המחיקות, הדיבינדים ההולכים וקטנים והזווית הישראלית
בכל פעם שאנו עוקבים אחר המלצות הגורואים להשקעות, לא פעם אנחנו נחשפים למשפטים כמו: "השקיעו לטווח ארוך בחברות בעלות מדיניות דיבידנד קבועה". יחד עם זאת, נראה ישנם מצבים שהמשפטים האלה לא נוגעים לגביהם, ובכן רבותי זהו משבר הסאב-פריים.
מילת המפתח במקרה שלנו ובמציאות הכלכליות של היום היא אי-ודאות המתומחרת במחירים מאוד תובעניים ומאוד אלימים. בנקי ההשקעות הגדולים מריל לינץ' סיטיגרופ, כמו גם רבים אחרים, עוד מלקקים את הפצעים העמוקים של משבר הסאב-פריים. בקצב הזה יהיו שיגידו בחדרי חדרים כי כאשר כל זה יגמר יתכן והיו שמות שכבר לא תשמעו כאן יותר.
עדות למתחרש אפשר כבר לקבל מהרכישה של בנק אוף אמריקה – סיפח לשורותיו את חברת המשכנתאות הגדולה בארה"ב, Countrywide. קונסולידציה או לא קונסולידציה, אי אפשר להתווכח יש משבר ואף אחד לא יותר איך הוא יגמר. רק נזכיר באותו הקשר שהאמון מצוי בקרשים, כי היתה זו דווקא קאנטריוויד שהצהירה לפני מספר חודשים כי היא מצפה לקונסולידציה שבסופה היא תהיה בין האחרונות לשרוד. המזל הוא שבנק אוף אמריקה רכש אותה לפני שהמשקיעים שלחו אותה למחירי ריצפה.
כאשר הכלכלה האמריקנית מאיטה והמומחים חוזרים ומפצירים על בוא המיתון, נראה כי ישנן מספר חברות שתהיינה חייבות לקצץ בדיבידנדים שהן משלמות ולמרבה הצער זה יפגע במשקיעים לטווח ארוך ובתשואות בוודאי.
השנה החולפת לא היתה טובה למשקיעים הנשענים על חלוקות הדיבידנדים. מספר גדול של חברות הפחית או דחה את תשלומי הדיבידנד בהשוואה ל-2006, בעוד מספר קטן של חברות הצהירו כי יגדילו את תשלום הדיבידנד, על פי המידע שנאסף מ- Standard and Poor's.
אם חופרים יותר עמוק, אפשר באמת להיווכח כי היו תשלומים יפים בשנת 2007. מנהל הקרן, WisdomTree, שמנהל 33 קרנות נאמנות בינלאומיות, מעריך כי הדיבינדים בשנה החולפת עלו ב-8% בהשוואה ל-2006 והסתכמו ב-288.5 מיליארד דולר. למרות המחיקות האדירות במגזר הפיננסים והצפי להפחתות דיבידנד משמעותיות שם, חלק מהחברות עדיין תצגנה שיעורי דיבידנד גבוהים, והאנליסטים בעיקר מצביעים לעבר חברות התרופות שישמרו על גובה התשלומים למשקיעים.
הסאב-פריים נכנס לישראל מהדלת האחורית
ואצלנו בנק הפועלים שהסתבך במחיקות הסאב-פריים לאחר שהשקיע במכשיר המורכב SIV. ובכן SIV הוא תולדה של הנדסה פיננסית, או מכירה של אג"ח ממשלתיות לזמן קצר בחסר ושימוש בכסף למתן הלוואות ללווי הסאב-פריים. אם תמשכנה המחיקות בקרב מגזר הפיננסים בארה"ב עלול גם הבנק הישראלי אולי להקטין את הדיבידנד הרבעוני שהוא מחלק שנכון לשנים האחרונות הניב לבדו תשואה של כ-6% עד 7%.
מגזר הפיננסים כאמור חטף מהלומה חזקה, אך הבאות בשרשרת המזון הן החברות המספקות שירותי מיחשוב פיננסים לאותן החברות. אי אפשר להתעלם מהירידות החדות במניית נייס חו"ל שאיבדה יותר מ-30% ממחיר השיא וכבר 12% מתחילת השנה (כולל יום המסחר היום).
מה אפשר ללמוד מכל זה?
אז מוסר ההשכל מכל הסיפור הוא בכלל קשור במדעי החיים. כמו בשרשרת המזון בביולוגיה אנחנו יודעים שהצמחים הם בתחתית הפירמידה אפשר לראות אותם כבנקים הגדולים בעולם, שמספקים אשראי ונזילות לשאר הגופים מעליהם חברות הנדל"ן הקמעונאיות. כמו כן הבנקים מזינים גם עסקאות מעניקים כסף לרכישות ממונפות. כאשר הם נפגעים כל הניזונים האחרים חווים פציעה אנושה יותר.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
