סקירת מעו"ף - הישורת האחרונה של שנת 2007

בגלל התנודתיות החזקה המאפיינת את שבוע הפקיעה אנו נוהגים להמליץ שלא לסחור בשבוע זה, כאשר ישנו יוצא דופן אחד – סוחרים יומיים בעלי ניסיון רב יכולים להניב בשבוע כזה שכר של חודש עבודה שלם
עידו סמואל |

שבוע הפקיעה שעבר עלינו לטובה, אני מקווה, הוכיח לרבים כי המסחר בו מומלץ רק לבעלי לב חזק. השבוע, שהחל דווקא בעליות, עבר לירידות לקראת אמצע השבוע עת קבע המדד שפל ברמת 1166. אך אז, כאשר נעלמו רובם של האופטימיים מהשוק, הגיעה דחיפה חזקה של רוח גבית מהבורסות בארה"ב, מה שהזניק את המדד לעליות חדות ולפקיעה ברמת 1196 – מרחק של 18 נקודות מרמת הפתיחה של השבוע ושל 30 נקודות מרמת השפל. בגלל התנודתיות החזקה המאפיינת את שבוע הפקיעה אנו נוהגים להמליץ שלא לסחור בשבוע זה, כאשר ישנו יוצא דופן אחד – סוחרים יומיים בעלי ניסיון רב יכולים להניב בשבוע כזה שכר של חודש עבודה שלם.

ביום ראשון שעבר הצענו לקוראינו שתי אסטרטגיות חילופיות – עבור מי שמעוניין להמשיך ולסחור על האופציות של נובמבר ועבור הסולידיים יותר, שמעדיפים שלא להיחשף לשיגיונות הפקיעה. בפועל, מי שביצע את האסטרטגיה לנובמבר (פרפר רחב) בעלות של 340 ₪ קיבל תשואה מדהימה של 300% (מחיר האסטרטגיה בפקיעה היה 1375 ₪). גם מי שביצע את האסטרטגיה במחירים גבוהים יותר עקב העליות של יום ראשון הרוויח יפה. האסטרטגיה השנייה אותה הצענו – מרווחים עולים לדצמבר – הניבו רווחים נאים, אמנם לא כמו הפרפר, אך עדיין רווחים.

לעליות במדד תרמו מספר גורמים - הדוחות הטובים של הבנקים (לאומי ודיסקונט) והחברות האחרות במדד, רגיעה במחירי הנפט ועליות שערים חזקות במיוחד בוול סטריט ושאר בורסות העולם. את העליות הובילו דווקא מניות הפיננסים הגדולות, אלו שנפגעו בצורה החמורה ביותר ממשבר הסאב-פריים. ההודעות על קניה מסיבית של מניות סיטי על ידי דובאי ומיזוג אפשרי של זו עם בנק אוף אמריקה, בצירוף התבטאויות של בכירי הפד באשר להורדת ריבית אפשרית החודש הביאו את מניות הפיננסים לעליה של 11% ב-4 ימי מסחר!

גם מבחינה טכנית מתנהגים המדדים בהתאם לתחזית – בארץ שישה רמת 1166 כרמת תמיכה חשובה למדד המעו"ף (הוא גם רמת השיא הקודם במדד וגם תיקון טכני של שליש על פי פיבונאצ'י), ובחו"ל שימשה רמת 2540 כרמת תמיכה למדד הנאסד"ק, 1400 ל-S&P500, ו-12,800 בדאו-ג'ונס גם כן. מכאן בשלים המדדים לצאת לדרך חדשה של עליות, אשר כבר החלה ביום רביעי האחרון. על כן אנו מצפים שחודש דצמבר ימשיך את המגמה ויציג עליות שערים נאות.

על כן האסטרטגיה אותה נבחר השבוע היא מרווח עולה פשוט – קניה של קול 1220 ומכירה בחסר של קול 1240. אמנם האופציות האלו ממוקמות מעט רחוק מהכסף, אך אנו מאמינים כי כבר החודש יפרוץ המדד שיא חדש. מי שהינו סוחר סולידי יותר יכול לבצע את האסטרטגיה בעזרת אופציות קרובות יותר לכסף (כמו קניית 1210 ומכירה בחסר של 1230). כיוון שאנו מאמינים במגמת עליות חזקה בחודש הקרוב יתכן ויהיה נכון להחזיק אסטרטגיה זו מעבר לשבוע אחד, אך על כך נעדכן בסקירה הבאה.

לסיכום, חשוב מאוד לדעת שלמרות שלעיתים קרובות מתנתקת הבורסה המקומית מחברותיה שמעבר לים, ב-10 הימים הקרובים ישאו משקיעי העולם את עיניהם אל בן ברננקי ועמיתיו בבנק המרכזי האמריקאי. כבר היום ישנה ציפייה בשווקים להורדת ריבית של רבע ואף חצי אחוז. כל הפתעה, לטובה או לרעה, עשויה לשנות את המגמה. בכל זאת, כיוון שהשווקים מצפים כבר להורדת הריבית, המסחר צפוי להתנהל בעליות שערים לפחות עד ההודעה.

* עידו סמואל הוא בעלים ויו"ר של חברת ברוקרטוב המתמחה בלימוד פרקטי של שוק ההון וניהול השקעות באמצעות קרנות גידור פרטיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).