מילה זו מילה?
זה לא סוד שהוט ויס נמצאות במלחמה של ממש על כיסם של הלקוחות, ובמלחמה כמו במלחמה - כל האמצעים כשרים להשגת המטרה, כולל שקרים. זה הלקח שעולה מסיפורם של ע' ול', שותפים לדירה בשנות העשרים לחייהם שקיבלו הצעה מאוד מפתה מהוט, ומהר מאוד גילו שההצעה המפתה אינה אלא מסך עשן.
ומקרה שהיה, כך היה. עד לפני מספר חודשים היו ע' ול' מנויים של יס ולאחרונה החליטו לברר מה יש להוט להציע. מכיוון שתקופת ההתחייבות שלהם ליס עדיין לא הסתיימה, הובהר להם שבמידה ויתנתקו מחברת הלווין, יהיה עליהם לשלם קנס בסך כמה מאות שקלים - סכום לא פעוט עבור זוג צעיר המקיים את עצמו מעבודה במלצרות.
נציגת המכירות של הוט לא רצתה לוותר על ההזדמנות שנפלה בחלקה להרוויח עמלה והציעה לע' ול' מבצע בהחלט משתלם: התנתקו מיס, עברו אלינו ותקבלו, בנוסף לכבלים הדיגיטליים, גלישה חינם באינטרנט למשך שנה. כך, למרות הקנס שתשלמו - תצאו ברווח.
ע' ול' חשבו וחישבו, והחליטו לעבור להוט. מה רבה הייתה תדהמתם כשהגיע החשבון החודשי מהוט ואז גילו שהם משלמים גם על שירותי האינטרנט של החברה, למרות שהובטח להם חד משמעית שלא יחוייבו בתשלום. פנתה ל' להוט וזכתה לתשובה מפתיעה למדי: "אין לנו מבצע כזה", אמרו לה, "אנחנו לא יודעים על מה את מדברת". ל' לא התייאשה והסבירה לנציג השירות את שהובטח לה על ידי נציגת המכירות איתה שוחחה טרם החליטה להתנתק מיס. או אז התברר לה כי נציגת המכירות כבר אינה עובדת בחברה וקם דור חדש שלא ידע את יוסף.
נשאלת השאלה, האם מדובר פה במקרה בודד של נציגת שירות סוררת שמבטיחה דברים שאין ביכולתה לקיים מתוך ידיעה ברורה שהיא עוזבת בקרוב, או שמא מדובר במדיניות לא רשמית של החברה שמחלחלת כלפי מטה וגורסת כי הכל מותר - העיקר לבצע את המכירה ולנצח את יס.
בכל מקרה, אין ספק כי החברה אחראית לתת ללקוח את שהובטח לו. אם נציגי המכירות של הוט יודעים שהנהלת החברה לא תכריח אותם לשאת באחריות למעשיהם, מה מונע מהם להבטיח הרים וגבהות ללקוח התמים ואז לחזור בהם. חברה רצינית ומבוססת כמו הוט אינה יכולה להתכחש להבטחות שנתנו נציגי המכירות שלה. ברגע שנציג רשמי של הוט מתחייב להעניק ללקוח הטבה כלשהי, החברה כולה מחוייבת לספק את ההטבה הנ"ל - גם אם הדבר אינו תואם את המדיניות הרשמית של החברה.
את העונש על החריגה ממדיניות החברה צריך לספוג נציג או נציגת המכירות, ולא הלקוח - שכל חטאו היה בכך שסבר כי הוא מדבר עם גורם מוסמך בחברה. במעשיה, הוט לוקחת את הדרך הקלה והותיקה כל כך: היא מאשימה את הש"ג. יש רק בעיה אחת עם השיטה הזו, על אף הפשטות והנוחות שלה, בסופו של דבר היא גורמת לנזק עצום.
בעקבות פנייתנו, הזדרזו בהוט ליצור קשר עם ע' ול' ולהבהיר להם כי מדובר בסך הכל ב-"אי הבנה". אחד ממנהלי החברה הודיע לע' ול', כי למרות שאין ביכולתה של החברה לספק להם את ההטבה שהובטחה להם במקור, תעניק להם הוט הטבה שוות ערך מבחינה כספית. רק חבל שהוט לא נקטה את הצעד ההוגן הזה לפני שפנינו אליהם.
מחברת הוט נמסר בתגובה: "התנצלנו בפני הלקוח על אי ההבנה שנוצרה והצענו לו הטבה לשביעות רצונו. לסיכום, בחר הלקוח לקבל את ההצעה ולהמשיך ליהנות משירותי האינטרנט המהיר של החברה".

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

הבלאגן בחקיקה: זו הסיבה שקיבלתם 4 חודשים נוספים כדי לתאם מס
שינויי המס עדיין לא אושרו, וברשות המסים מעדיפים לדחות את חובת תיאום המס לשכירים; 258 אלף שכירים כבר קיבלו הודעה מרשות המסים שהם פטורים מתיאום מס לכל שנת 2026; האם אתם ברשימה? וגם: מה השינויים במדרגות המיסוי, ואיך תעשו את התיאום בקליק
רשות המסים מודיעה כי "תיאומי מס בגין משכורת ממעסיק נוסף או קצבה, שהופקו עבור שנת 2025, יעמדו בתוקף עד אמצע אפריל 2026". כלומר, בתלושי המשכורת או הקצבאות של החודשים ינואר עד מרץ 2026 כולל, ינכו המשלמים מס בהתאם לתיאומי המס שנערכו בשנת 2025 ואין צורך לבצע תיאום מס על מנת למנוע חיוב ביתר.
במבט ראשון זו נשמעת הודעה טכנית בפועל, היא משקפת את המצב המורכב שבו נפתח תקציב 2026. החקיקה עדיין לא הושלמה ויש הרבה שינויים שמתוכננים במערכת המס שנמצאים על הנייר, אבל עוד לא עברו את מסלול האישור בכנסת. בתוך אי-הוודאות
הזאת, רשות המסים מעדיפה להאריך את תוקף האישורים הקיימים ולדחות את הצורך בתיאום מס חדש, כדי להימנע מהפקת אישורים שעלולים להפוך ללא רלוונטיים תוך כמה שבועות.
מדרגות המס יתרחבו - מה זה אומר?
ההצעה של האוצר היא לבצע ריווח של מדרגות מס ההכנסה.
בישראל המס הוא פרוגרסיבי, כלומר כל חלק מהשכר ממוסה בשיעור אחר. עד סכום מסוים משלמים שיעור מס נמוך, ומעליו עוברים למדרגה הבאה עם מס גבוה יותר. המדרגות האלה מתעדכנות בדרך כלל לפי האינפלציה, אבל לא תמיד בקצב מלא.
מה שהאוצר מציע עכשיו הוא לא לשנות
את שיעורי המס עצמם, אלא להרחיב את טווחי השכר בכל מדרגה. בפועל זה אומר ששיעור מס מסוים יחול על שכר גבוה יותר מבעבר. אם היום, לדוגמה, שיעור מס של 20% חל עד שכר של כ-15 אלף שקל, הריווח יכול לדחוף את הסף הזה כלפי מעלה, כך שחלק גדול יותר מהשכר ימשיך להיות ממוסה
ב-20% ולא יגלוש למדרגה גבוהה יותר.
- של מי הכסף? העליון משאיר את ההכרעה לרשות המסים
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון להיום, מדרגות המס נותרו "קפואות" ברמה של השנה הקודמת. המדרגה הראשונה (10%) חלה על הכנסה של עד 7,010 שקל בחודש, המדרגה השנייה (14%) חלה על הטווח שבין 7,011 ל-10,060 שקל, והמדרגה השלישית (20%) נעצרת כיום ברמת
שכר של 16,150 שקל ברוטו. מעבר לסכום זה, העובד כבר "קופץ" למדרגת מס של 31%.
