הפטור ממס ניתן בתנאים של דירת מגורים מזכה
תקציר פס"ד ביטון דניאל נ מנהל מיסוי מקרקעין.
העובדות
נכס מקרקעין ביפו, שהיה בבעלות חברת עמידר, ממוקם בקומת קרקע של בניין מגורים. העורר ביטון דניאל [להלן - "העורר"] מכר את הנכס האמור וטען, שמדובר ב"דירת מגורים מזכה", ולכן מכירתה אמורה ליהנות מפטור ממס.
אב העורר רכש את הנכס בשנת 1968, לצורך הקמת בית כנסת בנכס. המוכר היה דייר מוגן בנכס, ששימש כבית מלאכה של המוכר.
זמן מה לאחר רכישת הנכס בשנת 1968, כאמור, הוא הפך להיות בית כנסת.
לאחר פטירת אב העורר, אֵם העורר רכשה את הנכס מחברת עמידר בשנת 1998.
בעת הרכישה בשנת 1998, מנהל מיסוי מקרקעין [להלן - "המשיב"] חייב את אם העורר במס רכישה, שלא על פי "דירת מגורים". אולם, לאור הטענה, שאֵם העורר הצהירה שבכוונתה לגור בנכס, המשיב תיקן את השומה למס רכישה, שחל על דירת מגורים.
בחודש יולי 2000, אם העורר העבירה את הנכס לעורר. בעת ההעברה, המשיב חייב את העורר במס רכישה על פי "בניין", ולא על פי דירת מגורים. זאת, הוא עשה לאחר שביקר בנכס.
בעת המכירה הנידונה של הנכס, בחודש יולי 2005, עובד המשיב ביקר בנכס - חודשיים לאחר המכירה, וראה שאין מדובר בדירת מגורים.
העורר טען, שאמו גרה בנכס האמור, ולכן הוא רוצה ליהנות מפטור ממס בעת מכירת הדירה. המשיב טען מנגד, שהנכס אינו יכול לשמש כדירת מגורים, על פי תנאי הדירה.
דיון
עדות אם העורר הייתה מבולבלת, ולא הוכח שמדובר ב"דירת מגורים", אם כי היו בה ברז וכיור, וחיבור מן הברז למקלחת.
בכל מקרה, אין מדובר בדירת מגורים על פי טיבה.
אין ללמוד מן הפטור שניתן בעבר, בהיות הנכס "דירת מגורים", שאכן גם כעת בדירת מגורים עסקינן. ייתכן שהפטור, שניתן בעבר, ניתן בטעות גם אם היה מדובר ב"דירת מגורים". הפטור הנדרש מצריך, שיהיה מדובר ב"דירת מגורים מזכה".
זאת, מפני שעל פי סעיף 49(א) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963, הדירה צריכה לשמש למגורים: ב- 4/5 מן התקופה שבה מחושב השבח, או בארבע השנים שקדמו למכירתה.
במקרה הנידון, שני התנאים האמורים לא התקיימו.
הערר נדחה.
בוועדת ערר מס שבח מקרקעין ליד בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
לפני: כב' השופט (בדימוס) עמוס זמיר - יו"ר, רו"ח אליהו מונד, רו"ח יהושע ביליצקי
ניתן ב-7.10.2007

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

משרד התחבורה עושה סדר במספרי הדרכים והכבישים - הכל במקום אחד
כל המספרים במקום אחד: משרד התחבורה משיק מפת כבישים אחידה ומעודכנת שתשמש גם את הנהגים וגם את המשטרה
משרד התחבורה השיק את "מפת מספרי הדרכים הארצית הרשמית של ישראל", לראשונה גם באינטרנט. המפה, שתהווה מעתה מקור המידע הרשמי והיחיד לנושא, נועדה לאחד את כלל הנתונים הקיימים ולמנוע כפילויות וסותרות במספור הכבישים. המשמעות: מהיום, כל גורם ממערכות GPS ועד המשטרה
יעבוד על בסיס נתונים אחיד ומעודכן.
לדברי שרת התחבורה מירי רגב, "מפת מספרי הדרכים הרשמית מכניסה סדר והיגיון במספור רשת הכבישים, וכך תסייע לכל נהג ונוסע להתמצא בדרכים בקלות ובבטחה, ותשמש גם את הגורמים המקצועיים לניהול תנועה מתקדם ושקוף".
הצורך במפה אחידה גבר בשנים האחרונות עם התרחבות רשת הכבישים בישראל. כל כביש חדש מקבל מספר המשולב בשלטי הדרכים ובמערכות הניווט, אך עד כה היו מקרים של חוסר עקביות בין גורמים שונים. המספור הרשמי אמור לפתור את הבעיה ולאפשר מעקב ברור אחר תאונות, תחזוקה ותפעול התנועה.
מאחורי המספרים
בניגוד למה שנהוג לחשוב, המספור הוא לא שרירותי. מספר זוגי מציין דרך אורך מצפון לדרום כמו כביש 2 לאורך החוף או כביש 6 חוצה ישראל בעוד שמספר אי-זוגי מסמן דרך רוחב ממערב למזרח, דוגמת כביש 1 המחבר את תל אביב לירושלים או כביש 65 החוצה
את העמקים.
- ה-BRT יוצא לדרך: יחבר בין ראשל"צ, רמלה ולוד
- תוכנית חדשה: שדרוג כביש 91 ומחלף במחניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מספר הספרות חשוב: כבישים חד-ספרתיים הם הצירים הראשיים והמהירים ביותר, כמו כביש 1 או כביש 4. כבישים דו-ספרתיים מייצגים צירים אזוריים מרכזיים, למשל כביש 44 או כביש 65, וכבישים תלת- וארבע-ספרתיים משמשים לדרכים משניות ומקומיות.