​שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים בחדר עסקאות דיסקונט, מפרסם סקירה אודות נתוני החשבון השוטף האחרונים ומציין כי "העודף בחשבון השוטף (לפני ניכוי עונתיות) עמד ברבעון האחרון של 2023 על כ-12 מיליארד דולר, שיא של כל הזמנים ועודף הגבוה בכ-72% מהעודף הממוצע על פני הרבעון הרביעי ב-4 השנים הקודמות. גם לאחר ניכוי עונתיות נרשם עודף של 10.5 מיליארד דולר, שיא כל הזמנים וכפול מאשר הממוצע על פני 8 הרבעונים הקודמים. הצפי אומנם היה לעלייה חדה בעודף ובכל זאת הנתונים היו חזקים במיוחד.

"יצוא סחורות ושירותים (נתון מקורי) רשם עלייה קלה של 0.9%, אולם בניכוי עונתיות נרשמה ירידה של 4.5%-. נראה כי היצוא מישראל פחות נפגע כתוצאה מהמלחמה. מאידך ביבוא נרשמה ירידה חדה מאוד על רקע המלחמה (כ-12%- בנתון המקורי ו-10.5%- לאחר ניכוי עונתיות), מה שתרם לעלייה החדה בעודף בחשבון השוטף. למעשה, המאזן הכולל של סחורות ושירותים עלה חדות מ-2.8 מיליארד דולר ל-7.4 מיליארד דולר (לפני ניכוי עונתיות)".

קציבאן ממשיך ואומר כי "במבט לעתיד הגורמים הללו צפויים להתמתן ככל שתתמתן השפעת המלחמה על המסחר והתקבולים/תשלומים מחו"ל. זאת עקב הצפי להתאוששות ביבוא ,התמתנות התרומות/מענקים מחו"ל וכניסה מחודשת אם כי הדרגתית של עובדים זרים לישראל. כלומר העודף בחשבון השוטף צפוי להתמתן בעתיד, אם כי עדיין להישאר חיובי.

"מהצד הנגדי נציין כי בהשקעות הפיננסיות בישראל נרשם מאזן שלילי של 6.2- מיליארד דולר ברבעון הרביעי של 2023 (מימוש ני"ע ישראלים) ואם בוחנים את ההשקעות הפיננסיות נטו (=השקעות של זרים בני"ע ישראלים פחות השקעות ישראלים בני"ע חו"ל) כבר נרשם מאזן שלילי של 12.3- מיליארד דולר, כלומר תמונת ראי כמעט דומה לעודף החד בחשבון השוטף עצמו. ההשפעה השלילית של המלחמה על שוקי ההון המקומיים הייתה ניכרת בנתונים אלו. גם כאן סביר להניח כי המאזן השלילי לפחות יתמתן בעתיד".

• למה ישראל לא מצטיינת בפריון עבודה ואיך זה ישפיע על רמת החיים כאן?
• האם העלייה באבטלה תגרור את וול סטריט לירידות ומה ניתן להסיק מהעלייה במדד ה-S&P?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה לגבי השפעת יצוא שירותי ההייטק?

"במאזן השירותים העסקיים (בעיקר יצוא פחות יבוא של שירותי הייטק) נרשמה עלייה ברבעון הרביעי של 2023 לעומת רבעון מקביל אשתקד. מאזן השירותים העסקיים עומד על 12.6 מיליארד דולר ברבעון הקודם והוא ממשיך לנוע מעל לקו המגמה שהיה לפני משבר הקורונה. מצב זה מעיד על המצב החזק יחסית של יצוא שירותי ההייטק שפחות מושפע מהמלחמה וצפוי להיות ה"קטר המוביל" של הגידול בחשבון השוטף בראיה רב שנתית בעתיד.

מה המשמעות של העודף, זה מסביר חלק מההתחזקות של השקל? מה עוד אפשר להבין מזה?

"החשבון השוטף מציג למעשה את זרימת (או יציאת) סכומי הכסף נטו בין ישראל לחו"ל בשל הסחר בסחורות ושירותים ומאזן ההכנסות (ראשוניות ומשניות) הכולל למשל מענקים, תשלומים לעובדים זרים ועוד. כאשר בנטו תקבולי הכסף שמתקבלים בגין סעיפים אלו גבוה מהתקבולי הכסף היוצאים- העודף בחשבון השוטף הוא חיובי. מקובל לומר כי בראיה לטווח הבינוני/ארוך עודף בחשבון השוטף של מדינה מסויימת תומך בדרך כלל בחוזקת המטבע שלה, אם כי במימדי זמן קצרים המטבע מושפע מגורמים שונים ולאו דווקא מהחשבון השוטף עצמו.

• להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
• היום בבורסה: שבבים, בנקים והשקעות של צעירים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית...

"נזכיר כי ברבעון האחרון של 2023 השקל התחזק מול סל המטבעות בכ-3%, תוך התחזקות של כ-5% בשקל מול הדולר. חוזקת השקל ברבעון האחרון של 2023 נבעה ממספר גורמים ובהם המגמה החיובית בשוקי ההון בעולם, הצלחת המהלך הקרקעי, אי התפשטות המלחמה ובהחלט גם העודף החיובי החזק מאוד בחשבון השוטף שהגיע לרמת שיא של כל הזמנים, אם כי מצב זה הושפע מהמלחמה כפי שפירטנו בסקירה".

האם אתה צופה בחודשים הקרובים המשך של עודף גדול - מה שעשוי להסביר את ההתחזקות בחודשים האחרונים?

"נתוני החשבון השוטף שפורסמו הם לרבעון האחרון של 2023 והנתון לרבעון הראשון של 2024 יפורסם רק סביב אמצע יוני. יחד עם זאת מהמגמה בחודש-חודשיים הקודמים ניתן לראות כי הגירעון בסחורות (בניכוי רכיבים תנודתיים) ממשיך להיות נמוך יחסית, אם כי נתונים אלו מאוד תנודתייים ואף עשויים להתעדכן לאחור. סביר להניח כי ככל שתתפוגג השפעת המלחמה על הסחר, כניסת עובדים זרים וכו'- העודף בחשבון השוטף יתמתן ויתכן אף תרחיש כי אפילו יהפוך לגירעון בטווח הקצר. מצד שני במצב כזה יהיה שיפור בחשבון הפיננסי שאינו כלול בחשבון השוטף ומציג את תמונת המצב לגבי השקעות בני"ע של תושבי חו"ל בישראל ולהפך. יחד עם זאת לאחר השפעות אלו עדיין צפוי לחזור עודף ניכר בחשבון השוטף של ישראל".

אתה צופה המשך עודף גם לטווח הבינוני, מה זה אומר על השקל-דולר?

"בראיה לטווח הבינוני מעבר להשפעות המלחמה (והקיזוז של השפעות אלו בעתיד) - אנו צופים כי יהיה עודף ניכר בחשבון השוטף של ישראל. הנתונים מראים כי קיימת מגמה ארוכת טווח של עודף בחשבון השירותים העסקיים על רקע יצוא חזק של שירותי הייטק של ישראל ומגמה זו צפויה להימשך. גם מגמות גלובליות כמו ביקוש חזק למוצרי ביטחון, המשך ההתחזקות של הסחר בשירותים בעולם (על חשבון סחורות) וגורמי מיקרו כמו הפעילות של חברות רב לאומיות בישראל (למשל אינטל ואינבידיה) יתמכו בעודף בחשבון השוטף באופן מבני, אם כי בהיקף מתון לעומת הנתון החריג ברבעון הקודם. גורמים אלו יחד עם התמחור הזול יחסית של השקל, הצפי למגמה חיובית בשוקי ההון בעולם והרגיעה הביטחונית שתגיע בסופו של דבר יתמכו בשקל בראיה שנים קדימה ולהערכתנו גם בראיה שנה קדימה".

למה אתה מתייחס ב"אותה הנשימה" לתנועות של הזרים בניירות ערך ישראלים - זה הרי יותר קשור-מחובר לתנועות ההון ומולם תנועות של ישראלים בניירות ערך זרים?

"מתחילת המלחמה ניכרת מגמה בה הזרים מוכרים ני"ע ישראלים : מניות, אג"ח ממשלתי ואג"ח קונצרני. מאוד הגיוני כי לפחות חלק מהמכירות הללו לווה גם במכירות של השקל עצמו. מדובר בסוג של סנטימנט שלילי שנוצר בעקבות המלחמה. גם לכך היתה השפעה על השקל, אם כי כאמור מקודם השקל התחזק ברבעוו הקודם על רקע הגידול בחשבון השוטף ויתר הגורמים שציינו. למכירות הזרים היתה השפעה על ביצועי החסר של שוק המניות המקומי לעומת חו"ל ואנו מעריכים כי מצב זה ישתנה כשתהיה רגיעה ביטחונית (זמנית או קבועה)".