חבות מעביד קודם בפיצויי פיטורים בחילופי מעבידים

עובדות ------- זייצב טטיאנה (להלן - העובדת) הועסקה בעבודות ניקיון בבי"ס החל מ-04/97 עד 07/02 ע"י חברת ש.ניר הצפון (1991) בע"מ (להלן - ש.ניר). ש.ניר הפסידה במכרז לאספקת שירותי ניקיון בביה"ס ואשנב (1997) בע"מ (להלן - המעבידה), זכתה בו.

העובדת עבדה בשירותה של המעבידה החל מיום 15.8.2002 ועד ליום 19.10.2002. העובדת פוטרה מעבודה והיא תובעת פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, הפרשי שכר עבודה, הוצאות נסיעה, פדיון חופשה, פיצויים בגין אי הפרשות למבטחים, דמי הבראה ופיצויים בגין פיטורים שלא כדין ובחוסר תום לב.

מלכתחילה הוגשה התביעה גם כנגד חברת ש.ניר, ממנה תבעה העובדת תשלום פיצויי פיטורים וזכויות נלוות נוספות ביחס לתקופת עבודתה בשירותה. בשלבים מוקדמים של ניהול הדיון בתביעה, הגיעו העובדת וחברת ש.ניר לידי הסכם פשרה וניתן לו תוקף של פסק דין חלקי.

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת קבע --------------------------------- לעניין פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת, אין חולק כי העובדת התפטרה מעבודתה בחברת ש.ניר, לאחר שזו הפסידה במכרז לאספקת שירותי ניקיון בביה"ס, ומשזו הציעה לה עבודה בבי"ס אחר בהיקף מצומצם שלא התאים לצרכי פרנסתה, העדיפה להמשיך בעבודה בביה"ס בשירות המעבידה.

בעבר נפסק לא אחת, כי חילופי בעלות במפעל כשלעצמם, אינם מזכים בפיצויי פיטורים עובד הממשיך לעבוד באותו מקום עבודה, אך אצל המעביד החדש. בפס"ד דינמיקה (עד"מ 1011/04) סוכמה ההלכה בעניין זה כך: "הכלל הוא שעובד הממשיך לעבוד במקום עבודה פלוני לאחר החלפת הבעלים בו, אינו זכאי לפיצויי פיטורים בשל עצם החלפת הבעלות במפעל. אולם מכוח הסיפא לסעיף 1(א) לחוק, ימצא עובד זה זכאי בעתיד לפיצויי פיטורים, בעת התגבשות העילה המזכה, עבור כל תקופת עבודתו באותו מפעל, קרי, הן אצל הבעלים הקודמים והן אצל המעסיק הנוכחי". עם זאת, בפסק הדין האמור נקבעו חריגים לכלל זה, על-פיהם יהיה עובד זכאי לפיצויי פיטורים עם סיום עבודתו אצל מעסיק אחד, ובלא קשר למיקום העבודה, למשל כאשר נקבע בהסכם קיבוצי, כי כל ספק שירות נדרש לשלם לעובדיו פיצויי פיטורים עבור התקופה בה העסיקם. מכאן, כי העובד רשאי להמשיך את עבודתו במקום העבודה ואף על פי כן זכאי לפיצויי פיטורים מספק השירותים שהיה מעבידו הקודם.

בעניינינו, יש להידרש לאמור בהסכם הקיבוצי בענף הניקיון והתחזוקה. אמנם לא הוכח כי המעבידה חברה בארגון המעבידים שהוא צד להסכם, אך הוראות ההסכם הקיבוצי הורחבו בצו הרחבה.

סעיף י'2 לצו ההרחבה קובע, כי על הקבלן הקודם מוטלת החובה לשלם לעובד פיצויי פיטורים, גם אם עבר לעבוד אצל הקבלן החדש. המסקנה הינה, כי העובדת היתה זכאית לפיצויי פיטורים ממעבידתה הקודמת בביה"ס, חברת ש.ניר, בגין התקופה בה עבדה בשירותה, ואשר הסתיימה בנסיבות בהן התפטרה בדין מפוטרת, ואינה זכאית לפיצויי פיטורים בגין אותה תקופה מהמעבידה האחרונה. אשר על כן, התביעה לפיצויי פיטורים נדחית.

ביחס לתקופת ההודעה המוקדמת, נקבע כי יש למנות בהתאם לוותק של העובדת בשירות המעבידה שעמד על חודשיים. כלומר, העובדת זכאית לתמורת הודעה מוקדמת בשיעור שכר עבודה של שני ימי עבודה.

לעניין פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ובחוסר תום לב, פסיקת פיצוי בגין עגמת נפש, הגם שמצויה היא בגדר סמכותו של בית הדין, ייעשה בה שימוש לעיתים נדירות ורק באותם מקרים קשים וחריגים. איננו סבורים שניתן לומר, כי העובדת הוכיחה כי עגמת הנפש שנגרמה לה חורגת או שונה מעגמת הנפש שנגרמת לכל עובד הנקלע לנסיבות דומות של הבעת אי שביעות רצון מהתנהלותו מצד הממונה עליו. לא מדובר באותם מקרים קיצוניים וקשים אליהם כיוון ביה"ד הארצי בפסיקתו. אשר על כן, אין לנו אלא לדחות את תביעת העובדת ברכיב זה לכתב התביעה.

תביעתה של העובדת לפדיון חופשה, פיצוי בגין העדר הפרשות מבטחים, הפרשי שכר והבראה מתקבלת. תביעתה של העובדת לתגמול בגין עבודה בשעות נוספות והוצאות נסיעה נדחית.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".