יום שמח בדלק נדל"ן: בנק הפועלים רכש 11% מהחברה

לפי שווי של 2.44 מיליארד שקל. במקביל, תרכוש דלק נדל"ן מחברת דיור, שבשליטת בנק הפועלים, אחזקה של כ-13% בחברת מבני תעשייה תמורת כ-254 מיליון שקל
ליאור גוטליב |

הבנק הגדול במדינה, בנק הפועלים הודיע היום (ב'), כי הוא הופך לשותף בחברת דלק נדל"ן הפועלת בניהולו של איליק רוז'נסקי. ברקע, אמש אישר דירקטוריון דלק נדל"ן את העיסקה, על פיה יוקצו לבנק הפועלים 11% ממניות החברה (כ-12.46 מיליון מניות) תמורת השקעה במזומן בסך של כ-268 מיליון שקל, שיוזרמו אל קופתה של דלק נדל"ן.

העיסקה מייצגת לדלק נדל"ן שווי של 2.17 מיליארד שקל לפני הכסף, הגבוה בכ-8% משווי השוק הנוכחי של החברה בבורסה, וזאת לאחר שמניות החברה עלו בכ-30% במהלך החודשיים האחרונים. השווי לפיו מתבצעת העיסקה לאחר הכסף הוא 2.44 מיליארד שקל.

הונה העצמי של דלק נדל"ן יגדל לאחר העיסקה בגובה ההשקעה שיזרים בנק הפועלים ויעמוד סביב 955 מיליון שקל. בנק הפועלים יהפוך לבעל עניין בדלק נדל"ן, לצד קבוצת קרנות הפנסיה מבטחים, שנכנסה להשקעה בדלק נדל"ן בשנת 2000, ומחזיקה כיום בכ-7.3% ממניות דלק נדל"ן. לבנק הפועלים תינתן נציגות בדירקטוריון של דלק נדל"ן עם השלמת העיסקה.

במקביל, אישר דירקטוריון דלק נדל"ן עיסקה נוספת, במסגרתה תרכוש החברה כ-13% ממניות חברת מבני תעשייה, שבשליטת החברה הכלכלית לירושלים, מקבוצת אליעזר פישמן. המניות יירכשו מידי חברת דיור ב.פ, המצויה בשליטת בנק הפועלים, תמורת סכום של כ-254 מיליון שקל. עיסקה זו מייצגת שווי חברה של כ-1.95 מיליארד שקל למבני תעשייה, גבוה בכ-4% משווי השוק של החברה.

בנוסף, אישר הדירקטוריון של דלק נדל"ן עיסקה של מתן אופציה לחברת דיור, לפיה תהיה דיור זכאית לחייב את דלק נדל"ן לרכוש מידי דיור את הזכויות במקרקעין עליהם אמור לקום "פרוייקט בבלי" בתל-אביב, וזאת תמורת סכום של 43 מיליון דולר. דלק נדל"ן, יחד עם משקיעים נוספים, הינה בעלת יתרת הזכויות בפרוייקט בבלי.

איליק רוז'נסקי, מנכ"ל דלק נדל"ן, אמר היום: "אנו גאים שבנק הפועלים הופך לשותף בדלק נדל"ן הרואה בשותפות עימה שותפות אסטרטגית, כשלמעשה הוא הופך אותה לזרוע הנדל"ן המרכזית שלו. בכך מצטרף הבנק לקרן הפנסיה מבטחים, שהיא קרן הפנסיה הגדולה בישראל, ולקבוצת דלק, שהיא מחברות האחזקה הגדולות בישראל, ומחזק את מעגל המשקיעים האסטרטגיים בחברה. לאחר כניסת בנק הפועלים וההנפקה שהשלמנו בבורסה, דלק נדל"ן היא חברת הנדל"ן החזקה ומהמובילות במשק הישראלי".

רוז'נסקי הוסיף "רכישת האחזקה בחברת מבני תעשייה מעניקה לנו שותפות עם גורם נדל"ני מוביל, ומסייעת לנו להאיץ את יישום האסטרטגיה להגדלת הנוכחות שלנו בשוק הנדל"ן המניב בישראל ובחו"ל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.

בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה

ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד

ליאור דנקנר |

בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.

המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.

ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.


המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח

לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.

לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.