יובל שטייניץ שר האנרגיה הליכוד גז
צילום: שלומי אמסלם

שינוי כיוון: משרד האנרגיה עצר קידום של 4 תחנות כוח מבוססות גז

משרד האנרגיה עוצר את קידומן של התחנות בעמק בית שאן, באיזור הגלבוע, באיזור עפולה, ובאיזור בית שמש, כחלק מהמעבר לאנרגיה מתחדשת; אבן דרך משמעותית עבור התחום שמככב לאחרונה בבורסה

משרד האנרגיה, הודיע היום על עצירת קידומן של ארבע תחנות כוח גדולות. זאת, בהמשך ליישום המדיניות להגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות, כך שעד שנת 2030, כ-30% מהחשמל בארץ ייוצר מאנרגיה סולארית.

מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, הודיע היום למועצה הארצית לתכנון ובנייה על גריעתן של ארבע תחנות כוח בהיקף של 4,860 מגה וואט שקידם המשרד: "מבואות גלבוע" הנמצאת דרומית לעפולה (1,160 מגה וואט), "צבאים" באזור בית שאן (1,740 מגה וואט), "הרטוב" באזור בית שמש (800 מגה וואט), "שגיא 2000" מערבית לעפולה (1,160 מגה וואט). תכניות אלו מהוות למעלה מ-50% מההספק המתוכנן כיום בגז טבעי.

ההודעה מגיעה בהתאם למדיניות של המשרד לפיה יוקמו יותר מ-12 אלף מגה וואט לייצור חשמל מהשמש בעשור הקרוב ועוד 2,200 מגה וואט לאגירת חשמל. דבר המאפשר להסתפק כעת בתכנונן של תחנות כח המונעות בגז טבעי בהיקף של כ-4,000 מגה ואט בלבד, ומתוכן תוקמנה בעתיד אך ורק התחנות להן יזדקק המשק.

 

בנוסף, הודיע המשרד על כוונתו לפעול להקפאת הסמכות לתוכניות חדשות לייצור חשמל בגז טבעי שאינן באתרים מאושרים או קיימים ולתחנות כח הצמודות לתשתיות קיימות, תינתן עדיפות ברורה ביחס לתחנות אחרות.

שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ: "התוכנית החדשה להכפלת השימוש באנרגית השמש ולהפיכתה של ישראל למובילה בעולם בתחום זה, בתוספת קידום המתקנים לאגירת חשמל, מאפשרת לנו לצמצם בצורה דרמטית את הקמתן של תחנות כוח חדשות ברחבי ישראל".

המגמה לא פסחה על שוק ההון

הדיווח, מסמן אבן דרך נוספת במעבר של המשק הישראלי, לאנרגיות מתחדשות תוך זניחת תעשיית ייצור הגז המסורתית. המגמה לא פוסחת גם על שוק ההון הישראלי כשבתקופה האחרונה המניות בתחום זוכות לאמון מצד המשקיעים, בד בבד עם שקיעתן של קבוצת האנרגיה הוותיקות.

דוגמה לכך, התקבלה בעדכון המדדים האחרון, בשבוע שעבר, עם כניסתה של חברת האנרגיה הסולארית אנרג'יקס למדד ת"א 35 לאחר שהשלימה זינוק של מעל ל-100% בשנה האחרונה. חברה נוספת שהיית קרובה להיכנס גם היא למדד היא חברת אנלייט אנרגיה שהגיעה לשווי שוק של מעל 5 מיליארד שקל. 

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

מנגד, מי שמצאו עצמן מחוץ לרשימה המכובד היו חברות האנרגיה הוותיקות, בראשות דלק קבוצה 0%  שותפות הבת דלק קידוחים יהש וחברת בתי הזיקוק בזן -2.32% . אלו, סבלו אמנם מהשפל במחירי הנפט בעקבות משבר הקורונה. אך גם למעבר ההדרגתי לאנרגיה מתחדשת חלק לא מבוטל בנפילתן.

חברה נוספת, שסחפה במהירות את כספם של המשקיעים היא חברת אגירת האנרגיה אוגווינד 0%  שהשלימה זינוק של מאות אחוזים מתחילת השנה לשווי שיא כ-2.5 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    אנונימי 14/08/2020 15:30
    הגב לתגובה זו
    כגון תחנת אתגל שמתחילה בימים אלו הקמה
  • 15.
    אנונימי 14/08/2020 15:30
    הגב לתגובה זו
    כגון תחנת אתגל שמתחילה בימים אלו הקמה
  • 14.
    כגון תחנת אתגל שמתחילה בימים אלו הקמה 14/08/2020 15:30
    הגב לתגובה זו
    כגון תחנת אתגל שמתחילה בימים אלו הקמה
  • 13.
    אבייתר 13/08/2020 12:14
    הגב לתגובה זו
    עם השלמת הנחת צינור הגז לאירופה ישראל תצטרך להזרים לשם את הגז הטבעי מלוויתן בכמויות מסחריות ניכרות ...לכן לישראל כדאי להעדיף המעבר למקורות אנרגיה סוללרית חליפיות ולהפנות את משאבי מאגרי הגז מלוויתן ותמר לטובת צרכנים באירופה..ולהגדיל בכך את הכנסות המדינה מתמלוגים..!!
  • 12.
    מייקל ב.א. 13/08/2020 12:12
    הגב לתגובה זו
    עם השלמת הנחת צינור הגז לאירופה ישראל תצטרך להזרים לשם את הגז הטבעי מלוויתן בכמויות מסחריות ניכרות ...לכן לישראל כדאי להעדיף המעבר למקורות אנרגיה סוללרית חליפיות ולהפנות את משאבי מאגרי הגז מלוויתן ותמר לטובת צרכנים באירופה..ולהגדיל בכך את הכנסות המדינה מתמלוגים..!!
  • 11.
    YL 12/08/2020 12:48
    הגב לתגובה זו
    חבל רק ש בעבר לא נלחמת ל קידום הדבר ש הכי מתבקש ****קבל מחילה על המחשבה לצינור גז ל אירופה במיוחד שאתה יודע ש נכון להיום אם סיכוי
  • 10.
    רונןב 12/08/2020 12:22
    הגב לתגובה זו
    כדי להצדיק פרוייקט כזה, יש צורך בהבטחת כמות מספקת של גז ליצוא. המתווה המקורי הגביל כמות זו. כעת, בחסות הירוקים, יתאפשר לייצא יותר גז ומבחינת השווי, הערך הנוכחי יגדל באופן משמעותי שכן כמויות היצוא תהיינה גדולות מכמויות הגז שהיו נצרכות בארץ ותמכר יותר מהר. הכמות שתדרש להישמר ל 40 שנה תקטן באופן משמעותי למול כמות הגז שתמכר בטווח הקרוב יותר ואז השווי יגדל. בכל הערכות השווי של תמר ולוויתן, ישנה כמות כדולה של גז שנפרשת על פני 40 שנה כחלק משמירת הרזרווה. כל הכמויות מעל 20 שנה כמעט ולא מוסיפות לערך הנוכחי של המאגרים. בכל הודעה כדאי "לחפש את האשה" – cherchez la femmeבצרפתית (פתגם ידוע בצרפתית אומר, אם אתה רואה דברים משונים קורים, ואנשים שמתנהגים בצורה לא רגילה, חפש את האשה(. בקיצור, בהגדרה, ההודעה לכאורה לא טובה לחברות הגז, בפועל, להערכתי, היא מצויינת. הכל מתקדם לכיוון אישור הפרויקט וכעת תובטח גם הכמות שתיוצא. דרך אגב, שמוליק מתגובה 6, אתה ממש צודק.
  • 9.
    רונןב 12/08/2020 12:19
    הגב לתגובה זו
    עפ"י המתווה ועקומת צריכת הגז המקוריים, נקבע בוועדת צמח ובממשיכות שלה, הצורך לשמר 500 מיליארד מ"ק גז לצריכה המקומית למשך 40 שנה. השטחת העקומה, תביא לכך שהכמות הנדרשת לשמירה תקטן באופן משמעותי. המשמעות העיקרית מכוונה זו (מעבר להגדלת האנרגיה הירוקה בארץ) הינה שניתן יהיה לייצא הרבה יותר. הבייבי של שטייניץ (כפי שהוא חזר וציין) הינו הקמת "צנרת הגז הדרומי" חלף צינרות הגז הצפוניים מרוסיה לאירופה. מדובר בתוכנית ששטייניץ יזם להקמת צינור ימי מישראל, דרך קפריסין ויוון לדרום איטליה ומשם לכל מערב אירופה (השבוע אושר ההסכם להנחת הצינור מקפריסין למצרים) למעשה, מדובר מחלק מתוכנית על של חיבור "הארגון המזרח ים תיכוני" (בשלב זה מדובר עדיין בפורום אך פועלים כעת להפיכתו לאירגון רישמי דוגמת אופ"ק), הכולל את מצריים, ירדן, הרשות הפלשתינית, ישראל, קפריסין ויוון בחסות האיחוד האירופאי וארה"ב כמשקיפה, לארופה דרך דרום המגף האיטלקי. כדי להצדיק פרוייקט כזה, יש צורך בהבטחת כמות מספקת של גז ליצוא. המתווה המקורי הגביל כמות זו.
  • 8.
    123 12/08/2020 11:00
    הגב לתגובה זו
    הצבעתי גם בבחירות הקודמות. הליכוק או מר''צ - אין הבדל. נגד האזרחים בעד בני משפחות המחורבנות שלהם. הליכוקנים לא עשו שום דבר בנושא הדיור ועכשיו שודדים את המשקיעים ומכינים הכפלת חשבון חשמל בעוד כמה שנים. "ההסבר" לעליה חדה שתחול בעתיד כבר מוכן: "זה בגלל העליה החדה "הפתאומית" בביקוש"
  • 7.
    לקקן לירוקים,אחר כך מנפנף בקרן העושר,שיקח מהירוקים (ל"ת)
    אלי בובליל ר"ג 12/08/2020 08:32
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שמוליק 12/08/2020 07:58
    הגב לתגובה זו
    וגם מה יהיה בחורף כשאין שמש? צריך בכל מקרה תחנות גז. כל הסולארי הזה פשוט לא יעמוד במחיר היעד והמחיר היצור יטפס. התחנה בדרום הוכחה ככשלון הרי. כמה פעמים המדינה צריכה ליפול בזה.
  • 5.
    צריך לעשות במקביל לא לגרום לנזק בעתיד שיהיה חסר חשמל (ל"ת)
    משה ראשל"צ 12/08/2020 07:14
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אז איך נראה את תמלוגי ששינסקי שיובל שטייניץ הבטיח לנו? (ל"ת)
    אמיר 12/08/2020 00:10
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דלק ורציו בדרך לעוד ירידות המגמה הראשית לא השתנתה. (ל"ת)
    ציון 11/08/2020 23:06
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תום 11/08/2020 19:34
    הגב לתגובה זו
    כיום המשק צורך 12000 מגה וואט, כאשר כל שנה זה גדל, וצפוי ב2030 להגיע בקלות ל20000 מגה וואט. אם כן מדובר ב25% מהצריכה הצפויה, שזה גם מסתדר עם היעד של 30% מאנרגיה מתחדשת. ומניין יגיעו יתר ה70%? כן, מגז.
  • חחי 11/08/2020 21:37
    הגב לתגובה זו
    עד 2030 צפויים מעל ל50 אחוז מרכבי ישראל לנוע על חשמל.. טעינת רכבים חשמליים תגדיל משמעותית (במעל 100%) את צריכת החשמל של המשק. כלומר ידרשו עוד מעבר ל4 תחנות אלה.. במקום לדקמן ולשמור אותן ב'מגירה' מתוכננות ומאושרות לביצוע מקפיאים. ויתעוררו שיהיה מאוחר מדי. מה שיוביל למחסור ואילתורים כרגיל
  • 1.
    אליקו 11/08/2020 19:28
    הגב לתגובה זו
    תודה ענקית לשלי יחימוביץ שתקעה את הגז עמוק בים לדורות הבאים ,ללא התנגדותם של מתמגדי הגז המדינה יכלה לחסוך בחמש שנים האחרונות 10-15 מיליארד דולר
  • ובמה שטייניץ יותר טוב ממנה? צריך להעיף את שניהם הבייתה (ל"ת)
    ב 11/08/2020 22:23
    הגב לתגובה זו
  • שטייניץ הגזמת - אתה מעדיף ציפור על העץ (ל"ת)
    משה ב 12/08/2020 07:56
בלקסטוןבלקסטון

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע

הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?

רן קידר |
נושאים בכתבה תשתיות בלקסטון

קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI. 

חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק  ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה. 

תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות

קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.

KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%. 

בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד.  דמי הניהול בקרן הפרטית הם  1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.

עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי,  מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.

 משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן

נפט
צילום: iStock

ארגון אופ״ק החליט להגביר את ייצור הנפט באוקטובר

הקבוצה בראשות סעודיה ורוסיה תוסיף 137 אלף חביות ביום החל מאוקטובר – למרות ירידה של יותר מ־10% במחירי הנפט השנה וחששות מעודף היצע ב־2026

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נפט אופק

ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק) ושותפיו החליטו להעלות את הייצור באוקטובר ב-137,000 חביות ליום. ההחלטה מגיעה בתקופה בה שוק הנפט מתמודד עם חששות מפני עודפי היצע עתידיים, ובה מחירי הנפט נמצאים בירידה של למעלה מ-10% השנה ונסחרים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט.


במפגש מקוון מהיר יחסית, הכריזו שמונה מחברות הקרטל על העלאה של 137,000 חביות ליום החל מאוקטובר. לא מדובר בהחלטה מפתיעה מבחינה כמותית, אבל הזמון מעורר שאלות. בתקופה בה מחירי הנפט מראים חולשה ומסתכמים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט, הצעד הזה נראה כמו הימור על העתיד.


הצעד מסמן שינוי במדיניות האופ"ק+, שבשנים האחרונות התמקדה בהגבלת ייצור כדי לתמוך במחירים. כעת, הארגון מתחיל לבטל חלק מהקיצוצים הוולונטריים ולהגדיל את הייצור, במטרה להגן על נתחי השוק שלו. ההחלטה מגיעה על רקע נתוני שוק מעורבים. מצד אחד, הביקוש הקיצי היה חזק ורמות המלאי במדינות ה-OECD נמוכות יחסית. מצד שני, אנליסטים צופים עודף היצע אפשרי בחצי הראשון של 2026. מחירי הנפט ירדו בלמעלה מ-10% השנה, כאשר ברנט נסחר בסביבות 65 דולר לחבית.


שמונת היצרנים המרכזיים – ערב הסעודית, רוסיה, עיראק, איחוד האמירויות, כווית, קזחסטן, אלג'יריה ועומאן – מתמודדים עם האתגר של איזון בין שמירה על מחירים גבוהים לטובת הכנסות המדינה, לבין חשש שמחירים גבוהים עלולים לעודד השקעות באנרגיות חלופיות ולהשפיע על הביקוש לטווח הארוך.

הפער בין ההבטחות למציאות הוא אחד האתגרים המרכזיים של הקרטל. בחודשים האחרונים, הייצור בפועל של חברות האופ"ק+ נמוך מהרמות המתוכננות. חלק מהחברות אף נאלצו להגביל את הייצור כדי לפצות על ייצור יתר קודם. ההחלטה מגיעה על רקע המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון, שבדרך כלל תורמת לעלייה במחירי הנפט. אופ"ק+ בחר להגדיל את ההיצע בתקופה זו, דבר שמצביע על הערכה שהאספקה תישאר יציבה למרות האתגרים האזוריים.