יום שמח בדלק נדל"ן: בנק הפועלים רכש 11% מהחברה

לפי שווי של 2.44 מיליארד שקל. במקביל, תרכוש דלק נדל"ן מחברת דיור, שבשליטת בנק הפועלים, אחזקה של כ-13% בחברת מבני תעשייה תמורת כ-254 מיליון שקל
ליאור גוטליב |

הבנק הגדול במדינה, בנק הפועלים הודיע היום (ב'), כי הוא הופך לשותף בחברת דלק נדל"ן הפועלת בניהולו של איליק רוז'נסקי. ברקע, אמש אישר דירקטוריון דלק נדל"ן את העיסקה, על פיה יוקצו לבנק הפועלים 11% ממניות החברה (כ-12.46 מיליון מניות) תמורת השקעה במזומן בסך של כ-268 מיליון שקל, שיוזרמו אל קופתה של דלק נדל"ן.

העיסקה מייצגת לדלק נדל"ן שווי של 2.17 מיליארד שקל לפני הכסף, הגבוה בכ-8% משווי השוק הנוכחי של החברה בבורסה, וזאת לאחר שמניות החברה עלו בכ-30% במהלך החודשיים האחרונים. השווי לפיו מתבצעת העיסקה לאחר הכסף הוא 2.44 מיליארד שקל.

הונה העצמי של דלק נדל"ן יגדל לאחר העיסקה בגובה ההשקעה שיזרים בנק הפועלים ויעמוד סביב 955 מיליון שקל. בנק הפועלים יהפוך לבעל עניין בדלק נדל"ן, לצד קבוצת קרנות הפנסיה מבטחים, שנכנסה להשקעה בדלק נדל"ן בשנת 2000, ומחזיקה כיום בכ-7.3% ממניות דלק נדל"ן. לבנק הפועלים תינתן נציגות בדירקטוריון של דלק נדל"ן עם השלמת העיסקה.

במקביל, אישר דירקטוריון דלק נדל"ן עיסקה נוספת, במסגרתה תרכוש החברה כ-13% ממניות חברת מבני תעשייה, שבשליטת החברה הכלכלית לירושלים, מקבוצת אליעזר פישמן. המניות יירכשו מידי חברת דיור ב.פ, המצויה בשליטת בנק הפועלים, תמורת סכום של כ-254 מיליון שקל. עיסקה זו מייצגת שווי חברה של כ-1.95 מיליארד שקל למבני תעשייה, גבוה בכ-4% משווי השוק של החברה.

בנוסף, אישר הדירקטוריון של דלק נדל"ן עיסקה של מתן אופציה לחברת דיור, לפיה תהיה דיור זכאית לחייב את דלק נדל"ן לרכוש מידי דיור את הזכויות במקרקעין עליהם אמור לקום "פרוייקט בבלי" בתל-אביב, וזאת תמורת סכום של 43 מיליון דולר. דלק נדל"ן, יחד עם משקיעים נוספים, הינה בעלת יתרת הזכויות בפרוייקט בבלי.

איליק רוז'נסקי, מנכ"ל דלק נדל"ן, אמר היום: "אנו גאים שבנק הפועלים הופך לשותף בדלק נדל"ן הרואה בשותפות עימה שותפות אסטרטגית, כשלמעשה הוא הופך אותה לזרוע הנדל"ן המרכזית שלו. בכך מצטרף הבנק לקרן הפנסיה מבטחים, שהיא קרן הפנסיה הגדולה בישראל, ולקבוצת דלק, שהיא מחברות האחזקה הגדולות בישראל, ומחזק את מעגל המשקיעים האסטרטגיים בחברה. לאחר כניסת בנק הפועלים וההנפקה שהשלמנו בבורסה, דלק נדל"ן היא חברת הנדל"ן החזקה ומהמובילות במשק הישראלי".

רוז'נסקי הוסיף "רכישת האחזקה בחברת מבני תעשייה מעניקה לנו שותפות עם גורם נדל"ני מוביל, ומסייעת לנו להאיץ את יישום האסטרטגיה להגדלת הנוכחות שלנו בשוק הנדל"ן המניב בישראל ובחו"ל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.