המשך הרפורמה במערכת המיסים
מס הכנסה
- שיעורי המס ליחידים יופחתו במהלך הדרגתי עד שנת 2010, בה יגיע המס השולי המקסימלי ל-44%.
- מס החברות, ששיעורו כיום 34%, יופחת בהדרגה, עד שנת 2010 כדלקמן:
- מיום 1.1.2006 - 31%.
- מיום 1.1.2007 - 29%.
- מיום 1.1.2008 - 27%.
- מיום 1.1.2009 - 26%.
- מיום 1.1.2010 - 25%.
- מי שעובד והכנסתו אינה מגיעה לסף המס, תוגדל הכנסתו הפנויה בדרך של הפחתת דמי הביטוח הלאומי.
- הוגדלו הפטורים בצורה משמעותית להכנסות מריבית בשוק ההון לבעלי הכנסות נמוכות, לגמלאים ולנכים (בשיעורים של כ-85%-50%).
- הקלות במס בדרך של מתן חצי נקודת זיכוי (1,068 ₪ לשנה) לבעלי תואר ראשון ושני עם סיום הלימודים, למשך מספר שנים, כמספר שנות הלימודים.
- הקלות לעובדים שהוקצו להם אופציות - קיצור משך ההחזקה הנדרש כדי ליהנות משיעור מס מופחת.
מס ערך מוסף
- שיעור המע"מ יופחת ל-16.5% החל מיום 1.9.2005.
מיסוי מקרקעין
- רכישת דירת מגורים יחידה, שנרכשה על ידי יחיד, בתקופה שבין 1.7.2005 לבין 31.12.2006, תהנה מהפחתה במס הרכישה.
מנהל רשות המיסים בישראל הודיע, ביום 27.7.2005, לאור התחולה הרטרואקטיביות של התיקון, כל מי שזכאי להחזר בהתאם לתיקון יאותר ויזוכה בהפרש המס.
בהתאם לתיקון, שיעור המס משווי הדירה הנרכשת יהיה כדלהלן:
- על חלק השווי שעד 550,000 ₪ - לא ישולם מס כלל.
- על חלק השווי העולה על 550,000 ₪ ועד 682,020 ₪ - 3.5%.
- על חלק השווי העולה על 682,020 ₪ 5%.
היות ותחולת התיקון מיום 1.7.2005 וביום 16.7.2005 עודכנו מדרגות מס הרכישה בהתאם לעליית המדד, שיעור ההקלה על רכישות מיום 16.7.2005 ואילך יהיה כדלהלן:
- על חלק השווי שעד 559,350 ₪ - לא ישולם מס כלל.
- על חלק השווי העולה על 559,350 ₪ ועד 693,600 ₪ - 3.5%.
- על חלק השווי העולה על 693,600 ₪ - 5%.
עידוד השקעות הון
- פחת מואץ למכונות וציוד בענפי התעשייה, חקלאות, בניה ומלונאות.
- פטור ממס רווח הון למשקיעי חוץ.
- עידוד הקמה בישראל של מרכזי ניהול של חברות רב לאומיות.
- קרנות נדל"ן - Reit - אימוץ מנגנון מיסוי המאפשר למשקי הבית להשקיע בחברות נדל"ן הנסחרות בבורסה ולהתחייב במס כאילו השקיעו ישירות בנדל"ן.
שוק ההון
- שיעור מס אחיד של 20% על כלל ההכנסות מריבית בנקאית וחוץ בנקאית, דיבידנד ורווח הון ממניות נסחרות ושאינן נסחרות.
- החל ביום 1.7.2005 ועד סוף שנת 2008 ינתן פטור ממס על רווחי הון למשקיעים זרים על כל השקעה חדשה.
הרחבת בסיס המס והגברת האכיפה
- מיסוי נאמנויות - סגירת פרצת מס ביחס להכנסות פסיביות של תושבי ישראל בחו"ל.
- מניעת תכנוני מס אגרסיביים - הטלת חובת דיווח על תכנוני מס שהביאו להפחתת מס משמעותית.
הוראות נוספות
מיסוד בחקיקה של מתן אפשרות לכל אזרח, לפנות לרשות המסים לקבלת עמדתה באשר לתוצאות המס בטרם ביצוע העסקה (בכל תחומי המס - מס הכנסה, מע"מ ומיסוי מקרקעין).
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
