סקירת מעו"ף - הישורת האחרונה של שנת 2007
שבוע הפקיעה שעבר עלינו לטובה, אני מקווה, הוכיח לרבים כי המסחר בו מומלץ רק לבעלי לב חזק. השבוע, שהחל דווקא בעליות, עבר לירידות לקראת אמצע השבוע עת קבע המדד שפל ברמת 1166. אך אז, כאשר נעלמו רובם של האופטימיים מהשוק, הגיעה דחיפה חזקה של רוח גבית מהבורסות בארה"ב, מה שהזניק את המדד לעליות חדות ולפקיעה ברמת 1196 – מרחק של 18 נקודות מרמת הפתיחה של השבוע ושל 30 נקודות מרמת השפל. בגלל התנודתיות החזקה המאפיינת את שבוע הפקיעה אנו נוהגים להמליץ שלא לסחור בשבוע זה, כאשר ישנו יוצא דופן אחד – סוחרים יומיים בעלי ניסיון רב יכולים להניב בשבוע כזה שכר של חודש עבודה שלם.
ביום ראשון שעבר הצענו לקוראינו שתי אסטרטגיות חילופיות – עבור מי שמעוניין להמשיך ולסחור על האופציות של נובמבר ועבור הסולידיים יותר, שמעדיפים שלא להיחשף לשיגיונות הפקיעה. בפועל, מי שביצע את האסטרטגיה לנובמבר (פרפר רחב) בעלות של 340 ₪ קיבל תשואה מדהימה של 300% (מחיר האסטרטגיה בפקיעה היה 1375 ₪). גם מי שביצע את האסטרטגיה במחירים גבוהים יותר עקב העליות של יום ראשון הרוויח יפה. האסטרטגיה השנייה אותה הצענו – מרווחים עולים לדצמבר – הניבו רווחים נאים, אמנם לא כמו הפרפר, אך עדיין רווחים.
לעליות במדד תרמו מספר גורמים - הדוחות הטובים של הבנקים (לאומי ודיסקונט) והחברות האחרות במדד, רגיעה במחירי הנפט ועליות שערים חזקות במיוחד בוול סטריט ושאר בורסות העולם. את העליות הובילו דווקא מניות הפיננסים הגדולות, אלו שנפגעו בצורה החמורה ביותר ממשבר הסאב-פריים. ההודעות על קניה מסיבית של מניות סיטי על ידי דובאי ומיזוג אפשרי של זו עם בנק אוף אמריקה, בצירוף התבטאויות של בכירי הפד באשר להורדת ריבית אפשרית החודש הביאו את מניות הפיננסים לעליה של 11% ב-4 ימי מסחר!
גם מבחינה טכנית מתנהגים המדדים בהתאם לתחזית – בארץ שישה רמת 1166 כרמת תמיכה חשובה למדד המעו"ף (הוא גם רמת השיא הקודם במדד וגם תיקון טכני של שליש על פי פיבונאצ'י), ובחו"ל שימשה רמת 2540 כרמת תמיכה למדד הנאסד"ק, 1400 ל-S&P500, ו-12,800 בדאו-ג'ונס גם כן. מכאן בשלים המדדים לצאת לדרך חדשה של עליות, אשר כבר החלה ביום רביעי האחרון. על כן אנו מצפים שחודש דצמבר ימשיך את המגמה ויציג עליות שערים נאות.
על כן האסטרטגיה אותה נבחר השבוע היא מרווח עולה פשוט – קניה של קול 1220 ומכירה בחסר של קול 1240. אמנם האופציות האלו ממוקמות מעט רחוק מהכסף, אך אנו מאמינים כי כבר החודש יפרוץ המדד שיא חדש. מי שהינו סוחר סולידי יותר יכול לבצע את האסטרטגיה בעזרת אופציות קרובות יותר לכסף (כמו קניית 1210 ומכירה בחסר של 1230). כיוון שאנו מאמינים במגמת עליות חזקה בחודש הקרוב יתכן ויהיה נכון להחזיק אסטרטגיה זו מעבר לשבוע אחד, אך על כך נעדכן בסקירה הבאה.
לסיכום, חשוב מאוד לדעת שלמרות שלעיתים קרובות מתנתקת הבורסה המקומית מחברותיה שמעבר לים, ב-10 הימים הקרובים ישאו משקיעי העולם את עיניהם אל בן ברננקי ועמיתיו בבנק המרכזי האמריקאי. כבר היום ישנה ציפייה בשווקים להורדת ריבית של רבע ואף חצי אחוז. כל הפתעה, לטובה או לרעה, עשויה לשנות את המגמה. בכל זאת, כיוון שהשווקים מצפים כבר להורדת הריבית, המסחר צפוי להתנהל בעליות שערים לפחות עד ההודעה.
* עידו סמואל הוא בעלים ויו"ר של חברת ברוקרטוב המתמחה בלימוד פרקטי של שוק ההון וניהול השקעות באמצעות קרנות גידור פרטיות.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
