בעוד המניות יורדות - מחיר החיטה זינק 16% בשבוע

אריה גורן בטור השבועי על שוק הסחורות
אריה גורן |

הירידות החדות במחירי המניות בשבוע האחרון לא משכו אחריהן את שוק הסחורות; נהפוך הוא, רוב מחירי הסחורות עלו בשבוע שעבר, ומחיר אחדות מהן אף עלה עלייה תלולה ביותר.

בשבוע האחרון בלטו העליות במחירי הסחורות החקלאיות: מחירי החיטה והסויה עלו לערכם הגבוה ביותר אי פעם, מחיר החיטה עלה ב-15.9% ל-10.93 דולר לבושל, ומחיר הסויה עלה ב-4.0% ל-13.39 דולר לבושל.

מחיר הנחושת הוסיף לעלות גם בשבוע האחרון, עלייה תלולה של 8.1%, מתחילת שנת 2008 כבר עלה מחירה ב-16.4%.

מחירי המתכות האצילות הוסיפו גם הם לעלות, מחיר הפלטינה ב-6.4% ל-1,884 דולר לאונקיה, מחירו הגבוה ביותר בכל הזמנים. מחיר הפלדיום עלה ב-5.7% ל-440.85 דולר לאונקיה, מחיר הכסף עלה ב-1.4% ל-17.11 דולר לאונקיה, ומחיר הזהב עלה ב-1.0% ל-922.3 דולר לאונקיה.

מחירי האנרגיה שבו לעלות בשבוע שעבר, לאחר ירידה במחירם בחודש ינואר השנה. מחיר הנפט עלה ב-3.2%, מחיר הגז הטבעי עלה ב-7.2%, ומחיר הבנזין עלה ב-3.2%.

אם נסכם את השבוע שעבר: מדד מחירי הסחורות המשוקלל, Reuters/Jefferies CRB, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה ב-3.11%. זאת בהשוואה לירידה שבועית חדה של 4.60% במדד המניות האמריקאי, S&P 500, וירידה שבועית של 4.50% במדד מניות הנאסד"ק.

נפט

מחיר הנפט עלה בסיכום שבועי ב-3.2%. חוזה עתידי לחודש מארס 2008 לנפט טקסני קל מתוק בבורסת הסחורות של ניו יורק עלה ביום שישי האחרון ב-4.1% ונסגר במחיר של 91.77 דולר לחבית, זאת העלייה היומית הגבוהה ביותר במחיר הנפט מאז 12 בדצמבר 2007. מחיר הנפט עלה למרות הדיווח של מחלקת האנרגיה בממשל ארצות הברית על גידול לא צפוי ברמת המלאי של הנפט במדינה ולמרות הירידה בביקוש, המסתמנת שם בעקבות ההאטה בפעילות הכלכלית.

כמה גורמים תרמו לעלייה האחרונה במחיר הנפט: ביום חמישי שעבר הודיעה Royal Dutch Shell שהיא מפסיקה הפקה של 130,000 חביות ביום בניגריה בגלל דליפה מצינור שהתרחשה במקום. נוסף על כך, צפויה הפסקה של הפקת נפט בשיעור של עד למיליון חביות ביום בגלל פעילות המורדים באזור הדלתה של נהר ניג'ר, הפוגעת ביצוא הנפט מהמדינה. החברה הכריזה בשבוע האחרון על מצב של פורס מז'ור (כוח עליון) כדי להתחמק מתביעות בגין אי עמידה בחוזי הספקה.

גורם נוסף לעלייה האחרונה במחיר הנפט הוא החשש שמדינות אופ"ק יחליטו בפגישתן הקרובה, העתידה להתקיים בחמישה במארס, על הורדה בהפקת הנפט, מפני שרמות המלאי עלו ומסתמנת ירידה בביקוש אליו. שני נציגים ממדינות המזרח התיכון כבר הודיעו שיתמכו בדרישה כזו, ושר הנפט של וונצואלה, רפאל רמירס, הודיע שגם ארצו תתמוך בדרישה להורדת מכסות ההפקה.

קיים גם חשש שוונצואלה תקטין את כמות הנפט שהיא מייצאת בשל פסק הדין שניתן בבריטניה נגדה, לאחר שהתקבלה תביעתה של חברת אקסון על הנזק שנגרם לה בעקבות הלאמת פרויקט משותף באזור אגן נהר האורינוקו, אחד האזורים העשירים ביותר בנפט בעולם. על פי פסק הדין יוקפא סכום של 12 מיליארד דולר מנכסי חברת הנפט הממשלתית של ונצואלה, ומעריכים כי הנשיא הפופוליסט של וונצואלה, הוגו צ'אבס, לא יוכל שלא להגיב לפעולה שכינתה ממשלתו "פעולת טרור לגאלית".

גם התחזיות למזג אוויר קר במיוחד בצפון מזרח ארצות הברית בסוף השבוע האחרון השפיעו על עליית מחיר הנפט ביום שישי שעבר.

חיטה

מחיר החיטה עלה בסיכום שבועי ב-15.9%. חוזה עתידי לחודש מארס 2008 בבורסת הסחורות של שיקגו נסגר ביום שישי שעבר במחיר 10.93 דולר לבושל, מחירו הגבוה בכל הזמנים. אולם בערכים ריאליים כבר היה מחיר החיטה בעבר גבוה הרבה יותר (המחיר של 6.35 דולר לבושל ב-25 בפברואר 1974 שקול למחיר של 27.73 דולר בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה).

משרד החקלאות של ממשלת ארצות הברית הוריד ב-8 בפברואר את התחזית למלאי החיטה לסוף עונת 2008-2007 מ-292 ל-272 מיליון בושל, זהו מלאי החיטה הנמוך ביותר ב-60 השנים האחרונות. יחס המלאי לצריכה השנתית צפוי לרדת בסוף העונה ל-12%, זאת בהשוואה ל-22% בשנת 2007, ול-26% בשנת 2006. ארצות הברית היא יצואנית החיטה הגדולה בעולם ולה 24% מיצוא החיטה העולמי. היא אף מתעתדת להגדיל את יצוא החיטה שלה בעונת 2008-2007 ב-32%, ועד עתה כבר הגדילה את היצוא שלה ב-57% בהשוואה לעונה הקודמת.

ארצות הברית הרחיבה את שטח גידולי החיטה שלה לחורף 2008 ב-4% בהשוואה לשנה הקודמת ל-46.6 מיליון אקר, אבל זוהי הרחבה פחותה מהצפוי. יש לזכור שחקלאי ארצות הברית נוהגים מדי שנה לשוב ולהחליט איזה גידול יניב להם את הרווח המקסימלי, ולחיטה יש "תחרות קשה" מצד הסויה, שמחירה עלה גם הוא באופן תלול, ומצד התירס, שהביקוש אליו גדל מאוד, כיוון ש-30% מגידול התירס בארצות הברית משמש כיום להפקת אתנול המשמש כדלק.

נחושת

מחיר הנחושת הוסיף לעלות בשבוע האחרון: חוזה עתידי לחודש מארס 2008 בחטיבת המסחר במתכות,COMEX , של בורסת הסחורות של ניו יורק, נסגר ביום שישי האחרון במחיר של 3.54 דולר לפאונד (7,800 דולר לטון): עלייה שבועית של 8.1%. קשיים בהספקה מסין ומצ'ילה וירידת מלאי הנחושת בבורסת המתכות של לונדון היו הגורמים העיקריים לעלייה במחיר הנחושת. סופת השלגים החמורה ביותר ב-50 השנים האחרונות והפרעות בהספקת החשמל הביאו לירידה בתפוקת מפעלי זיקוק הנחושת בסין. גם הירידה ב-5.3% בשנת 2007 בתפוקת מכרה הנחושת קודלקו, שבבעלות ממשלת צ'ילה, הגדילה את החשש שהספקת הנחושת תתקשה לענות השנה על הביקוש אליה. צ'ילה היא מפיקת הנחושת הגדולה בעולם והיא הפיקה 36.5% מתפוקת הנחושת העולמית ממכרות בשנת 2007.

השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:

סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: חיטה – 15.9%, שיבולת שועל – 8.7%, נחושת – 8.1%, גז טבעי – 7.2%, פלטינה – 6.4%, קפה – 5.8%, פלדיום – 5.7%, קמח סויה – 5.3%, נפט להסקה – 4.3%, סויה – 4.0%, חזיר קפוא – 4.0%, עץ – 3.9%, בנזין – 3.2%, סוכר – 2.9%, קקאו – 2.2%, תירס – 1.5%, כסף – 1.4%, כותנה – 1.4%, עופרת – 1.2%, בקר חי -1.1% וזהב – 1.0%.

סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: אבץ – 6.4%, רכז תפוזים – 5.9%, חזיר לפיטום – 2.7% וניקל – 1.3%.

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: