סקירת מעו"ף - הישורת האחרונה של שנת 2007
שבוע הפקיעה שעבר עלינו לטובה, אני מקווה, הוכיח לרבים כי המסחר בו מומלץ רק לבעלי לב חזק. השבוע, שהחל דווקא בעליות, עבר לירידות לקראת אמצע השבוע עת קבע המדד שפל ברמת 1166. אך אז, כאשר נעלמו רובם של האופטימיים מהשוק, הגיעה דחיפה חזקה של רוח גבית מהבורסות בארה"ב, מה שהזניק את המדד לעליות חדות ולפקיעה ברמת 1196 – מרחק של 18 נקודות מרמת הפתיחה של השבוע ושל 30 נקודות מרמת השפל. בגלל התנודתיות החזקה המאפיינת את שבוע הפקיעה אנו נוהגים להמליץ שלא לסחור בשבוע זה, כאשר ישנו יוצא דופן אחד – סוחרים יומיים בעלי ניסיון רב יכולים להניב בשבוע כזה שכר של חודש עבודה שלם.
ביום ראשון שעבר הצענו לקוראינו שתי אסטרטגיות חילופיות – עבור מי שמעוניין להמשיך ולסחור על האופציות של נובמבר ועבור הסולידיים יותר, שמעדיפים שלא להיחשף לשיגיונות הפקיעה. בפועל, מי שביצע את האסטרטגיה לנובמבר (פרפר רחב) בעלות של 340 ₪ קיבל תשואה מדהימה של 300% (מחיר האסטרטגיה בפקיעה היה 1375 ₪). גם מי שביצע את האסטרטגיה במחירים גבוהים יותר עקב העליות של יום ראשון הרוויח יפה. האסטרטגיה השנייה אותה הצענו – מרווחים עולים לדצמבר – הניבו רווחים נאים, אמנם לא כמו הפרפר, אך עדיין רווחים.
לעליות במדד תרמו מספר גורמים - הדוחות הטובים של הבנקים (לאומי ודיסקונט) והחברות האחרות במדד, רגיעה במחירי הנפט ועליות שערים חזקות במיוחד בוול סטריט ושאר בורסות העולם. את העליות הובילו דווקא מניות הפיננסים הגדולות, אלו שנפגעו בצורה החמורה ביותר ממשבר הסאב-פריים. ההודעות על קניה מסיבית של מניות סיטי על ידי דובאי ומיזוג אפשרי של זו עם בנק אוף אמריקה, בצירוף התבטאויות של בכירי הפד באשר להורדת ריבית אפשרית החודש הביאו את מניות הפיננסים לעליה של 11% ב-4 ימי מסחר!
גם מבחינה טכנית מתנהגים המדדים בהתאם לתחזית – בארץ שישה רמת 1166 כרמת תמיכה חשובה למדד המעו"ף (הוא גם רמת השיא הקודם במדד וגם תיקון טכני של שליש על פי פיבונאצ'י), ובחו"ל שימשה רמת 2540 כרמת תמיכה למדד הנאסד"ק, 1400 ל-S&P500, ו-12,800 בדאו-ג'ונס גם כן. מכאן בשלים המדדים לצאת לדרך חדשה של עליות, אשר כבר החלה ביום רביעי האחרון. על כן אנו מצפים שחודש דצמבר ימשיך את המגמה ויציג עליות שערים נאות.
על כן האסטרטגיה אותה נבחר השבוע היא מרווח עולה פשוט – קניה של קול 1220 ומכירה בחסר של קול 1240. אמנם האופציות האלו ממוקמות מעט רחוק מהכסף, אך אנו מאמינים כי כבר החודש יפרוץ המדד שיא חדש. מי שהינו סוחר סולידי יותר יכול לבצע את האסטרטגיה בעזרת אופציות קרובות יותר לכסף (כמו קניית 1210 ומכירה בחסר של 1230). כיוון שאנו מאמינים במגמת עליות חזקה בחודש הקרוב יתכן ויהיה נכון להחזיק אסטרטגיה זו מעבר לשבוע אחד, אך על כך נעדכן בסקירה הבאה.
לסיכום, חשוב מאוד לדעת שלמרות שלעיתים קרובות מתנתקת הבורסה המקומית מחברותיה שמעבר לים, ב-10 הימים הקרובים ישאו משקיעי העולם את עיניהם אל בן ברננקי ועמיתיו בבנק המרכזי האמריקאי. כבר היום ישנה ציפייה בשווקים להורדת ריבית של רבע ואף חצי אחוז. כל הפתעה, לטובה או לרעה, עשויה לשנות את המגמה. בכל זאת, כיוון שהשווקים מצפים כבר להורדת הריבית, המסחר צפוי להתנהל בעליות שערים לפחות עד ההודעה.
* עידו סמואל הוא בעלים ויו"ר של חברת ברוקרטוב המתמחה בלימוד פרקטי של שוק ההון וניהול השקעות באמצעות קרנות גידור פרטיות.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
