מילה זו מילה?
זה לא סוד שהוט ויס נמצאות במלחמה של ממש על כיסם של הלקוחות, ובמלחמה כמו במלחמה - כל האמצעים כשרים להשגת המטרה, כולל שקרים. זה הלקח שעולה מסיפורם של ע' ול', שותפים לדירה בשנות העשרים לחייהם שקיבלו הצעה מאוד מפתה מהוט, ומהר מאוד גילו שההצעה המפתה אינה אלא מסך עשן.
ומקרה שהיה, כך היה. עד לפני מספר חודשים היו ע' ול' מנויים של יס ולאחרונה החליטו לברר מה יש להוט להציע. מכיוון שתקופת ההתחייבות שלהם ליס עדיין לא הסתיימה, הובהר להם שבמידה ויתנתקו מחברת הלווין, יהיה עליהם לשלם קנס בסך כמה מאות שקלים - סכום לא פעוט עבור זוג צעיר המקיים את עצמו מעבודה במלצרות.
נציגת המכירות של הוט לא רצתה לוותר על ההזדמנות שנפלה בחלקה להרוויח עמלה והציעה לע' ול' מבצע בהחלט משתלם: התנתקו מיס, עברו אלינו ותקבלו, בנוסף לכבלים הדיגיטליים, גלישה חינם באינטרנט למשך שנה. כך, למרות הקנס שתשלמו - תצאו ברווח.
ע' ול' חשבו וחישבו, והחליטו לעבור להוט. מה רבה הייתה תדהמתם כשהגיע החשבון החודשי מהוט ואז גילו שהם משלמים גם על שירותי האינטרנט של החברה, למרות שהובטח להם חד משמעית שלא יחוייבו בתשלום. פנתה ל' להוט וזכתה לתשובה מפתיעה למדי: "אין לנו מבצע כזה", אמרו לה, "אנחנו לא יודעים על מה את מדברת". ל' לא התייאשה והסבירה לנציג השירות את שהובטח לה על ידי נציגת המכירות איתה שוחחה טרם החליטה להתנתק מיס. או אז התברר לה כי נציגת המכירות כבר אינה עובדת בחברה וקם דור חדש שלא ידע את יוסף.
נשאלת השאלה, האם מדובר פה במקרה בודד של נציגת שירות סוררת שמבטיחה דברים שאין ביכולתה לקיים מתוך ידיעה ברורה שהיא עוזבת בקרוב, או שמא מדובר במדיניות לא רשמית של החברה שמחלחלת כלפי מטה וגורסת כי הכל מותר - העיקר לבצע את המכירה ולנצח את יס.
בכל מקרה, אין ספק כי החברה אחראית לתת ללקוח את שהובטח לו. אם נציגי המכירות של הוט יודעים שהנהלת החברה לא תכריח אותם לשאת באחריות למעשיהם, מה מונע מהם להבטיח הרים וגבהות ללקוח התמים ואז לחזור בהם. חברה רצינית ומבוססת כמו הוט אינה יכולה להתכחש להבטחות שנתנו נציגי המכירות שלה. ברגע שנציג רשמי של הוט מתחייב להעניק ללקוח הטבה כלשהי, החברה כולה מחוייבת לספק את ההטבה הנ"ל - גם אם הדבר אינו תואם את המדיניות הרשמית של החברה.
את העונש על החריגה ממדיניות החברה צריך לספוג נציג או נציגת המכירות, ולא הלקוח - שכל חטאו היה בכך שסבר כי הוא מדבר עם גורם מוסמך בחברה. במעשיה, הוט לוקחת את הדרך הקלה והותיקה כל כך: היא מאשימה את הש"ג. יש רק בעיה אחת עם השיטה הזו, על אף הפשטות והנוחות שלה, בסופו של דבר היא גורמת לנזק עצום.
בעקבות פנייתנו, הזדרזו בהוט ליצור קשר עם ע' ול' ולהבהיר להם כי מדובר בסך הכל ב-"אי הבנה". אחד ממנהלי החברה הודיע לע' ול', כי למרות שאין ביכולתה של החברה לספק להם את ההטבה שהובטחה להם במקור, תעניק להם הוט הטבה שוות ערך מבחינה כספית. רק חבל שהוט לא נקטה את הצעד ההוגן הזה לפני שפנינו אליהם.
מחברת הוט נמסר בתגובה: "התנצלנו בפני הלקוח על אי ההבנה שנוצרה והצענו לו הטבה לשביעות רצונו. לסיכום, בחר הלקוח לקבל את ההצעה ולהמשיך ליהנות משירותי האינטרנט המהיר של החברה".
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
