מחכים לעידן השקיפות בתעודות

חזי שטרנליכט סוקר את תחום קרנות הנאמנות אל מול תחום תעודות הסל ומחפש שקיפות
חזי שטרנליכט |

מי שרצה לעקוב או להכות את מדד ת"א 25 בשנת 2007, שהניב תשואה של 31% יכול היה לבחור בתחילת הדרך בשתי אלטרנטיבות עיקריות. הוא יכול היה לקנות קרנות נאמנות אינדקסיות, העוקבות ומנסות להכות (להשיג תשואה עודפת) את המדד המדובר, או פשוט לקנות תעודת סל. בסיכומה של השנה ניצחו תעודות הסל בנוק-אאוט את חברותיהן לתחום הזה. בעיקר משום שזה עיקר עיסוקן – מעקב צמוד ככל הניתן אחרי המדד, ולפעמים עם כמה צ'ופרים בדרך בסגנון השקעת דיבידנדים מחולקים בשיעור מיסוי טוב מזה שיכול להשיג האזרח הממוצע.

אבל החגיגה סביב תעודות הסל לא חושפת גם את הסיכונים שקיימים בהשקעה בהן. נכון מאוד שפשוט יחסית להבין אחרי אילו מדדים הן עוקבות, למרות שישנן תעודות שעוקבות אחרי אזורים גאוגרפיים, מדינות או תחומי תעשייה, שצריך לבצע מעט חיפושים באינטרנט בכדי להבין מהו המדד שאחריו הן עוקבות ואילו מניות הוא מכיל. אבל בדרך כלל קניית תעודת סל היא מהלך כמעט צרכני כמו בסופרמרקט.

יחד עם זאת, כמו שפשוט לקנות את תעודת הסל ולהבין את הכוונה שמאחוריה, כך מסובך להבין את המנגנון שלפיו נקבע המחיר שלה בשוק. ואם זה מסובך יחסית – הרי שהבנה מלאה של הדרך שבה קונה החברה שמנהלת את תעודת הסל את הנכסים שמבטיחים לעקוב אחרי המדד – זה דבר כמעט בלתי אפשרי. אי אפשר לדעת אילו נכסים קונה חברת תעודת הסל מאחורי השם של התעודה. פעם ברבעון מקבלים דו"ח כספי של חברה ציבורית, ופעם בשנה דו"ח תקופתי רחב יותר. אך גם שם אין פירוט מלא של תיק הנכסים.

קרנות הנאמנות מנהלות כיום קרב מאסף מאחורי תעודות הסל. הן יקרות יותר, הן לפעמים מסורבלות יותר, אפשר לשנות בהן מדיניות – מצב לא פשוט מבחינת המשקיע שלא תמיד יודע אם אי שם באופק, קרן הנאמנות שלו לא תודיע לו על הפיכתה לתחום ותמהיל השקעות שונה.

אך יחד עם זאת דבר אחד אפשר להגיד בשבחן של קרנות הנאמנות, והוא בעניין השקיפות שלהן – שאף התגברה מתחילת 2008. מנהלי קרנות הנאמנות מחויבים לדווח את מצב הנכסים המפורט שיש בקרן הנאמנות שלהם. רואים שם הכל. אם תעודות הסל, קרנות ההשתלמות, קופות הגמל וקרנות הפנסיה מחייכות בתוך הבריכה – מנהלי הקרנות תמיד צריכים לחייך מהמקפצה. זה לא תמיד קל משום שלא תמיד קל לחייך כשאתה עומד על המקפצה מול הבריכה.

מתחילת השנה קרנות הנאמנות מחויבות לדווח על דרגת החשיפה שלהן להשקעה במניות ולמטבע חוץ. תקנות כאלה רחוקות מאוד מיישום בתעשיית תעודות הסל. שם מספיק היה לנו לקבל דו"ח מפורט של תיק הנכסים שמנהלות הקרן, ולמידה אמיתית של רמת המינוף הנדרשת להן בכדי לקיים את התשואה המדויקת סביב המדד. תעודות הסל מזהירות בפתח התשקיף שהן מפרסמות לגיוס כספי הציבור, כי במקרים מסוימים הן לא יחזירו למשקיעים את כל כספם במידה ופעולות הכיסוי שבהן ינקטו לא יהיו מספקות. רשות ניירות ערך שהגבילה מאוד את דרך הפרסום של תעודות הסל, צריכה לשקול למצוא דרך להקל על דרך הפרסום של תעודות סל – ובתמורה לדרוש את חשיפת כותרת האזהרה בתשקיף, שכנראה ש-99.9% מהציבור לא מגיע לקרוא אותה.

כל הכותרות

תעודות הסל מנצחות כיום את קרנות הנאמנות בחלק מהקרבות על לב המשקיעים. אם חלילה יבואו מפולות לשוק, כולם יסבלו – גם הקרנות וגם התעודות. אבל שקיפות משופרת בתחום תעודות הסל תעזור להן לטווח ארוך יותר. משום שתרחיש קיצוני, שלא נראה כיום כתרחיש סביר, שבו תעודת סל מגיעה לפשיטת רגל, עלול לתת מכה קשה לכל התעשייה הצומחת הזאת. שקיפות משופרת, בוודאי בתחום תעודות הסל, היא משהו שציבור המשקיעים תמיד זכאי לו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה