שוק המעו"ף: המלצות מסחר לשבוע פקיעה

עידו סמואל מברוקר טוב מתחיל בסיכומי סוף שנה ונותן הערכות לגבי הפקיעה האחרונה של 2007
עידו סמואל | (1)

השבוע המסכם של שנת 2007 משאיר אחריו הרבה משקיעים וסוחרים אבודי עצות. מי שנצמד למדד המעו"ף כל השנה יכול לחכך את ידיו בהנאה עם תשואה מכובדת של 26%. אך קשה להאמין כי קיימים משקיעים רבים שהצליחו שלא למכור את אחזקותיהם בשנה החולפת, על משבריה הרבים. לעומת ציבור המשקיעים, הסוחרים המקצועיים מצפים לתשואה כזו בפרק זמן קצר בהרבה וללא תלות בכיוון השוק, אפילו להפך – בתקופות של ירידות חזקות פוטנציאל הרווח שלהם גדול בהרבה. בשבוע הקרוב ינסו מנהלי ההשקעות המוסדיים לשמור על התשואות הנאות אותן השיגו בשנה האחרונה, ואלו יתנגשו עם שחקני המעו"ף שלהם יתכנו אינטרסים אחרים.

בסקירת השבוע שעבר הערכנו כי פני המדד מעלה והמלצנו על אסטרטגיה של מרווח עולה או צילינדר. להערכה זו הוספנו הסתייגות שהסיכון בה גבוה, והצבנו נקודת סטופלוס נגרר (מי שהחזיק את האסטרטגיה מהשבוע שעבר העלה את הסטופלוס מ-1208 ל-1213). למעשה מי שהחזיק את האסטרטגיות מהשבוע הקודם ועמד בסטופלוס יצא מהפוזיציה ברווח נאה. בסיכום שבועי ירד מדד המעו"ף ב-2%, אך סיום שבוע המסחר הן בארץ והן בחו"ל מראים כי מגמת העלייה עודנה חיה וקיימת.

התנהגות סטיית התקן מאותתת גם כן כי פני המדד מעלה – כאשר הסטייה הגיעה לרמות של 19 היו מי שדאגו לכתוב פוטים ולהוריד את הסטייה תוך עליה מתונה של המדד. אינדיקציה נוספת לחוסר הפאניקה היא העובדה שהדולר, שבשבוע שעבר הרים את ראשו מעבר לרמת ה-4 שקלים שב להיסחר ברמות נמוכות יותר, מה שמרמז על כך שהמהלך האחרון הוא תיקון טכני בלבד. סיבה נוספת לאופטימיות, היא הצורך בשיפור או שימור התשואות השנתיות של הגופים המוסדיים הגדולים.

כפי שאנו מזכירים מידי חודש, מסחר בשבע הפקיעה נושא עימו סיכון מיוחד, ועל כן ההמלצה החמה היא להימנע ממנו לחלוטין. עבור מי שמעוניין לסחור בשבוע הפקיעה נציין את רמת 1204 שהיא רמה קריטית לטווח הקצר. אי יכולת לפרוץ רמה זו תשאיר את המדד באזור תנודתי ומסוכן במיוחד.

התבססות המדד מעל לרמה זו תאותת כי הכיוון הוא חיובי ואסטרטגיה טובה למצב כזה היא מרווח עולה כמו קניית קול 1200 ומכירה בחסר של קול 1220. מי שמעוניין במרווח אגרסיבי יותר יכול לעשות את אותו הדבר על סטרייקים (מחירי מימוש), של 1230 ו-1250 בהתאמה, כאשר כאן העלות נמוכה יותר אך פוטנציאל הרווח גדול יותר. עבור מי שאינו מוכן לקחת את הסיכון של שבוע הפקיעה, ניתן לבצע אסטרטגיה זהה, רק באופציות של חודש ינואר. מניתוח אינדיקציות שונות בשוק המעו"ף, ישנה סבירות טובה שפקיעת האופציות תהיה מעל לרמה של 1213. למרות זאת, חשוב לשוב ולהדגיש שלשבוע הפקיעה חיים משלו, כאשר ביום הפקיעה ובימים הסמוכים לו עושים שחקני המעו"ף את מירב המאמצים בכדי להתאים את נכס הבסיס לפוזיציה אותה הם מחזיקים.

לסיכום, נראה כי שנת 2007 תיסגר באווירה חיובית. העננים המתקדרים מעבר לים נותנים את אותותיהם, אך ככל הנראה אלו יופיעו בשנה האזרחית הבאה. עבור ציבור המשקיעים במניות החשש ברור, אך סוחרי המעו"ף המנוסים רואים תקופות קשות כהזדמנות לגרוף רווחים נאים במיוחד. כך או כך, סוחרי מעו"ף יכולים וצריכים להרוויח בכל תנאי שוק.

לקראת סקירת סוף השנה נוכל להקדים ולומר שישראל הייתה עודנה ותישאר השוק החזק והאטרקטיבי ביותר בעולם. נקודה מעניינת נוספת ,הון רב זורם לשוק מכיוון שוק האג"חים אשר הפך להיות ספקולטיבי ותנודתי, העדר אלטרנטיבת השקעה סולידיות "עוזרות" להון זה להגיע ישירות למדד המעוף ומדלג מעל ת"א 75 ובוודאי לא מגיע למניות היתר .

* עידו סמואל הוא בעלים ויו"ר של חברת ברוקרטוב המתמחה בלימוד פרקטי של שוק ההון וניהול השקעות באמצעות קרנות גידור פרטיות.

* חשוב לציין כי תחום המסחר בנגזרים מוגדר כבעל סיכון מיוחד, ואינו מומלץ למשקיעים חסרי ניסיון וידע. יש לרכוש השכלה מתאימה טרם ביצוע כניסה לשוק תנודתי כמו זה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 12/10/2025 07:49
    הגב לתגובה זו
    אין על עידו סמואל
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.