עד כמה השותפויות קרובות לבטן הלוויתן? האנליסטים עונים

ביממה האחרונה נרשמו שני ארועים משמעותיים בסקטור, האחד נוגע לפשרה עם מצרים והשני לפשרה עם המדינה - אז האם הגז בדרך?
גיא בן סימון | (15)
נושאים בכתבה גז

הסאגה הרגולטורית שארכה 6 שנים לקראת סיום כאשר רצף של התפתחויות חיוביות שפוקד את שותפויות הגז ביממה האחרונה - נוכח הפשרה עם מצרים והסכמה של שותפויות הדלק עם המדינה על סעיף היציבות - מתבטא היטב בסקטור הגז בשוק המקומי. האנליסטים בשוק מסבירים כעת עד כמה קרובות שותפויות הגז לבטן מאגר לוויתן ומעריכים את האופציות להסכמי עוגן שייספקו מימון לפיתוח המאגר.

רציו יהש 0.46%

דלק קידוחים יהש

אבנר יהש

יהונתן שוחט, מלידר שוקי הון, מסביר כי הידיעות הטובות מקרבות את השותפויות צעד נוסף לחתימה על הסכמי ייבוא. "כעת נראה כי נמצאה הנוסחה שלא רק שמקובלת על הצדדים (נובל, השותפויות ומשרדי הממשלה), אלא גם תהיה מקובלת על בג"ץ. הנוסח המלא לא הופץ, אך נראה כי כעת יוכלו הממשלות הבאות לקדם שינויים מבניים אם ידרשו, שינוי במשטרי יצוא ומיסוי. אולם, במקרה שכזה, יישקלו בחיוב פתרונות שיבטיחו לחברות הגז תשואה דומה למקובל בעולם, קרי - פיצוי או הטבה כספית. המשמעות בפועל של הסכמה כוללת על פסקת היציבות החדשה היא אחת: אישור סופי של מתווה הגז שהיווה מחסום מדיני-רגולטורי משמעותי בכל הקשור להסכמי היצוא. לא אחת נאמר כי ללא יציבות רגולטורית, יתקשו לייצא גז מישראל".

"פשרה על נוסח סעיף היציבות - בשורה חיובית"

גל רייטר מירושלים ברוקראז' כתבה כי כעת אפשר להתקדם באבני הדרך העסקיות. "האתגרים שלפנינו הם מסחריים וגיאופוליטיים - נצפה לראות חתימה על הסכמים מחייבים בחודשים הקרובים על מנת שניתן יהיה לעמוד בלוחות הזמנים לפיתוח לוויתן ולקבל החלטת השקעה סופית עד סוף 2016".

רייטר מעריכה כי המגעים במערכת הפוליטית והחשש משינוי פוליטי משמעותי בטווח הקצר (ובמיוחד חשש מהצטרפות המחנה הציוני לממשלה), היוו זרז להחלטתה של נובל להתפשר על פסקת היציבות. "פסקת היציבות הקודמת בוטלה וכעת הוסכם על נוסח חדש, מרוכך - ומה שחשוב זה שהושגה הסכמה שתשלים את אישורו הסופי של מתווה הגז, חודשיים בלבד לאחר הכרעת בג"ץ".

"עם השלמת אבן הדרך הרגולטורית - נגמרו התירוצים. על שותפות לוויתן להתקדם באבני הדרך הבאות: חתימה על הסכמי ייצוא, חתימה על הסכם מימון וקבלת החלטת השקעה סופית.היעד לקבלת החלטת השקעה סופית מלוויתן (FID) הוא עד סוף 2016, ועל נובל לחתום על הסכמי גז מחייבים הן לשוק המקומי והן לייצוא בהיקף של כ- 6 BCM/Y על מנת להשיג מימון לפיתוח ולעמוד ביעד. להערכתנו, הסכם ייצוא גז לירדן בהיקף של 3.5-4 Y/BCM הוא המתקדם ביותר לחתימה. עם זאת, נראה שיש עיכוב הנובע משיקולים מסחריים. ירדן רוכשת היום גז מונזל (LNG) על פי נוסחת מחיר צמודה לברנט כאשר במחירי הברנט הנוכחיים, ירדן משלמת כ-6 דולר ליחדת חום. ירדן לא ממהרת לחתום על הסכם לרכישת גז מהמדינה הציונית, בטח לא במחיר גבוה מהמחיר שהיא משלמת".

 

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

הסכם עם טורקיה? לא כל כך מהר

רייטר ממשיכה: "במקביל, לשותפות לוויתן יש קושי להסכים על מחיר שיהיה נמוך מהמחיר בשוק המקומי. נזכיר שעל פי מתווה הגז, שותפות לוויתן מחוייבת להציע את נוסחת המחיר בהסכם הייצוא גם ללקוחות בישראל. חתימה על הסכם לירדן במחיר נמוך מהמחיר המקומי גם תגרור ביקורת ציבורית, אך מעבר לכך עלולה להוביל לירידה במחיר האזורי ולפגיעה בשווי מאגרי לוויתן ותמר".

"הסכם הייצוא למתקן ההנזלה באידקו מתעכב. להערכתנו, קיימות שתי סיבות עיקריות לעיכוב: SHELL עסוקה במיזוג BG, ובמקביל קיים אתגר מסחרי להסכמה על נוסחת מחיר בתקופה של שפל במחירי ה- LNG העולמיים, כתבה רייטר.

"הסכם ייצוא גז לתורכיה, למרות הכותרות החיוביות בתקשורת בעת האחרונה, הוא מסובך ומורכב, בעיקר בגלל גיאופוליטקה אזורית. הסכם לתורכיה עלול לקחת זמן ותלוי בין היתר בהסדרת יחסים מקבילה בין תורכיה לקפריסין. כמו כן, עלולה להית התערבות שלילית של פוטין, שינסה למנוע בכל דרך שהוא מכיר, הסכם לייצוא גז ישראלי על חשבון גז רוסי".

"סעיף היציבות - לעג לרש"

ארז צדוק, מנכ"ל קרנות אביב ומהמתנגדים הבולטים למתווה הגז, מציע זווית אחרת: "סעיף יציבות מרוכך זה לעג לרש. מתווה הגז מלא בעיות וסעיף היציבות נועד להבטיח את קיומן של הבעיות לטווח הארוך. לרכך אותו ולאשר את המתווה מבלי לטפל בבעיות עצמן, בעיקר המתווה, זה לא רציני. ככל שעובר הזמן ברור לכולם שמאגר זהר המצרי שיפותח תוך שנתיים-שלוש סותם את הגולל על פיתוח לוויתן בטווח הנראה לעין. זאת בנוסף להיצע גדול של גז, למחירים נמוכים בעולם ולמצב הרעוע של חברות הגז, בפרט של נובל, שמביא לצמצום פיתוחי מאגרים במקומות שונים בעולם".

 

"אסור להסכים למצב בו תמר מתרוקן בעוד לוויתן איננו מפותח"

"אישור המתווה במתכונתו הנוכחית יאפשר לחברות הגז לייצא מתמר דרך מפעלי ההנזלה המצריים שעדיין זמינים לנו עד שמאגר זהר יחל לפעול. עד שנתעורר ונגלה שחברות הגז ויתרו על פיתוח לוויתן, כל חוזי היצוא של תמר יהיו חתומים ואת הנעשה אי אפשר יהיה להשיב. מצב בו מאגר תמר מתרוקן במהירות בעוד לוויתן איננו מפותח, הוא מצב שאסור להסכים לו. הוא גם נוגד את כל אמירות הממשלה על עצמאות אנרגטית ושיקולי ביטחון. מצרים אגב לא יקנו מאיתנו כמויות שמצדיקות את פיתוח לוויתן ולגבי יצוא לטורקיה, נראה אותם ואותנו מותחים צינור, שלא לדבר על כל הדרישות של טורקיה שקשורות לעזה ולפלשתינים. ועדיין לא אמרנו מילה על המחיר שגורם לחברת חשמל לייבא גז נוזלי יקר".

 

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    דני 21/05/2016 09:42
    הגב לתגובה זו
    מגעים עם חב/ רוסית לא אמרו נואש מתבשלים עסקאות בדרך...
  • 13.
    YL 20/05/2016 22:04
    הגב לתגובה זו
    רבותי בלי אשליות לא נראה ש יתחילו לפתח את לויתן אפילו לא סרדין במיוחד ש חברת חשמל רוכשת גז במחיר יותר זול ושפוי מ מקורות זרים עד לפתח תחנת חדרה
  • 12.
    רציו עלתה ~ ב 9% כפי כצפוי. עד סוף 16 לעוד 200% עליה!!! (ל"ת)
    רציו 20/05/2016 00:44
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    פיתוח ליויתן עכשיו ומיד !!!!! (ל"ת)
    העם 20/05/2016 00:40
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    משקיע בגז 19/05/2016 21:55
    הגב לתגובה זו
    למדינת ישראל לתשובה לוויתן מכרה זהב ויש המון זהב שחור מתחת לגז שזה הבוננזה האמיתית זה מושתק לא מספרים לנו שמצאו נפט שם
  • 9.
    משקיף 19/05/2016 18:16
    הגב לתגובה זו
    חבל שבגלל רצונכם להיות נחמדים לשלטונות לא פרסמתם את תגובתי. פוליטיקלי קורקט מעל לכל!
  • 8.
    לילי 19/05/2016 15:27
    הגב לתגובה זו
    למצרים יש גז ולטורקים לא חסר . אף אחד לא יסכן תשתית ב10 מליארד דולר במצב הפוליטי . כדי שהסיכון ישתלם מחיר המכירה של יחידה צריך לעלות 10 דולר וכמובן במחיר הזה אין סיכוי למכור .
  • משה ראשל"צ 22/05/2016 09:34
    הגב לתגובה זו
    עוד טוקבקיסט של שלי חמורוביץ
  • 7.
    ko 19/05/2016 15:06
    הגב לתגובה זו
    ללא עובודת מחירי הנפט בעולם חזרו לטפס, אבל הוא מתעלם מזה הוא מתנגד למתווה אז הוא כותצב את דעתו האישית - שום דבר ממה שאמר לא מעוגן במשהו עובדתי או מקצעי. נראה כאילו הוא מתכנן על מקום במפלגת שלי יחימוביץ הבאה ...
  • 6.
    טעות הסכם עם מיצרים בטיוטא (ל"ת)
    איציק10 19/05/2016 12:15
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    כבר יש הסכם עם ירדן בטיוטא (ל"ת)
    איציק 10 19/05/2016 12:14
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    צדוק תתבגר (ל"ת)
    חיים 19/05/2016 12:09
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בקרוב הסכמים אחד אחר השני וככה יהיה מימון לכל (ל"ת)
    חיים 19/05/2016 12:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ציון 19/05/2016 11:37
    הגב לתגובה זו
    לכו תחפשו מי שיקנה גז יש מלא בעולם במחירים על הריצפה אז למה שיקנו מאיתנו כי מה
  • 1.
    ירון 19/05/2016 11:23
    הגב לתגובה זו
    דלק"א לא תיגרע תכניס יד עמוק עמוק תתחלק איתנו ברווחים
גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.

גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.