במזרחי ממליצים על הארכה של מח"מ תיק אגרות החוב

בבנק ממליצים לתת עדיפות לאג"ח שקליות לא צמודות על פני אג"ח ממודדות בתקופות הפדיון הבינוניות - ארוכות. במזרחי מוסיפים, שוקי המניות עשויים ליהנות מהירידה במחיר ההון ובסביבת המחירים בחודשים הבאים, כמו גם מהמלצות פרטניות של בתי השקעות זרים מובילים
שי יוכט |

בנק מזרחי מפרסם בסקירתו השבועית את הגורמים הכלכליים אשר השפיעו על שוק ההון בשבוע האחרון והצפויים להשפיע בתקופה הקרובה. כלכלני בנק מזרחי מציינים כי בעולם, הנתונים הכלכליים האחרונים במדינות המתועשות מלמדים על שתי התפתחויות מעודדות מבחינת הבנקים המרכזים והשווקים.

ראשית מציינים במזרחי, ההתרחבות הכלכלית עשויה לרשום, כך נראה, נחיתה רכה בלבד בהשוואה לתקופה שקדמה לפרוץ משבר האשראי: מדדי מנהלי הרכש לתעשיות החרושת במדינות מפתח כגון ארה"ב, מרחב האירו (לרבות גרמניה) ובריטניה, שפורסמו השבוע, מאותתים על המשך עלייה, אגב התמתנות קלה.

שנית, מוסיפים כלכלני מזרחי, העליות במדדי המחירים בחודשים הקרובים תהיינה נמוכות דיין כדי לייתר כל צורך במדיניות מוניטארית מרסנת. כך במרחב האירו, שם הסתפק מדד המחירים ליצרן בעלייה בת 1.7% בלבד ב-12 החודשים האחרונים וכן בגושי מטבע מובילים אחרים. אמנם, נמשכים הקשיים בשוק הדיור למגורים בארה"ב - המכירות של בתים לא חדשים ירדו ב- 6.5% בחודש אוגוסט והנתון אכזב את הכלכלנים, אך לעת עתה לא מורגשת השפעה של ממש על חלקים אחרים בכלכלה.

כמו כן מציינים במזרחי, כי בריטניה ויפן מזדקרות על רקע אפרוריות הנתונים: בבריטניה נרשמה עלייה במדד האשראי הצרכני בחודש שחלף וביפאן עלה מדד ה- Tankan בשיעור נאה והפתיע לטובה את הכלכלנים. בשווקים, מדגישים במזרחי, מורגשת אוירה מעודדת, הניזונה מהערכות בדבר תחילת הסתמנות תחתית לתיקון האגרסיבי בשוק הדיור בארה"ב ומתבטאת, בין השאר, בהתחדשות הדרגתית של פעילות המיזוגים והרכישות.

מגזר הפיננסים מעריכים כלכלני מזרחי, עשוי להמשיך לצאת נשכר מכך.סימן מעודד נוסף ניתן לראות בעליות המתמשכות בשוקי המניות של המדינות המתעוררות ונראה כי אגב נתונים כלכליים משופרים מאשר בעבר השכילו משקים אלו לצלוח בשלום את שנאת הסיכון המוגברת, שאפיינה את השווקים מאז החל המשבר.

בשוקי איגרות החוב בעולם, מציינים במזרחי, לא נרשם שינוי של ממש ותשואות הפדיון ממשיכות להיות נמוכות. בארה"ב העקום נע בין 3.96% ל- 4.53% בשעת כתיבת שורות אלו. יש החוששים כי נתון זה מלמד על חשש מחולשה ממושכת במגזר הדיור למגורים, בעטיה ייאלץ הבנק הפדראלי להותיר זמן ממושך את הריבית נמוכה ואף להמשיך להורידה. בבנק סבורים כי הדבר נובע דווקא מהרגיעה בסביבת המחירים, שאינה מצריכה, לעת עתה, נטייה מרסנת מצד הבנק הפדראלי. בראייה להמשך, מייחסים במזרחי חשיבות רבה לאופן בו תשפענה העליות האחרונות במחירי האנרגיה על מדדי המחירים בחודשים הקרובים.

בישראל לא נמסרו נתונים כלכליים של ממש בשבוע חול המועד המקוצר. לעת עתה לא חל שינוי בהערכות בנק מזרחי, המעודדות על המשק: המדדים האחרונים מלמדים על המשך התרחבות כלכלית מהירה בחודשים הבאים. יצוין, כי כלכלני מורגן סטנלי סבורים כי המשק הישראלי ימשיך להתרחב במהירות, חרף ההיחלשות (הקצרה, להערכת מזרחי) בארה"ב. ריבית בנק ישראל תמשיך להישאר ללא שינוי בחודשים הבאים, להערכת כלכלני מזרחי, כך שתמשיך לקחת בחשבון שתי השפעות מנוגדות - עלייה מהירה בפעילות הכלכלית ובמדד המחירים לצרכן מראשית השנה, מול ייסוף בערך השקל והצטמצמות הפער בין הריביות בארה"ב ובישראל לאחרונה. ההשפעה השנייה הופכת במהירות דומיננטית יותר, אך יש לזכור כי היא מסווה עליות מהירות במחירי המוצרים המקומיים - עליות שבנק ישראל יצטרך להתמודד עמן בהמשך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

"ספרד לא ביטלה הזמנות מרפאל" - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה

ה"בטן" בצבר? - "רפאל חברה שקלית וזה קשור לתנודות במטבע, בפועל הצבר יעבור את ה-75 מיליארד שקל בסוף שנה"; מרגישים "חצי חרם"? - "ההזמנות והמכירות בקצב גבוה אבל, כנראה שאפשר היה יותרצה" - מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן מדבר על הכל ומדבר על הנפקה

מנדי הניג |

רפאל סיכמה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה עם צמיחה בהכנסות וברווח. היקף המכירות ברבעון עמד על 4.74 מיליארד שקל עלייה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה והרווח הנקי זינק ל-340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל. בהשוואה לרבעון הראשון זו צמיחה מתונה יותר של כ־2%, אבל אם מסתכלים חצי שנתית המספרים מרשימים: מכירות של 9.36 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 20% לעומת מחצית השנה הקודמת, ורווח נקי של 612 מיליון שקל קפיצה של 68%.

במקביל, נתוני הצבר מעוררים שאלות. ברבעון הראשון נרשם שיא של 67 מיליארד שקל, אבל בסוף הרבעון השני הצבר ירד ל־65.7 מיליארד שקל. עם זאת, בהשוואה לשנה שעברה זו עדיין עלייה משמעותית שאז הצבר עמד על 59 מיליארד שקל. בתוך כך נחתמה עסקה גדולה בגרמניה לאספקת פודי Litening 5 בהיקף מוערך של 350 מיליון אירו, מה שמראה את ההתרחבות של הפעילות.

על רקע התוצאות הללו, ישבנו לשיחה עם מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, שהסביר מה עומד מאחורי התנודות בצבר, על תחושת ה"חצי חרם" בעולם, על שימור ההון האנושי וגם על האפשרות שהמדינה תאפשר לחברה ללכת במסלול של הנפקה.


האמת שזה אולי היה די ברור וצפוי, אבל הייתה קצת, נקרא לזה, ״בטן״ בצבר. מה קרה שם?

"שאלה טובה. שתי דברים אני יכול להגיד על זה. תקופה קצרה מאוד אחרי שסגרנו את הספרים קיבלנו עוד הזמנות בהיקף של כ־5 מיליארד שקלים, כך שהבטן בצבר היא קטנה, קטנה והפכה להיות שלילית זאת אומרת חיובית במובן שלי. 

חוץ מזה, מכיוון שאנחנו חברה שקלית, בניגוד לתעשייה האווירית ואלביט כשלהם יש הזמנה של מיליארד דולר, אז אם הדולר עולה או יורד, זה נשאר מיליארד דולר. אצלנו, אם יש לי הזמנה של מיליארד דולר והדולר יורד ב־7%, אני מקטין את הצבר ב־7%, ב־70 מיליון. לכן הירידה בשער הדולר השפיעה עלינו. אם הייתי כותב את הדוחות בדולר, זה היה נשאר הסכום במדויק, אבל אני כותב בשקלים ולכן הערך משתנה בהתאם לשער החדש. עכשיו כשהדולר עולה חזרה, זה גם יחזור למעלה. בכל מקרה, זו תנודה מקומית, ותזמון של הגעת הזמנות. כמו כן זמן קצר אחרי שסגרנו את הרבעון הגיעו הזמנות גדולות, ואני צופה שבשנה הזו נעלה אל מעבר להיקף ההזמנות של השנה שעברה - זו הולכת להיות שנת שיא".

מה זה אומר על הצבר? יגיע ל־75 מיליארד?

"הוא יעבור את ה־75 מיליארד".

מה ״הלהיטים״ בצבר נכון להיום?