הפטור ממס ניתן בתנאים של דירת מגורים מזכה

העובדות נכס מקרקעין ביפו, שהיה בבעלות חברת עמידר, ממוקם בקומת קרקע של בניין מגורים. העורר ביטון דניאל [להלן - "העורר"] מכר את הנכס האמור וטען, שמדובר ב"דירת מגורים מזכה", ולכן מכירתה אמורה ליהנות מפטור ממס. אב העורר רכש את הנכס בשנת 1968, לצורך הקמת בית כנסת בנכס. המוכר היה דייר מוגן בנכס, ששימש כבית מלאכה של המוכר. זמן מה לאחר רכישת הנכס בשנת 1968, כאמור, הוא הפך להיות בית כנסת. לאחר פטירת אב העורר, אֵם העורר רכשה את הנכס מחברת עמידר בשנת 1998. בעת הרכישה בשנת 1998, מנהל מיסוי מקרקעין [להלן - "המשיב"] חייב את אם העורר במס רכישה, שלא על פי "דירת מגורים". אולם, לאור הטענה, שאֵם העורר הצהירה שבכוונתה לגור בנכס, המשיב תיקן את השומה למס רכישה, שחל על דירת מגורים. בחודש יולי 2000, אם העורר העבירה את הנכס לעורר. בעת ההעברה, המשיב חייב את העורר במס רכישה על פי "בניין", ולא על פי דירת מגורים. זאת, הוא עשה לאחר שביקר בנכס. בעת המכירה הנידונה של הנכס, בחודש יולי 2005, עובד המשיב ביקר בנכס - חודשיים לאחר המכירה, וראה שאין מדובר בדירת מגורים. העורר טען, שאמו גרה בנכס האמור, ולכן הוא רוצה ליהנות מפטור ממס בעת מכירת הדירה. המשיב טען מנגד, שהנכס אינו יכול לשמש כדירת מגורים, על פי תנאי הדירה. דיון עדות אם העורר הייתה מבולבלת, ולא הוכח שמדובר ב"דירת מגורים", אם כי היו בה ברז וכיור, וחיבור מן הברז למקלחת. בכל מקרה, אין מדובר בדירת מגורים על פי טיבה. אין ללמוד מן הפטור שניתן בעבר, בהיות הנכס "דירת מגורים", שאכן גם כעת בדירת מגורים עסקינן. ייתכן שהפטור, שניתן בעבר, ניתן בטעות גם אם היה מדובר ב"דירת מגורים". הפטור הנדרש מצריך, שיהיה מדובר ב"דירת מגורים מזכה". זאת, מפני שעל פי סעיף 49(א) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963, הדירה צריכה לשמש למגורים: ב- 4/5 מן התקופה שבה מחושב השבח, או בארבע השנים שקדמו למכירתה. במקרה הנידון, שני התנאים האמורים לא התקיימו. הערר נדחה. בוועדת ערר מס שבח מקרקעין ליד בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לפני: כב' השופט (בדימוס) עמוס זמיר - יו"ר, רו"ח אליהו מונד, רו"ח יהושע ביליצקי ניתן ב-7.10.2007