ועכשיו אופטימיות זהירה
גם הירידה שחלה בתפישת הסיכון של המשקיעים והתחדשות פעילות הרכישות והמיזוגים של חברות תרמו לעליות. בסיכומו של השבוע נרשמו עליות נאות במדדי המניות: ה- S&P500 עלה ב-1.3% (שבוע מקוצר) מדד היורוסטוקס האירופאי עלה ב-2.5% הניקיי עלה ב-1.8% ובשווקים המתעוררים נרשמה עליה של 2.5%. התשואה של האג"ח הממשלתית ל-10 שנים רשמה עלתה לרמה של 5.04%. ברקע הנפט ממשיך לטפס לרמות גבוהות ונע סביב 71$ לחבית ויותר.
מדד מנהלי הרכש במגזר היצרני היה חזק מהצפי בחודש יוני וכך גם היה בהזמנות ממפעלים. מדד מנהלי הרכש (ISM), המנטר את רמת הפעילות הנוכחית והעתידית בייצור, מצביע זה חודש שני ברציפות על עליה צפויה בפעילות הענף. ההזמנות ממפעלים אומנם ירדו בחודש מאי אך הרבה פחות מהצפי (0.5% מול צפי של 1.3%). הדבר עורר אופטימיות במיוחד נוכח הצל שמטיל המשבר בשוק הסאב פריים למשכנתאות על שוק האשראי. אותו צל בדיוק הוביל את התשואה על האג"ח הממשלתית של ארה"ב אל מתחת לרמה של 5% בשבוע האחרון אך, כאמור עם פרסום הנתונים והתחדשות פעילות הרכישות והמיזוגים שבה ועלתה התשואה לרמתה הנוכחית.
באירופה וביפן נהנו מאוד מההתפתחויות בשוק המניות האמריקאי ובמקביל גם באירופה התחדשה מגמת המיזוגים והרכישות של חברות. הנתונים הכלכליים מצביעים על תמונה מעורבת באירופה. נתוני הייצור התעשייתי היו חלשים באופן מפתיע במרבית מדינות מרחב האירו ולעת עתה הדבר מוסבר בעונתיות ובחופשות החגים שהתארכו עקב מזג האוויר הטוב. הקמעונאיות מפגינות חולשה ועדיין אינן הופכות כוח מוביל בכלכלת אירופה. הדבר עשוי להשתנות עם ימשך השיפור שמתרחש מזה זמן בשוק העבודה: בגרמניה ירד שעיור האבטלה לרמתו הנמוכה ביותר מזה 12 שנה ובמקביל חל שיפור גם באבטלה במשק הצרפתי. הירידה באבטלה לצד עליה במספר המועסקים לאורך זמן עשויים ליצור לחצים לעליות שכר, לעלות את ביטחון הצרכנים ובסופו של תהליך להביא עליה בהוצאות הצרכנים. הבנק המרכזי באנגליה ובמרחב האירו מתכנסים היום ,כל אחד בנפרד , לדון בגובה הריבית שלהם. בשניהם הריבית היא בכיוון מעלה אך בישיבה זו לא צפוי שיוחלט על העלאה והריבית והיא תותר על כנה.
סקר הטנקן הרבעוני הצביע ביוני על המשך ההתאוששות בסקטור הפרטי אם כי הוא מאותת על התמתנות הקצב שלה. הסקר חושף כי לחצי המחירים התמתנו אף הם והמצב השפיר בשוק העבודה נמשך. הדוח הפיג את החשש שהמשק היפני עתיד להאט את קצב צמיחתו באופן דרמטי ועם זאת נראה כי החברות הפכו זהירות יותר. ברבעון השני הן הציגו תוכניות השקעה שמרניות יותר וזאת לאחר עליה נאה מאוד בהשקעות העסקים בשנתיים האחרונות.
בסוף השבוע הקרוב יתפרסם הדוח על שוק העבודה בארה"ב שירכז את תשומת לב המשקיעים. באירופה יתפרסמו נתונים נוספים על הפעילות במגזר היצרני והאומדן המעודכן לצמיחה ברבעון הראשון. ביפן צפוי צבר נתונים הכולל: הזמנות של ציוד ממוכן, מדד אמון הצרכנים ופרסום החלטת הבנק המרכזי לגבי גובה הריבית שלו (לא צפוי שינוי).
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
יפית גריאני (רמי זרנגר)יפית גריאני נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של תהליך מכירה
מובילה את החברה בתקופת מעבר לבעלי בית חדשים, עם פרשת דלק שעדיין לא לגמרי נסגרה
דירקטוריון חברת כרטיסי האשראי כאל מאשר היום (1 בדצמבר 2025) את מינויה של יפית גריאני לתפקיד המנכ"לית. המינוי, שייכנס לתוקף לאחר קבלת אישור בנק ישראל, מגיע בשיאו של תהליך מכירה מורכב: בנק דיסקונט מוכר את החזקותיו, 72% ממניות כאל, לקבוצת יוניון-הראל של ג'ורג' חורש בתמורה ל-3.75 עד 4 מיליארד שקל, בהתאם לעמידה ביעדי רווחיות מוגדרים בשנים 2026-2028.
גריאני (57), כיהנה בעבר כמשנה למנכ"ל ישראכרט ובתפקידי ניהול בכירים בדיסקונט, ומחליפה את לוי הלוי שכיהן כמנכ"ל מאז 2018. ועדת האיתור בחנה שבעה מועמדים בכירים, בהם רם גב מבנק הפועלים ואורי וטרמן משופרסל, ובחרה בגריאני על בסיס ניסיונה הבנקאי, ההיכרות העמוקה עם כאל והתמיכה שקיבלה ממנכ"ל דיסקונט, אורי לוין.
בין דיסקונט לבעלי הבית החדשים
המינוי ממקם את גריאני בדיוק על קו התפר בין בעלת השליטה היוצאת לבין הקבוצה שנכנסת. בפועל, היא נדרשת לנהל בתקופה אחת גם את סגירת הקשר עם דיסקונט וגם את התאמת הארגון לציפיות של יוניון-הראל, כשמחיר העסקה עצמו קשור ישירות ליכולת של כאל לשמור על
רווחיות לאורך השנים הקרובות. זה יוצר מציאות ניהולית שבה כל החלטה תפעולית, החל בהוצאות וכלה בהתרחבות לאשראי חוץ בנקאי, נבחנת גם דרך ההשפעה שלה על מנגנון התמורה בעסקה.
המינוי מתרחש ברקע עסקה שעדיין ממתינה לאישורי רשות התחרות ובנק ישראל. הרגולטורים בוחנים במיוחד את הקשרים בין קבוצת יוניון לרשת סופר־פארם, ואת האופן שבו הם משתלבים עם שיתוף הפעולה האסטרטגי של כאל עם מועדון BE של שופרסל. ההחלטות הניהוליות שתקבל גריאני בתקופה הקרובה עשויות להשפיע ישירות הן על עמידת החברה ביעדים התפעוליים והן על השווי הסופי שיקבל דיסקונט בעסקה.
- הבינלאומי מצטרף לעסקת כאל: מוכר את מלוא ההחזקה תמורת 1.056 מיליארד שקל
- למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להרחבה: דיסקונט מוכר את כאל להראל וג'ורג' חורש תמורת עד 4 מיליארד שקל
