בעוד המניות יורדות - מחיר החיטה זינק 16% בשבוע
הירידות החדות במחירי המניות בשבוע האחרון לא משכו אחריהן את שוק הסחורות; נהפוך הוא, רוב מחירי הסחורות עלו בשבוע שעבר, ומחיר אחדות מהן אף עלה עלייה תלולה ביותר.
בשבוע האחרון בלטו העליות במחירי הסחורות החקלאיות: מחירי החיטה והסויה עלו לערכם הגבוה ביותר אי פעם, מחיר החיטה עלה ב-15.9% ל-10.93 דולר לבושל, ומחיר הסויה עלה ב-4.0% ל-13.39 דולר לבושל.
מחיר הנחושת הוסיף לעלות גם בשבוע האחרון, עלייה תלולה של 8.1%, מתחילת שנת 2008 כבר עלה מחירה ב-16.4%.
מחירי המתכות האצילות הוסיפו גם הם לעלות, מחיר הפלטינה ב-6.4% ל-1,884 דולר לאונקיה, מחירו הגבוה ביותר בכל הזמנים. מחיר הפלדיום עלה ב-5.7% ל-440.85 דולר לאונקיה, מחיר הכסף עלה ב-1.4% ל-17.11 דולר לאונקיה, ומחיר הזהב עלה ב-1.0% ל-922.3 דולר לאונקיה.
מחירי האנרגיה שבו לעלות בשבוע שעבר, לאחר ירידה במחירם בחודש ינואר השנה. מחיר הנפט עלה ב-3.2%, מחיר הגז הטבעי עלה ב-7.2%, ומחיר הבנזין עלה ב-3.2%.
אם נסכם את השבוע שעבר: מדד מחירי הסחורות המשוקלל, Reuters/Jefferies CRB, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה ב-3.11%. זאת בהשוואה לירידה שבועית חדה של 4.60% במדד המניות האמריקאי, S&P 500, וירידה שבועית של 4.50% במדד מניות הנאסד"ק.
נפט
מחיר הנפט עלה בסיכום שבועי ב-3.2%. חוזה עתידי לחודש מארס 2008 לנפט טקסני קל מתוק בבורסת הסחורות של ניו יורק עלה ביום שישי האחרון ב-4.1% ונסגר במחיר של 91.77 דולר לחבית, זאת העלייה היומית הגבוהה ביותר במחיר הנפט מאז 12 בדצמבר 2007. מחיר הנפט עלה למרות הדיווח של מחלקת האנרגיה בממשל ארצות הברית על גידול לא צפוי ברמת המלאי של הנפט במדינה ולמרות הירידה בביקוש, המסתמנת שם בעקבות ההאטה בפעילות הכלכלית.
כמה גורמים תרמו לעלייה האחרונה במחיר הנפט: ביום חמישי שעבר הודיעה Royal Dutch Shell שהיא מפסיקה הפקה של 130,000 חביות ביום בניגריה בגלל דליפה מצינור שהתרחשה במקום. נוסף על כך, צפויה הפסקה של הפקת נפט בשיעור של עד למיליון חביות ביום בגלל פעילות המורדים באזור הדלתה של נהר ניג'ר, הפוגעת ביצוא הנפט מהמדינה. החברה הכריזה בשבוע האחרון על מצב של פורס מז'ור (כוח עליון) כדי להתחמק מתביעות בגין אי עמידה בחוזי הספקה.
גורם נוסף לעלייה האחרונה במחיר הנפט הוא החשש שמדינות אופ"ק יחליטו בפגישתן הקרובה, העתידה להתקיים בחמישה במארס, על הורדה בהפקת הנפט, מפני שרמות המלאי עלו ומסתמנת ירידה בביקוש אליו. שני נציגים ממדינות המזרח התיכון כבר הודיעו שיתמכו בדרישה כזו, ושר הנפט של וונצואלה, רפאל רמירס, הודיע שגם ארצו תתמוך בדרישה להורדת מכסות ההפקה.
קיים גם חשש שוונצואלה תקטין את כמות הנפט שהיא מייצאת בשל פסק הדין שניתן בבריטניה נגדה, לאחר שהתקבלה תביעתה של חברת אקסון על הנזק שנגרם לה בעקבות הלאמת פרויקט משותף באזור אגן נהר האורינוקו, אחד האזורים העשירים ביותר בנפט בעולם. על פי פסק הדין יוקפא סכום של 12 מיליארד דולר מנכסי חברת הנפט הממשלתית של ונצואלה, ומעריכים כי הנשיא הפופוליסט של וונצואלה, הוגו צ'אבס, לא יוכל שלא להגיב לפעולה שכינתה ממשלתו "פעולת טרור לגאלית".
גם התחזיות למזג אוויר קר במיוחד בצפון מזרח ארצות הברית בסוף השבוע האחרון השפיעו על עליית מחיר הנפט ביום שישי שעבר.
חיטה
מחיר החיטה עלה בסיכום שבועי ב-15.9%. חוזה עתידי לחודש מארס 2008 בבורסת הסחורות של שיקגו נסגר ביום שישי שעבר במחיר 10.93 דולר לבושל, מחירו הגבוה בכל הזמנים. אולם בערכים ריאליים כבר היה מחיר החיטה בעבר גבוה הרבה יותר (המחיר של 6.35 דולר לבושל ב-25 בפברואר 1974 שקול למחיר של 27.73 דולר בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה).
משרד החקלאות של ממשלת ארצות הברית הוריד ב-8 בפברואר את התחזית למלאי החיטה לסוף עונת 2008-2007 מ-292 ל-272 מיליון בושל, זהו מלאי החיטה הנמוך ביותר ב-60 השנים האחרונות. יחס המלאי לצריכה השנתית צפוי לרדת בסוף העונה ל-12%, זאת בהשוואה ל-22% בשנת 2007, ול-26% בשנת 2006. ארצות הברית היא יצואנית החיטה הגדולה בעולם ולה 24% מיצוא החיטה העולמי. היא אף מתעתדת להגדיל את יצוא החיטה שלה בעונת 2008-2007 ב-32%, ועד עתה כבר הגדילה את היצוא שלה ב-57% בהשוואה לעונה הקודמת.
ארצות הברית הרחיבה את שטח גידולי החיטה שלה לחורף 2008 ב-4% בהשוואה לשנה הקודמת ל-46.6 מיליון אקר, אבל זוהי הרחבה פחותה מהצפוי. יש לזכור שחקלאי ארצות הברית נוהגים מדי שנה לשוב ולהחליט איזה גידול יניב להם את הרווח המקסימלי, ולחיטה יש "תחרות קשה" מצד הסויה, שמחירה עלה גם הוא באופן תלול, ומצד התירס, שהביקוש אליו גדל מאוד, כיוון ש-30% מגידול התירס בארצות הברית משמש כיום להפקת אתנול המשמש כדלק.
נחושת
מחיר הנחושת הוסיף לעלות בשבוע האחרון: חוזה עתידי לחודש מארס 2008 בחטיבת המסחר במתכות,COMEX , של בורסת הסחורות של ניו יורק, נסגר ביום שישי האחרון במחיר של 3.54 דולר לפאונד (7,800 דולר לטון): עלייה שבועית של 8.1%. קשיים בהספקה מסין ומצ'ילה וירידת מלאי הנחושת בבורסת המתכות של לונדון היו הגורמים העיקריים לעלייה במחיר הנחושת. סופת השלגים החמורה ביותר ב-50 השנים האחרונות והפרעות בהספקת החשמל הביאו לירידה בתפוקת מפעלי זיקוק הנחושת בסין. גם הירידה ב-5.3% בשנת 2007 בתפוקת מכרה הנחושת קודלקו, שבבעלות ממשלת צ'ילה, הגדילה את החשש שהספקת הנחושת תתקשה לענות השנה על הביקוש אליה. צ'ילה היא מפיקת הנחושת הגדולה בעולם והיא הפיקה 36.5% מתפוקת הנחושת העולמית ממכרות בשנת 2007.
השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:
סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: חיטה – 15.9%, שיבולת שועל – 8.7%, נחושת – 8.1%, גז טבעי – 7.2%, פלטינה – 6.4%, קפה – 5.8%, פלדיום – 5.7%, קמח סויה – 5.3%, נפט להסקה – 4.3%, סויה – 4.0%, חזיר קפוא – 4.0%, עץ – 3.9%, בנזין – 3.2%, סוכר – 2.9%, קקאו – 2.2%, תירס – 1.5%, כסף – 1.4%, כותנה – 1.4%, עופרת – 1.2%, בקר חי -1.1% וזהב – 1.0%.
סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: אבץ – 6.4%, רכז תפוזים – 5.9%, חזיר לפיטום – 2.7% וניקל – 1.3%.
*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
