מילה זו מילה?
זה לא סוד שהוט ויס נמצאות במלחמה של ממש על כיסם של הלקוחות, ובמלחמה כמו במלחמה - כל האמצעים כשרים להשגת המטרה, כולל שקרים. זה הלקח שעולה מסיפורם של ע' ול', שותפים לדירה בשנות העשרים לחייהם שקיבלו הצעה מאוד מפתה מהוט, ומהר מאוד גילו שההצעה המפתה אינה אלא מסך עשן.
ומקרה שהיה, כך היה. עד לפני מספר חודשים היו ע' ול' מנויים של יס ולאחרונה החליטו לברר מה יש להוט להציע. מכיוון שתקופת ההתחייבות שלהם ליס עדיין לא הסתיימה, הובהר להם שבמידה ויתנתקו מחברת הלווין, יהיה עליהם לשלם קנס בסך כמה מאות שקלים - סכום לא פעוט עבור זוג צעיר המקיים את עצמו מעבודה במלצרות.
נציגת המכירות של הוט לא רצתה לוותר על ההזדמנות שנפלה בחלקה להרוויח עמלה והציעה לע' ול' מבצע בהחלט משתלם: התנתקו מיס, עברו אלינו ותקבלו, בנוסף לכבלים הדיגיטליים, גלישה חינם באינטרנט למשך שנה. כך, למרות הקנס שתשלמו - תצאו ברווח.
ע' ול' חשבו וחישבו, והחליטו לעבור להוט. מה רבה הייתה תדהמתם כשהגיע החשבון החודשי מהוט ואז גילו שהם משלמים גם על שירותי האינטרנט של החברה, למרות שהובטח להם חד משמעית שלא יחוייבו בתשלום. פנתה ל' להוט וזכתה לתשובה מפתיעה למדי: "אין לנו מבצע כזה", אמרו לה, "אנחנו לא יודעים על מה את מדברת". ל' לא התייאשה והסבירה לנציג השירות את שהובטח לה על ידי נציגת המכירות איתה שוחחה טרם החליטה להתנתק מיס. או אז התברר לה כי נציגת המכירות כבר אינה עובדת בחברה וקם דור חדש שלא ידע את יוסף.
נשאלת השאלה, האם מדובר פה במקרה בודד של נציגת שירות סוררת שמבטיחה דברים שאין ביכולתה לקיים מתוך ידיעה ברורה שהיא עוזבת בקרוב, או שמא מדובר במדיניות לא רשמית של החברה שמחלחלת כלפי מטה וגורסת כי הכל מותר - העיקר לבצע את המכירה ולנצח את יס.
בכל מקרה, אין ספק כי החברה אחראית לתת ללקוח את שהובטח לו. אם נציגי המכירות של הוט יודעים שהנהלת החברה לא תכריח אותם לשאת באחריות למעשיהם, מה מונע מהם להבטיח הרים וגבהות ללקוח התמים ואז לחזור בהם. חברה רצינית ומבוססת כמו הוט אינה יכולה להתכחש להבטחות שנתנו נציגי המכירות שלה. ברגע שנציג רשמי של הוט מתחייב להעניק ללקוח הטבה כלשהי, החברה כולה מחוייבת לספק את ההטבה הנ"ל - גם אם הדבר אינו תואם את המדיניות הרשמית של החברה.
את העונש על החריגה ממדיניות החברה צריך לספוג נציג או נציגת המכירות, ולא הלקוח - שכל חטאו היה בכך שסבר כי הוא מדבר עם גורם מוסמך בחברה. במעשיה, הוט לוקחת את הדרך הקלה והותיקה כל כך: היא מאשימה את הש"ג. יש רק בעיה אחת עם השיטה הזו, על אף הפשטות והנוחות שלה, בסופו של דבר היא גורמת לנזק עצום.
בעקבות פנייתנו, הזדרזו בהוט ליצור קשר עם ע' ול' ולהבהיר להם כי מדובר בסך הכל ב-"אי הבנה". אחד ממנהלי החברה הודיע לע' ול', כי למרות שאין ביכולתה של החברה לספק להם את ההטבה שהובטחה להם במקור, תעניק להם הוט הטבה שוות ערך מבחינה כספית. רק חבל שהוט לא נקטה את הצעד ההוגן הזה לפני שפנינו אליהם.
מחברת הוט נמסר בתגובה: "התנצלנו בפני הלקוח על אי ההבנה שנוצרה והצענו לו הטבה לשביעות רצונו. לסיכום, בחר הלקוח לקבל את ההצעה ולהמשיך ליהנות משירותי האינטרנט המהיר של החברה".

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
