המחיקות, הדיבינדים ההולכים וקטנים והזווית הישראלית
בכל פעם שאנו עוקבים אחר המלצות הגורואים להשקעות, לא פעם אנחנו נחשפים למשפטים כמו: "השקיעו לטווח ארוך בחברות בעלות מדיניות דיבידנד קבועה". יחד עם זאת, נראה ישנם מצבים שהמשפטים האלה לא נוגעים לגביהם, ובכן רבותי זהו משבר הסאב-פריים.
מילת המפתח במקרה שלנו ובמציאות הכלכליות של היום היא אי-ודאות המתומחרת במחירים מאוד תובעניים ומאוד אלימים. בנקי ההשקעות הגדולים מריל לינץ' סיטיגרופ, כמו גם רבים אחרים, עוד מלקקים את הפצעים העמוקים של משבר הסאב-פריים. בקצב הזה יהיו שיגידו בחדרי חדרים כי כאשר כל זה יגמר יתכן והיו שמות שכבר לא תשמעו כאן יותר.
עדות למתחרש אפשר כבר לקבל מהרכישה של בנק אוף אמריקה – סיפח לשורותיו את חברת המשכנתאות הגדולה בארה"ב, Countrywide. קונסולידציה או לא קונסולידציה, אי אפשר להתווכח יש משבר ואף אחד לא יותר איך הוא יגמר. רק נזכיר באותו הקשר שהאמון מצוי בקרשים, כי היתה זו דווקא קאנטריוויד שהצהירה לפני מספר חודשים כי היא מצפה לקונסולידציה שבסופה היא תהיה בין האחרונות לשרוד. המזל הוא שבנק אוף אמריקה רכש אותה לפני שהמשקיעים שלחו אותה למחירי ריצפה.
כאשר הכלכלה האמריקנית מאיטה והמומחים חוזרים ומפצירים על בוא המיתון, נראה כי ישנן מספר חברות שתהיינה חייבות לקצץ בדיבידנדים שהן משלמות ולמרבה הצער זה יפגע במשקיעים לטווח ארוך ובתשואות בוודאי.
השנה החולפת לא היתה טובה למשקיעים הנשענים על חלוקות הדיבידנדים. מספר גדול של חברות הפחית או דחה את תשלומי הדיבידנד בהשוואה ל-2006, בעוד מספר קטן של חברות הצהירו כי יגדילו את תשלום הדיבידנד, על פי המידע שנאסף מ- Standard and Poor's.
אם חופרים יותר עמוק, אפשר באמת להיווכח כי היו תשלומים יפים בשנת 2007. מנהל הקרן, WisdomTree, שמנהל 33 קרנות נאמנות בינלאומיות, מעריך כי הדיבינדים בשנה החולפת עלו ב-8% בהשוואה ל-2006 והסתכמו ב-288.5 מיליארד דולר. למרות המחיקות האדירות במגזר הפיננסים והצפי להפחתות דיבידנד משמעותיות שם, חלק מהחברות עדיין תצגנה שיעורי דיבידנד גבוהים, והאנליסטים בעיקר מצביעים לעבר חברות התרופות שישמרו על גובה התשלומים למשקיעים.
הסאב-פריים נכנס לישראל מהדלת האחורית
ואצלנו בנק הפועלים שהסתבך במחיקות הסאב-פריים לאחר שהשקיע במכשיר המורכב SIV. ובכן SIV הוא תולדה של הנדסה פיננסית, או מכירה של אג"ח ממשלתיות לזמן קצר בחסר ושימוש בכסף למתן הלוואות ללווי הסאב-פריים. אם תמשכנה המחיקות בקרב מגזר הפיננסים בארה"ב עלול גם הבנק הישראלי אולי להקטין את הדיבידנד הרבעוני שהוא מחלק שנכון לשנים האחרונות הניב לבדו תשואה של כ-6% עד 7%.
מגזר הפיננסים כאמור חטף מהלומה חזקה, אך הבאות בשרשרת המזון הן החברות המספקות שירותי מיחשוב פיננסים לאותן החברות. אי אפשר להתעלם מהירידות החדות במניית נייס חו"ל שאיבדה יותר מ-30% ממחיר השיא וכבר 12% מתחילת השנה (כולל יום המסחר היום).
מה אפשר ללמוד מכל זה?
אז מוסר ההשכל מכל הסיפור הוא בכלל קשור במדעי החיים. כמו בשרשרת המזון בביולוגיה אנחנו יודעים שהצמחים הם בתחתית הפירמידה אפשר לראות אותם כבנקים הגדולים בעולם, שמספקים אשראי ונזילות לשאר הגופים מעליהם חברות הנדל"ן הקמעונאיות. כמו כן הבנקים מזינים גם עסקאות מעניקים כסף לרכישות ממונפות. כאשר הם נפגעים כל הניזונים האחרים חווים פציעה אנושה יותר.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
