מלון ישרוטל אילת
צילום: יח"צ
ראיון

"מעריכים שמאפריל כבר יהיו פחות מפונים במלונות ישרוטל"

משה מגיד, סמנכ"ל הכספים של ישרוטל: "תיתכן ירידה בתוצאות ב-2025 בהתאם למצב, אבל כשהתיירות תחזור נחזור לתפוסה מלאה; המענקים מהמדינה יכסו את העלויות של שיקום המלונות שאירחו מפונים"
רוי שיינמן |
נושאים בכתבה ישרוטל משה מגיד

בתחילת המלחמה העתיד של סקטור התיירות בישראל היה לא ברור. כמובן שהיה חשש מפגיעה גדולה בעקבות היעדר התיירות הנכנסת אבל הייתה גם הערכה שלפחות חלק מהפגיעה תקוזז על ידי עלייה בתיירות הפנים. מעל שנה עברה ולמעט מלונות דן  דן מלונות 6.45% (שהמניה שלה ללא שינוי מתחילת המלחמה) מניות התיירות בירוק - פתאל  פתאל החזקות 0.67% בפלוס 52% מאז תחילת המלחמה וישרוטל  ישרוטל -2.52% בפלוס 32% שהביא את שווי השוק שלה לחצות את רף ה-5 מיליארד שקל.

לפתאל ולישרוטל פעילות גדולה בחו"ל אבל גם הפעילות בארץ הייתה חזקה בשנה הזו: "המחזורים גדלו ושמרנו על רמת הוצאות דומה - התוצאה היא גידול ברווח", אומר בשיחה סמנכ"ל הכספים של ישרוטל, משה מגיד. ישרוטל הכניסה ברבעון השלישי של השנה 600 מיליון שקל, הרבעון השלישי חזק באופן מסורתי ועדיין זו עלייה של 5% לעומת הרבעון המקביל. הרווח הכולל הסתכם ב-130 מיליון שקל, עלייה של 27% לעומת 103 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מלון ישרוטל אילת; קרדיט: יחצ

מלון ישרוטל אילת; קרדיט: יחצ

מה הדגשים שלך לרבעון?

"זה רבעון שמשקף פעילות חזקה בכל המלונות וגם באלה שנפגעו מהמלחמה: אילת, מצפה רמון, ים המלח ועוד. התפוסה והמחירים במלונות האלה עלו. מצד שני בתל אביב ובירושלים הייתה פגיעה בגלל שהמלונות האלו עדיין מארחים מפונים".

מה מנועי הצמיחה של החברה הלאה?

"קודם כל המלונות החדשים שייפתחו בשנה הבאה ובשנתיים הבאות בארץ ובחו"ל. המלון בים המלח שייפתח בשנה הבאה, המלון במצפה רמון שאנחנו בונים מחדש, מלון בתל אביב ועוד. ביוון ב-2025 נפעיל 3 בתי מלון באופן מלא, בערך 500 חדרים. בהמשך נקבל את המלונות ברומא ונפתח אותם לקראת 2026 או 2027. יש גם מלונות נוספים שייפתחו בשנתיים הקרובות".

ההערכות מדברות על סיום המלחמה בקרוב וחלק מחברות התעופה הזרות כבר הודיעו על חזרה לארץ. סביר להניח שהישראלים יטוסו לחו"ל לפני שהתיירים יחזרו לישראל וזה צפויה לפגוע בענף התיירות בארץ, איך תיראה התקופה הקרובה?

"בסופו של דבר אנחנו לא מסתכלים על כמה חודשים. תמיד יהיו אזורים עם ביקוש, בסוף אין תחליף לאילת למשל. יכול להיות שב-2025 בהשוואה ל-2024 תהיה ירידה קלה אבל אולי נהיה באותו מצב. בסוף כשהתיירות תחזור אנחנו נחזור לרמות תפוסה גבוהות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מצד אחד המלחמה סגרה את הברז של התיירות הנכנסת, מצד שני היא הגבירה את תיירות הפנים - ההשפעה היא יותר חיובית או יותר שלילית?

"בתוצאה הכוללת היצע המלונות שישרוטל מציעה הוא אלטרנטיבה מעולה. יש פחות מקומות בארץ שאפשר לנסוע אליהם ויש גם פחות מקומות בחו"ל. קשה לומר אם ההשפעה יותר חיובית או שלילית אבל אנחנו רואים שהתוצאות חזקות".

רבעון 3 הוא רבעון חזק מסורתית, אבל הרווח ברבעון האחרון מייצג?

"זה רווח מייצג, אבל אם הייתה תיירות נכנסת היינו מרווחים יותר בתל אביב ובירושלים".

מה היחס הצפוי בהכנסות בין ישראל לבין חו"ל?

"המרכיב העיקרי יהיה בארץ, מלונות ביוון זה עדיין אקוויטי וזה לא יהיה משמעותי. החל מ-2027 נראה השפעה. אנחנו עושים את התהליך בהדרגה להגדיל פעילות בחו"ל, אבל לא פוסלים גם אפשרויות בארץ. אם יש לנו נכסים טובים במקומות נמשיך לפתח אותם".

מה תמונת המצב של המפונים במלונות כרגע?

"המדינה בינתיים האריכה את זה עד סוף השנה ולחלקם עד הקיץ. היום יש לנו רק 4 בתי מלון שמארחים מפונים ויכול להיות שזה יצטמצם. ברבעון הראשון זה גם ככה לא משנה אם יהיו מפונים או אורחים כי הוא רבעון חלש יחסית. אני מתאר לעצמי שעל ציר הזמן המלונות יתפנו, קשה לדעת מתי בדיוק. אנחנו מעריכים שמאפריל והלאה יהיו הרבה פחות מפונים, ואציין שגם היום זה לא מהותי. המדינה אישרה מענק של 175 מיליון למלונות ואנחנו נהיה זכאים לסכום לא מבוטל ממנו כי אירחנו הרבה מפונים למשך הרבה זמן. זה ישרת אותנו לעשות תיקונים במלונות כאשר הם יתפנו, זה יכסה את העלויות הכרוכות בשיקום של המלונות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).