המשך הרפורמה במערכת המיסים
מס הכנסה
- שיעורי המס ליחידים יופחתו במהלך הדרגתי עד שנת 2010, בה יגיע המס השולי המקסימלי ל-44%.
- מס החברות, ששיעורו כיום 34%, יופחת בהדרגה, עד שנת 2010 כדלקמן:
- מיום 1.1.2006 - 31%.
- מיום 1.1.2007 - 29%.
- מיום 1.1.2008 - 27%.
- מיום 1.1.2009 - 26%.
- מיום 1.1.2010 - 25%.
- מי שעובד והכנסתו אינה מגיעה לסף המס, תוגדל הכנסתו הפנויה בדרך של הפחתת דמי הביטוח הלאומי.
- הוגדלו הפטורים בצורה משמעותית להכנסות מריבית בשוק ההון לבעלי הכנסות נמוכות, לגמלאים ולנכים (בשיעורים של כ-85%-50%).
- הקלות במס בדרך של מתן חצי נקודת זיכוי (1,068 ₪ לשנה) לבעלי תואר ראשון ושני עם סיום הלימודים, למשך מספר שנים, כמספר שנות הלימודים.
- הקלות לעובדים שהוקצו להם אופציות - קיצור משך ההחזקה הנדרש כדי ליהנות משיעור מס מופחת.
מס ערך מוסף
- שיעור המע"מ יופחת ל-16.5% החל מיום 1.9.2005.
מיסוי מקרקעין
- רכישת דירת מגורים יחידה, שנרכשה על ידי יחיד, בתקופה שבין 1.7.2005 לבין 31.12.2006, תהנה מהפחתה במס הרכישה.
מנהל רשות המיסים בישראל הודיע, ביום 27.7.2005, לאור התחולה הרטרואקטיביות של התיקון, כל מי שזכאי להחזר בהתאם לתיקון יאותר ויזוכה בהפרש המס.
בהתאם לתיקון, שיעור המס משווי הדירה הנרכשת יהיה כדלהלן:
- על חלק השווי שעד 550,000 ₪ - לא ישולם מס כלל.
- על חלק השווי העולה על 550,000 ₪ ועד 682,020 ₪ - 3.5%.
- על חלק השווי העולה על 682,020 ₪ 5%.
היות ותחולת התיקון מיום 1.7.2005 וביום 16.7.2005 עודכנו מדרגות מס הרכישה בהתאם לעליית המדד, שיעור ההקלה על רכישות מיום 16.7.2005 ואילך יהיה כדלהלן:
- על חלק השווי שעד 559,350 ₪ - לא ישולם מס כלל.
- על חלק השווי העולה על 559,350 ₪ ועד 693,600 ₪ - 3.5%.
- על חלק השווי העולה על 693,600 ₪ - 5%.
עידוד השקעות הון
- פחת מואץ למכונות וציוד בענפי התעשייה, חקלאות, בניה ומלונאות.
- פטור ממס רווח הון למשקיעי חוץ.
- עידוד הקמה בישראל של מרכזי ניהול של חברות רב לאומיות.
- קרנות נדל"ן - Reit - אימוץ מנגנון מיסוי המאפשר למשקי הבית להשקיע בחברות נדל"ן הנסחרות בבורסה ולהתחייב במס כאילו השקיעו ישירות בנדל"ן.
שוק ההון
- שיעור מס אחיד של 20% על כלל ההכנסות מריבית בנקאית וחוץ בנקאית, דיבידנד ורווח הון ממניות נסחרות ושאינן נסחרות.
- החל ביום 1.7.2005 ועד סוף שנת 2008 ינתן פטור ממס על רווחי הון למשקיעים זרים על כל השקעה חדשה.
הרחבת בסיס המס והגברת האכיפה
- מיסוי נאמנויות - סגירת פרצת מס ביחס להכנסות פסיביות של תושבי ישראל בחו"ל.
- מניעת תכנוני מס אגרסיביים - הטלת חובת דיווח על תכנוני מס שהביאו להפחתת מס משמעותית.
הוראות נוספות
מיסוד בחקיקה של מתן אפשרות לכל אזרח, לפנות לרשות המסים לקבלת עמדתה באשר לתוצאות המס בטרם ביצוע העסקה (בכל תחומי המס - מס הכנסה, מע"מ ומיסוי מקרקעין).
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
