שוק המעו"ף: המלצות מסחר לשבוע פקיעה

עידו סמואל מברוקר טוב מתחיל בסיכומי סוף שנה ונותן הערכות לגבי הפקיעה האחרונה של 2007
עידו סמואל | (1)

השבוע המסכם של שנת 2007 משאיר אחריו הרבה משקיעים וסוחרים אבודי עצות. מי שנצמד למדד המעו"ף כל השנה יכול לחכך את ידיו בהנאה עם תשואה מכובדת של 26%. אך קשה להאמין כי קיימים משקיעים רבים שהצליחו שלא למכור את אחזקותיהם בשנה החולפת, על משבריה הרבים. לעומת ציבור המשקיעים, הסוחרים המקצועיים מצפים לתשואה כזו בפרק זמן קצר בהרבה וללא תלות בכיוון השוק, אפילו להפך – בתקופות של ירידות חזקות פוטנציאל הרווח שלהם גדול בהרבה. בשבוע הקרוב ינסו מנהלי ההשקעות המוסדיים לשמור על התשואות הנאות אותן השיגו בשנה האחרונה, ואלו יתנגשו עם שחקני המעו"ף שלהם יתכנו אינטרסים אחרים.

בסקירת השבוע שעבר הערכנו כי פני המדד מעלה והמלצנו על אסטרטגיה של מרווח עולה או צילינדר. להערכה זו הוספנו הסתייגות שהסיכון בה גבוה, והצבנו נקודת סטופלוס נגרר (מי שהחזיק את האסטרטגיה מהשבוע שעבר העלה את הסטופלוס מ-1208 ל-1213). למעשה מי שהחזיק את האסטרטגיות מהשבוע הקודם ועמד בסטופלוס יצא מהפוזיציה ברווח נאה. בסיכום שבועי ירד מדד המעו"ף ב-2%, אך סיום שבוע המסחר הן בארץ והן בחו"ל מראים כי מגמת העלייה עודנה חיה וקיימת.

התנהגות סטיית התקן מאותתת גם כן כי פני המדד מעלה – כאשר הסטייה הגיעה לרמות של 19 היו מי שדאגו לכתוב פוטים ולהוריד את הסטייה תוך עליה מתונה של המדד. אינדיקציה נוספת לחוסר הפאניקה היא העובדה שהדולר, שבשבוע שעבר הרים את ראשו מעבר לרמת ה-4 שקלים שב להיסחר ברמות נמוכות יותר, מה שמרמז על כך שהמהלך האחרון הוא תיקון טכני בלבד. סיבה נוספת לאופטימיות, היא הצורך בשיפור או שימור התשואות השנתיות של הגופים המוסדיים הגדולים.

כפי שאנו מזכירים מידי חודש, מסחר בשבע הפקיעה נושא עימו סיכון מיוחד, ועל כן ההמלצה החמה היא להימנע ממנו לחלוטין. עבור מי שמעוניין לסחור בשבוע הפקיעה נציין את רמת 1204 שהיא רמה קריטית לטווח הקצר. אי יכולת לפרוץ רמה זו תשאיר את המדד באזור תנודתי ומסוכן במיוחד.

התבססות המדד מעל לרמה זו תאותת כי הכיוון הוא חיובי ואסטרטגיה טובה למצב כזה היא מרווח עולה כמו קניית קול 1200 ומכירה בחסר של קול 1220. מי שמעוניין במרווח אגרסיבי יותר יכול לעשות את אותו הדבר על סטרייקים (מחירי מימוש), של 1230 ו-1250 בהתאמה, כאשר כאן העלות נמוכה יותר אך פוטנציאל הרווח גדול יותר. עבור מי שאינו מוכן לקחת את הסיכון של שבוע הפקיעה, ניתן לבצע אסטרטגיה זהה, רק באופציות של חודש ינואר. מניתוח אינדיקציות שונות בשוק המעו"ף, ישנה סבירות טובה שפקיעת האופציות תהיה מעל לרמה של 1213. למרות זאת, חשוב לשוב ולהדגיש שלשבוע הפקיעה חיים משלו, כאשר ביום הפקיעה ובימים הסמוכים לו עושים שחקני המעו"ף את מירב המאמצים בכדי להתאים את נכס הבסיס לפוזיציה אותה הם מחזיקים.

לסיכום, נראה כי שנת 2007 תיסגר באווירה חיובית. העננים המתקדרים מעבר לים נותנים את אותותיהם, אך ככל הנראה אלו יופיעו בשנה האזרחית הבאה. עבור ציבור המשקיעים במניות החשש ברור, אך סוחרי המעו"ף המנוסים רואים תקופות קשות כהזדמנות לגרוף רווחים נאים במיוחד. כך או כך, סוחרי מעו"ף יכולים וצריכים להרוויח בכל תנאי שוק.

לקראת סקירת סוף השנה נוכל להקדים ולומר שישראל הייתה עודנה ותישאר השוק החזק והאטרקטיבי ביותר בעולם. נקודה מעניינת נוספת ,הון רב זורם לשוק מכיוון שוק האג"חים אשר הפך להיות ספקולטיבי ותנודתי, העדר אלטרנטיבת השקעה סולידיות "עוזרות" להון זה להגיע ישירות למדד המעוף ומדלג מעל ת"א 75 ובוודאי לא מגיע למניות היתר .

* עידו סמואל הוא בעלים ויו"ר של חברת ברוקרטוב המתמחה בלימוד פרקטי של שוק ההון וניהול השקעות באמצעות קרנות גידור פרטיות.

* חשוב לציין כי תחום המסחר בנגזרים מוגדר כבעל סיכון מיוחד, ואינו מומלץ למשקיעים חסרי ניסיון וידע. יש לרכוש השכלה מתאימה טרם ביצוע כניסה לשוק תנודתי כמו זה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 12/10/2025 07:49
    הגב לתגובה זו
    אין על עידו סמואל
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.