בעוד המניות יורדות - מחיר החיטה זינק 16% בשבוע

אריה גורן בטור השבועי על שוק הסחורות
אריה גורן |

הירידות החדות במחירי המניות בשבוע האחרון לא משכו אחריהן את שוק הסחורות; נהפוך הוא, רוב מחירי הסחורות עלו בשבוע שעבר, ומחיר אחדות מהן אף עלה עלייה תלולה ביותר.

בשבוע האחרון בלטו העליות במחירי הסחורות החקלאיות: מחירי החיטה והסויה עלו לערכם הגבוה ביותר אי פעם, מחיר החיטה עלה ב-15.9% ל-10.93 דולר לבושל, ומחיר הסויה עלה ב-4.0% ל-13.39 דולר לבושל.

מחיר הנחושת הוסיף לעלות גם בשבוע האחרון, עלייה תלולה של 8.1%, מתחילת שנת 2008 כבר עלה מחירה ב-16.4%.

מחירי המתכות האצילות הוסיפו גם הם לעלות, מחיר הפלטינה ב-6.4% ל-1,884 דולר לאונקיה, מחירו הגבוה ביותר בכל הזמנים. מחיר הפלדיום עלה ב-5.7% ל-440.85 דולר לאונקיה, מחיר הכסף עלה ב-1.4% ל-17.11 דולר לאונקיה, ומחיר הזהב עלה ב-1.0% ל-922.3 דולר לאונקיה.

מחירי האנרגיה שבו לעלות בשבוע שעבר, לאחר ירידה במחירם בחודש ינואר השנה. מחיר הנפט עלה ב-3.2%, מחיר הגז הטבעי עלה ב-7.2%, ומחיר הבנזין עלה ב-3.2%.

אם נסכם את השבוע שעבר: מדד מחירי הסחורות המשוקלל, Reuters/Jefferies CRB, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה ב-3.11%. זאת בהשוואה לירידה שבועית חדה של 4.60% במדד המניות האמריקאי, S&P 500, וירידה שבועית של 4.50% במדד מניות הנאסד"ק.

נפט

מחיר הנפט עלה בסיכום שבועי ב-3.2%. חוזה עתידי לחודש מארס 2008 לנפט טקסני קל מתוק בבורסת הסחורות של ניו יורק עלה ביום שישי האחרון ב-4.1% ונסגר במחיר של 91.77 דולר לחבית, זאת העלייה היומית הגבוהה ביותר במחיר הנפט מאז 12 בדצמבר 2007. מחיר הנפט עלה למרות הדיווח של מחלקת האנרגיה בממשל ארצות הברית על גידול לא צפוי ברמת המלאי של הנפט במדינה ולמרות הירידה בביקוש, המסתמנת שם בעקבות ההאטה בפעילות הכלכלית.

כמה גורמים תרמו לעלייה האחרונה במחיר הנפט: ביום חמישי שעבר הודיעה Royal Dutch Shell שהיא מפסיקה הפקה של 130,000 חביות ביום בניגריה בגלל דליפה מצינור שהתרחשה במקום. נוסף על כך, צפויה הפסקה של הפקת נפט בשיעור של עד למיליון חביות ביום בגלל פעילות המורדים באזור הדלתה של נהר ניג'ר, הפוגעת ביצוא הנפט מהמדינה. החברה הכריזה בשבוע האחרון על מצב של פורס מז'ור (כוח עליון) כדי להתחמק מתביעות בגין אי עמידה בחוזי הספקה.

גורם נוסף לעלייה האחרונה במחיר הנפט הוא החשש שמדינות אופ"ק יחליטו בפגישתן הקרובה, העתידה להתקיים בחמישה במארס, על הורדה בהפקת הנפט, מפני שרמות המלאי עלו ומסתמנת ירידה בביקוש אליו. שני נציגים ממדינות המזרח התיכון כבר הודיעו שיתמכו בדרישה כזו, ושר הנפט של וונצואלה, רפאל רמירס, הודיע שגם ארצו תתמוך בדרישה להורדת מכסות ההפקה.

קיים גם חשש שוונצואלה תקטין את כמות הנפט שהיא מייצאת בשל פסק הדין שניתן בבריטניה נגדה, לאחר שהתקבלה תביעתה של חברת אקסון על הנזק שנגרם לה בעקבות הלאמת פרויקט משותף באזור אגן נהר האורינוקו, אחד האזורים העשירים ביותר בנפט בעולם. על פי פסק הדין יוקפא סכום של 12 מיליארד דולר מנכסי חברת הנפט הממשלתית של ונצואלה, ומעריכים כי הנשיא הפופוליסט של וונצואלה, הוגו צ'אבס, לא יוכל שלא להגיב לפעולה שכינתה ממשלתו "פעולת טרור לגאלית".

גם התחזיות למזג אוויר קר במיוחד בצפון מזרח ארצות הברית בסוף השבוע האחרון השפיעו על עליית מחיר הנפט ביום שישי שעבר.

חיטה

מחיר החיטה עלה בסיכום שבועי ב-15.9%. חוזה עתידי לחודש מארס 2008 בבורסת הסחורות של שיקגו נסגר ביום שישי שעבר במחיר 10.93 דולר לבושל, מחירו הגבוה בכל הזמנים. אולם בערכים ריאליים כבר היה מחיר החיטה בעבר גבוה הרבה יותר (המחיר של 6.35 דולר לבושל ב-25 בפברואר 1974 שקול למחיר של 27.73 דולר בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה).

משרד החקלאות של ממשלת ארצות הברית הוריד ב-8 בפברואר את התחזית למלאי החיטה לסוף עונת 2008-2007 מ-292 ל-272 מיליון בושל, זהו מלאי החיטה הנמוך ביותר ב-60 השנים האחרונות. יחס המלאי לצריכה השנתית צפוי לרדת בסוף העונה ל-12%, זאת בהשוואה ל-22% בשנת 2007, ול-26% בשנת 2006. ארצות הברית היא יצואנית החיטה הגדולה בעולם ולה 24% מיצוא החיטה העולמי. היא אף מתעתדת להגדיל את יצוא החיטה שלה בעונת 2008-2007 ב-32%, ועד עתה כבר הגדילה את היצוא שלה ב-57% בהשוואה לעונה הקודמת.

ארצות הברית הרחיבה את שטח גידולי החיטה שלה לחורף 2008 ב-4% בהשוואה לשנה הקודמת ל-46.6 מיליון אקר, אבל זוהי הרחבה פחותה מהצפוי. יש לזכור שחקלאי ארצות הברית נוהגים מדי שנה לשוב ולהחליט איזה גידול יניב להם את הרווח המקסימלי, ולחיטה יש "תחרות קשה" מצד הסויה, שמחירה עלה גם הוא באופן תלול, ומצד התירס, שהביקוש אליו גדל מאוד, כיוון ש-30% מגידול התירס בארצות הברית משמש כיום להפקת אתנול המשמש כדלק.

נחושת

מחיר הנחושת הוסיף לעלות בשבוע האחרון: חוזה עתידי לחודש מארס 2008 בחטיבת המסחר במתכות,COMEX , של בורסת הסחורות של ניו יורק, נסגר ביום שישי האחרון במחיר של 3.54 דולר לפאונד (7,800 דולר לטון): עלייה שבועית של 8.1%. קשיים בהספקה מסין ומצ'ילה וירידת מלאי הנחושת בבורסת המתכות של לונדון היו הגורמים העיקריים לעלייה במחיר הנחושת. סופת השלגים החמורה ביותר ב-50 השנים האחרונות והפרעות בהספקת החשמל הביאו לירידה בתפוקת מפעלי זיקוק הנחושת בסין. גם הירידה ב-5.3% בשנת 2007 בתפוקת מכרה הנחושת קודלקו, שבבעלות ממשלת צ'ילה, הגדילה את החשש שהספקת הנחושת תתקשה לענות השנה על הביקוש אליה. צ'ילה היא מפיקת הנחושת הגדולה בעולם והיא הפיקה 36.5% מתפוקת הנחושת העולמית ממכרות בשנת 2007.

השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:

סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: חיטה – 15.9%, שיבולת שועל – 8.7%, נחושת – 8.1%, גז טבעי – 7.2%, פלטינה – 6.4%, קפה – 5.8%, פלדיום – 5.7%, קמח סויה – 5.3%, נפט להסקה – 4.3%, סויה – 4.0%, חזיר קפוא – 4.0%, עץ – 3.9%, בנזין – 3.2%, סוכר – 2.9%, קקאו – 2.2%, תירס – 1.5%, כסף – 1.4%, כותנה – 1.4%, עופרת – 1.2%, בקר חי -1.1% וזהב – 1.0%.

סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: אבץ – 6.4%, רכז תפוזים – 5.9%, חזיר לפיטום – 2.7% וניקל – 1.3%.

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.