שוק המעו"ף: המלצות מסחר לשבוע פקיעה
השבוע המסכם של שנת 2007 משאיר אחריו הרבה משקיעים וסוחרים אבודי עצות. מי שנצמד למדד המעו"ף כל השנה יכול לחכך את ידיו בהנאה עם תשואה מכובדת של 26%. אך קשה להאמין כי קיימים משקיעים רבים שהצליחו שלא למכור את אחזקותיהם בשנה החולפת, על משבריה הרבים. לעומת ציבור המשקיעים, הסוחרים המקצועיים מצפים לתשואה כזו בפרק זמן קצר בהרבה וללא תלות בכיוון השוק, אפילו להפך – בתקופות של ירידות חזקות פוטנציאל הרווח שלהם גדול בהרבה. בשבוע הקרוב ינסו מנהלי ההשקעות המוסדיים לשמור על התשואות הנאות אותן השיגו בשנה האחרונה, ואלו יתנגשו עם שחקני המעו"ף שלהם יתכנו אינטרסים אחרים.
בסקירת השבוע שעבר הערכנו כי פני המדד מעלה והמלצנו על אסטרטגיה של מרווח עולה או צילינדר. להערכה זו הוספנו הסתייגות שהסיכון בה גבוה, והצבנו נקודת סטופלוס נגרר (מי שהחזיק את האסטרטגיה מהשבוע שעבר העלה את הסטופלוס מ-1208 ל-1213). למעשה מי שהחזיק את האסטרטגיות מהשבוע הקודם ועמד בסטופלוס יצא מהפוזיציה ברווח נאה. בסיכום שבועי ירד מדד המעו"ף ב-2%, אך סיום שבוע המסחר הן בארץ והן בחו"ל מראים כי מגמת העלייה עודנה חיה וקיימת.
התנהגות סטיית התקן מאותתת גם כן כי פני המדד מעלה – כאשר הסטייה הגיעה לרמות של 19 היו מי שדאגו לכתוב פוטים ולהוריד את הסטייה תוך עליה מתונה של המדד. אינדיקציה נוספת לחוסר הפאניקה היא העובדה שהדולר, שבשבוע שעבר הרים את ראשו מעבר לרמת ה-4 שקלים שב להיסחר ברמות נמוכות יותר, מה שמרמז על כך שהמהלך האחרון הוא תיקון טכני בלבד. סיבה נוספת לאופטימיות, היא הצורך בשיפור או שימור התשואות השנתיות של הגופים המוסדיים הגדולים.
כפי שאנו מזכירים מידי חודש, מסחר בשבע הפקיעה נושא עימו סיכון מיוחד, ועל כן ההמלצה החמה היא להימנע ממנו לחלוטין. עבור מי שמעוניין לסחור בשבוע הפקיעה נציין את רמת 1204 שהיא רמה קריטית לטווח הקצר. אי יכולת לפרוץ רמה זו תשאיר את המדד באזור תנודתי ומסוכן במיוחד.
התבססות המדד מעל לרמה זו תאותת כי הכיוון הוא חיובי ואסטרטגיה טובה למצב כזה היא מרווח עולה כמו קניית קול 1200 ומכירה בחסר של קול 1220. מי שמעוניין במרווח אגרסיבי יותר יכול לעשות את אותו הדבר על סטרייקים (מחירי מימוש), של 1230 ו-1250 בהתאמה, כאשר כאן העלות נמוכה יותר אך פוטנציאל הרווח גדול יותר. עבור מי שאינו מוכן לקחת את הסיכון של שבוע הפקיעה, ניתן לבצע אסטרטגיה זהה, רק באופציות של חודש ינואר. מניתוח אינדיקציות שונות בשוק המעו"ף, ישנה סבירות טובה שפקיעת האופציות תהיה מעל לרמה של 1213. למרות זאת, חשוב לשוב ולהדגיש שלשבוע הפקיעה חיים משלו, כאשר ביום הפקיעה ובימים הסמוכים לו עושים שחקני המעו"ף את מירב המאמצים בכדי להתאים את נכס הבסיס לפוזיציה אותה הם מחזיקים.
לסיכום, נראה כי שנת 2007 תיסגר באווירה חיובית. העננים המתקדרים מעבר לים נותנים את אותותיהם, אך ככל הנראה אלו יופיעו בשנה האזרחית הבאה. עבור ציבור המשקיעים במניות החשש ברור, אך סוחרי המעו"ף המנוסים רואים תקופות קשות כהזדמנות לגרוף רווחים נאים במיוחד. כך או כך, סוחרי מעו"ף יכולים וצריכים להרוויח בכל תנאי שוק.
לקראת סקירת סוף השנה נוכל להקדים ולומר שישראל הייתה עודנה ותישאר השוק החזק והאטרקטיבי ביותר בעולם. נקודה מעניינת נוספת ,הון רב זורם לשוק מכיוון שוק האג"חים אשר הפך להיות ספקולטיבי ותנודתי, העדר אלטרנטיבת השקעה סולידיות "עוזרות" להון זה להגיע ישירות למדד המעוף ומדלג מעל ת"א 75 ובוודאי לא מגיע למניות היתר .
* עידו סמואל הוא בעלים ויו"ר של חברת ברוקרטוב המתמחה בלימוד פרקטי של שוק ההון וניהול השקעות באמצעות קרנות גידור פרטיות.
* חשוב לציין כי תחום המסחר בנגזרים מוגדר כבעל סיכון מיוחד, ואינו מומלץ למשקיעים חסרי ניסיון וידע. יש לרכוש השכלה מתאימה טרם ביצוע כניסה לשוק תנודתי כמו זה.
- 1.אנונימי 12/10/2025 07:49הגב לתגובה זואין על עידו סמואל
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
