המחיקות, הדיבינדים ההולכים וקטנים והזווית הישראלית
בכל פעם שאנו עוקבים אחר המלצות הגורואים להשקעות, לא פעם אנחנו נחשפים למשפטים כמו: "השקיעו לטווח ארוך בחברות בעלות מדיניות דיבידנד קבועה". יחד עם זאת, נראה ישנם מצבים שהמשפטים האלה לא נוגעים לגביהם, ובכן רבותי זהו משבר הסאב-פריים.
מילת המפתח במקרה שלנו ובמציאות הכלכליות של היום היא אי-ודאות המתומחרת במחירים מאוד תובעניים ומאוד אלימים. בנקי ההשקעות הגדולים מריל לינץ' סיטיגרופ, כמו גם רבים אחרים, עוד מלקקים את הפצעים העמוקים של משבר הסאב-פריים. בקצב הזה יהיו שיגידו בחדרי חדרים כי כאשר כל זה יגמר יתכן והיו שמות שכבר לא תשמעו כאן יותר.
עדות למתחרש אפשר כבר לקבל מהרכישה של בנק אוף אמריקה – סיפח לשורותיו את חברת המשכנתאות הגדולה בארה"ב, Countrywide. קונסולידציה או לא קונסולידציה, אי אפשר להתווכח יש משבר ואף אחד לא יותר איך הוא יגמר. רק נזכיר באותו הקשר שהאמון מצוי בקרשים, כי היתה זו דווקא קאנטריוויד שהצהירה לפני מספר חודשים כי היא מצפה לקונסולידציה שבסופה היא תהיה בין האחרונות לשרוד. המזל הוא שבנק אוף אמריקה רכש אותה לפני שהמשקיעים שלחו אותה למחירי ריצפה.
כאשר הכלכלה האמריקנית מאיטה והמומחים חוזרים ומפצירים על בוא המיתון, נראה כי ישנן מספר חברות שתהיינה חייבות לקצץ בדיבידנדים שהן משלמות ולמרבה הצער זה יפגע במשקיעים לטווח ארוך ובתשואות בוודאי.
השנה החולפת לא היתה טובה למשקיעים הנשענים על חלוקות הדיבידנדים. מספר גדול של חברות הפחית או דחה את תשלומי הדיבידנד בהשוואה ל-2006, בעוד מספר קטן של חברות הצהירו כי יגדילו את תשלום הדיבידנד, על פי המידע שנאסף מ- Standard and Poor's.
אם חופרים יותר עמוק, אפשר באמת להיווכח כי היו תשלומים יפים בשנת 2007. מנהל הקרן, WisdomTree, שמנהל 33 קרנות נאמנות בינלאומיות, מעריך כי הדיבינדים בשנה החולפת עלו ב-8% בהשוואה ל-2006 והסתכמו ב-288.5 מיליארד דולר. למרות המחיקות האדירות במגזר הפיננסים והצפי להפחתות דיבידנד משמעותיות שם, חלק מהחברות עדיין תצגנה שיעורי דיבידנד גבוהים, והאנליסטים בעיקר מצביעים לעבר חברות התרופות שישמרו על גובה התשלומים למשקיעים.
הסאב-פריים נכנס לישראל מהדלת האחורית
ואצלנו בנק הפועלים שהסתבך במחיקות הסאב-פריים לאחר שהשקיע במכשיר המורכב SIV. ובכן SIV הוא תולדה של הנדסה פיננסית, או מכירה של אג"ח ממשלתיות לזמן קצר בחסר ושימוש בכסף למתן הלוואות ללווי הסאב-פריים. אם תמשכנה המחיקות בקרב מגזר הפיננסים בארה"ב עלול גם הבנק הישראלי אולי להקטין את הדיבידנד הרבעוני שהוא מחלק שנכון לשנים האחרונות הניב לבדו תשואה של כ-6% עד 7%.
מגזר הפיננסים כאמור חטף מהלומה חזקה, אך הבאות בשרשרת המזון הן החברות המספקות שירותי מיחשוב פיננסים לאותן החברות. אי אפשר להתעלם מהירידות החדות במניית נייס חו"ל שאיבדה יותר מ-30% ממחיר השיא וכבר 12% מתחילת השנה (כולל יום המסחר היום).
מה אפשר ללמוד מכל זה?
אז מוסר ההשכל מכל הסיפור הוא בכלל קשור במדעי החיים. כמו בשרשרת המזון בביולוגיה אנחנו יודעים שהצמחים הם בתחתית הפירמידה אפשר לראות אותם כבנקים הגדולים בעולם, שמספקים אשראי ונזילות לשאר הגופים מעליהם חברות הנדל"ן הקמעונאיות. כמו כן הבנקים מזינים גם עסקאות מעניקים כסף לרכישות ממונפות. כאשר הם נפגעים כל הניזונים האחרים חווים פציעה אנושה יותר.
סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״
״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף
משרד האוצר לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.
״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.
״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.
״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.
- הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
- משרד האנרגיה 'יש לקבוע מדיניות ארוכת טווח למיסוי רכב חשמלי'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.
מנכ"ל החברה, משה קמחי. קרדיט: ענבל מרמריצעד נוסף לפתיחת השוק: נימה קיבלה אישור להציע פיקדונות ולהנפיק חשבונות לקבלת שכר
הצעד הרגולטורי החדש מהווה הבעת אמון נוספת של מרשות ניירות ערך בחברת הפינטק נימה, שכבר קיבלה קוד זיהוי 21 מבנק ישראל. מנכ"ל נימה, משה קמחי: "אנו שמחים על האפשרות להרחיב את סל השירותים הפיננסיים ללקוחותינו, ולספק גישה לשירותים פיננסים הוגנים לכל אדם"
הרשות לניירות ערך העניקה אתמול לחברת נימה רישיון חברת תשלומים המאפשר לה להנגיש ללקוחותיה חשבונות לקבלת משכורות, פיקדונות וגמלאות. נימה הינה חברת הפינטק הישראלית הראשונה שמקבלת אישור זה. הרישיון ניתן לחברה כחצי שנה לאחר הגשת הבקשה, ובעקבות אישור התיקון
לחוק להגנת השכר משנת 2024, אשר מאפשר למעסיק להפקיד את שכר העובדים שלו לחברות תשלומים שאינן בנקים מסחריים או בנק הדואר.
חברת נימה הינה חברה טכנולוגית שמפעילה שני קווי מוצר: פלטפורמת תשלומים המספקת שירותים לבנקים ומוסדות פיננסים בארץ ובעולם, וחשבון דיגיטלי הפונה ללקוחות פרטיים. בעבר היו לבנק הפועלים ובנק דיסקונט החזקות בנימה, אך עקב התערבות של הרגולטור הם נאלצו למכור, וכיום החברה בשליטה כמעט בלעדית של צור שמיר צור -0.25% שמחזיקה בכ-87.6% בחברה.
נימה עברה כבר שני סבבי גיוס חיצוניים בשנים האחרונות: אחד לפי שווי של 200 מיליון שקל בשנת 2022 והשני לפי 180 מיליון שקל בשנת 2024, אז רכשה ביטוח ישיר השקעות פיננסיות את חלקם של הבנקים והמנהלים בחברה.
עם גידול מהיר בפעילות, ייתכן שנימה מתחבאת מתחת לרדאר של המשקיעים. נכון למאי 2025, ביצעה PWC הערכת שווי חיצונית, המייחסת לנימה שווי של כ-484 מיליון שקל המתבססת על צמיחה של עשרות אחוזים בשנה, עלייה במספר המשתמשים (שניתן להעריכו בעשרות אלפים) ויכולת
חדירה לשווקים גדולים, כגון אירופה ואסיה.
- ריבוי אפליקציות תשלומים - מה היתרונות והחסרונות של כל אחת?
- נימה גייסה 55 מ' ש' לפי שווי של 200 מ'; בנק הפועלים יחזיק בכ-20%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נימה מספקת מזה עשור פתרונות פיננסיים דיגיטליים ללקוחות פרטיים, ביניהם עובדים זרים ומעסיקים בישראל, ומעניקה להם גישה קלה, שקופה ומשתלמת לשירותים אלו. החברה הוקמה מתוך רצון לפשט ולהנגיש שירותים פיננסיים,
וכן על מנת לתת מענה מתאים לאנשים שלא קיבלו פתרון ראוי מהמערכת הבנקאית. כעת, בעקבות קבלת הרישיון, מורשה החברה, בין היתר, לקבל משכורות, פיקדונות וגמלאות, להנגיש כרטיסי חיוב ואמצעי תשלום מסוגים שונים ולהעביר תשלומים בין לקוחות פרטיים לבתי עסק. בנוסף, החברה תוכל
להעניק ללקוחותיה פיקדונות נושאי ריבית על הכספים המופקדים בחשבון.
