זהירות: תקן ה-IFRS עלול להביא לגל דיבדנדים
בחודשים הקרובים נתחיל לגלות מה מהי משמעות השינוי לשיטת הצגת דוחות כספיים חדשה בינלאומית בשם IFRS, שעליה הוחלט בישראל. למעשה עד סוף השנה כל החברות בבורסה יאלצו לדווח על מצבן העסקי למשקיעים בשיטה זו. כבר ברבעון הראשון של השנה יתחילו לזרום לבורסה דוחות שיגלו לנו את גודל השוני בין האופן שבו נכתבו עד כה בישראל דוחות כספיים. במשרדי רו"ח ובשוק ההון בכלל, בכר מדברים באופן גלוי על הבעייתיות של השיטה הזו.
בשיחה עם אליהו אל על, שותף מנהל בחברת שווי הוגן, מתמחה במתן הערכות שווי בלתי תלויות לחברות, למדנו על כמה נקודות להן שלמשקיעים כדאי לשים לב אליהן, עם כניסת התקן החשבונאי החדש.
אז מהי מהפכת ה-IFRS
אל על מסביר במילים פשוטות כי השוני הגדול הוא בכך שלרו"ח ניתנת הרבה יותר גמישות בהחלטה על אופן הצגת המצב הכספי של החברה והשווי שלה. מדובר, הוא אומר בחופש הרבה יותר גדול לרו"ח למדוד את התהליכים העסקיים של החברה, כמו ההחלטות על הדרך להצגת שווי הנכסים שלה, ההכרה בהכנסות, ההכרה בהתחייבויות, וכן הלאה. "שיקול הדעת הזה הופך להיות הרבה יותר דרמטי ממה שידענו עד היום. החשבונאות היא שפה בה העסק משתמש כדי להסביר מה קרה בו, פתאום מ'עברית' כולם עוברים לדבר ב'אנגלית' ביום אחד. מי שלא יודע אנגלית, יהיה לו נורא קשה".
שאלנו - כיצד יושפעו הדוחות והשווי של ניירות הערך של החברה, או במילים אחרות - היחסים של החברות איתכם, המשקיעים. אל על מסביר, בדוגמא: "אם בכללים הישנים כשחברה החזיקה בחברה אחרת ב-20% מהון המניות שלה, היא צריכה לדווח בשיטה שנקראת שווי-מאזני, כשהכלל הוא - 20% ותו' לא, יכולה החברה לומר, אנו נחזיק 19.90% ואת השאר באג"ח להמרה, למשל. כשנרצה נממש, ואם לא נרצה לא נממש. כשנרצה נציג את השווי לפי שיטה א' וכשנרצה, נציג לפי שיטה ב'. הכל חוקי".
נקודה נוספת עליה שם אל על דגש היא השוני הפתאומי שצפוי בשווי החברות, ואופן ההשפעה שלו על יחסיהן עם הבנקים. זה יבלוט, הוא מסביר בעיקר בתעשיות המבוססות על מינוף גבוה - כמו הנדל"ן. אל על מסביר, כי ראשי חברות יגלו בוקר אחד שהחברה עם נכסים בשווי של מיליון דולר למשל, שווה פתאום 9 מיליון.
התגובה של חברות כאלה תהיה להערכתו אחת מ-3. אפשרות ראשונה, אומר אל על, היא הליכה של הבעלים אל הבנק ודרישה שלהם למינוף (הלוואות) הרבה יותר גבוה. כך תחשף החברה באופן גדול ליותר לסיכון - הוא מזהיר.
אפשרות אחרת, לדבריו, היא שהבעלים יבחרו לחלק את ההפרש הפתאומי כדיבידנד. והאפשרות השלישית היא להשאיר את ההון העצמי "החדש" במאזן.
אל על חושב שתהיה נטייה חזקה מאוד לחלוקת דיבידנדים בגל גדול שנראה בבורסה של ת"א. בסופו של דבר, הוא אומר, ההחלטה לגבי "עודפי המזומנים", תלוי באופי הבעלים. "מי שהם באופיים יזמים, יקחו את הכסף שנוצר פתאום, כדי הגדיל את העסקים בארץ או בחו"ל, ואחרים ירצו 'להיפגש עם כסף'. חשוב לזכור - כי דיבידנד שיוצא מהמאזן של החברה זה כסף אמיתי שצריך לצאת, משורת ההון הנזיל, קרי, המזומנים של החברה ממש או שהולכים לבנק ולוקחים הלוואה, מה מגדיל שוב את הסיכון שלו החברה נחשפת". אל על אומר היום, כי ההחלטה של החברות, מה לעשות עם "עודפי העודפים הללו", כלשונו, יהיה כלי מצויין לבחון את בעלי החברה.
