המשך הרפורמה במערכת המיסים
מס הכנסה
- שיעורי המס ליחידים יופחתו במהלך הדרגתי עד שנת 2010, בה יגיע המס השולי המקסימלי ל-44%.
- מס החברות, ששיעורו כיום 34%, יופחת בהדרגה, עד שנת 2010 כדלקמן:
- מיום 1.1.2006 - 31%.
- מיום 1.1.2007 - 29%.
- מיום 1.1.2008 - 27%.
- מיום 1.1.2009 - 26%.
- מיום 1.1.2010 - 25%.
- מי שעובד והכנסתו אינה מגיעה לסף המס, תוגדל הכנסתו הפנויה בדרך של הפחתת דמי הביטוח הלאומי.
- הוגדלו הפטורים בצורה משמעותית להכנסות מריבית בשוק ההון לבעלי הכנסות נמוכות, לגמלאים ולנכים (בשיעורים של כ-85%-50%).
- הקלות במס בדרך של מתן חצי נקודת זיכוי (1,068 ₪ לשנה) לבעלי תואר ראשון ושני עם סיום הלימודים, למשך מספר שנים, כמספר שנות הלימודים.
- הקלות לעובדים שהוקצו להם אופציות - קיצור משך ההחזקה הנדרש כדי ליהנות משיעור מס מופחת.
מס ערך מוסף
- שיעור המע"מ יופחת ל-16.5% החל מיום 1.9.2005.
מיסוי מקרקעין
- רכישת דירת מגורים יחידה, שנרכשה על ידי יחיד, בתקופה שבין 1.7.2005 לבין 31.12.2006, תהנה מהפחתה במס הרכישה.
מנהל רשות המיסים בישראל הודיע, ביום 27.7.2005, לאור התחולה הרטרואקטיביות של התיקון, כל מי שזכאי להחזר בהתאם לתיקון יאותר ויזוכה בהפרש המס.
בהתאם לתיקון, שיעור המס משווי הדירה הנרכשת יהיה כדלהלן:
- על חלק השווי שעד 550,000 ₪ - לא ישולם מס כלל.
- על חלק השווי העולה על 550,000 ₪ ועד 682,020 ₪ - 3.5%.
- על חלק השווי העולה על 682,020 ₪ 5%.
היות ותחולת התיקון מיום 1.7.2005 וביום 16.7.2005 עודכנו מדרגות מס הרכישה בהתאם לעליית המדד, שיעור ההקלה על רכישות מיום 16.7.2005 ואילך יהיה כדלהלן:
- על חלק השווי שעד 559,350 ₪ - לא ישולם מס כלל.
- על חלק השווי העולה על 559,350 ₪ ועד 693,600 ₪ - 3.5%.
- על חלק השווי העולה על 693,600 ₪ - 5%.
עידוד השקעות הון
- פחת מואץ למכונות וציוד בענפי התעשייה, חקלאות, בניה ומלונאות.
- פטור ממס רווח הון למשקיעי חוץ.
- עידוד הקמה בישראל של מרכזי ניהול של חברות רב לאומיות.
- קרנות נדל"ן - Reit - אימוץ מנגנון מיסוי המאפשר למשקי הבית להשקיע בחברות נדל"ן הנסחרות בבורסה ולהתחייב במס כאילו השקיעו ישירות בנדל"ן.
שוק ההון
- שיעור מס אחיד של 20% על כלל ההכנסות מריבית בנקאית וחוץ בנקאית, דיבידנד ורווח הון ממניות נסחרות ושאינן נסחרות.
- החל ביום 1.7.2005 ועד סוף שנת 2008 ינתן פטור ממס על רווחי הון למשקיעים זרים על כל השקעה חדשה.
הרחבת בסיס המס והגברת האכיפה
- מיסוי נאמנויות - סגירת פרצת מס ביחס להכנסות פסיביות של תושבי ישראל בחו"ל.
- מניעת תכנוני מס אגרסיביים - הטלת חובת דיווח על תכנוני מס שהביאו להפחתת מס משמעותית.
הוראות נוספות
מיסוד בחקיקה של מתן אפשרות לכל אזרח, לפנות לרשות המסים לקבלת עמדתה באשר לתוצאות המס בטרם ביצוע העסקה (בכל תחומי המס - מס הכנסה, מע"מ ומיסוי מקרקעין).
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
