מילה זו מילה?
זה לא סוד שהוט ויס נמצאות במלחמה של ממש על כיסם של הלקוחות, ובמלחמה כמו במלחמה - כל האמצעים כשרים להשגת המטרה, כולל שקרים. זה הלקח שעולה מסיפורם של ע' ול', שותפים לדירה בשנות העשרים לחייהם שקיבלו הצעה מאוד מפתה מהוט, ומהר מאוד גילו שההצעה המפתה אינה אלא מסך עשן.
ומקרה שהיה, כך היה. עד לפני מספר חודשים היו ע' ול' מנויים של יס ולאחרונה החליטו לברר מה יש להוט להציע. מכיוון שתקופת ההתחייבות שלהם ליס עדיין לא הסתיימה, הובהר להם שבמידה ויתנתקו מחברת הלווין, יהיה עליהם לשלם קנס בסך כמה מאות שקלים - סכום לא פעוט עבור זוג צעיר המקיים את עצמו מעבודה במלצרות.
נציגת המכירות של הוט לא רצתה לוותר על ההזדמנות שנפלה בחלקה להרוויח עמלה והציעה לע' ול' מבצע בהחלט משתלם: התנתקו מיס, עברו אלינו ותקבלו, בנוסף לכבלים הדיגיטליים, גלישה חינם באינטרנט למשך שנה. כך, למרות הקנס שתשלמו - תצאו ברווח.
ע' ול' חשבו וחישבו, והחליטו לעבור להוט. מה רבה הייתה תדהמתם כשהגיע החשבון החודשי מהוט ואז גילו שהם משלמים גם על שירותי האינטרנט של החברה, למרות שהובטח להם חד משמעית שלא יחוייבו בתשלום. פנתה ל' להוט וזכתה לתשובה מפתיעה למדי: "אין לנו מבצע כזה", אמרו לה, "אנחנו לא יודעים על מה את מדברת". ל' לא התייאשה והסבירה לנציג השירות את שהובטח לה על ידי נציגת המכירות איתה שוחחה טרם החליטה להתנתק מיס. או אז התברר לה כי נציגת המכירות כבר אינה עובדת בחברה וקם דור חדש שלא ידע את יוסף.
נשאלת השאלה, האם מדובר פה במקרה בודד של נציגת שירות סוררת שמבטיחה דברים שאין ביכולתה לקיים מתוך ידיעה ברורה שהיא עוזבת בקרוב, או שמא מדובר במדיניות לא רשמית של החברה שמחלחלת כלפי מטה וגורסת כי הכל מותר - העיקר לבצע את המכירה ולנצח את יס.
בכל מקרה, אין ספק כי החברה אחראית לתת ללקוח את שהובטח לו. אם נציגי המכירות של הוט יודעים שהנהלת החברה לא תכריח אותם לשאת באחריות למעשיהם, מה מונע מהם להבטיח הרים וגבהות ללקוח התמים ואז לחזור בהם. חברה רצינית ומבוססת כמו הוט אינה יכולה להתכחש להבטחות שנתנו נציגי המכירות שלה. ברגע שנציג רשמי של הוט מתחייב להעניק ללקוח הטבה כלשהי, החברה כולה מחוייבת לספק את ההטבה הנ"ל - גם אם הדבר אינו תואם את המדיניות הרשמית של החברה.
את העונש על החריגה ממדיניות החברה צריך לספוג נציג או נציגת המכירות, ולא הלקוח - שכל חטאו היה בכך שסבר כי הוא מדבר עם גורם מוסמך בחברה. במעשיה, הוט לוקחת את הדרך הקלה והותיקה כל כך: היא מאשימה את הש"ג. יש רק בעיה אחת עם השיטה הזו, על אף הפשטות והנוחות שלה, בסופו של דבר היא גורמת לנזק עצום.
בעקבות פנייתנו, הזדרזו בהוט ליצור קשר עם ע' ול' ולהבהיר להם כי מדובר בסך הכל ב-"אי הבנה". אחד ממנהלי החברה הודיע לע' ול', כי למרות שאין ביכולתה של החברה לספק להם את ההטבה שהובטחה להם במקור, תעניק להם הוט הטבה שוות ערך מבחינה כספית. רק חבל שהוט לא נקטה את הצעד ההוגן הזה לפני שפנינו אליהם.
מחברת הוט נמסר בתגובה: "התנצלנו בפני הלקוח על אי ההבנה שנוצרה והצענו לו הטבה לשביעות רצונו. לסיכום, בחר הלקוח לקבל את ההצעה ולהמשיך ליהנות משירותי האינטרנט המהיר של החברה".
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
הידע הפיננסי, שבעבר היה נחלתם של בעלי מקצועות הצווארון הלבן, הפך לדמוקרטי וזמין. פודקאסטים, קבוצות פייסבוק ייעודיות ואושיות רשת בתחום הפיננסים מספקים הדרכה בגובה העיניים, המותאמת לדור ה-Z.
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד לדימוי של בני נוער חסרי דאגות, דור החיילים הנוכחי מפגין בגרות פיננסית מפתיעה ואחריות כלכלית. רבים מהם מבינים ששוק הדיור בישראל מאתגר ויוקר המחיה גבוה באופן כללי, והם מחפשים כל דרך לצבור הון ראשוני שיאפשר להם לקנות דירה או לפתוח עסק לאחר השחרור. השילוב בין שירות משמעותי לבין בניית עתיד כלכלי אינו סותר מבחינתם, אלא משלים.
