מילה זו מילה?
זה לא סוד שהוט ויס נמצאות במלחמה של ממש על כיסם של הלקוחות, ובמלחמה כמו במלחמה - כל האמצעים כשרים להשגת המטרה, כולל שקרים. זה הלקח שעולה מסיפורם של ע' ול', שותפים לדירה בשנות העשרים לחייהם שקיבלו הצעה מאוד מפתה מהוט, ומהר מאוד גילו שההצעה המפתה אינה אלא מסך עשן.
ומקרה שהיה, כך היה. עד לפני מספר חודשים היו ע' ול' מנויים של יס ולאחרונה החליטו לברר מה יש להוט להציע. מכיוון שתקופת ההתחייבות שלהם ליס עדיין לא הסתיימה, הובהר להם שבמידה ויתנתקו מחברת הלווין, יהיה עליהם לשלם קנס בסך כמה מאות שקלים - סכום לא פעוט עבור זוג צעיר המקיים את עצמו מעבודה במלצרות.
נציגת המכירות של הוט לא רצתה לוותר על ההזדמנות שנפלה בחלקה להרוויח עמלה והציעה לע' ול' מבצע בהחלט משתלם: התנתקו מיס, עברו אלינו ותקבלו, בנוסף לכבלים הדיגיטליים, גלישה חינם באינטרנט למשך שנה. כך, למרות הקנס שתשלמו - תצאו ברווח.
ע' ול' חשבו וחישבו, והחליטו לעבור להוט. מה רבה הייתה תדהמתם כשהגיע החשבון החודשי מהוט ואז גילו שהם משלמים גם על שירותי האינטרנט של החברה, למרות שהובטח להם חד משמעית שלא יחוייבו בתשלום. פנתה ל' להוט וזכתה לתשובה מפתיעה למדי: "אין לנו מבצע כזה", אמרו לה, "אנחנו לא יודעים על מה את מדברת". ל' לא התייאשה והסבירה לנציג השירות את שהובטח לה על ידי נציגת המכירות איתה שוחחה טרם החליטה להתנתק מיס. או אז התברר לה כי נציגת המכירות כבר אינה עובדת בחברה וקם דור חדש שלא ידע את יוסף.
נשאלת השאלה, האם מדובר פה במקרה בודד של נציגת שירות סוררת שמבטיחה דברים שאין ביכולתה לקיים מתוך ידיעה ברורה שהיא עוזבת בקרוב, או שמא מדובר במדיניות לא רשמית של החברה שמחלחלת כלפי מטה וגורסת כי הכל מותר - העיקר לבצע את המכירה ולנצח את יס.
בכל מקרה, אין ספק כי החברה אחראית לתת ללקוח את שהובטח לו. אם נציגי המכירות של הוט יודעים שהנהלת החברה לא תכריח אותם לשאת באחריות למעשיהם, מה מונע מהם להבטיח הרים וגבהות ללקוח התמים ואז לחזור בהם. חברה רצינית ומבוססת כמו הוט אינה יכולה להתכחש להבטחות שנתנו נציגי המכירות שלה. ברגע שנציג רשמי של הוט מתחייב להעניק ללקוח הטבה כלשהי, החברה כולה מחוייבת לספק את ההטבה הנ"ל - גם אם הדבר אינו תואם את המדיניות הרשמית של החברה.
את העונש על החריגה ממדיניות החברה צריך לספוג נציג או נציגת המכירות, ולא הלקוח - שכל חטאו היה בכך שסבר כי הוא מדבר עם גורם מוסמך בחברה. במעשיה, הוט לוקחת את הדרך הקלה והותיקה כל כך: היא מאשימה את הש"ג. יש רק בעיה אחת עם השיטה הזו, על אף הפשטות והנוחות שלה, בסופו של דבר היא גורמת לנזק עצום.
בעקבות פנייתנו, הזדרזו בהוט ליצור קשר עם ע' ול' ולהבהיר להם כי מדובר בסך הכל ב-"אי הבנה". אחד ממנהלי החברה הודיע לע' ול', כי למרות שאין ביכולתה של החברה לספק להם את ההטבה שהובטחה להם במקור, תעניק להם הוט הטבה שוות ערך מבחינה כספית. רק חבל שהוט לא נקטה את הצעד ההוגן הזה לפני שפנינו אליהם.
מחברת הוט נמסר בתגובה: "התנצלנו בפני הלקוח על אי ההבנה שנוצרה והצענו לו הטבה לשביעות רצונו. לסיכום, בחר הלקוח לקבל את ההצעה ולהמשיך ליהנות משירותי האינטרנט המהיר של החברה".
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
