וול סטריט ממתינה לפד: צפי לפתיחה חיובית

ב-21:15 צפוי גרינספאן להודיע על העלאה נוספת בת 0.25% בשיעור הריבית. מחירי הנפט יכבידו גם היום - סובבים 63.94 ד'. במרכז: דו"חות וולט דיסני וסיסקו לאחר הנעילה בישראליות: דו"ח מצוין לריטליקס, מעורב לאלביט מערכות ומאכזב למג'יק
שרון שפורר |

בציפיה להודעת הפדרל רזרב (ב-21:15 שעון ישראל) על העלאת הריבית פעם נוספת - עשירית במספר - ברבע נקודות האחוז לגובה של 3.5% (על פי הקונצנזוס בשווקים ובדיוק כמו הריבית השקלית לטווח הקצר) תפתח היום וול סטריט את יום המסחר השני בשבוע. יותר מהודעת הפד תהיה זו ההצהרה הנלווית אליה שתרכז את עניין המשקיעים. אלו ינסו לדלות רמז או איתות כלשהו באשר למדיניותו העתידית של הבנק הפדרלי בארה"ב.

ובינתיים בשעה זו מרמזים החוזים העתידיים על המדדים המובילים על פתיחה חיובית. מדד הנאסד"ק יחל להסחר ברמה של 2,164.39 נקודות. מדד הדאו ג'ונס יפתח ברמה של 10,536.93 נקודות.

מחירי הנפט ימשיכו גם היום ללחוץ על המדדים המובילים בבורוסת התפוח הגדול. אתמול הם נגעו בשיא חדש במהלך המסחר של 64.27 דולר וחתמו את היום ברמה של 62.95 דולר לחבית. בשעה הזו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק הם מטפסים בכ-1.6%, סובבים סביב 63.94 דולר - רמת מחירים מדאיגה לכל הדעות המעוררת את החשש מפגיעה בקצב צמיחת הכלכלה הגלובלית.

במרכז המסחר תעמודנה היום מניות סיסקו מערכות (CSCO) כמו גם אלו של וולט דיסני (DIS). שתיהן עתידות לדווח על תוצאות הרבעון השני לאחר נעילת שערי המסחר ולשתיהן צופים האנליסטים צמיחה דו ספרתית ברווחים.

בישראליות. ריטליקס תגיב לדו"ח הרבעוני המעולה שהציגה היום. החברה רשמה הכנסות שיא של 50.7 מיליון דולר - זינוק של 76.5% בהכנסות מול רבעון מקביל וגבוה מהתחזיות ל-45 מיליון דולר בלבד. גם השורה התחתונה מרשימה: הרווח של ריטליקס הגיע ל-4 מיליון דולר או 20 סנט - גבוה מהתחזיות ל-15-18 סנט בלבד.

דו"ח מרשים לסאיטקס. החברה רשמה רווח של 2.8 מיליון דולר ברבעון השני של 2005 מול הפסד של 1.2 מיליון דולר ברבעון המקביל. ההכנסות המשיכו במגמת העלייה ברבעון הנוכחי - עלו ב-22% ביחס לתקופה המקבילה והסתכמו ב-37.7 מיליון דולר.

אלביט מערכות הציגה היום דו"ח מעורב למדי עבור הרבעון השני: החברה עקפה את תחזיות הרווח בשוק אך פספה את קונצנזוס ההכנסות. השורה העליונה של ריטליקס כללה 243.8 מיליון דולר, גידול של 5.2% לעומת רבעון מקביל. הרווח, בנטרול הוצאות חד פעמיות הקשורות לרכישת תדיראן קשר הגיע ל-14.4 מיליון דולר או 35 סנט למניה - סנט יותר מהתחזית. עוד בלט בדיווחשל אלביט מערכות: צבר הזמנות ענק של 2.4 מיליארד דולר.

עוד תמשוכנה היום את תשומת הלב מניות מג'יק. לצד הודעתה על פרישתו של המנכ"ל, הספרי, לאחר 4.5 שנים ועל כך שסמכויותיו יועברו מיידית לדוד אסיא, יו"ר ומיסד מג'יק, עד לגיוסו של מנכ"ל מחליף, דיווחה היום החברה גם על תוצאות הרבעון השני של השנה - ואלו לא היו מרשימות במיוחד. הכנסות מג'יק הסתכמו ברבעון החולף ב-15.7 מיליון דולר, לעומת 16.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של 6%. בשורה התחתונה רשמה החברה הפסד נקי שהסתכם ב-1.16 מיליון דולר (או 4 סנט למניה) לעומת רווח נקי של 914 אלף דולר (או 3 סנט למניה) ברבעון השני של 2004.

טרם הפתיחה פרסמו גם בלופניקס וסאביינט את תוצאותיהן. הראשונה פרסמה דו"ח פושר שכלל עליה קלה של 200 אלף דולר בהכנסות ל-14.4 מיליון דולר ורווח פרופורמה של 1.9 מיליון דולר או 13 סנט למניה אל מול 1.8 מיליון דולר או 13 סנט למניה ברבעו השני של 2004.

דו"ח מוצלח קצת יותר הציגה סאביינט. החברה דיווחה על זינוק של קרוב לפי 2 בהכנסות לגובה 32.3 מיליון דולר ועל צמצום ניכר בהפסד הרבעוני ל-3.4 מיליון דולר או 5 סנט למניה אל מול הפסד של 31.9 מיליון דולר או 53 סנט למניה ברבעו המקביל, אשתקד. אך האחרון, יש לציין, כלל הוצאות חד פעמיות בעקבות דחיית מיסים של כ-16.3 מיליון דולר או 27 סנט למניה.

קצת חדשות היום (ולא רק דיווחים כספיים). ויריאנט השלימה גיוס הון של כ-1.2 מיליון דולר. הגיוס בוצע מקרן ליברטי וויו, המנוהלת על ידי Neuberger Berman, חברת בת של ליהמן ברדרס. הגיוס הושלם בעיסקת מימון מורכבת לפי מחיר של 2.1 דולר למניה. המניה תגיב היום בוודאי להתרחשויות.

ולבסוף - רובומטיקס תגיב היום להודעת חברת וורלדגרופ, אשר בשליטתו של צביקה באירנבוים, כי השלימה רכישה של כ-88.5% מהון המניות של החברה, שמניותיה נסחרות מעבר לדלפק בארה"ב. במסגרת העסקה תשלם וורלדגרופ כ-65 מיליון שקל עבור המניות. קבוצת סילברבוים, המחזיקה ב-60% ממניות רובומטיקס, תקבל לידיה במסגרת הצעת הרכש כ-37 מיליון שקל תמורת מניותיה ברובומטיקס, ותזרים מיידית סכום זה חזרה אל קופת וורלגרופ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.