שוק המעו"ף: המלצות מסחר לשבוע פקיעה
השבוע המסכם של שנת 2007 משאיר אחריו הרבה משקיעים וסוחרים אבודי עצות. מי שנצמד למדד המעו"ף כל השנה יכול לחכך את ידיו בהנאה עם תשואה מכובדת של 26%. אך קשה להאמין כי קיימים משקיעים רבים שהצליחו שלא למכור את אחזקותיהם בשנה החולפת, על משבריה הרבים. לעומת ציבור המשקיעים, הסוחרים המקצועיים מצפים לתשואה כזו בפרק זמן קצר בהרבה וללא תלות בכיוון השוק, אפילו להפך – בתקופות של ירידות חזקות פוטנציאל הרווח שלהם גדול בהרבה. בשבוע הקרוב ינסו מנהלי ההשקעות המוסדיים לשמור על התשואות הנאות אותן השיגו בשנה האחרונה, ואלו יתנגשו עם שחקני המעו"ף שלהם יתכנו אינטרסים אחרים.
בסקירת השבוע שעבר הערכנו כי פני המדד מעלה והמלצנו על אסטרטגיה של מרווח עולה או צילינדר. להערכה זו הוספנו הסתייגות שהסיכון בה גבוה, והצבנו נקודת סטופלוס נגרר (מי שהחזיק את האסטרטגיה מהשבוע שעבר העלה את הסטופלוס מ-1208 ל-1213). למעשה מי שהחזיק את האסטרטגיות מהשבוע הקודם ועמד בסטופלוס יצא מהפוזיציה ברווח נאה. בסיכום שבועי ירד מדד המעו"ף ב-2%, אך סיום שבוע המסחר הן בארץ והן בחו"ל מראים כי מגמת העלייה עודנה חיה וקיימת.
התנהגות סטיית התקן מאותתת גם כן כי פני המדד מעלה – כאשר הסטייה הגיעה לרמות של 19 היו מי שדאגו לכתוב פוטים ולהוריד את הסטייה תוך עליה מתונה של המדד. אינדיקציה נוספת לחוסר הפאניקה היא העובדה שהדולר, שבשבוע שעבר הרים את ראשו מעבר לרמת ה-4 שקלים שב להיסחר ברמות נמוכות יותר, מה שמרמז על כך שהמהלך האחרון הוא תיקון טכני בלבד. סיבה נוספת לאופטימיות, היא הצורך בשיפור או שימור התשואות השנתיות של הגופים המוסדיים הגדולים.
כפי שאנו מזכירים מידי חודש, מסחר בשבע הפקיעה נושא עימו סיכון מיוחד, ועל כן ההמלצה החמה היא להימנע ממנו לחלוטין. עבור מי שמעוניין לסחור בשבוע הפקיעה נציין את רמת 1204 שהיא רמה קריטית לטווח הקצר. אי יכולת לפרוץ רמה זו תשאיר את המדד באזור תנודתי ומסוכן במיוחד.
התבססות המדד מעל לרמה זו תאותת כי הכיוון הוא חיובי ואסטרטגיה טובה למצב כזה היא מרווח עולה כמו קניית קול 1200 ומכירה בחסר של קול 1220. מי שמעוניין במרווח אגרסיבי יותר יכול לעשות את אותו הדבר על סטרייקים (מחירי מימוש), של 1230 ו-1250 בהתאמה, כאשר כאן העלות נמוכה יותר אך פוטנציאל הרווח גדול יותר. עבור מי שאינו מוכן לקחת את הסיכון של שבוע הפקיעה, ניתן לבצע אסטרטגיה זהה, רק באופציות של חודש ינואר. מניתוח אינדיקציות שונות בשוק המעו"ף, ישנה סבירות טובה שפקיעת האופציות תהיה מעל לרמה של 1213. למרות זאת, חשוב לשוב ולהדגיש שלשבוע הפקיעה חיים משלו, כאשר ביום הפקיעה ובימים הסמוכים לו עושים שחקני המעו"ף את מירב המאמצים בכדי להתאים את נכס הבסיס לפוזיציה אותה הם מחזיקים.
לסיכום, נראה כי שנת 2007 תיסגר באווירה חיובית. העננים המתקדרים מעבר לים נותנים את אותותיהם, אך ככל הנראה אלו יופיעו בשנה האזרחית הבאה. עבור ציבור המשקיעים במניות החשש ברור, אך סוחרי המעו"ף המנוסים רואים תקופות קשות כהזדמנות לגרוף רווחים נאים במיוחד. כך או כך, סוחרי מעו"ף יכולים וצריכים להרוויח בכל תנאי שוק.
לקראת סקירת סוף השנה נוכל להקדים ולומר שישראל הייתה עודנה ותישאר השוק החזק והאטרקטיבי ביותר בעולם. נקודה מעניינת נוספת ,הון רב זורם לשוק מכיוון שוק האג"חים אשר הפך להיות ספקולטיבי ותנודתי, העדר אלטרנטיבת השקעה סולידיות "עוזרות" להון זה להגיע ישירות למדד המעוף ומדלג מעל ת"א 75 ובוודאי לא מגיע למניות היתר .
* עידו סמואל הוא בעלים ויו"ר של חברת ברוקרטוב המתמחה בלימוד פרקטי של שוק ההון וניהול השקעות באמצעות קרנות גידור פרטיות.
* חשוב לציין כי תחום המסחר בנגזרים מוגדר כבעל סיכון מיוחד, ואינו מומלץ למשקיעים חסרי ניסיון וידע. יש לרכוש השכלה מתאימה טרם ביצוע כניסה לשוק תנודתי כמו זה.
- 1.אנונימי 12/10/2025 07:49הגב לתגובה זואין על עידו סמואל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
