וול סטריט ממתינה לפד: צפי לפתיחה חיובית

ב-21:15 צפוי גרינספאן להודיע על העלאה נוספת בת 0.25% בשיעור הריבית. מחירי הנפט יכבידו גם היום - סובבים 63.94 ד'. במרכז: דו"חות וולט דיסני וסיסקו לאחר הנעילה בישראליות: דו"ח מצוין לריטליקס, מעורב לאלביט מערכות ומאכזב למג'יק
שרון שפורר |

בציפיה להודעת הפדרל רזרב (ב-21:15 שעון ישראל) על העלאת הריבית פעם נוספת - עשירית במספר - ברבע נקודות האחוז לגובה של 3.5% (על פי הקונצנזוס בשווקים ובדיוק כמו הריבית השקלית לטווח הקצר) תפתח היום וול סטריט את יום המסחר השני בשבוע. יותר מהודעת הפד תהיה זו ההצהרה הנלווית אליה שתרכז את עניין המשקיעים. אלו ינסו לדלות רמז או איתות כלשהו באשר למדיניותו העתידית של הבנק הפדרלי בארה"ב.

ובינתיים בשעה זו מרמזים החוזים העתידיים על המדדים המובילים על פתיחה חיובית. מדד הנאסד"ק יחל להסחר ברמה של 2,164.39 נקודות. מדד הדאו ג'ונס יפתח ברמה של 10,536.93 נקודות.

מחירי הנפט ימשיכו גם היום ללחוץ על המדדים המובילים בבורוסת התפוח הגדול. אתמול הם נגעו בשיא חדש במהלך המסחר של 64.27 דולר וחתמו את היום ברמה של 62.95 דולר לחבית. בשעה הזו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק הם מטפסים בכ-1.6%, סובבים סביב 63.94 דולר - רמת מחירים מדאיגה לכל הדעות המעוררת את החשש מפגיעה בקצב צמיחת הכלכלה הגלובלית.

במרכז המסחר תעמודנה היום מניות סיסקו מערכות (CSCO) כמו גם אלו של וולט דיסני (DIS). שתיהן עתידות לדווח על תוצאות הרבעון השני לאחר נעילת שערי המסחר ולשתיהן צופים האנליסטים צמיחה דו ספרתית ברווחים.

בישראליות. ריטליקס תגיב לדו"ח הרבעוני המעולה שהציגה היום. החברה רשמה הכנסות שיא של 50.7 מיליון דולר - זינוק של 76.5% בהכנסות מול רבעון מקביל וגבוה מהתחזיות ל-45 מיליון דולר בלבד. גם השורה התחתונה מרשימה: הרווח של ריטליקס הגיע ל-4 מיליון דולר או 20 סנט - גבוה מהתחזיות ל-15-18 סנט בלבד.

דו"ח מרשים לסאיטקס. החברה רשמה רווח של 2.8 מיליון דולר ברבעון השני של 2005 מול הפסד של 1.2 מיליון דולר ברבעון המקביל. ההכנסות המשיכו במגמת העלייה ברבעון הנוכחי - עלו ב-22% ביחס לתקופה המקבילה והסתכמו ב-37.7 מיליון דולר.

אלביט מערכות הציגה היום דו"ח מעורב למדי עבור הרבעון השני: החברה עקפה את תחזיות הרווח בשוק אך פספה את קונצנזוס ההכנסות. השורה העליונה של ריטליקס כללה 243.8 מיליון דולר, גידול של 5.2% לעומת רבעון מקביל. הרווח, בנטרול הוצאות חד פעמיות הקשורות לרכישת תדיראן קשר הגיע ל-14.4 מיליון דולר או 35 סנט למניה - סנט יותר מהתחזית. עוד בלט בדיווחשל אלביט מערכות: צבר הזמנות ענק של 2.4 מיליארד דולר.

עוד תמשוכנה היום את תשומת הלב מניות מג'יק. לצד הודעתה על פרישתו של המנכ"ל, הספרי, לאחר 4.5 שנים ועל כך שסמכויותיו יועברו מיידית לדוד אסיא, יו"ר ומיסד מג'יק, עד לגיוסו של מנכ"ל מחליף, דיווחה היום החברה גם על תוצאות הרבעון השני של השנה - ואלו לא היו מרשימות במיוחד. הכנסות מג'יק הסתכמו ברבעון החולף ב-15.7 מיליון דולר, לעומת 16.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של 6%. בשורה התחתונה רשמה החברה הפסד נקי שהסתכם ב-1.16 מיליון דולר (או 4 סנט למניה) לעומת רווח נקי של 914 אלף דולר (או 3 סנט למניה) ברבעון השני של 2004.

טרם הפתיחה פרסמו גם בלופניקס וסאביינט את תוצאותיהן. הראשונה פרסמה דו"ח פושר שכלל עליה קלה של 200 אלף דולר בהכנסות ל-14.4 מיליון דולר ורווח פרופורמה של 1.9 מיליון דולר או 13 סנט למניה אל מול 1.8 מיליון דולר או 13 סנט למניה ברבעו השני של 2004.

דו"ח מוצלח קצת יותר הציגה סאביינט. החברה דיווחה על זינוק של קרוב לפי 2 בהכנסות לגובה 32.3 מיליון דולר ועל צמצום ניכר בהפסד הרבעוני ל-3.4 מיליון דולר או 5 סנט למניה אל מול הפסד של 31.9 מיליון דולר או 53 סנט למניה ברבעו המקביל, אשתקד. אך האחרון, יש לציין, כלל הוצאות חד פעמיות בעקבות דחיית מיסים של כ-16.3 מיליון דולר או 27 סנט למניה.

קצת חדשות היום (ולא רק דיווחים כספיים). ויריאנט השלימה גיוס הון של כ-1.2 מיליון דולר. הגיוס בוצע מקרן ליברטי וויו, המנוהלת על ידי Neuberger Berman, חברת בת של ליהמן ברדרס. הגיוס הושלם בעיסקת מימון מורכבת לפי מחיר של 2.1 דולר למניה. המניה תגיב היום בוודאי להתרחשויות.

ולבסוף - רובומטיקס תגיב היום להודעת חברת וורלדגרופ, אשר בשליטתו של צביקה באירנבוים, כי השלימה רכישה של כ-88.5% מהון המניות של החברה, שמניותיה נסחרות מעבר לדלפק בארה"ב. במסגרת העסקה תשלם וורלדגרופ כ-65 מיליון שקל עבור המניות. קבוצת סילברבוים, המחזיקה ב-60% ממניות רובומטיקס, תקבל לידיה במסגרת הצעת הרכש כ-37 מיליון שקל תמורת מניותיה ברובומטיקס, ותזרים מיידית סכום זה חזרה אל קופת וורלגרופ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מטוס קרב (דובר צהל)מטוס קרב (דובר צהל)

מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון

משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה

מנדי הניג |

מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל,  האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם. 

לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים.  רה-ארגון שם הוא קריטי.  

הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.

"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"

מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.  


ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".