הירידות בת"א מחזקות את הדולר: הוסיף 0.5% ל-3.8 ש'

שערו היציג של היורו השיל 0.448% לרמה של 5.5067 שקלים. פינוטק: פריצת ה-3.8 ש' עשויה להביא את הדולר לרמה של 3.85 ש'. אפקסיארד: עפ"י מרבית ההערכות היחלשותו של השקל היא זמנית בלבד
שי טופז |

המטבע האמריקני המשיך ביום המסחר הראשון של השבוע בשוק המט"ח את מסע ההתאוששות שלו בעולם בכלל ואל מול השקל בפרט. ב-3 ימי המסחר האחרונים בשבוע שעבר הוסיף הדולר כ-2.1% לערכו, כאשר ברמה שבועית סיכם תשואה חיובית של 0.96%.

עליות השערים של הדולר מלוות בהמתנה ועל רקע ספקולציות כי הפדרל ריזרב, אשר יקבע את גובה הריבית במשק האמריקני ב-30 לינואר, יוריד אותה בשיעור חד של 0.5% לרמה של 3.75% והערכות להורדה של אף 0.75% הולכות ומתגברות בקרב סוחרי המט"ח.

בד בבד להמתנת המשקיעים לקביעת ריבית ה'פד', נושאים אלה עיניהם אל כיוונו של בנק ישראל בהמתנה לקביעתו את שיעור הריבית במשק המקומי ב-28 לחודש. ההערכות כעת הינן כי זו תותר על כנה עקב הציפיות להורדה בארה"ב ולמרות חריגת הממשלה מיעדי האינפלציה ב-2007 אשר עמדה על 3.4%. נציין, כי הורדת ריבית בארה"ב והותרתה בישראל על כנה תביא לפער ריביות חיובי של 0.5% לטובת ישראל.

בשוק המט"ח העולמי ניתן לראות את התחזקותו של הדולר אל מול היורו לאחר שהאחרון רושם ירידה בשיעור של 1% לרמת שפל של 4 חודשים אל מול המטבע האמריקני - 1.447 דולר ליורו.

"העננים מתחילים להצטבר על הכלכלה האירופאית, היורו צפוי להיפגע עקב זאת", כך אמר מסאשי קוראבה, מנהל חדר עסקאות מט"ח בהונג קונג.

שערו היציג של הדולר נקבע בעלייה של 0.556% לרמה של 3.801 שקלים; שערו היציג של היורו השיל 0.448% לרמה של 5.5067 שקלים.

פינוטק: פריצת ה-3.8 ש' עשויה להביא את הדולר לרמה של 3.85

מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי על אף נתונים חזקים על המשק הישראלי כשהאחרון מגיע משוק העבודה ומצביע על ירידתה של רמת האבטלה לכדי 6.6% בחודש נובמבר ממשיך השקל להיחלש אל מול הדולר. הנתון האחרון מהווה אישור נוסף לחוזקה של הכלכלה הישראלית בתקופה האחרונה אשר באה לידי ביטוי בסיום שנה רביעית רצופה עם צמיחה הגבוהה מ-5.0%. המשק הישראלי האטרקטיבי משך הון זר רב בשנים האחרונות עובדה אשר חיזקה משמעותית את המטבע הישראלי.

אולם, חוסר היציבות בזירה הגלובלית והסנטימנט השלילי בבורסות העולם מרפה את ידי המשקיעים הזרים מסיכון ומוביל להיחלשותו של השקל. הבורסה באחד העם פתחה את השבוע בצורה חיובית על אף הסגירות השליליות בבורסות אירופה וארה"ב ביום שישי אך לא מנע את המשך מגמת המכירות על השטר הישראלי.רמת ההתנגדות הקרובה ניצבת ב-3.8 פריצה של רמה זו עשויה להוביל את הזוג לכיוון 3.85, תמיכה מגיעה ב-3.766.

"בהתקיים יום מרתין לות'ר קינג בארה"ב צפויים מחזורי המסחר להיות נמוכים מהממוצע. בהיעדר נתונים משמעותיים אנו צפויים ליראות בעיקר מסחר טכני. גרמניה תזכה ככל הנראה למרבית תשומת הלב עם פרסום מדד המחירים ליצרן אשר צפוי להצביע על מגמת ירידה ולהחליש מעט את הלחצים האינפלציוניים. נקודה זו עשויה שלא להטיב עם האירו", נמסר מחדר העסקאות של פינוטק.

על שוק המט"ח העולמי מציינים בפינוטק, כי האירו צלל לשפל של ארבע חודשים אל מול היין ושלושה שבועות אל מול הדולר לאחר הערתו של חבר הבנק המרכזי האירופי, נוט ווליק, כי הכלכלה האירופית עלולה להאט מעבר להערכות המוקדמות. התגברות הלחצים להורדת ריבית על רקע ציפייה כי הביטחון העסקי בגרמניה, ירד לשפל של שנתיים, במקביל להאטה בתעשיות היצור והשירותים מתמרצים את מכירתו של האירו. סוחרים ואנליסטים רבים הפכו דוביים על האירו בתקופה האחרונה אך עדיין קיימת עדיפות לפוזיציות הקניה על המטבע האירופי היחיד.

אפקסיארד: עפ"י מרבית ההערכות היחלשותו של השקל היא זמנית בלבד

מחדר העסקאות של אפקסיארד נמסר, כי הבריחה מסיכונים ע"י משקיעים זרים מורגשת גם בשוק המקומי ובשווקים המתעוררים בכלל, האפקט הוא היחלשות של השקל כבר יומיים רצופים. רמת התנגדות ראשונה מתקבלת סביב 3.76 פריצה עשויה לשלוח את הצמד לאזור של 3.82, רמת התמיכה המשמעותית היא 3.7. עפ"י מרבית ההערכות היחלשותו של השקל היא זמנית בלבד ויש להניח שיחזור להתחזק, הריבית בארץ צפויה לעלות והנתונים המאקרו כלכליים מעודדים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.