המחיקות, הדיבינדים ההולכים וקטנים והזווית הישראלית
בכל פעם שאנו עוקבים אחר המלצות הגורואים להשקעות, לא פעם אנחנו נחשפים למשפטים כמו: "השקיעו לטווח ארוך בחברות בעלות מדיניות דיבידנד קבועה". יחד עם זאת, נראה ישנם מצבים שהמשפטים האלה לא נוגעים לגביהם, ובכן רבותי זהו משבר הסאב-פריים.
מילת המפתח במקרה שלנו ובמציאות הכלכליות של היום היא אי-ודאות המתומחרת במחירים מאוד תובעניים ומאוד אלימים. בנקי ההשקעות הגדולים מריל לינץ' סיטיגרופ, כמו גם רבים אחרים, עוד מלקקים את הפצעים העמוקים של משבר הסאב-פריים. בקצב הזה יהיו שיגידו בחדרי חדרים כי כאשר כל זה יגמר יתכן והיו שמות שכבר לא תשמעו כאן יותר.
עדות למתחרש אפשר כבר לקבל מהרכישה של בנק אוף אמריקה – סיפח לשורותיו את חברת המשכנתאות הגדולה בארה"ב, Countrywide. קונסולידציה או לא קונסולידציה, אי אפשר להתווכח יש משבר ואף אחד לא יותר איך הוא יגמר. רק נזכיר באותו הקשר שהאמון מצוי בקרשים, כי היתה זו דווקא קאנטריוויד שהצהירה לפני מספר חודשים כי היא מצפה לקונסולידציה שבסופה היא תהיה בין האחרונות לשרוד. המזל הוא שבנק אוף אמריקה רכש אותה לפני שהמשקיעים שלחו אותה למחירי ריצפה.
כאשר הכלכלה האמריקנית מאיטה והמומחים חוזרים ומפצירים על בוא המיתון, נראה כי ישנן מספר חברות שתהיינה חייבות לקצץ בדיבידנדים שהן משלמות ולמרבה הצער זה יפגע במשקיעים לטווח ארוך ובתשואות בוודאי.
השנה החולפת לא היתה טובה למשקיעים הנשענים על חלוקות הדיבידנדים. מספר גדול של חברות הפחית או דחה את תשלומי הדיבידנד בהשוואה ל-2006, בעוד מספר קטן של חברות הצהירו כי יגדילו את תשלום הדיבידנד, על פי המידע שנאסף מ- Standard and Poor's.
אם חופרים יותר עמוק, אפשר באמת להיווכח כי היו תשלומים יפים בשנת 2007. מנהל הקרן, WisdomTree, שמנהל 33 קרנות נאמנות בינלאומיות, מעריך כי הדיבינדים בשנה החולפת עלו ב-8% בהשוואה ל-2006 והסתכמו ב-288.5 מיליארד דולר. למרות המחיקות האדירות במגזר הפיננסים והצפי להפחתות דיבידנד משמעותיות שם, חלק מהחברות עדיין תצגנה שיעורי דיבידנד גבוהים, והאנליסטים בעיקר מצביעים לעבר חברות התרופות שישמרו על גובה התשלומים למשקיעים.
הסאב-פריים נכנס לישראל מהדלת האחורית
ואצלנו בנק הפועלים שהסתבך במחיקות הסאב-פריים לאחר שהשקיע במכשיר המורכב SIV. ובכן SIV הוא תולדה של הנדסה פיננסית, או מכירה של אג"ח ממשלתיות לזמן קצר בחסר ושימוש בכסף למתן הלוואות ללווי הסאב-פריים. אם תמשכנה המחיקות בקרב מגזר הפיננסים בארה"ב עלול גם הבנק הישראלי אולי להקטין את הדיבידנד הרבעוני שהוא מחלק שנכון לשנים האחרונות הניב לבדו תשואה של כ-6% עד 7%.
מגזר הפיננסים כאמור חטף מהלומה חזקה, אך הבאות בשרשרת המזון הן החברות המספקות שירותי מיחשוב פיננסים לאותן החברות. אי אפשר להתעלם מהירידות החדות במניית נייס חו"ל שאיבדה יותר מ-30% ממחיר השיא וכבר 12% מתחילת השנה (כולל יום המסחר היום).
מה אפשר ללמוד מכל זה?
אז מוסר ההשכל מכל הסיפור הוא בכלל קשור במדעי החיים. כמו בשרשרת המזון בביולוגיה אנחנו יודעים שהצמחים הם בתחתית הפירמידה אפשר לראות אותם כבנקים הגדולים בעולם, שמספקים אשראי ונזילות לשאר הגופים מעליהם חברות הנדל"ן הקמעונאיות. כמו כן הבנקים מזינים גם עסקאות מעניקים כסף לרכישות ממונפות. כאשר הם נפגעים כל הניזונים האחרים חווים פציעה אנושה יותר.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")