יום שמח בדלק נדל"ן: בנק הפועלים רכש 11% מהחברה
הבנק הגדול במדינה, בנק הפועלים הודיע היום (ב'), כי הוא הופך לשותף בחברת דלק נדל"ן הפועלת בניהולו של איליק רוז'נסקי. ברקע, אמש אישר דירקטוריון דלק נדל"ן את העיסקה, על פיה יוקצו לבנק הפועלים 11% ממניות החברה (כ-12.46 מיליון מניות) תמורת השקעה במזומן בסך של כ-268 מיליון שקל, שיוזרמו אל קופתה של דלק נדל"ן.
העיסקה מייצגת לדלק נדל"ן שווי של 2.17 מיליארד שקל לפני הכסף, הגבוה בכ-8% משווי השוק הנוכחי של החברה בבורסה, וזאת לאחר שמניות החברה עלו בכ-30% במהלך החודשיים האחרונים. השווי לפיו מתבצעת העיסקה לאחר הכסף הוא 2.44 מיליארד שקל.
הונה העצמי של דלק נדל"ן יגדל לאחר העיסקה בגובה ההשקעה שיזרים בנק הפועלים ויעמוד סביב 955 מיליון שקל. בנק הפועלים יהפוך לבעל עניין בדלק נדל"ן, לצד קבוצת קרנות הפנסיה מבטחים, שנכנסה להשקעה בדלק נדל"ן בשנת 2000, ומחזיקה כיום בכ-7.3% ממניות דלק נדל"ן. לבנק הפועלים תינתן נציגות בדירקטוריון של דלק נדל"ן עם השלמת העיסקה.
במקביל, אישר דירקטוריון דלק נדל"ן עיסקה נוספת, במסגרתה תרכוש החברה כ-13% ממניות חברת מבני תעשייה, שבשליטת החברה הכלכלית לירושלים, מקבוצת אליעזר פישמן. המניות יירכשו מידי חברת דיור ב.פ, המצויה בשליטת בנק הפועלים, תמורת סכום של כ-254 מיליון שקל. עיסקה זו מייצגת שווי חברה של כ-1.95 מיליארד שקל למבני תעשייה, גבוה בכ-4% משווי השוק של החברה.
בנוסף, אישר הדירקטוריון של דלק נדל"ן עיסקה של מתן אופציה לחברת דיור, לפיה תהיה דיור זכאית לחייב את דלק נדל"ן לרכוש מידי דיור את הזכויות במקרקעין עליהם אמור לקום "פרוייקט בבלי" בתל-אביב, וזאת תמורת סכום של 43 מיליון דולר. דלק נדל"ן, יחד עם משקיעים נוספים, הינה בעלת יתרת הזכויות בפרוייקט בבלי.
איליק רוז'נסקי, מנכ"ל דלק נדל"ן, אמר היום: "אנו גאים שבנק הפועלים הופך לשותף בדלק נדל"ן הרואה בשותפות עימה שותפות אסטרטגית, כשלמעשה הוא הופך אותה לזרוע הנדל"ן המרכזית שלו. בכך מצטרף הבנק לקרן הפנסיה מבטחים, שהיא קרן הפנסיה הגדולה בישראל, ולקבוצת דלק, שהיא מחברות האחזקה הגדולות בישראל, ומחזק את מעגל המשקיעים האסטרטגיים בחברה. לאחר כניסת בנק הפועלים וההנפקה שהשלמנו בבורסה, דלק נדל"ן היא חברת הנדל"ן החזקה ומהמובילות במשק הישראלי".
רוז'נסקי הוסיף "רכישת האחזקה בחברת מבני תעשייה מעניקה לנו שותפות עם גורם נדל"ני מוביל, ומסייעת לנו להאיץ את יישום האסטרטגיה להגדלת הנוכחות שלנו בשוק הנדל"ן המניב בישראל ובחו"ל".
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
