סקירת מעו"ף - הישורת האחרונה של שנת 2007

בגלל התנודתיות החזקה המאפיינת את שבוע הפקיעה אנו נוהגים להמליץ שלא לסחור בשבוע זה, כאשר ישנו יוצא דופן אחד – סוחרים יומיים בעלי ניסיון רב יכולים להניב בשבוע כזה שכר של חודש עבודה שלם
עידו סמואל |

שבוע הפקיעה שעבר עלינו לטובה, אני מקווה, הוכיח לרבים כי המסחר בו מומלץ רק לבעלי לב חזק. השבוע, שהחל דווקא בעליות, עבר לירידות לקראת אמצע השבוע עת קבע המדד שפל ברמת 1166. אך אז, כאשר נעלמו רובם של האופטימיים מהשוק, הגיעה דחיפה חזקה של רוח גבית מהבורסות בארה"ב, מה שהזניק את המדד לעליות חדות ולפקיעה ברמת 1196 – מרחק של 18 נקודות מרמת הפתיחה של השבוע ושל 30 נקודות מרמת השפל. בגלל התנודתיות החזקה המאפיינת את שבוע הפקיעה אנו נוהגים להמליץ שלא לסחור בשבוע זה, כאשר ישנו יוצא דופן אחד – סוחרים יומיים בעלי ניסיון רב יכולים להניב בשבוע כזה שכר של חודש עבודה שלם.

ביום ראשון שעבר הצענו לקוראינו שתי אסטרטגיות חילופיות – עבור מי שמעוניין להמשיך ולסחור על האופציות של נובמבר ועבור הסולידיים יותר, שמעדיפים שלא להיחשף לשיגיונות הפקיעה. בפועל, מי שביצע את האסטרטגיה לנובמבר (פרפר רחב) בעלות של 340 ₪ קיבל תשואה מדהימה של 300% (מחיר האסטרטגיה בפקיעה היה 1375 ₪). גם מי שביצע את האסטרטגיה במחירים גבוהים יותר עקב העליות של יום ראשון הרוויח יפה. האסטרטגיה השנייה אותה הצענו – מרווחים עולים לדצמבר – הניבו רווחים נאים, אמנם לא כמו הפרפר, אך עדיין רווחים.

לעליות במדד תרמו מספר גורמים - הדוחות הטובים של הבנקים (לאומי ודיסקונט) והחברות האחרות במדד, רגיעה במחירי הנפט ועליות שערים חזקות במיוחד בוול סטריט ושאר בורסות העולם. את העליות הובילו דווקא מניות הפיננסים הגדולות, אלו שנפגעו בצורה החמורה ביותר ממשבר הסאב-פריים. ההודעות על קניה מסיבית של מניות סיטי על ידי דובאי ומיזוג אפשרי של זו עם בנק אוף אמריקה, בצירוף התבטאויות של בכירי הפד באשר להורדת ריבית אפשרית החודש הביאו את מניות הפיננסים לעליה של 11% ב-4 ימי מסחר!

גם מבחינה טכנית מתנהגים המדדים בהתאם לתחזית – בארץ שישה רמת 1166 כרמת תמיכה חשובה למדד המעו"ף (הוא גם רמת השיא הקודם במדד וגם תיקון טכני של שליש על פי פיבונאצ'י), ובחו"ל שימשה רמת 2540 כרמת תמיכה למדד הנאסד"ק, 1400 ל-S&P500, ו-12,800 בדאו-ג'ונס גם כן. מכאן בשלים המדדים לצאת לדרך חדשה של עליות, אשר כבר החלה ביום רביעי האחרון. על כן אנו מצפים שחודש דצמבר ימשיך את המגמה ויציג עליות שערים נאות.

על כן האסטרטגיה אותה נבחר השבוע היא מרווח עולה פשוט – קניה של קול 1220 ומכירה בחסר של קול 1240. אמנם האופציות האלו ממוקמות מעט רחוק מהכסף, אך אנו מאמינים כי כבר החודש יפרוץ המדד שיא חדש. מי שהינו סוחר סולידי יותר יכול לבצע את האסטרטגיה בעזרת אופציות קרובות יותר לכסף (כמו קניית 1210 ומכירה בחסר של 1230). כיוון שאנו מאמינים במגמת עליות חזקה בחודש הקרוב יתכן ויהיה נכון להחזיק אסטרטגיה זו מעבר לשבוע אחד, אך על כך נעדכן בסקירה הבאה.

לסיכום, חשוב מאוד לדעת שלמרות שלעיתים קרובות מתנתקת הבורסה המקומית מחברותיה שמעבר לים, ב-10 הימים הקרובים ישאו משקיעי העולם את עיניהם אל בן ברננקי ועמיתיו בבנק המרכזי האמריקאי. כבר היום ישנה ציפייה בשווקים להורדת ריבית של רבע ואף חצי אחוז. כל הפתעה, לטובה או לרעה, עשויה לשנות את המגמה. בכל זאת, כיוון שהשווקים מצפים כבר להורדת הריבית, המסחר צפוי להתנהל בעליות שערים לפחות עד ההודעה.

* עידו סמואל הוא בעלים ויו"ר של חברת ברוקרטוב המתמחה בלימוד פרקטי של שוק ההון וניהול השקעות באמצעות קרנות גידור פרטיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל
ועדת נגל

כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?

ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?

אביחי טדסה |


השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול. 

הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.


אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.


ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.

המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.