מחכים לעידן השקיפות בתעודות
מי שרצה לעקוב או להכות את מדד ת"א 25 בשנת 2007, שהניב תשואה של 31% יכול היה לבחור בתחילת הדרך בשתי אלטרנטיבות עיקריות. הוא יכול היה לקנות קרנות נאמנות אינדקסיות, העוקבות ומנסות להכות (להשיג תשואה עודפת) את המדד המדובר, או פשוט לקנות תעודת סל. בסיכומה של השנה ניצחו תעודות הסל בנוק-אאוט את חברותיהן לתחום הזה. בעיקר משום שזה עיקר עיסוקן – מעקב צמוד ככל הניתן אחרי המדד, ולפעמים עם כמה צ'ופרים בדרך בסגנון השקעת דיבידנדים מחולקים בשיעור מיסוי טוב מזה שיכול להשיג האזרח הממוצע.
אבל החגיגה סביב תעודות הסל לא חושפת גם את הסיכונים שקיימים בהשקעה בהן. נכון מאוד שפשוט יחסית להבין אחרי אילו מדדים הן עוקבות, למרות שישנן תעודות שעוקבות אחרי אזורים גאוגרפיים, מדינות או תחומי תעשייה, שצריך לבצע מעט חיפושים באינטרנט בכדי להבין מהו המדד שאחריו הן עוקבות ואילו מניות הוא מכיל. אבל בדרך כלל קניית תעודת סל היא מהלך כמעט צרכני כמו בסופרמרקט.
יחד עם זאת, כמו שפשוט לקנות את תעודת הסל ולהבין את הכוונה שמאחוריה, כך מסובך להבין את המנגנון שלפיו נקבע המחיר שלה בשוק. ואם זה מסובך יחסית – הרי שהבנה מלאה של הדרך שבה קונה החברה שמנהלת את תעודת הסל את הנכסים שמבטיחים לעקוב אחרי המדד – זה דבר כמעט בלתי אפשרי. אי אפשר לדעת אילו נכסים קונה חברת תעודת הסל מאחורי השם של התעודה. פעם ברבעון מקבלים דו"ח כספי של חברה ציבורית, ופעם בשנה דו"ח תקופתי רחב יותר. אך גם שם אין פירוט מלא של תיק הנכסים.
קרנות הנאמנות מנהלות כיום קרב מאסף מאחורי תעודות הסל. הן יקרות יותר, הן לפעמים מסורבלות יותר, אפשר לשנות בהן מדיניות – מצב לא פשוט מבחינת המשקיע שלא תמיד יודע אם אי שם באופק, קרן הנאמנות שלו לא תודיע לו על הפיכתה לתחום ותמהיל השקעות שונה.
אך יחד עם זאת דבר אחד אפשר להגיד בשבחן של קרנות הנאמנות, והוא בעניין השקיפות שלהן – שאף התגברה מתחילת 2008. מנהלי קרנות הנאמנות מחויבים לדווח את מצב הנכסים המפורט שיש בקרן הנאמנות שלהם. רואים שם הכל. אם תעודות הסל, קרנות ההשתלמות, קופות הגמל וקרנות הפנסיה מחייכות בתוך הבריכה – מנהלי הקרנות תמיד צריכים לחייך מהמקפצה. זה לא תמיד קל משום שלא תמיד קל לחייך כשאתה עומד על המקפצה מול הבריכה.
מתחילת השנה קרנות הנאמנות מחויבות לדווח על דרגת החשיפה שלהן להשקעה במניות ולמטבע חוץ. תקנות כאלה רחוקות מאוד מיישום בתעשיית תעודות הסל. שם מספיק היה לנו לקבל דו"ח מפורט של תיק הנכסים שמנהלות הקרן, ולמידה אמיתית של רמת המינוף הנדרשת להן בכדי לקיים את התשואה המדויקת סביב המדד. תעודות הסל מזהירות בפתח התשקיף שהן מפרסמות לגיוס כספי הציבור, כי במקרים מסוימים הן לא יחזירו למשקיעים את כל כספם במידה ופעולות הכיסוי שבהן ינקטו לא יהיו מספקות. רשות ניירות ערך שהגבילה מאוד את דרך הפרסום של תעודות הסל, צריכה לשקול למצוא דרך להקל על דרך הפרסום של תעודות סל – ובתמורה לדרוש את חשיפת כותרת האזהרה בתשקיף, שכנראה ש-99.9% מהציבור לא מגיע לקרוא אותה.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
