בעוד המניות יורדות - מחיר החיטה זינק 16% בשבוע
הירידות החדות במחירי המניות בשבוע האחרון לא משכו אחריהן את שוק הסחורות; נהפוך הוא, רוב מחירי הסחורות עלו בשבוע שעבר, ומחיר אחדות מהן אף עלה עלייה תלולה ביותר.
בשבוע האחרון בלטו העליות במחירי הסחורות החקלאיות: מחירי החיטה והסויה עלו לערכם הגבוה ביותר אי פעם, מחיר החיטה עלה ב-15.9% ל-10.93 דולר לבושל, ומחיר הסויה עלה ב-4.0% ל-13.39 דולר לבושל.
מחיר הנחושת הוסיף לעלות גם בשבוע האחרון, עלייה תלולה של 8.1%, מתחילת שנת 2008 כבר עלה מחירה ב-16.4%.
מחירי המתכות האצילות הוסיפו גם הם לעלות, מחיר הפלטינה ב-6.4% ל-1,884 דולר לאונקיה, מחירו הגבוה ביותר בכל הזמנים. מחיר הפלדיום עלה ב-5.7% ל-440.85 דולר לאונקיה, מחיר הכסף עלה ב-1.4% ל-17.11 דולר לאונקיה, ומחיר הזהב עלה ב-1.0% ל-922.3 דולר לאונקיה.
מחירי האנרגיה שבו לעלות בשבוע שעבר, לאחר ירידה במחירם בחודש ינואר השנה. מחיר הנפט עלה ב-3.2%, מחיר הגז הטבעי עלה ב-7.2%, ומחיר הבנזין עלה ב-3.2%.
אם נסכם את השבוע שעבר: מדד מחירי הסחורות המשוקלל, Reuters/Jefferies CRB, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה ב-3.11%. זאת בהשוואה לירידה שבועית חדה של 4.60% במדד המניות האמריקאי, S&P 500, וירידה שבועית של 4.50% במדד מניות הנאסד"ק.
נפט
מחיר הנפט עלה בסיכום שבועי ב-3.2%. חוזה עתידי לחודש מארס 2008 לנפט טקסני קל מתוק בבורסת הסחורות של ניו יורק עלה ביום שישי האחרון ב-4.1% ונסגר במחיר של 91.77 דולר לחבית, זאת העלייה היומית הגבוהה ביותר במחיר הנפט מאז 12 בדצמבר 2007. מחיר הנפט עלה למרות הדיווח של מחלקת האנרגיה בממשל ארצות הברית על גידול לא צפוי ברמת המלאי של הנפט במדינה ולמרות הירידה בביקוש, המסתמנת שם בעקבות ההאטה בפעילות הכלכלית.
כמה גורמים תרמו לעלייה האחרונה במחיר הנפט: ביום חמישי שעבר הודיעה Royal Dutch Shell שהיא מפסיקה הפקה של 130,000 חביות ביום בניגריה בגלל דליפה מצינור שהתרחשה במקום. נוסף על כך, צפויה הפסקה של הפקת נפט בשיעור של עד למיליון חביות ביום בגלל פעילות המורדים באזור הדלתה של נהר ניג'ר, הפוגעת ביצוא הנפט מהמדינה. החברה הכריזה בשבוע האחרון על מצב של פורס מז'ור (כוח עליון) כדי להתחמק מתביעות בגין אי עמידה בחוזי הספקה.
גורם נוסף לעלייה האחרונה במחיר הנפט הוא החשש שמדינות אופ"ק יחליטו בפגישתן הקרובה, העתידה להתקיים בחמישה במארס, על הורדה בהפקת הנפט, מפני שרמות המלאי עלו ומסתמנת ירידה בביקוש אליו. שני נציגים ממדינות המזרח התיכון כבר הודיעו שיתמכו בדרישה כזו, ושר הנפט של וונצואלה, רפאל רמירס, הודיע שגם ארצו תתמוך בדרישה להורדת מכסות ההפקה.
קיים גם חשש שוונצואלה תקטין את כמות הנפט שהיא מייצאת בשל פסק הדין שניתן בבריטניה נגדה, לאחר שהתקבלה תביעתה של חברת אקסון על הנזק שנגרם לה בעקבות הלאמת פרויקט משותף באזור אגן נהר האורינוקו, אחד האזורים העשירים ביותר בנפט בעולם. על פי פסק הדין יוקפא סכום של 12 מיליארד דולר מנכסי חברת הנפט הממשלתית של ונצואלה, ומעריכים כי הנשיא הפופוליסט של וונצואלה, הוגו צ'אבס, לא יוכל שלא להגיב לפעולה שכינתה ממשלתו "פעולת טרור לגאלית".
גם התחזיות למזג אוויר קר במיוחד בצפון מזרח ארצות הברית בסוף השבוע האחרון השפיעו על עליית מחיר הנפט ביום שישי שעבר.
חיטה
מחיר החיטה עלה בסיכום שבועי ב-15.9%. חוזה עתידי לחודש מארס 2008 בבורסת הסחורות של שיקגו נסגר ביום שישי שעבר במחיר 10.93 דולר לבושל, מחירו הגבוה בכל הזמנים. אולם בערכים ריאליים כבר היה מחיר החיטה בעבר גבוה הרבה יותר (המחיר של 6.35 דולר לבושל ב-25 בפברואר 1974 שקול למחיר של 27.73 דולר בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה).
משרד החקלאות של ממשלת ארצות הברית הוריד ב-8 בפברואר את התחזית למלאי החיטה לסוף עונת 2008-2007 מ-292 ל-272 מיליון בושל, זהו מלאי החיטה הנמוך ביותר ב-60 השנים האחרונות. יחס המלאי לצריכה השנתית צפוי לרדת בסוף העונה ל-12%, זאת בהשוואה ל-22% בשנת 2007, ול-26% בשנת 2006. ארצות הברית היא יצואנית החיטה הגדולה בעולם ולה 24% מיצוא החיטה העולמי. היא אף מתעתדת להגדיל את יצוא החיטה שלה בעונת 2008-2007 ב-32%, ועד עתה כבר הגדילה את היצוא שלה ב-57% בהשוואה לעונה הקודמת.
ארצות הברית הרחיבה את שטח גידולי החיטה שלה לחורף 2008 ב-4% בהשוואה לשנה הקודמת ל-46.6 מיליון אקר, אבל זוהי הרחבה פחותה מהצפוי. יש לזכור שחקלאי ארצות הברית נוהגים מדי שנה לשוב ולהחליט איזה גידול יניב להם את הרווח המקסימלי, ולחיטה יש "תחרות קשה" מצד הסויה, שמחירה עלה גם הוא באופן תלול, ומצד התירס, שהביקוש אליו גדל מאוד, כיוון ש-30% מגידול התירס בארצות הברית משמש כיום להפקת אתנול המשמש כדלק.
נחושת
מחיר הנחושת הוסיף לעלות בשבוע האחרון: חוזה עתידי לחודש מארס 2008 בחטיבת המסחר במתכות,COMEX , של בורסת הסחורות של ניו יורק, נסגר ביום שישי האחרון במחיר של 3.54 דולר לפאונד (7,800 דולר לטון): עלייה שבועית של 8.1%. קשיים בהספקה מסין ומצ'ילה וירידת מלאי הנחושת בבורסת המתכות של לונדון היו הגורמים העיקריים לעלייה במחיר הנחושת. סופת השלגים החמורה ביותר ב-50 השנים האחרונות והפרעות בהספקת החשמל הביאו לירידה בתפוקת מפעלי זיקוק הנחושת בסין. גם הירידה ב-5.3% בשנת 2007 בתפוקת מכרה הנחושת קודלקו, שבבעלות ממשלת צ'ילה, הגדילה את החשש שהספקת הנחושת תתקשה לענות השנה על הביקוש אליה. צ'ילה היא מפיקת הנחושת הגדולה בעולם והיא הפיקה 36.5% מתפוקת הנחושת העולמית ממכרות בשנת 2007.
השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:
סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: חיטה – 15.9%, שיבולת שועל – 8.7%, נחושת – 8.1%, גז טבעי – 7.2%, פלטינה – 6.4%, קפה – 5.8%, פלדיום – 5.7%, קמח סויה – 5.3%, נפט להסקה – 4.3%, סויה – 4.0%, חזיר קפוא – 4.0%, עץ – 3.9%, בנזין – 3.2%, סוכר – 2.9%, קקאו – 2.2%, תירס – 1.5%, כסף – 1.4%, כותנה – 1.4%, עופרת – 1.2%, בקר חי -1.1% וזהב – 1.0%.
סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: אבץ – 6.4%, רכז תפוזים – 5.9%, חזיר לפיטום – 2.7% וניקל – 1.3%.
*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
