המשך הרפורמה במערכת המיסים
מס הכנסה
- שיעורי המס ליחידים יופחתו במהלך הדרגתי עד שנת 2010, בה יגיע המס השולי המקסימלי ל-44%.
- מס החברות, ששיעורו כיום 34%, יופחת בהדרגה, עד שנת 2010 כדלקמן:
- מיום 1.1.2006 - 31%.
- מיום 1.1.2007 - 29%.
- מיום 1.1.2008 - 27%.
- מיום 1.1.2009 - 26%.
- מיום 1.1.2010 - 25%.
- מי שעובד והכנסתו אינה מגיעה לסף המס, תוגדל הכנסתו הפנויה בדרך של הפחתת דמי הביטוח הלאומי.
- הוגדלו הפטורים בצורה משמעותית להכנסות מריבית בשוק ההון לבעלי הכנסות נמוכות, לגמלאים ולנכים (בשיעורים של כ-85%-50%).
- הקלות במס בדרך של מתן חצי נקודת זיכוי (1,068 ₪ לשנה) לבעלי תואר ראשון ושני עם סיום הלימודים, למשך מספר שנים, כמספר שנות הלימודים.
- הקלות לעובדים שהוקצו להם אופציות - קיצור משך ההחזקה הנדרש כדי ליהנות משיעור מס מופחת.
מס ערך מוסף
- שיעור המע"מ יופחת ל-16.5% החל מיום 1.9.2005.
מיסוי מקרקעין
- רכישת דירת מגורים יחידה, שנרכשה על ידי יחיד, בתקופה שבין 1.7.2005 לבין 31.12.2006, תהנה מהפחתה במס הרכישה.
מנהל רשות המיסים בישראל הודיע, ביום 27.7.2005, לאור התחולה הרטרואקטיביות של התיקון, כל מי שזכאי להחזר בהתאם לתיקון יאותר ויזוכה בהפרש המס.
בהתאם לתיקון, שיעור המס משווי הדירה הנרכשת יהיה כדלהלן:
- על חלק השווי שעד 550,000 ₪ - לא ישולם מס כלל.
- על חלק השווי העולה על 550,000 ₪ ועד 682,020 ₪ - 3.5%.
- על חלק השווי העולה על 682,020 ₪ 5%.
היות ותחולת התיקון מיום 1.7.2005 וביום 16.7.2005 עודכנו מדרגות מס הרכישה בהתאם לעליית המדד, שיעור ההקלה על רכישות מיום 16.7.2005 ואילך יהיה כדלהלן:
- על חלק השווי שעד 559,350 ₪ - לא ישולם מס כלל.
- על חלק השווי העולה על 559,350 ₪ ועד 693,600 ₪ - 3.5%.
- על חלק השווי העולה על 693,600 ₪ - 5%.
עידוד השקעות הון
- פחת מואץ למכונות וציוד בענפי התעשייה, חקלאות, בניה ומלונאות.
- פטור ממס רווח הון למשקיעי חוץ.
- עידוד הקמה בישראל של מרכזי ניהול של חברות רב לאומיות.
- קרנות נדל"ן - Reit - אימוץ מנגנון מיסוי המאפשר למשקי הבית להשקיע בחברות נדל"ן הנסחרות בבורסה ולהתחייב במס כאילו השקיעו ישירות בנדל"ן.
שוק ההון
- שיעור מס אחיד של 20% על כלל ההכנסות מריבית בנקאית וחוץ בנקאית, דיבידנד ורווח הון ממניות נסחרות ושאינן נסחרות.
- החל ביום 1.7.2005 ועד סוף שנת 2008 ינתן פטור ממס על רווחי הון למשקיעים זרים על כל השקעה חדשה.
הרחבת בסיס המס והגברת האכיפה
- מיסוי נאמנויות - סגירת פרצת מס ביחס להכנסות פסיביות של תושבי ישראל בחו"ל.
- מניעת תכנוני מס אגרסיביים - הטלת חובת דיווח על תכנוני מס שהביאו להפחתת מס משמעותית.
הוראות נוספות
מיסוד בחקיקה של מתן אפשרות לכל אזרח, לפנות לרשות המסים לקבלת עמדתה באשר לתוצאות המס בטרם ביצוע העסקה (בכל תחומי המס - מס הכנסה, מע"מ ומיסוי מקרקעין).
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
