהתקבלה תביעתה של חברת אקסון על הנזק שנגרם לה בעקבות הלאמת פרויקט משותף באזור אגן נהר האורינוקו, אחד האזורים העשירים ביותר בנפט בעולם. על פי פסק הדין יוקפא סכום של 12 מיליארד דולר מנכסי חברת הנפט הממשלתית של ונצואלה, ומעריכים כי הנשיא הפופוליסט של וונצואלה, הוגו צ'אבס, לא יוכל שלא להגיב לפעולה שכינתה ממשלתו "פעולת טרור לגאלית".
גם התחזיות למזג אוויר קר במיוחד בצפון מזרח ארצות הברית בסוף השבוע האחרון השפיעו על עליית מחיר הנפט ביום שישי שעבר.
חיטה
מחיר החיטה עלה בסיכום שבועי ב-15.9%. חוזה עתידי לחודש מארס 2008 בבורסת הסחורות של שיקגו נסגר ביום שישי שעבר במחיר 10.93 דולר לבושל, מחירו הגבוה בכל הזמנים. אולם בערכים ריאליים כבר היה מחיר החיטה בעבר גבוה הרבה יותר (המחיר של 6.35 דולר לבושל ב-25 בפברואר 1974 שקול למחיר של 27.73 דולר בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה).
משרד החקלאות של ממשלת ארצות הברית הוריד ב-8 בפברואר את התחזית למלאי החיטה לסוף עונת 2008-2007 מ-292 ל-272 מיליון בושל, זהו מלאי החיטה הנמוך ביותר ב-60 השנים האחרונות. יחס המלאי לצריכה השנתית צפוי לרדת בסוף העונה ל-12%, זאת בהשוואה ל-22% בשנת 2007, ול-26% בשנת 2006. ארצות הברית היא יצואנית החיטה הגדולה בעולם ולה 24% מיצוא החיטה העולמי. היא אף מתעתדת להגדיל את יצוא החיטה שלה בעונת 2008-2007 ב-32%, ועד עתה כבר הגדילה את היצוא שלה ב-57% בהשוואה לעונה הקודמת.
ארצות הברית הרחיבה את שטח גידולי החיטה שלה לחורף 2008 ב-4% בהשוואה לשנה הקודמת ל-46.6 מיליון אקר, אבל זוהי הרחבה פחותה מהצפוי. יש לזכור שחקלאי ארצות הברית נוהגים מדי שנה לשוב ולהחליט איזה גידול יניב להם את הרווח המקסימלי, ולחיטה יש "תחרות קשה" מצד הסויה, שמחירה עלה גם הוא באופן תלול, ומצד התירס, שהביקוש אליו גדל מאוד, כיוון ש-30% מגידול התירס בארצות הברית משמש כיום להפקת אתנול המשמש כדלק.
נחושת
מחיר הנחושת הוסיף לעלות בשבוע האחרון: חוזה עתידי לחודש מארס 2008 בחטיבת המסחר במתכות,COMEX , של בורסת הסחורות של ניו יורק, נסגר ביום שישי האחרון במחיר של 3.54 דולר לפאונד (7,800 דולר לטון): עלייה שבועית של 8.1%. קשיים בהספקה מסין ומצ'ילה וירידת מלאי הנחושת בבורסת המתכות של לונדון היו הגורמים העיקריים לעלייה במחיר הנחושת. סופת השלגים החמורה ביותר ב-50 השנים האחרונות והפרעות בהספקת החשמל הביאו לירידה בתפוקת מפעלי זיקוק הנחושת בסין. גם הירידה ב-5.3% בשנת 2007 בתפוקת מכרה הנחושת קודלקו, שבבעלות ממשלת צ'ילה, הגדילה את החשש שהספקת הנחושת תתקשה לענות השנה על הביקוש אליה. צ'ילה היא מפיקת הנחושת הגדולה בעולם והיא הפיקה 36.5% מתפוקת הנחושת העולמית ממכרות בשנת 2007.
השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:
סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: חיטה – 15.9%, שיבולת שועל – 8.7%, נחושת – 8.1%, גז טבעי – 7.2%, פלטינה – 6.4%, קפה – 5.8%, פלדיום – 5.7%, קמח סויה – 5.3%, נפט להסקה – 4.3%, סויה – 4.0%, חזיר קפוא – 4.0%, עץ – 3.9%, בנזין – 3.2%, סוכר – 2.9%, קקאו – 2.2%, תירס – 1.5%, כסף – 1.4%, כותנה – 1.4%, עופרת – 1.2%, בקר חי -1.1% וזהב – 1.0%.
סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: אבץ – 6.4%, רכז תפוזים – 5.9%, חזיר לפיטום – 2.7% וניקל – 1.3%.
*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
