פועלים: המשקיעים הזרים מכרו החודש מניות בהיקף של 280 מיליון דולר
כלכלני בנק הפועלים מציינים בסקירתם השבועית את האירועים והגורמים אשר השפיעו על המסחר באחד העם בשבוע החולף ואת האירועים אשר צפויים להשפיע על המסחר בשבוע הקרוב. שבוע חיובי במניות הכבדות השבוע האחרון היה חיובי בשוק המניות המקומי, בהובלתן של מניות תל אביב 25. אלו רשמו תשואה עודפת על מניות ה-75, ובעיקר על מניות היתר, שבחודשים האחרונים רושמות ביצועי חסר משמעותיים על השוק, לאחר שבמחצית הראשונה של 2007 דווקא היתר הניבו את התשואה העודפת בתל אביב. המעבר בחזרה למניות הכבדות הינו תהליך טבעי בשוק שהולך לתקופת חוסר ודאות סביב הצפוי בכלכלה הגלובלית – מה שמאיץ במשקיעים לחזור להשקעות בעלות סיכון נמוך יותר. אכזבה בעולם מהפחתה מתונה בריבית האמריקנית לאחר שבועות של ציפיות הכריז השבוע הפדראל ריזרב על הפחתה בריבית במשק האמריקני. בשבועות האחרונים שרר בשוקי העולם חוסר ודאות בנוגע לשיעור ההפחתה – בין 0.25% ל-0.5%. בסופו של דבר בחר הפד בפתרון המתון, והסתפק בהפחתה של הריבית ב-0.25% בלבד, ל-4.25%. ההפחתה המתונה אכזבה את המשקיעים בעולם, והביאה לתגובה שלילית ביום ההכרזה. עם זאת, למחרת כבר חזרו העליות לבורסות בארה"ב, וחלחלו משם לשאר שוקי העולם – כולל זה שבתל אביב. בעולם ישנן הערכות כי הפחתת הריבית שביצע הפד אינה האחרונה, ותיתכנה הפחתות נוספות בהמשך. הדולר התאושש למול השקל הפחתת הריבית המתונה אוששה מעט את הדולר בעולם, וגם למול השקל. לאחר ששערו של המטבע האמריקני כבר צנח אל מתחת לרף ה-3.85 שקלים, טיפס שערו לאחר הפחתת הריבית בארה"ב לכוון ה-3.94 שקלים (אך לאחר מכן הוא נסוג שוב). יש לזכור, עם זאת, כי הריבית בישראל עודנה נמוכה למול המקבילה האמריקנית, ועומדת על 4% בלבד. היום (ו') צפוי להתפרסם מדד המחירים לצרכן לנובמבר, כשהערכת המחלקה הכלכלית של בנק הפועלים צופה כי זה עלה בשיעור מזערי של 0.1%. ההערכות הן כי בנק ישראל לא צפוי לשנות את הרבית במשק בסוף החודש, למרות העליה באינפלציה בחודשים האחרונים ונוכח רמתו הנמוכה של הדולר למול השקל (למרות התחזקות המטבע האמריקני בשבוע האחרון). הותרת הריבית על כנה מסייעת לפי שעה לשוק המניות, שנהנה מהעדר חלופות השקעה אטרקטיביות גם בימים אלו. הזרים הוציאו כסף בנובמבר חודש נובמבר היה שלילי כמעט בכל שוקי המניות בעולם, וכמובן שגם בישראל. על רקע זה לא מפתיעים נתוני בנק ישראל, המלמדים כי המשקיעים הזרים מכרו מניות מקומיות בחודש זה בסכום כולל של 280 מיליון דולר נטו. עם זאת, מתחילת השנה התזרים עודנו חיובי, בהיקף של 835 מיליון דולר נטו. בד בבד, בנובמבר המשיכו המקומיים לגוון את תיק ההשקעות שלהם עם מניות גלובליות, בהיקף של 360 מיליון דולר נטו, ומתחילת השנה רכשו הישראלים מניות זרות בהיקף כולל של קרוב ל-4.3 מיליארד דולר נטו. מבט לעתיד שוק המניות המקומי צפוי להערכת כלכלני בנק הפועלים להמשיך בתנודתיות הגבוהה שמאפיינת אותו זו תקופה, וזאת נוכח מגמה דומה בשוקי המניות בעולם. בשנים האחרונות השוק המקומי הפך להיות דפנסיבי יחסית לשווקים רבים, בעיקר ביחס לשווקים המתעוררים, ולכן בפועלים סבורים כי גם אם ימשך הלחץ השלילי בעולם, הרי שהוא יורגש גם בתל אביב אך במידה מתונה יותר. במבט לעתיד, קיים בעולם חשש מפני הרבעון הראשון של 2008, אשר עלול להתאפיין בלחץ שלילי. החשש העיקרי הוא מפני השלכות נוספות של משבר הסאב פריים, ובעיקר מפני מחיקות נוספות שתבצענה חברות בעולם – מה שיתורגם לשחיקה נוספת במניותיהן. עם זאת, הנתונים הכלכליים הטובים של המשק הישראלי בכלל, וביצועי החברות בפרט, צפוים להמשיך ולהטיב עם המניות המקומיות. ההערכות הן כי הצמיחה בישראל צפויה להמשך גם ב-2008 (גם אם בקצב מתון יחסית לצמיחה החדה של 2007), וכמוה גם הצריכה הפרטית, כך שמבחינה זו אנו חשים נוח עם החשיפה המנייתית בראיה לטווח הארוך, מעבר ללחצים האפשריים בטווח הקצר. לאור האמור לעיל, ממליצים בבנק בנוגע לאפיק המנייתי המקומי הנה להמשיך ולהחזיק בעיקר במניות גדולות, במניות בעלות מדיניות דיבידנד ברורה, ולהתמקד בחברות המוטות לצריכה המקומית, אשר להערכתנו צפויות להפגע פחות מהנעשה בעולם ולהמשיך ולהנות מהשיפור הכלכלי המקומי, כאמור.
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
ורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"א"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט
משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטב"מים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם
משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית.
ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"
יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.
היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.
לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".
- אלביט זכתה בחוזה מערכות הגנה בהיקף של 260 מיליון דולר
- מכה לשוק הביטחוני? השפעת הסכם הסחר על השוק בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האתגרים והלקחים
חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".
