
משבר השבבים העולמי בראי עולם הרכב - האם האירוע מאחורינו?
שוק השבבים העולמי חוצה גבולות, יבשות וגם ענפי תעשייה. בשנים האחרונות ידע העולם משבר חמור של חוסר בשבבים לנוכח אירועים רבים בהם מגפת הקורונה שגררה אחריה סגרים ומדינות רבות בעולם ובראשן מפעלי התעשייה בסין ובאסיה ששותקו, המלחמה בין רוסיה לאוקראינה וגם המלחמה מתחת לרדאר שבין ארה"ב וסין על ההגמוניה וההובלה הטכנולוגית העולמית. כל אלו יצרו כאמור מחסור אדיר בשבבים שטרם נראה כמותו ושעד היום טרם חסר למסלולו התקין לעמידה בביקושים. שבבים הם נכס קריטי למוצרים טכנולוגיים רבים החל פלאפונים סלולאריים, מחשבים, קונסולות משחקים, מערכות מידע של ארגונים, נשק, מטוסים וכלה במכוניות. ענקיות הטכנולוגיה הגדולות בעולם כמו אפל, קוואלקום, סוני ו-AMD דיווחו על מחסורים עצומים שגם הביאו בין היתר לפגיעה ניכרת בשווי המניות שלהן. אבל דבר מוזר קרה בענף המכוניות כתוצאה מהמחסור הגדול בשבבים - מחירן של המכוניות הישנות יותר עלה באחוזים גבוהים יותר ממחירן של המכוניות החדשות והחשמליות. למה? היעדר השבבים פגע בייצור של המכוניות החדשות המשלבות בתוכן מערכות טכנולוגיות רבות וחדישות, כך שהאספקה של המכוניות הללו צנחה פלאים והביקוש הגדול בשוק הומר לאותן מכוניות ישנות, מזהמות ומשומשות. באורח פלא קרה הדבר ההפוך - הבשורה של הרכב החסכוני, הירוק, החשמלי ושלאורך זמן גם יהיה זול יותר, הגבירה את הביקושים מעבר למה שהיא יכולה לספק. גם לולא המחסור העולמי האדיר בשבבים, נראה היה שהביקוש תואם במידה מסוימת את יכולת הייצור כך שבכל מקרה היה זה עניין של זמן עד שהביקוש יעלה באופן סופי על הייצור. נתונים של מחירי הרכב בישראל מראים כי לא רק שמחירי המכוניות יד-שנייה אל ירדו, במרים מסוימים הם אף האמירו בעד 6%, כמו במקרה של קיה ספורטאז' LX. עם זאת, מחירי מכוניות הבנזין אכן מצליחים לאבד ערך בקצב גבוה יותר מאלו של המכוניות החשמליות אך עדיין נראה שהשחיקה מתבצעת בקצב גבוה יותר, מה שמעיד על הרצון הגובר של השוק להחליף את המכוניות הישנות בכאלו חדשות ולא ביד שנייה "צעירות" יותר. אבל נראה שהחגיגה של שוק המכוניות המשומשות לקראת סיום. החזרה לפעילות של שוק השבבים טרם הושלמה עד סופה אבל התעשייה הניעה מחדש מנועים, גם אם יש לה עוד כברת דרך לעשות. שוק הרכב זיהה את ההתעוררות המחודשת של הענף ולאחרונה חזרו מחירי המכוניות החדשות לעלות באחוזים גבוהים מאלו של רכבי היד-שנייה.
- 2.50% מיסים (ל"ת)מדינת גנבים 09/04/2023 20:03הגב לתגובה זו
- 1.מוחמד 09/04/2023 15:57הגב לתגובה זוהציבור מטומטם לכן הוא משלם
- לעלות כמה שיותר 09/04/2023 21:46הגב לתגובה זומצחיק יותר שיש פראיירים שקונים בכל מחיר

פרויקט תחבורתי בכפר סבא - חיבור כביש 5503 לדרכים נוספות
כביש 5503 יתחבר לרשת הדרכים הארצית, ישלב שבילי אופניים, מעבר אקולוגי ופתרונות תחבורה מתקדמים
פרויקט תחבורתי חדש בכביש 5503 יחבר את כפר סבא למערך דרכים מתקדם עם שבילי אופניים, צומת חדש ומעבר אקולוגי.
משרד התחבורה וחברת נתיבי ישראל מקדמים את תכנון פרויקט שדרוג כביש 5503, מהלך תחבורתי חשוב שיביא להרחבת הדרך לדו־מסלולית, חיבור שכונת המוביל שבכפר סבא לציר המרכזי באמצעות צומת חדש, והטמעה של פתרונות תחבורה מתקדמים הכוללים שבילי אופניים, דרכים חקלאיות ומעבר אקולוגי.

המהלך מבוצע בתיאום עם תוכנית המתאר הארצית (תמ"ל 1088) ובמטרה לתת מענה לצרכים התחבורתיים והעירוניים ההולכים וגדלים של אזור השרון. התכנון כולל שדרוג משמעותי של מערך הדרכים, תוך שילוב בין בטיחות, נגישות, תחבורה ירוקה וערכי סביבה.
במסגרת התכנון מוקדשת חשיבה גם להיערכות עתידית: פיתוח תשתיות נוספות והתאמה לצמיחה האורבנית הצפויה בכפר סבא והאזור כולו.
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל') מירי רגב: "אנחנו ממשיכים לחבר בין הערים לצירים הארציים בצורה חכמה ובטיחותית, תוך דגש על תחבורה ירוקה ונגישה. תכנון כביש 5503 נותן מענה לא רק לצרכים של היום, אלא גם לדורות הבאים, עם שבילי אופניים, תשתיות סביבתיות ותחבורה מותאמת לצמיחה."
- נפגעה בתאונה וביקשה מבית המשפט שיורה לעירייה לספק את סרטון התאונה - בית המשפט: "צריך סבלנות"
- דירות בכפר סבא - ירידות מחירים בשנה האחרונה; מה יהיה בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן: "כביש 5503 הוא דוגמה לשילוב מוצלח בין פיתוח תשתיות לתכנון תחבורתי מתקדם. אנחנו פועלים לחבר את השכונות החדשות ברשויות המקומיות למערך ארצי בטיחותי, מהיר ויעיל, ולהבטיח תנועה רציפה גם בשטחים העירוניים וגם הבין-עירוניים."

איך נגיע לעבודה ב-2040? שיחה עם מומחים מהאקדמיה
על תחבורה אוטונומית, על המקלות בגלגלים בדרך לרובוטקסי בישראל, על הפוליטיקה בתחבורה, על "קווי הספגטי" - פרופ' טל רביב וד"ר עילית אופנהיים מאונ' ת"א בשיחה על העתיד
ביום חם של אוגוסט ב-2040, קצת אחרי שמונה בבוקר, תושבת בת-ים קמה לעבודה. היא מזמינה באפליקציה שירות שאטל אוטונומי קטן שעובר כל עשר דקות ברחוב שלה. אין נהג, אין רעש, אין צורך בחניה ליד התחנה. השאטל מגיע ואוסף אותה, יחד עם עוד שני נוסעים. ברקע, הטלפון החכם מסנכרן לה את המשך המסלול, תחנת רכבת קלה, הליכה של כמה דקות ברגל, והגעה חלקה למשרד בתל אביב. הזמן הכולל: 11 דקות. העלות: אפסית.
כמה זה מופרך? זה בכלל אפשרי? כשמדברים על העתיד של התחבורה בישראל, קשה להפריד בין הצורה בה אנחנו מנסים לדמיין את עורקי התחבורה שבהן יסעו הדורות הבאים יחד עם הניסיון האישי של כל אחד מאיתנו על הכביש. קשה לדמיין עתיד של יצורים אוטונומיים שנושאים אותנו למקום חפצנו כשכיום אנחנו דופקים את הראש בהגה או חוטפים צעקות מהנהג המתוסכל שתקוע איתנו בכביש הרותח.
ישראל נמצאת כיום בנקודת מפנה מבחינה תחבורתית: מצד אחד, מגה-פרויקטים של מטרו ורכבת קלה נבנים באיטיות ומבקשים לרשת את כל איזור המרכז; אבל מהצד השני, יש תסכול ציבורי הולך וגובר, פקקים בלתי נגמרים, השקעות ממשלתיות שמתפזרות לכל עבר, בנוסף לטכנולוגיות חדשות שלא תמיד מתיישבות עם המציאות המקומית. רשת של מטרו אמיתית תהיה פה אולי מתישהו, אבל סנכרון מושלם בין כל הגופים התחבורתיים, שיאפשר לנו לשים את המפתחות על השידה בבית - זה חלום שנראה ששייך יותר לנכדים שלנו מאשר לנו.
כדי להבין מה באמת מחכה לנו בעשורים הקרובים - לא רק על הנייר, אלא גם בנתיב התחבורה של החיים עצמם - שוחחנו עם שניים מהקולות הבולטים במחקר התחבורה החכמה בישראל: פרופ’ טל רביב, חבר סגל בכיר בבי"ס להנדסת תעשייה ומערכות נבונות ומומחה לאופטימיזציה של מערכות תחבורה, וד"ר עלית אופנהיים, מהנדסת אווירונאוטיקה, חוקרת הנדסת אנוש ותחבורה חכמה. עלית מנהלת את מכון שלמה שמלצר לתחבורה חכמה באוניברסיטת תל אביב וטל חבר הנהלת המכון.
- במיליארד דולר: ג'ובי תספק מוניות מעופפות לסעודיה
- י.שגב שירותי תדלוק: 30 שנות מצוינות באספקת דלקים איכותיים בצפון הארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7