הירידות בת"א מחזקות את הדולר: הוסיף 0.5% ל-3.8 ש'

שערו היציג של היורו השיל 0.448% לרמה של 5.5067 שקלים. פינוטק: פריצת ה-3.8 ש' עשויה להביא את הדולר לרמה של 3.85 ש'. אפקסיארד: עפ"י מרבית ההערכות היחלשותו של השקל היא זמנית בלבד
שי טופז |

המטבע האמריקני המשיך ביום המסחר הראשון של השבוע בשוק המט"ח את מסע ההתאוששות שלו בעולם בכלל ואל מול השקל בפרט. ב-3 ימי המסחר האחרונים בשבוע שעבר הוסיף הדולר כ-2.1% לערכו, כאשר ברמה שבועית סיכם תשואה חיובית של 0.96%.

עליות השערים של הדולר מלוות בהמתנה ועל רקע ספקולציות כי הפדרל ריזרב, אשר יקבע את גובה הריבית במשק האמריקני ב-30 לינואר, יוריד אותה בשיעור חד של 0.5% לרמה של 3.75% והערכות להורדה של אף 0.75% הולכות ומתגברות בקרב סוחרי המט"ח.

בד בבד להמתנת המשקיעים לקביעת ריבית ה'פד', נושאים אלה עיניהם אל כיוונו של בנק ישראל בהמתנה לקביעתו את שיעור הריבית במשק המקומי ב-28 לחודש. ההערכות כעת הינן כי זו תותר על כנה עקב הציפיות להורדה בארה"ב ולמרות חריגת הממשלה מיעדי האינפלציה ב-2007 אשר עמדה על 3.4%. נציין, כי הורדת ריבית בארה"ב והותרתה בישראל על כנה תביא לפער ריביות חיובי של 0.5% לטובת ישראל.

בשוק המט"ח העולמי ניתן לראות את התחזקותו של הדולר אל מול היורו לאחר שהאחרון רושם ירידה בשיעור של 1% לרמת שפל של 4 חודשים אל מול המטבע האמריקני - 1.447 דולר ליורו.

"העננים מתחילים להצטבר על הכלכלה האירופאית, היורו צפוי להיפגע עקב זאת", כך אמר מסאשי קוראבה, מנהל חדר עסקאות מט"ח בהונג קונג.

שערו היציג של הדולר נקבע בעלייה של 0.556% לרמה של 3.801 שקלים; שערו היציג של היורו השיל 0.448% לרמה של 5.5067 שקלים.

פינוטק: פריצת ה-3.8 ש' עשויה להביא את הדולר לרמה של 3.85

מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי על אף נתונים חזקים על המשק הישראלי כשהאחרון מגיע משוק העבודה ומצביע על ירידתה של רמת האבטלה לכדי 6.6% בחודש נובמבר ממשיך השקל להיחלש אל מול הדולר. הנתון האחרון מהווה אישור נוסף לחוזקה של הכלכלה הישראלית בתקופה האחרונה אשר באה לידי ביטוי בסיום שנה רביעית רצופה עם צמיחה הגבוהה מ-5.0%. המשק הישראלי האטרקטיבי משך הון זר רב בשנים האחרונות עובדה אשר חיזקה משמעותית את המטבע הישראלי.

אולם, חוסר היציבות בזירה הגלובלית והסנטימנט השלילי בבורסות העולם מרפה את ידי המשקיעים הזרים מסיכון ומוביל להיחלשותו של השקל. הבורסה באחד העם פתחה את השבוע בצורה חיובית על אף הסגירות השליליות בבורסות אירופה וארה"ב ביום שישי אך לא מנע את המשך מגמת המכירות על השטר הישראלי.רמת ההתנגדות הקרובה ניצבת ב-3.8 פריצה של רמה זו עשויה להוביל את הזוג לכיוון 3.85, תמיכה מגיעה ב-3.766.

"בהתקיים יום מרתין לות'ר קינג בארה"ב צפויים מחזורי המסחר להיות נמוכים מהממוצע. בהיעדר נתונים משמעותיים אנו צפויים ליראות בעיקר מסחר טכני. גרמניה תזכה ככל הנראה למרבית תשומת הלב עם פרסום מדד המחירים ליצרן אשר צפוי להצביע על מגמת ירידה ולהחליש מעט את הלחצים האינפלציוניים. נקודה זו עשויה שלא להטיב עם האירו", נמסר מחדר העסקאות של פינוטק.

על שוק המט"ח העולמי מציינים בפינוטק, כי האירו צלל לשפל של ארבע חודשים אל מול היין ושלושה שבועות אל מול הדולר לאחר הערתו של חבר הבנק המרכזי האירופי, נוט ווליק, כי הכלכלה האירופית עלולה להאט מעבר להערכות המוקדמות. התגברות הלחצים להורדת ריבית על רקע ציפייה כי הביטחון העסקי בגרמניה, ירד לשפל של שנתיים, במקביל להאטה בתעשיות היצור והשירותים מתמרצים את מכירתו של האירו. סוחרים ואנליסטים רבים הפכו דוביים על האירו בתקופה האחרונה אך עדיין קיימת עדיפות לפוזיציות הקניה על המטבע האירופי היחיד.

אפקסיארד: עפ"י מרבית ההערכות היחלשותו של השקל היא זמנית בלבד

מחדר העסקאות של אפקסיארד נמסר, כי הבריחה מסיכונים ע"י משקיעים זרים מורגשת גם בשוק המקומי ובשווקים המתעוררים בכלל, האפקט הוא היחלשות של השקל כבר יומיים רצופים. רמת התנגדות ראשונה מתקבלת סביב 3.76 פריצה עשויה לשלוח את הצמד לאזור של 3.82, רמת התמיכה המשמעותית היא 3.7. עפ"י מרבית ההערכות היחלשותו של השקל היא זמנית בלבד ויש להניח שיחזור להתחזק, הריבית בארץ צפויה לעלות והנתונים המאקרו כלכליים מעודדים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.