ועכשיו אופטימיות זהירה
גם הירידה שחלה בתפישת הסיכון של המשקיעים והתחדשות פעילות הרכישות והמיזוגים של חברות תרמו לעליות. בסיכומו של השבוע נרשמו עליות נאות במדדי המניות: ה- S&P500 עלה ב-1.3% (שבוע מקוצר) מדד היורוסטוקס האירופאי עלה ב-2.5% הניקיי עלה ב-1.8% ובשווקים המתעוררים נרשמה עליה של 2.5%. התשואה של האג"ח הממשלתית ל-10 שנים רשמה עלתה לרמה של 5.04%. ברקע הנפט ממשיך לטפס לרמות גבוהות ונע סביב 71$ לחבית ויותר.
מדד מנהלי הרכש במגזר היצרני היה חזק מהצפי בחודש יוני וכך גם היה בהזמנות ממפעלים. מדד מנהלי הרכש (ISM), המנטר את רמת הפעילות הנוכחית והעתידית בייצור, מצביע זה חודש שני ברציפות על עליה צפויה בפעילות הענף. ההזמנות ממפעלים אומנם ירדו בחודש מאי אך הרבה פחות מהצפי (0.5% מול צפי של 1.3%). הדבר עורר אופטימיות במיוחד נוכח הצל שמטיל המשבר בשוק הסאב פריים למשכנתאות על שוק האשראי. אותו צל בדיוק הוביל את התשואה על האג"ח הממשלתית של ארה"ב אל מתחת לרמה של 5% בשבוע האחרון אך, כאמור עם פרסום הנתונים והתחדשות פעילות הרכישות והמיזוגים שבה ועלתה התשואה לרמתה הנוכחית.
באירופה וביפן נהנו מאוד מההתפתחויות בשוק המניות האמריקאי ובמקביל גם באירופה התחדשה מגמת המיזוגים והרכישות של חברות. הנתונים הכלכליים מצביעים על תמונה מעורבת באירופה. נתוני הייצור התעשייתי היו חלשים באופן מפתיע במרבית מדינות מרחב האירו ולעת עתה הדבר מוסבר בעונתיות ובחופשות החגים שהתארכו עקב מזג האוויר הטוב. הקמעונאיות מפגינות חולשה ועדיין אינן הופכות כוח מוביל בכלכלת אירופה. הדבר עשוי להשתנות עם ימשך השיפור שמתרחש מזה זמן בשוק העבודה: בגרמניה ירד שעיור האבטלה לרמתו הנמוכה ביותר מזה 12 שנה ובמקביל חל שיפור גם באבטלה במשק הצרפתי. הירידה באבטלה לצד עליה במספר המועסקים לאורך זמן עשויים ליצור לחצים לעליות שכר, לעלות את ביטחון הצרכנים ובסופו של תהליך להביא עליה בהוצאות הצרכנים. הבנק המרכזי באנגליה ובמרחב האירו מתכנסים היום ,כל אחד בנפרד , לדון בגובה הריבית שלהם. בשניהם הריבית היא בכיוון מעלה אך בישיבה זו לא צפוי שיוחלט על העלאה והריבית והיא תותר על כנה.
סקר הטנקן הרבעוני הצביע ביוני על המשך ההתאוששות בסקטור הפרטי אם כי הוא מאותת על התמתנות הקצב שלה. הסקר חושף כי לחצי המחירים התמתנו אף הם והמצב השפיר בשוק העבודה נמשך. הדוח הפיג את החשש שהמשק היפני עתיד להאט את קצב צמיחתו באופן דרמטי ועם זאת נראה כי החברות הפכו זהירות יותר. ברבעון השני הן הציגו תוכניות השקעה שמרניות יותר וזאת לאחר עליה נאה מאוד בהשקעות העסקים בשנתיים האחרונות.
בסוף השבוע הקרוב יתפרסם הדוח על שוק העבודה בארה"ב שירכז את תשומת לב המשקיעים. באירופה יתפרסמו נתונים נוספים על הפעילות במגזר היצרני והאומדן המעודכן לצמיחה ברבעון הראשון. ביפן צפוי צבר נתונים הכולל: הזמנות של ציוד ממוכן, מדד אמון הצרכנים ופרסום החלטת הבנק המרכזי לגבי גובה הריבית שלו (לא צפוי שינוי).
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
