הלוואה
צילום: Andrea Piacquadio Pexels

הבנקים הגדולים ויתרו על נתח בשוק האשראי כדי להתמקד בעסקים גדולים

כך עולה מדוח על השנים 2016-2020 של הוועדה של בנק ישראל לבחינת שוק האשראי. התחרות גברה במידה מתונה בלבד, לעסקים קטנים וזעירים עדיין אין כתובת אצל חברות האשראי החוץ בנקאי, אך מנגד יותר נוטלי הלוואה מחפשים הצעות שלא אצל הבנק שלהם
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה שוק האשראי תחרות

בארבע השנים שבין 2016-2020 התחרות בתחום האשראי בישראל השתפרה במידה מתונה בלבד, ובעיקר בתחום האשראי הצרכני - שבו הבנקים הגדולים וויתרו מרצון על נתח שוק לטובת התמקדות באשראי לעסקים הגדולים, שמשתלם יותר עבורם. כך עולה מהדוח התקופתי של הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי של בנק ישראל.

אם לא די בשיפור שהיה ברמה פחותה, בבנק ישראל כותבים כי באשראי לעסקים קטנים וזעירים התמונה עמדה במקום, וחברות האשראי החוץ בנקאי עדיין אינן הכותבת עבור אלה. "הבנקים מהווים את המקור האשראי הכמעט בלעדי לעסקים קטנים וזעירים", נכתב.

השיפור שכן נצפה מיוחס כאמור לאשראי הצרכני, בו ירד משקלם של הבנקים לטובת זה של חברות האשראי החוץ בנקאי. כמו כן, בקרב הבנקים עצמם, עלה נתחם של הבנקים הבינוניים על חשבון זה של הגדולים. "נראה שעיקר השינוי בריכוזיות נובע מירידה ביתרת האשראי של הבנקים הגדולים והסטת מקורותיהם לאשראי לעסקים גדולים", כותבים בבנק ישראל.

"אחד החסמים לתחרות הינו הנטייה של הלקוחות לרכוש סל מוצרים מהבנק בו הם מנהלים חשבון עו"ש", צוין בדוח. וברקע דברים אלה דווקא דווח על מגמה חיובית במודעות הצרכנית של נוטלי ההלוואות: יותר ישראלים לוקחים הלוואה צרכנית שלא מהבנק בו הם מנהלים את החשבון שלהם. כלומר, הבנק שמכיר טוב ביותר את הלווה אינו בהכרח זה שהעביר לו את ההצעה הכדאית ביותר.

בהקשר זה הוסבר שאחרי הקמת מאגר נתוני האשראי בשנת 2019 "נרשמה ירידה בפרמיית הלקוח השבוי (הפער בין הריבית שמשלמים לקוחות המנהלים חשבון עו"ש יחיד לבין לקוחות המנהלים מספר חשבונות עו"ש)".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עומר בן יאיר
צילום: סם יצחקוב

תקרות ההפקדה ל-2025: השינויים רבים, זה מה שצריך לדעת

השינויים בתקרות ההפקדה ובהטבות המס ל-2025 מושפעים מהגזירות החדשות למימון הוצאות המלחמה. מה השתנה, מה נשאר והיכן יש עדיין אי בהירות

זיו וולף |

מידי שנה מפרסמת רשות המסים את תקרות ההפקדה הרלוונטיות להטבות מס במכשירים הפנסיוניים השונים. השנה, חוק ההתייעלות הכלכלית אשר נועד לסייע בהתמודדות עם הוצאות המלחמה, שינה מספר דברים מהותיים. עומר בן יאיר, סמנכ"ל מקצועי באלטשולר שחם עושה סדר:

    מרבית תקרות ההפקדה הקבועות במס הכנסה צמודות למדד בדרך כלל, והן לא יוצמדו אליו ב-2025. כלומר, על אף שב-2024 האינפלציה עומדת על 3.2%, התקרות לא יוצמדו והן ישחקו בפועל. כך למשל תקרות כמו תקרת ההפקדה לקרן השתלמות, לא יעודכנו. כמו כן, לא יוצמדו מדרגות מס ההכנסה למדד.

    מס נוסף שיגבה הוא מס יסף, הידוע בשמו מס עשירים. עד כה נהג בישראל מס יסף של 3% על הכנסה מעל להכנסה שנתית של 721,561 שקלים, אליה מצטרף השנה מס בשיעור 2% על הכנסות ממקורות הוניים מעל לסכום זה.

    בעולם הפנסיוני ישנם פרמטרים שונים הנקבעים לפי השכר הממוצע במשק שמפרסם הביטוח הלאומי וצמודים אליו. השנה פורסמו 2 נתונים לשכר ממוצע –13,316 ₪ לעניין הגמלאות, ו– 12,536 ₪ לעניין גביית דמי ביטוח. מכיוון שאין התייחסות בהוראות הדין איזה סוג שמ"ב יש לקחת בחשבון לצורך החישוב, רשות המיסים הודיעה כי בשנת 2025 התקרות התלויות בשמ"ב יחושבו לפי גישה מטיבה. כך למשל – תקרת הפקדה של מעסיק לרכיב התגמולים ולרכיב הפיצויים שלא גוררת זקיפת הכנסה בידי העובד ותחושב לפי הגבוה מבניהם. המשמעות הינה תקרה גבוהה יותר ולמעשה שכירים ישלמו פחות מס.  דוגמה נוספת הינה הפקדה  של עמית מוטב (נדרשת לצורך מקסום הטבות מס של עצמאי בהפקדה לחיסכון פנסיוני) – תעשה לפי הנמוך.