ועכשיו אופטימיות זהירה
גם הירידה שחלה בתפישת הסיכון של המשקיעים והתחדשות פעילות הרכישות והמיזוגים של חברות תרמו לעליות. בסיכומו של השבוע נרשמו עליות נאות במדדי המניות: ה- S&P500 עלה ב-1.3% (שבוע מקוצר) מדד היורוסטוקס האירופאי עלה ב-2.5% הניקיי עלה ב-1.8% ובשווקים המתעוררים נרשמה עליה של 2.5%. התשואה של האג"ח הממשלתית ל-10 שנים רשמה עלתה לרמה של 5.04%. ברקע הנפט ממשיך לטפס לרמות גבוהות ונע סביב 71$ לחבית ויותר.
מדד מנהלי הרכש במגזר היצרני היה חזק מהצפי בחודש יוני וכך גם היה בהזמנות ממפעלים. מדד מנהלי הרכש (ISM), המנטר את רמת הפעילות הנוכחית והעתידית בייצור, מצביע זה חודש שני ברציפות על עליה צפויה בפעילות הענף. ההזמנות ממפעלים אומנם ירדו בחודש מאי אך הרבה פחות מהצפי (0.5% מול צפי של 1.3%). הדבר עורר אופטימיות במיוחד נוכח הצל שמטיל המשבר בשוק הסאב פריים למשכנתאות על שוק האשראי. אותו צל בדיוק הוביל את התשואה על האג"ח הממשלתית של ארה"ב אל מתחת לרמה של 5% בשבוע האחרון אך, כאמור עם פרסום הנתונים והתחדשות פעילות הרכישות והמיזוגים שבה ועלתה התשואה לרמתה הנוכחית.
באירופה וביפן נהנו מאוד מההתפתחויות בשוק המניות האמריקאי ובמקביל גם באירופה התחדשה מגמת המיזוגים והרכישות של חברות. הנתונים הכלכליים מצביעים על תמונה מעורבת באירופה. נתוני הייצור התעשייתי היו חלשים באופן מפתיע במרבית מדינות מרחב האירו ולעת עתה הדבר מוסבר בעונתיות ובחופשות החגים שהתארכו עקב מזג האוויר הטוב. הקמעונאיות מפגינות חולשה ועדיין אינן הופכות כוח מוביל בכלכלת אירופה. הדבר עשוי להשתנות עם ימשך השיפור שמתרחש מזה זמן בשוק העבודה: בגרמניה ירד שעיור האבטלה לרמתו הנמוכה ביותר מזה 12 שנה ובמקביל חל שיפור גם באבטלה במשק הצרפתי. הירידה באבטלה לצד עליה במספר המועסקים לאורך זמן עשויים ליצור לחצים לעליות שכר, לעלות את ביטחון הצרכנים ובסופו של תהליך להביא עליה בהוצאות הצרכנים. הבנק המרכזי באנגליה ובמרחב האירו מתכנסים היום ,כל אחד בנפרד , לדון בגובה הריבית שלהם. בשניהם הריבית היא בכיוון מעלה אך בישיבה זו לא צפוי שיוחלט על העלאה והריבית והיא תותר על כנה.
סקר הטנקן הרבעוני הצביע ביוני על המשך ההתאוששות בסקטור הפרטי אם כי הוא מאותת על התמתנות הקצב שלה. הסקר חושף כי לחצי המחירים התמתנו אף הם והמצב השפיר בשוק העבודה נמשך. הדוח הפיג את החשש שהמשק היפני עתיד להאט את קצב צמיחתו באופן דרמטי ועם זאת נראה כי החברות הפכו זהירות יותר. ברבעון השני הן הציגו תוכניות השקעה שמרניות יותר וזאת לאחר עליה נאה מאוד בהשקעות העסקים בשנתיים האחרונות.
בסוף השבוע הקרוב יתפרסם הדוח על שוק העבודה בארה"ב שירכז את תשומת לב המשקיעים. באירופה יתפרסמו נתונים נוספים על הפעילות במגזר היצרני והאומדן המעודכן לצמיחה ברבעון הראשון. ביפן צפוי צבר נתונים הכולל: הזמנות של ציוד ממוכן, מדד אמון הצרכנים ופרסום החלטת הבנק המרכזי לגבי גובה הריבית שלו (לא צפוי שינוי).
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
