מיסוי דיווידנד שמשלמת חברה לבעלי מניותיה

מאת: עו"ד (רו"ח) רונן ארויו
שיעור המס על דיווידנד ועל רווח הון ריאלי הוא 20% אלא אם כן מדובר בבעל מניות מהותי.
עו"ד לילך דניאל |

שאלה:

-------

מצויים בענייננו כאן - 3 בעלי מניות בחברה פרטית. שיעור אחזקתם של הללו בחברה הזו הוא - כדלקמן:

● א' מחזיק ב-40% מן החברה.

● אחותו של א' מחזיקה ב-1% מן החברה.

● ג' מחזיק ב-9% מן החברה.

● אחרים - מחזיקים בנותר מן החברה.

השאלות:

1. מה הם שיעורי המס בהקשרו של דיווידנד המחולק ל-א', לאחותו ול-ג' [?]; מה הוא שיעור רווח ההון המופק ממכירת מניות החברה ?

2. מי מחליט, על פי החוק, על חלוקת דיווידנד ובאיזה רוב בהצבעה (בהנחה שהתקנון אינו עוסק בזה) [?]; האם אפשר לקבוע בתקנון אופן אחר ?

3. (א) מבחינת הנוהל - מה הן הפעולות שיש לבצע, כאשר מעוניינים לחלק דיווידנד [?]; אילו טפסים יש למלא [?]; כיצד מדווחים ומעבירים את המס שנוכה במקור (האם באמצעות טופס 102, או יש לדווח ולשלם בנפרד) ?

(ב) מה הם המועדים, שבהם יש לדווח על ניכוי המס במקור ולשלמו [?]; האם בסוף השנה על החברה להוציא אישור שנתי לבעלי המניות על ניכוי המס, והם יצרפו אותו לדוח השנתי שלהם ?

תשובה:

----------

לשאלה 1:

על פי סעיפים 125ב(2) ו-91(ב)(2) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"] נקבע, כי שיעור המס על דיווידנד ועל רווח הון ריאלי הוא 20%, אלא אם כן מדובר בבעל מניות מהותי בעת החלוקה / המכירה, או במועד כלשהו בשנים עשר החודשים שקדמו לה; במקרה שכזה, יהיה שיעור המס 25% (ואיני דן, בתשובתי כאן, בסכומים אינפלציוניים וברווחים ראויים לחלוקה, העשויים להיות מחויבים במס נמוך מזה).

הגדרת "בעל מניות מהותי" שבסעיף 88 לפקודה היא:

"מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם אחר ["יחד עם אחר" = יחד עם קרוב או עם אדם שיש עימו הסכם שיתוף פעולה לגבי עניינים מהותיים של החברה - ר' א'], ב-10% לפחות באחד או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בחבר-בני-אדם;"

על יסוד כל האמור כאן - א' ואחותו של א' נחשבים, כל אחד מהם, ל"בעל מניות מהותי"; ובשל זאת - הם יחויבו במס בשיעור 25%.

ג', המחזיק ב-9% בהנחה שאינו קרוב של מי משאר בעלי המניות, ובהנחה שאין לו הסכם עם בעל מניות אחר כאמור לגבי עניינים מהותיים של החברה, לא ייחשב לבעל מניות מהותי, ולכן הוא יחויב במס בשיעור 20%.

לשאלה 2:

אינני עו"ד מתחום דיני החברות; וכל שאוכל לעשות כאן הוא לצטט את סעיף 307 לחוק החברות, התשנ"ט-1999; ובו מובא:

"החלטת החברה על חלוקת דיבידנד תתקבל בדירקטוריון החברה, ואולם חברה רשאית לקבוע בתקנונה כי ההחלטה תתקבל באחת מהדרכים האלה:

(1) באסיפה הכללית, לאחר שתובא בפניה המלצת הדירקטוריון; האסיפה רשאית לקבל את ההמלצה או להקטין את הסכום אך לא להגדילו;

(2) בדירקטוריון החברה, לאחר שהאסיפה קבעה את סכום החלוקה המרבי;

(3) בדרך אחרת שנקבעה בתקנון, ובלבד שניתנה הזדמנות נאותה לדירקטוריון לקבוע, בטרם תבוצע החלוקה, כי החלוקה אינה חלוקה אסורה."

איני יודע איזה דין חל על חברה, אשר יתכן והוקמה טרם היות חוק החברות, ואשר בתקנונה אולי קבועה הוראה אחרת.

לשאלה 3:

איני משיב כאן בנושא הפעולות, שיש לבצע על פי חוק החברות או על פי פקודת החברות.

אני מניח, בענייננו, שיש לחברה רווחים, אשר מהם היא רשאית לחלק דיווידנד.

אם כך הוא - הרי, מבחינת דיני המס, על החברה שמחלקת את הדיווידנד לנכות מס במקור ולהעבירו אל פקיד השומה עד 15 של החודש, העוקב לחודש החלוקה.

הדיווח והעברת המס ייעשו כפי שכל ניכוי מס במקור נעשה, קרי: באמצעות טופס 102 חודשי ובאמצעות הטפסים 0801 ו-0866 (בטופס 0801 יירשמו, בתוך שבוע מיום התשלום, הפרטים של מקבל הדיווידנד והמס שנוכה, ובטופס 0866 יוגד שם 0801 לפקיד השומה עד 31 במרס של השנה העוקבת לשנת החלוקה).

השואל מוזמן לעיין בתקנות 13 עד 16 לתקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית, מדיבידנד ומרווחים מסוימים), התשס"ו-2005.

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.

המידע באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

מירי רגב
צילום: שאול לנדנר

משרד התחבורה עושה סדר במספרי הדרכים והכבישים - הכל במקום אחד

כל המספרים במקום אחד: משרד התחבורה משיק מפת כבישים אחידה ומעודכנת שתשמש גם את הנהגים וגם את המשטרה

מנדי הניג |

משרד התחבורה השיק את "מפת מספרי הדרכים הארצית הרשמית של ישראל", לראשונה גם באינטרנט. המפה, שתהווה מעתה מקור המידע הרשמי והיחיד לנושא, נועדה לאחד את כלל הנתונים הקיימים ולמנוע כפילויות וסותרות במספור הכבישים. המשמעות: מהיום, כל גורם ממערכות GPS ועד המשטרה יעבוד על בסיס נתונים אחיד ומעודכן.

לדברי שרת התחבורה מירי רגב, "מפת מספרי הדרכים הרשמית מכניסה סדר והיגיון במספור רשת הכבישים, וכך תסייע לכל נהג ונוסע להתמצא בדרכים בקלות ובבטחה, ותשמש גם את הגורמים המקצועיים לניהול תנועה מתקדם ושקוף".

הצורך במפה אחידה גבר בשנים האחרונות עם התרחבות רשת הכבישים בישראל. כל כביש חדש מקבל מספר המשולב בשלטי הדרכים ובמערכות הניווט, אך עד כה היו מקרים של חוסר עקביות בין גורמים שונים. המספור הרשמי אמור לפתור את הבעיה ולאפשר מעקב ברור אחר תאונות, תחזוקה ותפעול התנועה.

מאחורי המספרים

בניגוד למה שנהוג לחשוב, המספור הוא לא שרירותי. מספר זוגי מציין דרך אורך מצפון לדרום כמו כביש 2 לאורך החוף או כביש 6 חוצה ישראל בעוד שמספר אי-זוגי מסמן דרך רוחב ממערב למזרח, דוגמת כביש 1 המחבר את תל אביב לירושלים או כביש 65 החוצה את העמקים.

גם מספר הספרות חשוב: כבישים חד-ספרתיים הם הצירים הראשיים והמהירים ביותר, כמו כביש 1 או כביש 4. כבישים דו-ספרתיים מייצגים צירים אזוריים מרכזיים, למשל כביש 44 או כביש 65, וכבישים תלת- וארבע-ספרתיים משמשים לדרכים משניות ומקומיות.