תחום הקניונים נראה רותח? זה עדיין לא המוצר המוגמר

בעלי החנויות בקניונים משלמים כמעט כפול מהקולגות ברחובות הראשיים. הצמיחה במשק נמשכת וכולם נהנים, אבל יש כאלה שכבר רואים את היום שאחרי. ההתפתחויות האחרונות בקניונים
יוסי פינק |

תחום הקניונים בארץ נמצא בשיא, המצב הכלכלי במדינה טוב מאי פעם והתרבות הצרכנית השתנתה, אך האם בעלי הקניונים מצאו את הפטנט לעושר והמצב הוא בלתי הפיך?

ממבט על הפעילות הכל כך אינטנסיבית של אנשי העסקים בתחום הקניונים בארץ, ניתן להסיק כי התחום בהחלט חם, שלא לומר רותח. חברות כמו בריטיש ישראל, מנופים או טאו מתמודדות על כל קניון אפשרי ומעלות את הנושא לכותרות חדשות לבקרים. כמובן שגם תג המחיר עבור כל קניון עולה והדברים מתגלגלים בסופו של דבר אל פתחו של הלקוח.

הצמיחה במשק והמצב הכלכלי אכן הביאו לשינוי בתרבות הצרכנית וכיום כסף רב יותר מצוי בכיסם של יותר אנשים. בדיוק כפי שבשנים האחרונות קיים גידול במספר הקונים ברשתות השיווק הגדולות (המבורקדות - המשתמשות בבר-קוד), כך קיים גידול במספר האנשים העושים את ה"קניות" שלהם בקניון. אבל העליה בתג המחיר של הקניונים בנוסף לגידול במספר המבקרים, העלתה את דמי השכירות בקניונים בקצב מסחרר וכנראה שלא במקרה תמהיל החנויות המאכלסות את הקניון הוא כמעט זהה בין הקניונים - מותגים או חנויות חזקות במיוחד.

שכר הדירה מזנק

"הקניונים הגיעו למצב ששכר הדירה נע בין 70-140 דולר למטר בחודש, אם נוסיף לזה דמי אחזקה (כ-15 דולר למטר בחודש), דמי ניהול וארנונה, נבין שכמעט בלתי אפשרי להחזיק היום חנות בתוך קניון ולכן קיימת תחלופה מאסיבית" כך אומר עמוס גלזר, זכיין אנגלו סכסון ת"א המתמחה בתחום הנדל"ן המסחרי. עוד אומר גלזר, כי "בשלוש השנים האחרונות הייתה עליה דרסטית במחירי שכר הדירה בקניונים, מרמה של 70-80 דולר לרמות בהן אנחנו נמצאים היום. לצורך השוואה, מחירי השכירות ברחובות הראשיים בערים נעים סביב 50-70 דולר למטר בחודש , כמובן שעל דמי אחזקה וניהול אין על מה לדבר וגם הארנונה יותר זולה".

גלזר: "הדבר הביא לידי כך שבעלי החנויות, בעיקר הקטנות (אלו שפחות עמידות בפני הפסדים) נאלצים להעלות מחירים והן גם הראשונות לסגור, שכן המבקרים מדירים את רגליהן לנוכח המחירים הגבוהים". ולמרות זאת אומר גלזר, "פראיירים לא מתים ובמקום כל חנות שנסגרת יש בעל עסק שכבר ממתין לתורו להיכנס לקניון". כמובן שהמתנה הינה דרך אחת לראות את הדברים אומר גלזר, "ברוב המקרים קיים העניין של "דמי פינוי" ובעלי עסקים משלמים סכומים גדולים מאוד בכדי לפנות את החנויות הנמצאות בקניונים ולהיכנס במקומן".

בתוך כך, גלזר רואה את תחום החנויות ברחובות הראשיים כתחום שצפוי להתעורר בשנים הקרובות, "עבודות התשתית והחידוש שמבצעות העיריות (דוגמת רחוב אבן גבירול בת"א) ייצרו סביבה טובה ונוחה למסחר והחנויות יוכלו להציע את מרכולתן במחירים סבירים" כך גלזר מסכם.

עורך דין אלי אשל, ראש מחלקת הנדל"ן במשרד יורם ל. כהן, אשלגי, פישר, אשל, סבור שתחום הקניונים נמצא בתקופה של התאמות ומסכים עם הקביעה כי העליה במחיר השכירות יצרה שינוי גדול בתמהיל החנויות בקניונים. "עוגנים כמו בנקים, קמעונאיות מזון כגון שופרסל ובתי הקולנוע עושים את דרכם החוצה מהקניונים. השטח שצריך בנק או רשת כמו שופרסל עולה הון וזה פשוט לא מצדיק את מחיר השכירות. לכן, למרות שעדיין קיימים בתי קולנוע בקניונים, המגמה היא להוציא אותם (דוגמת סינימה סיטי) או לבנות מתחם מיוחד בקניון (דוגמת קניון אילון - yes). בתי הקולנוע תופסים המון מקום ולא משרתים את כלל הקניון. הבנקים השאירו את הכספומט וחזרו לרחובות הראשיים שם השכירות נמוכה בהרבה".

התאמה נוספת שמבצעים הקניונים היא בניית קניון בסמוך למגדלי משרדים. "בניין משרדים כמו מגדלי עזריאלי, המגדל שמעל קניון רמת אביב או בית החולים שליד קניון ויצמן בת"א מספקים תנועה ערה של לקוחות גם בשעות הבוקר והצהריים ולדבר יש חשיבות עצומה בעבור החנויות הפועלות בקניון", הוסיף אשל.

אשל סבור שהקניונים בהחלט לא הולכים להעלם מהנוף. אך חנויות כמו אייס , אופיס דיפו או מכשירי חשמל ימצאו את דרכן לאזורי מסחר פתוחים דוגמת פאור סנטר. "אין ספק שסייקל הצמיחה הנוכחי לא ימשך לנצח ואנשים ישובו לחפש חנויות דיסקאונט. מתחמי הפאור סנטר (ביג היא החברה הדומיננטית בתחום), שם השכירות נמוכה יותר בצורה משמעותית וגם מחיר המוצרים שעל המדף יהפכו אטרקטיבים יותר ויותר. במתחמי הפאור סנטר יש חניה בשפע ואין הוצאות שמירה, ניקיון, ביטוח או מיזוג והדבר מוזיל את העלויות בצורה דרסטית" והדבר מתגלגל למוצר הסופי" כך אומר אשל.

אז האם הקניונים הולכים להפסיד במאבק מול מתחמי המסחר הפתוחים והרחובות הראשיים?

ההנחה היא שלא משנה באיזו תקופה מדובר, לקניון אין תחליף, כיוון שמלבד הקניות המתבצעות בו, הוא מהווה סוג של בילוי משפחתי נוח וזמין כך אומר היום אורי ויסבורד, אנליסט הנדל"ן של בית ההשקעות איי.בי.אי. עוד אומר וייסבורד, כי "בהנחה שלא יהיה שום דבר דרמטי מבחינת הצמיחה במשק אוו המצב הביטחוני, התקופה הטובה בעבור בעלי הקניונים עוד לפנינו. חוזה השכירות השכיח בקניונים הוא לתקופה של 3 שנים ולא יותר מ-50% מחוזי השכירות של בעלי החנויות עברו את העדכון למחירים הנוכחיים במשק. מתוך כך ניתן להניח שתוך תקופה של כשנה יקפצו רווחי בעלי הקניונים לאחר שהחוזים המעודנים ייכנסו לתוקף". כמובן שניתן להסיק מכך שעדכון החוזים יפעיל את חוק האבולוציה, לפיו החזקים שורדים והדבר רק ישפר את חוסנם של הקניונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

בני לנדא
צילום: יחצ

המלאך המושיע של בית הדפוס הדיגיטלי של לנדא: קרן פימי

הקרן צפויה להזרים 80 מיליון דולר ל"לנדא קורפוריישן" שהצליחה לצבור חובות של כ-1.7 מיליארד שקל; אם המתווה יאושר פימי תהפוך לבעלים המלאים ותנסה להחזיר את בית הדפוס למסלול

מנדי הניג |

לנדא קורפוריישן חברת ההדפסה הדיגיטלית שהקים בני לנדא ושנתפסה במשך שנים כאחת ההבטחות הגדולות בתחום, נקלעה למשבר עמוק שהביא אותה לצו עיכוב הליכים ולחובות בהיקף עתק. חברת "לנדא דיגיטל פרינטינג", שהוקמה על ידי בני לנדא אחרי שמכר את אינדיגו ל‑HP תמורת 850 מיליון דולר, פנתה בסוף יוני להליך של עיכוב הליכים במטרה לקבל הגנה זמנית מנושים ולמצוא רוכש חדש שיחלץ אותה מהמשבר, עכשיו היא מתקרבת לעסקה שעשויה להיות גלגל ההצלה שלה וגם של למעלה מ-4,500 העובדים, קרן פימי מתכננת להזרים 80 מיליון דולר, למחוק את המניות הקיימות ולקבל לידיים את השליטה.

היקף החובות של לנדא עומד כיום על קרוב ל-1.7 מיליארד שקל, מתוכם היא חייבת כ-1.4 מיליארד למשקיעים ובעלי מניות וכ-300 מיליון נוספים לספקים ולבנקים. מול זה, הנכסים של ביתהדפוס הדיגיטלי בלי "הקניין הרוחני" מוערכים בכ-420 מיליון שקל. במסגרת העסקה המסתמנת, לפחות 20 מיליון דולר מתוך הכספים שתזרים פימי ינותבו כדי לפרוע בצורה חלקית את החובות העוצמים וכדי לממן את ההליכים המשפטיים. המהלך יובא לאישור הנושים, ואחרי זה להכרעת בית המשפט.

החברה פיתחה טכנולוגיה להדפסת דיו מבוסס מים, והגנה את הפיתוחים שלה בפטנטים. הטכנולוגיה רלוונטית לדפוס המסחרי, להדפסת אריזות והוצאה לאור. לנדא פרינטינג הציגה את עצמה לאורך השנים כמי שיכולה לשנות את פני הענף, אבל בפועל היא לא הצליחה להמיר את ההבטחות להכנסות יציבות. ההשקעות העצומות בפיתוח ובייצור הכבידו עליה, וכל הכנסה הופנתה לכיסוי חובות. החובות הלכו ותפחו, מבלי שיישאר מרווח להשקיע בצמיחה.

פימי לא רק לוקחת שליטה - היא לוקחת את ההגה לידיים  

קרן פימי שנכנסת כעת לתמונה היא מהקרנות הגדולות והמנוסות בישראל, וכזו שיודעת להתמודד בדיוק עם מצבים מהסוג הזה. הקרן, שהוקמה ב-1996 על ידי ישי דוידי, מנהלת כיום הון של למעלה מ-8 מיליארד דולר ומתמחה בהשבחת חברות שנמצאות בצומת קריטית. בשונה ממשקיעים פסיביים שמסתפקים בהזרמת הון, פימי פועלת מתוך תפיסה אקטיבית – היא לוקחת שליטה, מחליפה הנהלות במידת הצורך, מתערבת בניהול השוטף ומובילה מהלכים שמטרתם לשפר תפעולית וניהולית את החברות שבהן היא מחזיקה.

לאורך השנים השקיעה פימי ביותר מ-100 חברות בתעשייה ובטכנולוגיה, על פי רוב בפימי מחפשים חברות ישראליות או עם זיקה לישראל.  רשימת ההשקעות שלה ארוכה ומוכרת: קמהדע, ריטליקס, ריווליס, נובולוג, מגל, תמי 4, המלט, אורמת, סקופ, חמת, גילת, מטרו מוטור, תדיראן קשר, פורמולה סיסטמס, נייר חדרה, רפא, עמיעד ועוד עשרות חברות נוספות.