וול סטריט ממתינה לפד: צפי לפתיחה חיובית

ב-21:15 צפוי גרינספאן להודיע על העלאה נוספת בת 0.25% בשיעור הריבית. מחירי הנפט יכבידו גם היום - סובבים 63.94 ד'. במרכז: דו"חות וולט דיסני וסיסקו לאחר הנעילה בישראליות: דו"ח מצוין לריטליקס, מעורב לאלביט מערכות ומאכזב למג'יק
שרון שפורר |

בציפיה להודעת הפדרל רזרב (ב-21:15 שעון ישראל) על העלאת הריבית פעם נוספת - עשירית במספר - ברבע נקודות האחוז לגובה של 3.5% (על פי הקונצנזוס בשווקים ובדיוק כמו הריבית השקלית לטווח הקצר) תפתח היום וול סטריט את יום המסחר השני בשבוע. יותר מהודעת הפד תהיה זו ההצהרה הנלווית אליה שתרכז את עניין המשקיעים. אלו ינסו לדלות רמז או איתות כלשהו באשר למדיניותו העתידית של הבנק הפדרלי בארה"ב.

ובינתיים בשעה זו מרמזים החוזים העתידיים על המדדים המובילים על פתיחה חיובית. מדד הנאסד"ק יחל להסחר ברמה של 2,164.39 נקודות. מדד הדאו ג'ונס יפתח ברמה של 10,536.93 נקודות.

מחירי הנפט ימשיכו גם היום ללחוץ על המדדים המובילים בבורוסת התפוח הגדול. אתמול הם נגעו בשיא חדש במהלך המסחר של 64.27 דולר וחתמו את היום ברמה של 62.95 דולר לחבית. בשעה הזו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק הם מטפסים בכ-1.6%, סובבים סביב 63.94 דולר - רמת מחירים מדאיגה לכל הדעות המעוררת את החשש מפגיעה בקצב צמיחת הכלכלה הגלובלית.

במרכז המסחר תעמודנה היום מניות סיסקו מערכות (CSCO) כמו גם אלו של וולט דיסני (DIS). שתיהן עתידות לדווח על תוצאות הרבעון השני לאחר נעילת שערי המסחר ולשתיהן צופים האנליסטים צמיחה דו ספרתית ברווחים.

בישראליות. ריטליקס תגיב לדו"ח הרבעוני המעולה שהציגה היום. החברה רשמה הכנסות שיא של 50.7 מיליון דולר - זינוק של 76.5% בהכנסות מול רבעון מקביל וגבוה מהתחזיות ל-45 מיליון דולר בלבד. גם השורה התחתונה מרשימה: הרווח של ריטליקס הגיע ל-4 מיליון דולר או 20 סנט - גבוה מהתחזיות ל-15-18 סנט בלבד.

דו"ח מרשים לסאיטקס. החברה רשמה רווח של 2.8 מיליון דולר ברבעון השני של 2005 מול הפסד של 1.2 מיליון דולר ברבעון המקביל. ההכנסות המשיכו במגמת העלייה ברבעון הנוכחי - עלו ב-22% ביחס לתקופה המקבילה והסתכמו ב-37.7 מיליון דולר.

אלביט מערכות הציגה היום דו"ח מעורב למדי עבור הרבעון השני: החברה עקפה את תחזיות הרווח בשוק אך פספה את קונצנזוס ההכנסות. השורה העליונה של ריטליקס כללה 243.8 מיליון דולר, גידול של 5.2% לעומת רבעון מקביל. הרווח, בנטרול הוצאות חד פעמיות הקשורות לרכישת תדיראן קשר הגיע ל-14.4 מיליון דולר או 35 סנט למניה - סנט יותר מהתחזית. עוד בלט בדיווחשל אלביט מערכות: צבר הזמנות ענק של 2.4 מיליארד דולר.

עוד תמשוכנה היום את תשומת הלב מניות מג'יק. לצד הודעתה על פרישתו של המנכ"ל, הספרי, לאחר 4.5 שנים ועל כך שסמכויותיו יועברו מיידית לדוד אסיא, יו"ר ומיסד מג'יק, עד לגיוסו של מנכ"ל מחליף, דיווחה היום החברה גם על תוצאות הרבעון השני של השנה - ואלו לא היו מרשימות במיוחד. הכנסות מג'יק הסתכמו ברבעון החולף ב-15.7 מיליון דולר, לעומת 16.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של 6%. בשורה התחתונה רשמה החברה הפסד נקי שהסתכם ב-1.16 מיליון דולר (או 4 סנט למניה) לעומת רווח נקי של 914 אלף דולר (או 3 סנט למניה) ברבעון השני של 2004.

טרם הפתיחה פרסמו גם בלופניקס וסאביינט את תוצאותיהן. הראשונה פרסמה דו"ח פושר שכלל עליה קלה של 200 אלף דולר בהכנסות ל-14.4 מיליון דולר ורווח פרופורמה של 1.9 מיליון דולר או 13 סנט למניה אל מול 1.8 מיליון דולר או 13 סנט למניה ברבעו השני של 2004.

דו"ח מוצלח קצת יותר הציגה סאביינט. החברה דיווחה על זינוק של קרוב לפי 2 בהכנסות לגובה 32.3 מיליון דולר ועל צמצום ניכר בהפסד הרבעוני ל-3.4 מיליון דולר או 5 סנט למניה אל מול הפסד של 31.9 מיליון דולר או 53 סנט למניה ברבעו המקביל, אשתקד. אך האחרון, יש לציין, כלל הוצאות חד פעמיות בעקבות דחיית מיסים של כ-16.3 מיליון דולר או 27 סנט למניה.

קצת חדשות היום (ולא רק דיווחים כספיים). ויריאנט השלימה גיוס הון של כ-1.2 מיליון דולר. הגיוס בוצע מקרן ליברטי וויו, המנוהלת על ידי Neuberger Berman, חברת בת של ליהמן ברדרס. הגיוס הושלם בעיסקת מימון מורכבת לפי מחיר של 2.1 דולר למניה. המניה תגיב היום בוודאי להתרחשויות.

ולבסוף - רובומטיקס תגיב היום להודעת חברת וורלדגרופ, אשר בשליטתו של צביקה באירנבוים, כי השלימה רכישה של כ-88.5% מהון המניות של החברה, שמניותיה נסחרות מעבר לדלפק בארה"ב. במסגרת העסקה תשלם וורלדגרופ כ-65 מיליון שקל עבור המניות. קבוצת סילברבוים, המחזיקה ב-60% ממניות רובומטיקס, תקבל לידיה במסגרת הצעת הרכש כ-37 מיליון שקל תמורת מניותיה ברובומטיקס, ותזרים מיידית סכום זה חזרה אל קופת וורלגרופ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.