דוח המבקר על העיריות: אין כמעט פיקוח על מבני פל-קל
מבקר המדינה, מיכה לינדנסטראוס מפרסם היום את דוח ביקורת הראשון שלו על הרשויות המקומיות בישראל, מתוך סדרה של דוחות המסכמים את עבודת ביקורת המדינה בשלטון המקומי בשנת 2006. דוח זה כולל פרקי ביקורת העוסקים במעגל העבודה הפנימי של רשויות מקומיות מסוימות, והן במישור העבודה המשותף של השלטון המרכזי והשלטון המקומי.
הממצאים דוח מצביעים, כותב היום המבקר, "על סטייה מנורמות ועל פעילות בלתי תקינה של רשויות מקומיות מחד גיסא, ועל ליקויים יסודיים בטיפולם של משרדי הממשלה בעניינים הקשורים בשלטון המקומי מאידך גיסא".
בין הנושאים שמעלה הדוח בולטים - חריגות בתחום הדרישות לתשלום חניה בת"א, הפעלת תחנת דלק בתוך מרכז מסחרי בכפר סבא, חוזים לא חוקיים של עיריית רחובות, חריגות בארנונה ותעריפי מים באור עקיבא, חריגות בפיקוח על שווקים בערים שונות, פיקוח חסר על קייטנות ועוד ועוד...
בין השאר, הדוח עוסק ביישום מסקנותיה של ועדת החקירה הממלכתית בעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים את הציבור (ועדת זיילר), ומצביע על מחדל מתמשך בטיפול של גורמי השלטון המרכזי והמקומי בסוגיית הטיפול במבנים שנבנו בשיטת "פל-קל". במועד סיום הבדיקה, נובמבר 2006 - יותר מחמש שנים לאחר "אסון אולמי ורסאי" - כותב המבקר, כי טרם יושמו מסקנות דוח הביניים של הוועדה, וטרם נעשו פעולות הכרוכות ביישום הדוח הסופי שלה. גם החלטות הממשלה שהתקבלו בעקבות דוחות אלה טרם יושמו. עוד נמצא שרוב גופי השלטון המקומי שנבדקו לא מילאו את חובתם שבדין לפעול לבטיחותם של מבני ה"פל-קל".
המבקר כותב על כך עוד, כי בתחומי גופי השלטון המקומי שנבדקו אותרו 126 מבני "פל-קל" ו-62 מבנים שהתעורר חשש, כי הם מבני "פל-קל". נמצא, כי רק 41 מהמבנים האמורים נבדקו בדיקה מספקת ומהם רק שבעה נמצאו תקינים.
פרק ביקורת אחר עוסק בשאלת קשרי העבודה שבין השלטון המרכזי לשלטון המקומי, וממצאי הביקורת שהועלו בנושא זה מצביעים על חסמים, בירוקרטיזציה וחוסר יעילות בקשרי העבודה.
שני פרקי ביקורת חושפים כשלי פיקוח ואכיפה בתחום רישוי העסקים: האחד עוסק בהפעלתם של שווקים וירידים בתחומי הרשויות המקומיות; והשני, עוסק בפיקוח של רשויות מקומיות על הפעלת קייטנות.
לינדנסטראוס כותב בדוח, כי "תיקון הליקויים בפיקוח שהועלו בדוחות אלה, יש בו כדי למנוע בעתיד פגיעה בתושבים".
בתחום החברתי, עוסק הדוח בטיפול הרשויות המקומיות בנערות במצוקה. ממצאי הביקורת בתחום זה מלמדים על פעולתם החלקית והמוגבלת של משרדי ממשלה ורשויות מקומיות, בבואם לתת את פיתרון הולם לבעיה קשה זו. לצד פרקי ביקורת אלה, מובאים בדוח פרקים העוסקים בתחומי עיסוק שונים של הרשויות המקומיות.
בדבריו, הדגיש היום המבקר, כי "נבחרים וממלאי תפקידים בשלטון המקומי והמרכזי, הפוגעים במעשיהם ובמחדליהם בסדרי השלטון והמינהל התקינים, פוגעים למעשה בכל אחד מתושבי המדינה, הזכאים לקבל מהממשל את המענה המיטבי לצורכיהם".
ראוי, אומר היום לינדנשטראוס, "כי הכשלים התפקודיים והסטיות הנורמטיביות ייבחנו הן על ידי הגופים המבוקרים עצמם, לשם ביצוע הפעולות הדרושות לתיקון הטעון תיקון, והן על ידי הציבור כולו, לשם מעקב אחר תפקודם ופעולותיהם של מי שנושאים באחריות לטיפול בענייניו".
.jpg "ביטוח לאומי")
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.
המלאך המושיע של בית הדפוס הדיגיטלי של לנדא: קרן פימי
הקרן צפויה להזרים 80 מיליון דולר ל"לנדא קורפוריישן" שהצליחה לצבור חובות של כ-1.7 מיליארד שקל; אם המתווה יאושר פימי תהפוך לבעלים המלאים ותנסה להחזיר את בית הדפוס למסלול
לנדא קורפוריישן חברת ההדפסה הדיגיטלית שהקים בני לנדא ושנתפסה במשך שנים כאחת ההבטחות הגדולות בתחום, נקלעה למשבר עמוק שהביא אותה לצו עיכוב הליכים ולחובות בהיקף עתק. חברת "לנדא דיגיטל פרינטינג", שהוקמה על ידי בני לנדא אחרי שמכר את אינדיגו ל‑HP תמורת 850
מיליון דולר, פנתה בסוף יוני להליך של עיכוב הליכים במטרה לקבל הגנה זמנית מנושים ולמצוא רוכש חדש שיחלץ אותה מהמשבר, עכשיו היא מתקרבת לעסקה שעשויה להיות גלגל
ההצלה שלה וגם של למעלה מ-4,500 העובדים, קרן פימי מתכננת להזרים 80 מיליון דולר, למחוק את המניות הקיימות ולקבל לידיים את השליטה.
היקף החובות של לנדא עומד כיום על קרוב ל-1.7 מיליארד שקל, מתוכם היא חייבת כ-1.4 מיליארד למשקיעים ובעלי מניות וכ-300 מיליון
נוספים לספקים ולבנקים. מול זה, הנכסים של ביתהדפוס הדיגיטלי בלי "הקניין הרוחני" מוערכים בכ-420 מיליון שקל. במסגרת העסקה המסתמנת, לפחות 20 מיליון דולר מתוך הכספים שתזרים פימי ינותבו כדי לפרוע בצורה חלקית את החובות העוצמים וכדי לממן את ההליכים המשפטיים. המהלך
יובא לאישור הנושים, ואחרי זה להכרעת בית המשפט.
החברה פיתחה טכנולוגיה להדפסת דיו מבוסס מים, והגנה את הפיתוחים שלה בפטנטים. הטכנולוגיה רלוונטית לדפוס המסחרי, להדפסת אריזות והוצאה לאור. לנדא פרינטינג הציגה את עצמה לאורך השנים כמי שיכולה לשנות את פני הענף, אבל בפועל היא לא הצליחה להמיר את ההבטחות להכנסות יציבות. ההשקעות העצומות בפיתוח ובייצור הכבידו עליה, וכל הכנסה הופנתה לכיסוי חובות. החובות הלכו ותפחו, מבלי שיישאר מרווח להשקיע בצמיחה.
פימי לא רק לוקחת שליטה - היא לוקחת את ההגה לידיים
קרן פימי שנכנסת כעת לתמונה היא מהקרנות הגדולות והמנוסות בישראל, וכזו שיודעת להתמודד בדיוק עם מצבים מהסוג הזה. הקרן, שהוקמה ב-1996 על ידי ישי דוידי, מנהלת כיום הון של למעלה מ-8 מיליארד דולר ומתמחה בהשבחת חברות שנמצאות בצומת קריטית. בשונה ממשקיעים פסיביים שמסתפקים בהזרמת הון, פימי פועלת מתוך תפיסה אקטיבית – היא לוקחת שליטה, מחליפה הנהלות במידת הצורך, מתערבת בניהול השוטף ומובילה מהלכים שמטרתם לשפר תפעולית וניהולית את החברות שבהן היא מחזיקה.
- לנדא מחפשת רוכש: HP ופימי שוקלות רכישה אך טרם הוגשה הצעה רשמית
- אושרה הקפאת הליכים ללנדא דיגיטל פרינטינג לחודשיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאורך השנים השקיעה פימי ביותר מ-100 חברות בתעשייה ובטכנולוגיה, על פי רוב בפימי מחפשים חברות ישראליות או עם זיקה לישראל. רשימת ההשקעות שלה ארוכה ומוכרת: קמהדע, ריטליקס, ריווליס, נובולוג, מגל, תמי 4, המלט, אורמת, סקופ, חמת, גילת, מטרו מוטור, תדיראן קשר, פורמולה סיסטמס, נייר חדרה, רפא, עמיעד ועוד עשרות חברות נוספות.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")