איתוראן - רצה למרחקים ארוכים
משקיעים רבים מתלבטים בין מסחר תוך יומי, מסחר קצר טווח או מסחר לטווחים ארוכים. כל טכניקה ויתרונותיה, כל טכניקה וחסרונותיה. ברמת העיקרון אמור כל משקיע להתאים את סוג ההשקעה שהוא בוחר לאופיו. כל סגנון מסחר דורש זמן מסך שונה, משך זמן תגובה שונה וטכניקות שונות. אלא שקיימים מקרים שהתנהגות המניה כופה סגנון מסחר. מניה כגון איתוראן, קיימת כדי לספק למשקיע את האפשרות לסחור לטווח ארוך.
מניית איתוראן החלה את מהלך העליות בנובמבר 2002 במחיר של כ-23 שקלים למניה. מהלך העליות שהחל מנקודה זו, לא רק שהיה ארוך, אלא שהיה בנוי היטב: התרחבות המחזורים, רמות ההתנגדות שנשברו כלפי מעלה הפכו לשמש כרמות תמיכה, התיקונים הטכניים התחסלו בטווחים המקובלים והמניה היתה צפויה כמו יום שרב בחודש אוגוסט.
העובדה שהמגמה הראשית עודנה מגמת עלייה, משמשת כעוגן משמעותי במשוואת קבלת ההחלטות של המשקיע בעל הראייה ארוכת הטווח. המסר הוא שכל עוד מצויה המגמה הראשית בעלייה, ואין סימנים לסיומה, הרי שהמניה עדיין לא פגשה את הפסגה האחרונה ודומה שכל נסיגה לא תהיה אלא בגדר אפיזודה חולפת.
דוגמה טובה לכך אפשר לראות כאשר מביטים על מהלך הירידות ממחיר של 53 ועד למחיר של כ-46 שקלים למניה. הבלימה ברמת 46 שקלים, היתה תיקון טכני של כ-33% לגל העליות הרציף, 24.5 - 53 .על רקע העובדה שהתיקון הטכני נבלם בטווחים המקובלים היתה המניה אמורה להעפיל לשיא חדש. ואכן עשתה כך.
מהלך העליות החדש שהפציע לאחר התיקון הטכני ונקודת ההתחלה שלו מסומנת ברמת 43 שקלים למניה מלווה עד היום במומנטום חזק ובמחזורים ההולכים ומתרחבים. נקודות השיא ונקודות השפל מסודרות במבנה עולה, רמות ההתנגדות שנשברות כלפי מעלה מחליפות תפקיד והופכות לשמש כרמות תמיכה ולמעשה, הסביבה הטכנית תומכת עליות.
כפי שזה נראה כעת, הרי שמהלך העליות עדיין לא אמר את המילה האחרונה. תיקונים טכניים יוצאים לדרך ללא התרעה מוקדמת ויתכן שבתקופה הקרובה נאלץ להתמודד עם תיקון בסדר גודל כזה או אחר. קשה לדעת. אלא שהתיקון אינו העניין המרכזי. העניין המרכזי הוא מבנה המחירים הקיים שעודנו תומך במגמת העלייה, לכן, כל נסיגה באשר היא חייבת להימדד לאורם של מרכיבים מסויימים ובכללם מחזורי המסחר.
סיכום: כך או אחרת כוחה של איתוראן עדיין במותניה. מהלך העליות ארוך הטווח עדיין לא מיצה את עצמו, הסביבה הטכנית תומכת עליות וסביר להניח שכל תיקון טכני לא יהיה אלא אפיזודה חולפת. רמות המחירים הנוכחיות אינן בבחינת סוף פסוק עבור המניה.
לחצו להציע מניה נוספת לקראת ה-StockDay הבא
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
