שוק המעו"ף: המלצות מסחר לשבוע פקיעה

עידו סמואל מברוקר טוב מתחיל בסיכומי סוף שנה ונותן הערכות לגבי הפקיעה האחרונה של 2007
עידו סמואל | (1)

השבוע המסכם של שנת 2007 משאיר אחריו הרבה משקיעים וסוחרים אבודי עצות. מי שנצמד למדד המעו"ף כל השנה יכול לחכך את ידיו בהנאה עם תשואה מכובדת של 26%. אך קשה להאמין כי קיימים משקיעים רבים שהצליחו שלא למכור את אחזקותיהם בשנה החולפת, על משבריה הרבים. לעומת ציבור המשקיעים, הסוחרים המקצועיים מצפים לתשואה כזו בפרק זמן קצר בהרבה וללא תלות בכיוון השוק, אפילו להפך – בתקופות של ירידות חזקות פוטנציאל הרווח שלהם גדול בהרבה. בשבוע הקרוב ינסו מנהלי ההשקעות המוסדיים לשמור על התשואות הנאות אותן השיגו בשנה האחרונה, ואלו יתנגשו עם שחקני המעו"ף שלהם יתכנו אינטרסים אחרים.

בסקירת השבוע שעבר הערכנו כי פני המדד מעלה והמלצנו על אסטרטגיה של מרווח עולה או צילינדר. להערכה זו הוספנו הסתייגות שהסיכון בה גבוה, והצבנו נקודת סטופלוס נגרר (מי שהחזיק את האסטרטגיה מהשבוע שעבר העלה את הסטופלוס מ-1208 ל-1213). למעשה מי שהחזיק את האסטרטגיות מהשבוע הקודם ועמד בסטופלוס יצא מהפוזיציה ברווח נאה. בסיכום שבועי ירד מדד המעו"ף ב-2%, אך סיום שבוע המסחר הן בארץ והן בחו"ל מראים כי מגמת העלייה עודנה חיה וקיימת.

התנהגות סטיית התקן מאותתת גם כן כי פני המדד מעלה – כאשר הסטייה הגיעה לרמות של 19 היו מי שדאגו לכתוב פוטים ולהוריד את הסטייה תוך עליה מתונה של המדד. אינדיקציה נוספת לחוסר הפאניקה היא העובדה שהדולר, שבשבוע שעבר הרים את ראשו מעבר לרמת ה-4 שקלים שב להיסחר ברמות נמוכות יותר, מה שמרמז על כך שהמהלך האחרון הוא תיקון טכני בלבד. סיבה נוספת לאופטימיות, היא הצורך בשיפור או שימור התשואות השנתיות של הגופים המוסדיים הגדולים.

כפי שאנו מזכירים מידי חודש, מסחר בשבע הפקיעה נושא עימו סיכון מיוחד, ועל כן ההמלצה החמה היא להימנע ממנו לחלוטין. עבור מי שמעוניין לסחור בשבוע הפקיעה נציין את רמת 1204 שהיא רמה קריטית לטווח הקצר. אי יכולת לפרוץ רמה זו תשאיר את המדד באזור תנודתי ומסוכן במיוחד.

התבססות המדד מעל לרמה זו תאותת כי הכיוון הוא חיובי ואסטרטגיה טובה למצב כזה היא מרווח עולה כמו קניית קול 1200 ומכירה בחסר של קול 1220. מי שמעוניין במרווח אגרסיבי יותר יכול לעשות את אותו הדבר על סטרייקים (מחירי מימוש), של 1230 ו-1250 בהתאמה, כאשר כאן העלות נמוכה יותר אך פוטנציאל הרווח גדול יותר. עבור מי שאינו מוכן לקחת את הסיכון של שבוע הפקיעה, ניתן לבצע אסטרטגיה זהה, רק באופציות של חודש ינואר. מניתוח אינדיקציות שונות בשוק המעו"ף, ישנה סבירות טובה שפקיעת האופציות תהיה מעל לרמה של 1213. למרות זאת, חשוב לשוב ולהדגיש שלשבוע הפקיעה חיים משלו, כאשר ביום הפקיעה ובימים הסמוכים לו עושים שחקני המעו"ף את מירב המאמצים בכדי להתאים את נכס הבסיס לפוזיציה אותה הם מחזיקים.

לסיכום, נראה כי שנת 2007 תיסגר באווירה חיובית. העננים המתקדרים מעבר לים נותנים את אותותיהם, אך ככל הנראה אלו יופיעו בשנה האזרחית הבאה. עבור ציבור המשקיעים במניות החשש ברור, אך סוחרי המעו"ף המנוסים רואים תקופות קשות כהזדמנות לגרוף רווחים נאים במיוחד. כך או כך, סוחרי מעו"ף יכולים וצריכים להרוויח בכל תנאי שוק.

לקראת סקירת סוף השנה נוכל להקדים ולומר שישראל הייתה עודנה ותישאר השוק החזק והאטרקטיבי ביותר בעולם. נקודה מעניינת נוספת ,הון רב זורם לשוק מכיוון שוק האג"חים אשר הפך להיות ספקולטיבי ותנודתי, העדר אלטרנטיבת השקעה סולידיות "עוזרות" להון זה להגיע ישירות למדד המעוף ומדלג מעל ת"א 75 ובוודאי לא מגיע למניות היתר .

* עידו סמואל הוא בעלים ויו"ר של חברת ברוקרטוב המתמחה בלימוד פרקטי של שוק ההון וניהול השקעות באמצעות קרנות גידור פרטיות.

* חשוב לציין כי תחום המסחר בנגזרים מוגדר כבעל סיכון מיוחד, ואינו מומלץ למשקיעים חסרי ניסיון וידע. יש לרכוש השכלה מתאימה טרם ביצוע כניסה לשוק תנודתי כמו זה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 12/10/2025 07:49
    הגב לתגובה זו
    אין על עידו סמואל
סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

ניתן לראות מן הגרף שבתל אביב עלות ההוצאה של משקי הבית והעסקים, על שירותים אלו, היתה כמעט הכי גבוהה בעולם בשנת 2020. אך מאז, בערים מרכזיות בעולם המערבי היתה קפיצה אינפלציונית ותל אביב "התדרדרה" (וטוב שכך) למקום 14 ברשימה, למצב בו המחירים שנדרשים בה בשנת 2025 כבר סבירים יותר באופן יחסי.

איפה המחירים בישראל בכל זאת גבוהים? ניחשתם נכון, במזון, כמובן. אמנם חלק מההסבר למחירי המזון הנמוכים יותר באירופה הוא סבסוד כבד שניתן לענפי החקלאות במסגרת האיחוד האירופי, והוא מהווה אחד ממוקדי התקציב המרכזיים של האיחוד. זה מתבטא במיוחד בדגנים, פירות וירקות, חלב ומוצריו, יין, שמן זית וגידולי מספוא. אך בישראל, מצד שני, האקלים יותר נוח לגידולים חקלאיים. 

ישראל היא גם "אי" במובן הגיאוגרפי של טיסות לחו"ל והמחירים קפצו לשמיים, תרתי משמע, בזמן המלחמה. גם בסעיף זה כמעט בכל מדינות ה-OECD משלמים פחות. אך מדד המחירים לצרכן כולל עוד רכיבים. מחירי שירותי הבריאות בישראל, למשל, נמוכים באופן משמעותי מאשר ברוב המדינות המפותחות (והם זמינים יותר ואיכותם גבוהה יותר). מחירי התקשורת. גם עלות החשמל שהיא רכיב מרכזי.

מה הסיבות לכך? 

ישנה את רפורמת כחלון, לפני למעלה מעשור, שהצניחה את מחירי התקשורת שאנו משלמים בישראל לרמה מהנמוכות בעולם המערבי. זה קשור גם לגז, כמובן. נס כלכלי שקרה לנו ומצאנו כמויות אדירות ממנו בים ממש לידינו. עלויות החשמל בישראל נמוכות באופן דרמטי מאשר הממוצע במדינות אירופה. למעשה בישראל עלות החשמל היא בערך שליש מאשר באירופה. נוסיף לכך שמדינות אירופה מהוות שני שליש מה-OECD וזה כבר מסביר הרבה בתמונת השוואת האינפלציות, בסעיף המרכזי הזה. 

אני נוטה להעריך שחלק מסוים מן ההסבר לאינפלציה הנמוכה יחסית בישראל קשור גם להייטק. 

סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

ניתן לראות מן הגרף שבתל אביב עלות ההוצאה של משקי הבית והעסקים, על שירותים אלו, היתה כמעט הכי גבוהה בעולם בשנת 2020. אך מאז, בערים מרכזיות בעולם המערבי היתה קפיצה אינפלציונית ותל אביב "התדרדרה" (וטוב שכך) למקום 14 ברשימה, למצב בו המחירים שנדרשים בה בשנת 2025 כבר סבירים יותר באופן יחסי.

איפה המחירים בישראל בכל זאת גבוהים? ניחשתם נכון, במזון, כמובן. אמנם חלק מההסבר למחירי המזון הנמוכים יותר באירופה הוא סבסוד כבד שניתן לענפי החקלאות במסגרת האיחוד האירופי, והוא מהווה אחד ממוקדי התקציב המרכזיים של האיחוד. זה מתבטא במיוחד בדגנים, פירות וירקות, חלב ומוצריו, יין, שמן זית וגידולי מספוא. אך בישראל, מצד שני, האקלים יותר נוח לגידולים חקלאיים. 

ישראל היא גם "אי" במובן הגיאוגרפי של טיסות לחו"ל והמחירים קפצו לשמיים, תרתי משמע, בזמן המלחמה. גם בסעיף זה כמעט בכל מדינות ה-OECD משלמים פחות. אך מדד המחירים לצרכן כולל עוד רכיבים. מחירי שירותי הבריאות בישראל, למשל, נמוכים באופן משמעותי מאשר ברוב המדינות המפותחות (והם זמינים יותר ואיכותם גבוהה יותר). מחירי התקשורת. גם עלות החשמל שהיא רכיב מרכזי.

מה הסיבות לכך? 

ישנה את רפורמת כחלון, לפני למעלה מעשור, שהצניחה את מחירי התקשורת שאנו משלמים בישראל לרמה מהנמוכות בעולם המערבי. זה קשור גם לגז, כמובן. נס כלכלי שקרה לנו ומצאנו כמויות אדירות ממנו בים ממש לידינו. עלויות החשמל בישראל נמוכות באופן דרמטי מאשר הממוצע במדינות אירופה. למעשה בישראל עלות החשמל היא בערך שליש מאשר באירופה. נוסיף לכך שמדינות אירופה מהוות שני שליש מה-OECD וזה כבר מסביר הרבה בתמונת השוואת האינפלציות, בסעיף המרכזי הזה. 

אני נוטה להעריך שחלק מסוים מן ההסבר לאינפלציה הנמוכה יחסית בישראל קשור גם להייטק.