עד כמה השותפויות קרובות לבטן הלוויתן? האנליסטים עונים

ביממה האחרונה נרשמו שני ארועים משמעותיים בסקטור, האחד נוגע לפשרה עם מצרים והשני לפשרה עם המדינה - אז האם הגז בדרך?
גיא בן סימון | (15)
נושאים בכתבה גז

הסאגה הרגולטורית שארכה 6 שנים לקראת סיום כאשר רצף של התפתחויות חיוביות שפוקד את שותפויות הגז ביממה האחרונה - נוכח הפשרה עם מצרים והסכמה של שותפויות הדלק עם המדינה על סעיף היציבות - מתבטא היטב בסקטור הגז בשוק המקומי. האנליסטים בשוק מסבירים כעת עד כמה קרובות שותפויות הגז לבטן מאגר לוויתן ומעריכים את האופציות להסכמי עוגן שייספקו מימון לפיתוח המאגר.

רציו יהש 0%

דלק קידוחים יהש

אבנר יהש

יהונתן שוחט, מלידר שוקי הון, מסביר כי הידיעות הטובות מקרבות את השותפויות צעד נוסף לחתימה על הסכמי ייבוא. "כעת נראה כי נמצאה הנוסחה שלא רק שמקובלת על הצדדים (נובל, השותפויות ומשרדי הממשלה), אלא גם תהיה מקובלת על בג"ץ. הנוסח המלא לא הופץ, אך נראה כי כעת יוכלו הממשלות הבאות לקדם שינויים מבניים אם ידרשו, שינוי במשטרי יצוא ומיסוי. אולם, במקרה שכזה, יישקלו בחיוב פתרונות שיבטיחו לחברות הגז תשואה דומה למקובל בעולם, קרי - פיצוי או הטבה כספית. המשמעות בפועל של הסכמה כוללת על פסקת היציבות החדשה היא אחת: אישור סופי של מתווה הגז שהיווה מחסום מדיני-רגולטורי משמעותי בכל הקשור להסכמי היצוא. לא אחת נאמר כי ללא יציבות רגולטורית, יתקשו לייצא גז מישראל".

"פשרה על נוסח סעיף היציבות - בשורה חיובית"

גל רייטר מירושלים ברוקראז' כתבה כי כעת אפשר להתקדם באבני הדרך העסקיות. "האתגרים שלפנינו הם מסחריים וגיאופוליטיים - נצפה לראות חתימה על הסכמים מחייבים בחודשים הקרובים על מנת שניתן יהיה לעמוד בלוחות הזמנים לפיתוח לוויתן ולקבל החלטת השקעה סופית עד סוף 2016".

רייטר מעריכה כי המגעים במערכת הפוליטית והחשש משינוי פוליטי משמעותי בטווח הקצר (ובמיוחד חשש מהצטרפות המחנה הציוני לממשלה), היוו זרז להחלטתה של נובל להתפשר על פסקת היציבות. "פסקת היציבות הקודמת בוטלה וכעת הוסכם על נוסח חדש, מרוכך - ומה שחשוב זה שהושגה הסכמה שתשלים את אישורו הסופי של מתווה הגז, חודשיים בלבד לאחר הכרעת בג"ץ".

"עם השלמת אבן הדרך הרגולטורית - נגמרו התירוצים. על שותפות לוויתן להתקדם באבני הדרך הבאות: חתימה על הסכמי ייצוא, חתימה על הסכם מימון וקבלת החלטת השקעה סופית.היעד לקבלת החלטת השקעה סופית מלוויתן (FID) הוא עד סוף 2016, ועל נובל לחתום על הסכמי גז מחייבים הן לשוק המקומי והן לייצוא בהיקף של כ- 6 BCM/Y על מנת להשיג מימון לפיתוח ולעמוד ביעד. להערכתנו, הסכם ייצוא גז לירדן בהיקף של 3.5-4 Y/BCM הוא המתקדם ביותר לחתימה. עם זאת, נראה שיש עיכוב הנובע משיקולים מסחריים. ירדן רוכשת היום גז מונזל (LNG) על פי נוסחת מחיר צמודה לברנט כאשר במחירי הברנט הנוכחיים, ירדן משלמת כ-6 דולר ליחדת חום. ירדן לא ממהרת לחתום על הסכם לרכישת גז מהמדינה הציונית, בטח לא במחיר גבוה מהמחיר שהיא משלמת".

 

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

הסכם עם טורקיה? לא כל כך מהר

רייטר ממשיכה: "במקביל, לשותפות לוויתן יש קושי להסכים על מחיר שיהיה נמוך מהמחיר בשוק המקומי. נזכיר שעל פי מתווה הגז, שותפות לוויתן מחוייבת להציע את נוסחת המחיר בהסכם הייצוא גם ללקוחות בישראל. חתימה על הסכם לירדן במחיר נמוך מהמחיר המקומי גם תגרור ביקורת ציבורית, אך מעבר לכך עלולה להוביל לירידה במחיר האזורי ולפגיעה בשווי מאגרי לוויתן ותמר".

"הסכם הייצוא למתקן ההנזלה באידקו מתעכב. להערכתנו, קיימות שתי סיבות עיקריות לעיכוב: SHELL עסוקה במיזוג BG, ובמקביל קיים אתגר מסחרי להסכמה על נוסחת מחיר בתקופה של שפל במחירי ה- LNG העולמיים, כתבה רייטר.

"הסכם ייצוא גז לתורכיה, למרות הכותרות החיוביות בתקשורת בעת האחרונה, הוא מסובך ומורכב, בעיקר בגלל גיאופוליטקה אזורית. הסכם לתורכיה עלול לקחת זמן ותלוי בין היתר בהסדרת יחסים מקבילה בין תורכיה לקפריסין. כמו כן, עלולה להית התערבות שלילית של פוטין, שינסה למנוע בכל דרך שהוא מכיר, הסכם לייצוא גז ישראלי על חשבון גז רוסי".

"סעיף היציבות - לעג לרש"

ארז צדוק, מנכ"ל קרנות אביב ומהמתנגדים הבולטים למתווה הגז, מציע זווית אחרת: "סעיף יציבות מרוכך זה לעג לרש. מתווה הגז מלא בעיות וסעיף היציבות נועד להבטיח את קיומן של הבעיות לטווח הארוך. לרכך אותו ולאשר את המתווה מבלי לטפל בבעיות עצמן, בעיקר המתווה, זה לא רציני. ככל שעובר הזמן ברור לכולם שמאגר זהר המצרי שיפותח תוך שנתיים-שלוש סותם את הגולל על פיתוח לוויתן בטווח הנראה לעין. זאת בנוסף להיצע גדול של גז, למחירים נמוכים בעולם ולמצב הרעוע של חברות הגז, בפרט של נובל, שמביא לצמצום פיתוחי מאגרים במקומות שונים בעולם".

 

"אסור להסכים למצב בו תמר מתרוקן בעוד לוויתן איננו מפותח"

"אישור המתווה במתכונתו הנוכחית יאפשר לחברות הגז לייצא מתמר דרך מפעלי ההנזלה המצריים שעדיין זמינים לנו עד שמאגר זהר יחל לפעול. עד שנתעורר ונגלה שחברות הגז ויתרו על פיתוח לוויתן, כל חוזי היצוא של תמר יהיו חתומים ואת הנעשה אי אפשר יהיה להשיב. מצב בו מאגר תמר מתרוקן במהירות בעוד לוויתן איננו מפותח, הוא מצב שאסור להסכים לו. הוא גם נוגד את כל אמירות הממשלה על עצמאות אנרגטית ושיקולי ביטחון. מצרים אגב לא יקנו מאיתנו כמויות שמצדיקות את פיתוח לוויתן ולגבי יצוא לטורקיה, נראה אותם ואותנו מותחים צינור, שלא לדבר על כל הדרישות של טורקיה שקשורות לעזה ולפלשתינים. ועדיין לא אמרנו מילה על המחיר שגורם לחברת חשמל לייבא גז נוזלי יקר".

 

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    דני 21/05/2016 09:42
    הגב לתגובה זו
    מגעים עם חב/ רוסית לא אמרו נואש מתבשלים עסקאות בדרך...
  • 13.
    YL 20/05/2016 22:04
    הגב לתגובה זו
    רבותי בלי אשליות לא נראה ש יתחילו לפתח את לויתן אפילו לא סרדין במיוחד ש חברת חשמל רוכשת גז במחיר יותר זול ושפוי מ מקורות זרים עד לפתח תחנת חדרה
  • 12.
    רציו עלתה ~ ב 9% כפי כצפוי. עד סוף 16 לעוד 200% עליה!!! (ל"ת)
    רציו 20/05/2016 00:44
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    פיתוח ליויתן עכשיו ומיד !!!!! (ל"ת)
    העם 20/05/2016 00:40
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    משקיע בגז 19/05/2016 21:55
    הגב לתגובה זו
    למדינת ישראל לתשובה לוויתן מכרה זהב ויש המון זהב שחור מתחת לגז שזה הבוננזה האמיתית זה מושתק לא מספרים לנו שמצאו נפט שם
  • 9.
    משקיף 19/05/2016 18:16
    הגב לתגובה זו
    חבל שבגלל רצונכם להיות נחמדים לשלטונות לא פרסמתם את תגובתי. פוליטיקלי קורקט מעל לכל!
  • 8.
    לילי 19/05/2016 15:27
    הגב לתגובה זו
    למצרים יש גז ולטורקים לא חסר . אף אחד לא יסכן תשתית ב10 מליארד דולר במצב הפוליטי . כדי שהסיכון ישתלם מחיר המכירה של יחידה צריך לעלות 10 דולר וכמובן במחיר הזה אין סיכוי למכור .
  • משה ראשל"צ 22/05/2016 09:34
    הגב לתגובה זו
    עוד טוקבקיסט של שלי חמורוביץ
  • 7.
    ko 19/05/2016 15:06
    הגב לתגובה זו
    ללא עובודת מחירי הנפט בעולם חזרו לטפס, אבל הוא מתעלם מזה הוא מתנגד למתווה אז הוא כותצב את דעתו האישית - שום דבר ממה שאמר לא מעוגן במשהו עובדתי או מקצעי. נראה כאילו הוא מתכנן על מקום במפלגת שלי יחימוביץ הבאה ...
  • 6.
    טעות הסכם עם מיצרים בטיוטא (ל"ת)
    איציק10 19/05/2016 12:15
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    כבר יש הסכם עם ירדן בטיוטא (ל"ת)
    איציק 10 19/05/2016 12:14
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    צדוק תתבגר (ל"ת)
    חיים 19/05/2016 12:09
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בקרוב הסכמים אחד אחר השני וככה יהיה מימון לכל (ל"ת)
    חיים 19/05/2016 12:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ציון 19/05/2016 11:37
    הגב לתגובה זו
    לכו תחפשו מי שיקנה גז יש מלא בעולם במחירים על הריצפה אז למה שיקנו מאיתנו כי מה
  • 1.
    ירון 19/05/2016 11:23
    הגב לתגובה זו
    דלק"א לא תיגרע תכניס יד עמוק עמוק תתחלק איתנו ברווחים
נפט אסדה ירידות סערה (נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINI)נפט אסדה ירידות סערה (נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINI)

חשש מעודף היצע: אופ״ק+ מקפיאה את התפוקה ברבעון הראשון של 2026

הארגון עוצר את תהליך הגדלת ההפקה, משאיר יותר מ־3 מיליון חביות מחוץ לשוק ומתחיל בבחינה רגישה של יכולות ההפקה על רקע ירידה במחירים ומתח גיאופוליטי מתמשך

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נפט אופ״ק

קבוצת אופ״ק+ בחרה לפתוח את שנת 2026 בזהירות ולהותיר את רמות תפוקת הנפט ללא שינוי במהלך הרבעון הראשון של השנה. ההחלטה התקבלה בישיבות שהתקיימו היום (ראשון), והיא מסמנת האטה ברצון של המדינות החברות להחזיר לעצמן נתח שוק בתקופה שבה החשש מעודפי היצע הולך ומתגבר. הדיון התקיים על רקע מגמה דיפלומטית חדשה מצד ארצות הברית, שנועדה לקדם הסכם שלום בין רוסיה לאוקראינה. הצלחת מהלך כזה עשויה לשנות את תמונת ההיצע העולמית, בין אם דרך הקלה אפשרית בסנקציות על רוסיה ובין אם דרך פגיעה נוספת ביצוא הרוסי אם המגעים ייכשלו. בכל תרחיש, השפעתו על מאזן ההיצע והביקוש מהותית עבור שוק הנפט.


מחיר הברנט חתם את השבוע האחרון סביב 63 דולר לחבית, ירידה של כ־15% מתחילת השנה. לפי האנליסטים, ההודעה של אופ״ק+ משקפת גישה מרוסנת נוכח תמונת ביקוש חלשה וחשש שהשווקים ייכנסו למצב של היצע עודף עמוק כבר בתחילת השנה הבאה. למרות שמאז אפריל 2025 שמונה מדינות באופ״ק+ התחילו להחזיר לשוק חלק מהתפוקה שקוצצה, הארגון החליט כעת לעצור את תהליך ההגדלה ולהמשיך עם רמות ההפקה הנוכחיות. המשמעות היא שכ־3.2 מיליון חביות נפט ביום עדיין מוחזקות מחוץ לשוק במסגרת הקיצוצים – נתון המייצג בערך 3% מהביקוש העולמי.


בחינת יכולות ההפקה

בתוך כך, הארגון אישר מנגנון חדש שיבחן את יכולות ההפקה המרביות של המדינות החברות, במטרה לקבוע את מכסות התפוקה שיופעלו החל מ־2027. ההערכה היא שהבדיקה תימשך בין ינואר לספטמבר 2026 ותכלול הערכה חיצונית לרוב המדינות, למעט אלו המצויות תחת סנקציות, שייבחנו באמצעות מתווה אחר.


בחינת יכולות ההפקה של מדינות אופ״ק+ נתפסת כהליך רגיש, משום שהיא חושפת פערים משמעותיים בין החברות בקבוצה. איחוד האמירויות, למשל, הרחיבה בשנים האחרונות את יכולת ההפקה שלה ומבקשת שמכסותיה יותאמו כלפי מעלה. מנגד, כמה מדינות אפריקאיות מתקשות לעמוד ביעדי ההפקה שלהן בשל שחיקה ביכולת התפעולית, אך מתנגדות לדרישה להפחתת המכסות. המחלוקות סביב סוגיה זו אף הובילו את אנגולה לעזוב את הארגון בשנת 2024.


צפי לעודף היצע

לצד ההשארה של התפוקה ללא שינוי, אופ״ק+ אותתה כי היא ערה להערכות שלפיהן שוק הנפט עשוי לעבור לעודף היצע עמוק החל מהרבעון הראשון. גופי מחקר כמו ה־IEA צופים עודף שיא בשנת 2026, בעוד בנקים גדולים כמו גולדמן זאקס ו־ג׳יי פי מורגן מעריכים לחץ מתמשך כלפי מטה על מחירי הנפט.