בעד ירוק: תחנת כח סולארית ראשונה בישראל תוקם בנגב
מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, חזי קוגלר, החשב הכללי, ירון זליכה והממונה על התקציבים, קובי הבר סיכמו על הקמת ועדת מכרזים בינמשרדית, המשותפת למשרד התשתיות הלאומיות ולמשרד האוצר לפרסום מכרז פומבי מתקן לייצור חשמל בהיקף של כ-250 מגה וואט, באמצעות אנרגיה סולארית, ראשון מסוגו בארץ בהיקפו, שיוקם במתחם "אשלים" בנגב.
המכרז יפורסם בשיטת BOO במסגרתו יבחר זכיין פרטי בעל היתכנות טכנולוגית ופיננסית לתכנן, לממן, להקים, לתפעול ולתחזוק את המתקן, ששטחו המיועד כ-4,000 דונם. האתר, נבחר על ידי וועדה שמותנה על ידי המועצה הארצית לבחירת אתר להקמת תחנה סולארית.
סוכם, כי בתוך מספר חודשים יפורסם השלב הראשון במכרז (PQ) להקמת מתקן לאנרגיה סולארית וזאת בשיטת BOO.
מדינת ישראל בעלת נתוני פתיחה מצוינים ליישום נרחב של אנרגיה סולארית בישראל העשויה לגוון את מקורות ייצור החשמל ולפתח ענף ייצוא משגשג. שנות מחקר ופיתוח ארוכות הולידו טכנולוגיה מוכחת פרי פיתוח ישראלי שכבר הוכיחה עצמה בעולם. בישראל קיים משאב טבעי, נקי ובלתי נדלה – קרינת השמש, אשר חזקה בעוצמתה ממדינות רבות אחרות אשר כבר מיישמות אנרגיה סולארית.
שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן אליעזר אמר לאחר פרסום ההחלטה: "משרד התשתיות מקדם ומעודד שילוב אנרגיות מתחדשות ונקיות בייצור חשמל, ובעיקר שמש, רוח, וביו-מסה (התססת פסולת, גז ממטמנות, התססת בוצה מטיפול בשפכים וכדומה)". קידום השימוש באנרגיה סולארית, אומר השר, נועד להשגת מספר מטרות - צמצום יבוא אנרגיה ראשונית למשק (בעיקר נפט ופחם), תוך צמצום הנטל הכלכלי על המשק, התלות האסטרטגית והגרעון המסחרי, הפחתת רמת זיהום האוויר, קידום טכנולוגיות מקומיות והטמעת טכנולוגיות חדישות ממדינות אחרות.
מנכ"ל משרד התשתיות, חזי קוגלר אמר, כי מדובר בשיטת מכרז המהווה נדבך נוסף במדיניות בה נוקט משרד התשתיות על מנת להרחיב את כושר ייצור החשמל המשק. מדיניות זו מביאה לידי ביטוי את ההשקעה הגוברת במגוון מקורות נקיים לאספקת צרכי האנרגיה – גז טבעי, ואנרגיות מתחדשות המהווה תנאי הכרחי לשימור מעמדנו כמשק מודרני והצעדתנו לקדמת המדינות המפותחות.
השקעה באנרגיה סולארית מהווה כדאיות הולכת וגוברת למשק במספר היבטים - עליית מחירי הדלקים, האמרת מחירי הפחם והנפט, ותנודתיות המחירים בטווח הארוך (מלוא הדלקים בישראל מיובאים), עידן פרוטוקול קיוטו שנכנס לתוקף השנה, עליו חתומה גם ישראל, מתגמל כלכלית מדינות וגופים עסקיים אשר יפתחו פרויקטים של אנרגיות מתחדשות, ביקוש הולך וגובר לטכנולוגיה - שוק גלובלי בפיתוח מואץ, הן מדינות מפותחות ובכללן ה-EU, והן מדינות מתפתחות אשר נהנות מתמיכות ומענקים.
לאחרונה אישרה הרשות לחשמל תעריף לייצור חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת, לפיו העלות לקוט"ש מיוצר גבוהה במידה רבה מהעלות לייצור בטכנולוגיות המבוססות על דלקים פוסיליים. לאחר החזר ההשקעה, עלות ייצור החשמל תהיה נמוכה ביותר ובאפס פליטת מזהמים.
.jpg)
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

המלאך המושיע של בית הדפוס הדיגיטלי של לנדא: קרן פימי
הקרן צפויה להזרים 80 מיליון דולר ל"לנדא קורפוריישן" שהצליחה לצבור חובות של כ-1.7 מיליארד שקל; אם המתווה יאושר פימי תהפוך לבעלים המלאים ותנסה להחזיר את בית הדפוס למסלול
לנדא קורפוריישן חברת ההדפסה הדיגיטלית שהקים בני לנדא ושנתפסה במשך שנים כאחת ההבטחות הגדולות בתחום, נקלעה למשבר עמוק שהביא אותה לצו עיכוב הליכים ולחובות בהיקף עתק. חברת "לנדא דיגיטל פרינטינג", שהוקמה על ידי בני לנדא אחרי שמכר את אינדיגו ל‑HP תמורת 850
מיליון דולר, פנתה בסוף יוני להליך של עיכוב הליכים במטרה לקבל הגנה זמנית מנושים ולמצוא רוכש חדש שיחלץ אותה מהמשבר, עכשיו היא מתקרבת לעסקה שעשויה להיות גלגל
ההצלה שלה וגם של למעלה מ-4,500 העובדים, קרן פימי מתכננת להזרים 80 מיליון דולר, למחוק את המניות הקיימות ולקבל לידיים את השליטה.
היקף החובות של לנדא עומד כיום על קרוב ל-1.7 מיליארד שקל, מתוכם היא חייבת כ-1.4 מיליארד למשקיעים ובעלי מניות וכ-300 מיליון
נוספים לספקים ולבנקים. מול זה, הנכסים של ביתהדפוס הדיגיטלי בלי "הקניין הרוחני" מוערכים בכ-420 מיליון שקל. במסגרת העסקה המסתמנת, לפחות 20 מיליון דולר מתוך הכספים שתזרים פימי ינותבו כדי לפרוע בצורה חלקית את החובות העוצמים וכדי לממן את ההליכים המשפטיים. המהלך
יובא לאישור הנושים, ואחרי זה להכרעת בית המשפט.
החברה פיתחה טכנולוגיה להדפסת דיו מבוסס מים, והגנה את הפיתוחים שלה בפטנטים. הטכנולוגיה רלוונטית לדפוס המסחרי, להדפסת אריזות והוצאה לאור. לנדא פרינטינג הציגה את עצמה לאורך השנים כמי שיכולה לשנות את פני הענף, אבל בפועל היא לא הצליחה להמיר את ההבטחות להכנסות יציבות. ההשקעות העצומות בפיתוח ובייצור הכבידו עליה, וכל הכנסה הופנתה לכיסוי חובות. החובות הלכו ותפחו, מבלי שיישאר מרווח להשקיע בצמיחה.
פימי לא רק לוקחת שליטה - היא לוקחת את ההגה לידיים
קרן פימי שנכנסת כעת לתמונה היא מהקרנות הגדולות והמנוסות בישראל, וכזו שיודעת להתמודד בדיוק עם מצבים מהסוג הזה. הקרן, שהוקמה ב-1996 על ידי ישי דוידי, מנהלת כיום הון של למעלה מ-8 מיליארד דולר ומתמחה בהשבחת חברות שנמצאות בצומת קריטית. בשונה ממשקיעים פסיביים שמסתפקים בהזרמת הון, פימי פועלת מתוך תפיסה אקטיבית – היא לוקחת שליטה, מחליפה הנהלות במידת הצורך, מתערבת בניהול השוטף ומובילה מהלכים שמטרתם לשפר תפעולית וניהולית את החברות שבהן היא מחזיקה.
- לנדא מחפשת רוכש: HP ופימי שוקלות רכישה אך טרם הוגשה הצעה רשמית
- אושרה הקפאת הליכים ללנדא דיגיטל פרינטינג לחודשיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאורך השנים השקיעה פימי ביותר מ-100 חברות בתעשייה ובטכנולוגיה, על פי רוב בפימי מחפשים חברות ישראליות או עם זיקה לישראל. רשימת ההשקעות שלה ארוכה ומוכרת: קמהדע, ריטליקס, ריווליס, נובולוג, מגל, תמי 4, המלט, אורמת, סקופ, חמת, גילת, מטרו מוטור, תדיראן קשר, פורמולה סיסטמס, נייר חדרה, רפא, עמיעד ועוד עשרות חברות נוספות.