המשך הרפורמה במערכת המיסים
מס הכנסה
- שיעורי המס ליחידים יופחתו במהלך הדרגתי עד שנת 2010, בה יגיע המס השולי המקסימלי ל-44%.
- מס החברות, ששיעורו כיום 34%, יופחת בהדרגה, עד שנת 2010 כדלקמן:
- מיום 1.1.2006 - 31%.
- מיום 1.1.2007 - 29%.
- מיום 1.1.2008 - 27%.
- מיום 1.1.2009 - 26%.
- מיום 1.1.2010 - 25%.
- מי שעובד והכנסתו אינה מגיעה לסף המס, תוגדל הכנסתו הפנויה בדרך של הפחתת דמי הביטוח הלאומי.
- הוגדלו הפטורים בצורה משמעותית להכנסות מריבית בשוק ההון לבעלי הכנסות נמוכות, לגמלאים ולנכים (בשיעורים של כ-85%-50%).
- הקלות במס בדרך של מתן חצי נקודת זיכוי (1,068 ₪ לשנה) לבעלי תואר ראשון ושני עם סיום הלימודים, למשך מספר שנים, כמספר שנות הלימודים.
- הקלות לעובדים שהוקצו להם אופציות - קיצור משך ההחזקה הנדרש כדי ליהנות משיעור מס מופחת.
מס ערך מוסף
- שיעור המע"מ יופחת ל-16.5% החל מיום 1.9.2005.
מיסוי מקרקעין
- רכישת דירת מגורים יחידה, שנרכשה על ידי יחיד, בתקופה שבין 1.7.2005 לבין 31.12.2006, תהנה מהפחתה במס הרכישה.
מנהל רשות המיסים בישראל הודיע, ביום 27.7.2005, לאור התחולה הרטרואקטיביות של התיקון, כל מי שזכאי להחזר בהתאם לתיקון יאותר ויזוכה בהפרש המס.
בהתאם לתיקון, שיעור המס משווי הדירה הנרכשת יהיה כדלהלן:
- על חלק השווי שעד 550,000 ₪ - לא ישולם מס כלל.
- על חלק השווי העולה על 550,000 ₪ ועד 682,020 ₪ - 3.5%.
- על חלק השווי העולה על 682,020 ₪ 5%.
היות ותחולת התיקון מיום 1.7.2005 וביום 16.7.2005 עודכנו מדרגות מס הרכישה בהתאם לעליית המדד, שיעור ההקלה על רכישות מיום 16.7.2005 ואילך יהיה כדלהלן:
- על חלק השווי שעד 559,350 ₪ - לא ישולם מס כלל.
- על חלק השווי העולה על 559,350 ₪ ועד 693,600 ₪ - 3.5%.
- על חלק השווי העולה על 693,600 ₪ - 5%.
עידוד השקעות הון
- פחת מואץ למכונות וציוד בענפי התעשייה, חקלאות, בניה ומלונאות.
- פטור ממס רווח הון למשקיעי חוץ.
- עידוד הקמה בישראל של מרכזי ניהול של חברות רב לאומיות.
- קרנות נדל"ן - Reit - אימוץ מנגנון מיסוי המאפשר למשקי הבית להשקיע בחברות נדל"ן הנסחרות בבורסה ולהתחייב במס כאילו השקיעו ישירות בנדל"ן.
שוק ההון
- שיעור מס אחיד של 20% על כלל ההכנסות מריבית בנקאית וחוץ בנקאית, דיבידנד ורווח הון ממניות נסחרות ושאינן נסחרות.
- החל ביום 1.7.2005 ועד סוף שנת 2008 ינתן פטור ממס על רווחי הון למשקיעים זרים על כל השקעה חדשה.
הרחבת בסיס המס והגברת האכיפה
- מיסוי נאמנויות - סגירת פרצת מס ביחס להכנסות פסיביות של תושבי ישראל בחו"ל.
- מניעת תכנוני מס אגרסיביים - הטלת חובת דיווח על תכנוני מס שהביאו להפחתת מס משמעותית.
הוראות נוספות
מיסוד בחקיקה של מתן אפשרות לכל אזרח, לפנות לרשות המסים לקבלת עמדתה באשר לתוצאות המס בטרם ביצוע העסקה (בכל תחומי המס - מס הכנסה, מע"מ ומיסוי מקרקעין).
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- משרד התקשורת מבטל את העמלות על הוראות קבע לחברות התקשורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
פטריוט (צה"ל)ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית
וגם - 10 דברים שצריך לדעת על הפטריוט
טילי פטריוט בואינג משלשת ייצור רכיבי פטריוט על רקע ביקוש עולמי שיא. החברה האמריקאית נערכת לקפיצה דרמטית בהזמנות ומקימה מתקן חדש - התעשייה הביטחונית הישראלית צפויה להרוויח גם היא מהביקושים למערכות הגנה.
חברת בואינג הודיעה כי היא צופה עלייה חדה במספר מערכות ההנחייה (seekers) שהיא מספקת עבור טילי הפטריוט, מערכת ההגנה האווירית האמריקאית. מדובר בשילוש קצב האספקה על רקע דרישה עולמית גוברת למערכות הגנה מתקדמות, בעיקר באירופה.
מתכוננים לביקוש: מתקן חדש ומעבר לייצור מואץ
בהתאם לתחזיות הביקוש, בואינג הקימה מתקן ייעודי חדש בשטח של כ-4,000 מ"ר שנועד לתמוך בהרחבת כושר הייצור של רכיבי ההנחיה. סטיב פארקר, ראש חטיבת ההגנה והחלל של בואינג, ציין במהלך תערוכת התעופה בדובאי כי החברה "זיהתה את העלייה בביקושים עוד לפני שהלקוח עצמו פנה", וכי היא נערכת לתקופה של פעילות אינטנסיבית. המהלך מגיע על רקע סיום שביתה ממושכת במפעלי החברה בסנט לואיס, מיזורי – שם מיוצרים חלק מהרכיבים הקריטיים. בעקבות סיום השביתה, החברה נוקטת גישה מדודה בפתיחת קווי הייצור שנפגעו.
מערכת הפטריוט נמצאת בשירות נרחב בכמה מהמדינות המרכזיות של נאט"ו, לרבות גרמניה, פולין, הולנד ורומניה. בשנה האחרונה הביקוש למערכות אלו קפץ משמעותית, בעיקר בשל החשש באירופה מהמשך תוקפנות רוסית. בנוסף, מערכות הפטריוט נמצאות בשימוש אינטנסיבי באוקראינה, כחלק מהמאמץ ליירט טילים בליסטיים ורחפנים איראניים.
במקביל, גוברת הדאגה ברחבי העולם מהתעצמות המתיחות במספר מוקדים נוספים. באירופה, החשש המרכזי נוגע לא רק ללחימה הפיזית באוקראינה אלא גם לממד ההיברידי של המלחמה, לרבות מתקפות סייבר, הפצת דיסאינפורמציה וניסיונות לערער יציבות פוליטית במדינות החברות בנאט"ו. המתיחות סביב הגבולות המזרחיים של אירופה והאיום מפני חדירה של גורמים עוינים אל תוך שטח האיחוד האירופי מגבירים את הדרישה לפתרונות הגנה מתקדמים.
