סגן יו"ר מריל לינץ' ל-Bizportal: "ריבית הפד תגיע ל-2.5%-3%"
בריאן הנדרסון, סגן נשיא מריל לינץ' העולמית, הגיע לארץ במסגרת ועידת העסקים. בין הנאומים ורגע לפני שעלה חזרה אל המטוס, סיפק לנו הנדרסון ראיון מסקרן ומרענן על הכיוונים הצפויים בכלכלה העולמית. (ש) האם משבר האשראי עדיין לפנינו ואיך הנגיד האמריקאי מתמודד איתו? (ת) ברננקי מנסה להיות יותר תקשורתי ויותר פתוח בגישה שלו. למרות זאת הצרכן האמריקאי הולך להיות יותר תלותי, זאת בשל הסיבה כי מרבית האמריקאים חושבים כי הם מסכנים וחשים תחושת חוסר בטחון. היכולת לקחת אשראי פחתה, מחיר הבתים צונח ורווחת הצרכן ירדה בכ-20%. (ש) האם זו הרגשה בלבד? (ת)ממש לא. זו המציאות, אתה רואה פחות מכירות רכבים, פחות התחלות בנייה ודיבורים על עונת קניות שלילית בקריסמס. בנוסף לכך הצרכנים מצפים כי המצב יהיה שלילי, לדוגמא אפשר לראות כי 70% מהמכירות בחג הקריסמס היו בהנחה, הצרכנים מאמצים תחושה רעה. עם זאת ישנם איזורים בהם ישנה צמיחה ולכן אנחנו לא הולכים לקראת מיתון. ניתן גם לראות כי החולשה בשוק ההון האמריקאי אינה נכונה וזאת בשל הסיבה כי חברות רבות משיגות יותר מ-50% מהכנסותיהם מחוץ לארה"ב. ה'פד' צריך להיות מודע לחולשת הדוחות של הבנקים ולכן אנחנו מצפים כי הריבית תרד ל-2.5%-3% בשנה הבאה, אבל זה אגרסיבי מדיי לדעתי. (ש)האם אתה חושב כי הדולר ימשיך להיחלש בעולם? (ת) הדולר נמצא ברמה נמוכה מדי ואם נחתוך את הריבית עוד נקבל ציפייה למשבר דולרי. ישנן הרבה יותר ספקולציות מסביב הדולר מאשר מציאות ויש כאן עוד נושא שברננקי צריך לדאוג לו והוא, הזרמת כסף למשק על חשבון דולר יורד. אני חושב שהדולר נמצא במקום בו הוא צריך להיות ואם תהייה ירידה נוספת במטבע היא תתבצע ע"י ספקולנטים בלבד ותחזיק מעמד למגמות קצרות טווח. הדולר יתחזק, לא בצורה רצינית, אבל לא יישאר במקום בו הוא נמצא היום. לישראלי הייתי אומר – אם יש לך דולרים אל תמכור אותם עכשיו, אתה תהייה משוגע אם תעשה זאת, תחזיק אותם עד לנקודה מסויימת. (נאמר כשמחיר הדולר היה 3.875 שקל). (ש)במסגרת תפקידך במריל לינץ', יש לך נגיעה רבה לשוק האירופאי. מה אתה חוזה לשוק האירופאי על רקע המשבר? (ת)האפקט של המשבר הגיע גם לאירופה. אבל עם זאת, אנחנו רואים כי היבשת צמחה בזכות המדינות המזרחיות כמו סלובקיה וקרואטיה ולא בזכות המדינות המערביות, ניתן לראות כי יש הרבה מסחר פנימי בתוך היבשת. אנחנו יכולים לראות כי סרקוזי (ראש ממשלת צרפת) מנסה לבצע ליברליזיה במדינה, זאת על מנת שתוכל להתחרות טוב יותר. אירופה היא כלכלה זקנה, למדינות המערביות בה ישנה אוכלוסיה מבוגרת ובמזרח היבשת ישנה אוכלוסיה צעירה יותר וזה בא לידי ביטוי בשיעורי הצמיחה. בטורקיה יש צמיחה שנתית של6% בעוד לאירופה יש צמיחה של 2% בלבד. לכן אם ניקח את אירופה כיחידה, טורקיה זקוקה לאירופה כמו שאירופה זקוקה לטורקיה. ליבשת לא תהייה צמיחה רבה כמו לסין או לאמריקה הלטינית. (ש)איזה שווקים נראה שישיגו את הצמיחה המהירה ביותר ב-2008? (ת)מכסיקו וברזיל יהיו מאוד משמעותיות. ישנן הרבה תמורות בברזיל, הורדת ריבית במשק, משמעת פיסקאלית שנובעת ממדיניות הנגיד הברזילאי וצפויה גם רפורמה בשוק הביטוח. המשקיעים נכונים להשקיע לטווח ארוך יותר בברזיל. מכסיקו, ארגנטינה, צ'ילה וקולומביה הם סיפור הצלחה מדהים, הרבה הפרטות מתבצעות שם כרגע ומעבר לבעיות הפוליטיות יש מקום עצום לצמיחה. קולומביה היא כמו ישראל מהבחינה הזאת, יש בעיות פוליטיות אבל זה לא בהכרח מעכב את הצמיחה. בפרו ישנה אפשרות ענקית לצמיחה וזאת בעקבות הסכם סחר חופשי בין פרו לארה"ב שאושר לאחרונה על ידי הקונגרס, במדינה יש 45 מיליון תושבים והיא הולכת להיות שחקן משמעותי. מריל לינץ' משקיעה בשווקים אלה, במיוחד בברזיל ובמכסיקו. ככלל ניתן לראות כי לפני 10 שנים שוק ההון האמריקאי היווה כ-52% משוק ההון העולמי אבל כיום הוא מהווה רק כ-36%, זה תהליך טוב שיוצר איזון בעולם. (ש)כבר כמה שנים שאנחנו רואים את מחירי הסחורות מזנקים לשיאים חדשים. מה אתה צופה לסחורות בתקופה הקרובה? (ת)הצרכניות הגדולות של הסחורות יהיו סין והודו, מביקוש לברזל, פלטיניום , זהב וכל סוגי המתכות האחרות. הנחושת עם זאת עלולה להיחלש בתקופה הקרובה וזאת בשל האטה בשוק הדיור האמריקאי. ב-3-5 השנים הבאות מחירי הסחורות צפויים לעלות. ניתן לראות, כי הביקושים מגיעים גם מכיוון ברזיל ודרום אפריקה, המדינה האפריקאית צריכה לבנות כ-28 אלף קילומטר של כבישים חדשים. בדרום אמריקה ישנו צורך רב בחידוש התשתיות. כך לדוגמא את העיר סאו-פאולו, יש שם כ-15 מיליון אנשים ויש שם צורך דחוף ברכבת תחתית, בכבישים מהירים ובשדה תעופה חדש. בארה"ב לא בנינו בתי זיקוק חדשים מאז שנת 1975 ולכן יש לנו עלות גבוהה של דלק. בנוסף החמירו את החוקים על זיהום מתקנים אלה, עובדה שיצרה עלות ייצור גבוהה יותר ותביא אותנו לבנות מתקני זיקוק חדשים.

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט
משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטב"מים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם
משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית.
ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"
יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.
היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.
לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".
- אלביט זכתה בחוזה מערכות הגנה בהיקף של 260 מיליון דולר
- מכה לשוק הביטחוני? השפעת הסכם הסחר על השוק בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האתגרים והלקחים
חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".