הירידות בת"א מחזקות את הדולר: הוסיף 0.5% ל-3.8 ש'
המטבע האמריקני המשיך ביום המסחר הראשון של השבוע בשוק המט"ח את מסע ההתאוששות שלו בעולם בכלל ואל מול השקל בפרט. ב-3 ימי המסחר האחרונים בשבוע שעבר הוסיף הדולר כ-2.1% לערכו, כאשר ברמה שבועית סיכם תשואה חיובית של 0.96%.
עליות השערים של הדולר מלוות בהמתנה ועל רקע ספקולציות כי הפדרל ריזרב, אשר יקבע את גובה הריבית במשק האמריקני ב-30 לינואר, יוריד אותה בשיעור חד של 0.5% לרמה של 3.75% והערכות להורדה של אף 0.75% הולכות ומתגברות בקרב סוחרי המט"ח.
בד בבד להמתנת המשקיעים לקביעת ריבית ה'פד', נושאים אלה עיניהם אל כיוונו של בנק ישראל בהמתנה לקביעתו את שיעור הריבית במשק המקומי ב-28 לחודש. ההערכות כעת הינן כי זו תותר על כנה עקב הציפיות להורדה בארה"ב ולמרות חריגת הממשלה מיעדי האינפלציה ב-2007 אשר עמדה על 3.4%. נציין, כי הורדת ריבית בארה"ב והותרתה בישראל על כנה תביא לפער ריביות חיובי של 0.5% לטובת ישראל.
בשוק המט"ח העולמי ניתן לראות את התחזקותו של הדולר אל מול היורו לאחר שהאחרון רושם ירידה בשיעור של 1% לרמת שפל של 4 חודשים אל מול המטבע האמריקני - 1.447 דולר ליורו.
"העננים מתחילים להצטבר על הכלכלה האירופאית, היורו צפוי להיפגע עקב זאת", כך אמר מסאשי קוראבה, מנהל חדר עסקאות מט"ח בהונג קונג.
שערו היציג של הדולר נקבע בעלייה של 0.556% לרמה של 3.801 שקלים; שערו היציג של היורו השיל 0.448% לרמה של 5.5067 שקלים.
פינוטק: פריצת ה-3.8 ש' עשויה להביא את הדולר לרמה של 3.85
מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי על אף נתונים חזקים על המשק הישראלי כשהאחרון מגיע משוק העבודה ומצביע על ירידתה של רמת האבטלה לכדי 6.6% בחודש נובמבר ממשיך השקל להיחלש אל מול הדולר. הנתון האחרון מהווה אישור נוסף לחוזקה של הכלכלה הישראלית בתקופה האחרונה אשר באה לידי ביטוי בסיום שנה רביעית רצופה עם צמיחה הגבוהה מ-5.0%. המשק הישראלי האטרקטיבי משך הון זר רב בשנים האחרונות עובדה אשר חיזקה משמעותית את המטבע הישראלי.
אולם, חוסר היציבות בזירה הגלובלית והסנטימנט השלילי בבורסות העולם מרפה את ידי המשקיעים הזרים מסיכון ומוביל להיחלשותו של השקל. הבורסה באחד העם פתחה את השבוע בצורה חיובית על אף הסגירות השליליות בבורסות אירופה וארה"ב ביום שישי אך לא מנע את המשך מגמת המכירות על השטר הישראלי.רמת ההתנגדות הקרובה ניצבת ב-3.8 פריצה של רמה זו עשויה להוביל את הזוג לכיוון 3.85, תמיכה מגיעה ב-3.766.
"בהתקיים יום מרתין לות'ר קינג בארה"ב צפויים מחזורי המסחר להיות נמוכים מהממוצע. בהיעדר נתונים משמעותיים אנו צפויים ליראות בעיקר מסחר טכני. גרמניה תזכה ככל הנראה למרבית תשומת הלב עם פרסום מדד המחירים ליצרן אשר צפוי להצביע על מגמת ירידה ולהחליש מעט את הלחצים האינפלציוניים. נקודה זו עשויה שלא להטיב עם האירו", נמסר מחדר העסקאות של פינוטק.
על שוק המט"ח העולמי מציינים בפינוטק, כי האירו צלל לשפל של ארבע חודשים אל מול היין ושלושה שבועות אל מול הדולר לאחר הערתו של חבר הבנק המרכזי האירופי, נוט ווליק, כי הכלכלה האירופית עלולה להאט מעבר להערכות המוקדמות. התגברות הלחצים להורדת ריבית על רקע ציפייה כי הביטחון העסקי בגרמניה, ירד לשפל של שנתיים, במקביל להאטה בתעשיות היצור והשירותים מתמרצים את מכירתו של האירו. סוחרים ואנליסטים רבים הפכו דוביים על האירו בתקופה האחרונה אך עדיין קיימת עדיפות לפוזיציות הקניה על המטבע האירופי היחיד.
אפקסיארד: עפ"י מרבית ההערכות היחלשותו של השקל היא זמנית בלבד
מחדר העסקאות של אפקסיארד נמסר, כי הבריחה מסיכונים ע"י משקיעים זרים מורגשת גם בשוק המקומי ובשווקים המתעוררים בכלל, האפקט הוא היחלשות של השקל כבר יומיים רצופים. רמת התנגדות ראשונה מתקבלת סביב 3.76 פריצה עשויה לשלוח את הצמד לאזור של 3.82, רמת התמיכה המשמעותית היא 3.7. עפ"י מרבית ההערכות היחלשותו של השקל היא זמנית בלבד ויש להניח שיחזור להתחזק, הריבית בארץ צפויה לעלות והנתונים המאקרו כלכליים מעודדים.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
