אבי לוי
צילום: ישראל הדרי
דוחות

דיסקונט: התשואה להון - 15.7%; רווח של 4.2 מיליארד ב-2023

הבנק רשם גידול בשיעור התשואה להון לעומת 15.1% אשתקד, כשבמקביל נרשם גידול של פי 3, ל-1.5 מיליארד שקל בגין הפסד אשראי בעקבות השלכות המלחמה. קיטון של 2% ברווח הנקי ברבעון הרביעי
איציק יצחקי | (4)

הרווח הנקי של דיסקונט דיסקונט 2.08% בשנת 2023 הסתכם ב-4.2 מיליארד שקל, לעומת 3.5 מיליארד שקל בשנת 2022, גידול של 19.9%. שיעור התשואה להון עמד על 15.7% לעומת 15.1% בשנת 2022, אך מנגד - נרשם גידול בגין הפסד אשראי. לפי הדוחות, נרשמו הוצאות בגין הפסדי אשראי בסך של 1.5 מיליארד שקל לעומת 407 מיליון שקל בשנת 2022, גידול הנובע רובו ככולו מהשלכות המלחמה על ההפרשה הקבוצתית שהסתכמה בסך של 1.2 מיליארד שקל. שיעור ההוצאה להפסדי אשראי עמד על 0.59%.

ההכנסות הסתכמו בשנת 2023 ב-16.1 מיליארד שקל לעומת 12.9 מיליארד שקל בשנת 2022, גידול של 24.2% שנובע בין היתר, כמובן, מהזינוק בריבית.

הבנק הודיע על חלוקת דיבידנד בשיעור של 20% מרווחי הרבעון הרביעי של שנת 2023, בסך של 184 מיליון שקל. המספרים המרכזיים מהדוח, כולל מהרבעון הרביעי:

הרווח הנקי - ברבעון הרביעי של שנת 2023 הסתכם הרווח הנקי בסך של 919 מיליון שקל לעומת 939 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, קיטון בשיעור של 2.1%. 

התשואה להון ברבעון הרביעי של השנה עמדה על שיעור של 13.2% לעומת 15.4% ברבעון המקביל אשתקד. 

ההכנסות ברבעון הרביעי של שנת 2023 הסתכמו ההכנסות בסך של 3.8 מיליארד ש"ח לעומת 3.7 מיליארד ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, גידול בשיעור של 3.7%. 

סך כל ההון לשנה כולה הסתכם בסך של 29.2 מיליארד ש"ח לעומת 25.5 מיליארד שקל ביום 31 בדצמבר 2022, גידול בשיעור של 14.8%. 

סך כל הנכסים לשנה הקודמת הסתכמו בסך של 396 מיליארד שקל לעומת 377 מיליארד ש"ח אשתקד, גידול בשיעור של 5%.

האשראי לציבור - גידול בשנת 2023 בשיעור של 7.6% בהיקף האשראי לציבור לעומת שנת 2022, תוך שמירה על צמיחת אשראי אחראית המותאמת להיקף הביקושים במשק. האשראי לציבור, נטו, הסתכם בסוף השנה ב-259 מיליארד שקל לעומת 241 מיליארד שקל אשתקד - גידול בשיעור של 7.3%. האשראי לעסקים בינוניים גדל ב-16.4%, האשראי לעסקים גדולים גדל ב-15.5% והאשראי לדיור (משכנתאות) גדל ב-6.4% מתחילת השנה. מנגד, האשראי למשקי בית ללא הלוואות לדיור קטן ב-0.3%. 

לגבי פיקדונות הציבור - לשנה כולה הם הסתכמו ב-298 מיליארד שקל לעומת 292 מיליארד שקל אשתקד - גידול בשיעור של 1.8%. 

לגבי שיעור ההוצאה להפסד אשראי ברבעון הרביעי - הוא עמד על 390 מיליון שקל, לעומת הוצאה בסך של 230 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד ולעומת הוצאה בסך של 596 מיליון שקל ברבעון הקודם.

הבנק החליט להגדיל ברבעון השלישי וברבעון הרביעי של שנת 2023 את ההפרשה הקבוצתית, בכדי לשקף את הגידול בהפסדי האשראי המוערכים לתקופה בגין לווים שנפגעו או שייפגעו מהמשבר אולם טרם זוהו. העלייה נובעת, בעיקר, מהשלכות המלחמה, ובפרט מגידול בהפרשה הקבוצתית להפסדי אשראי שהסתכמה בסך של 1.2 מיליארד שקל.

דני ימין, יו"ר דירקטוריון דיסקונט: "תוצאות הקבוצה לשנת 2023 מתפרסמות על רקע מלחמת 'חרבות ברזל' אשר מעמידה את מדינת ישראל בפני אחד האתגרים הקשים ביותר בתולדותיה. בתוך כך, אנו רואים את תפקידנו המרכזי להמשיך ולשרת את לקוחותינו בצורה המיטבית, בנחישות ובמסירות, גם בתנאים המורכבים שהציבה המלחמה. אנו מסכמים שנה עם תוצאות פיננסיות חזקות, אשר יעמדו לנו אל מול אתגרי השנה הקרובה, והשפעותיה על משתני המאקרו ועל לקוחותינו העסקיים והפרטיים, כמו גם על המשק כולו. המשכיות עסקית וכלכלית, לטובת יציבות המשק וחיזוק המערכת הכלכלית והפיננסית במדינה, ימשיכו להוות את המוטיבציה המרכזית לכל פעולותינו. לצד זאת, נמשיך לתכנן ולהיערך בצד האסטרטגי ונחל בתהליך משמעותי של תכנון ארוך טווח, לעבר יעדים חדשים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

אבי לוי, מנכ"ל קבוצת דיסקונט: "אנו מפרסמים היום את התוצאות השנתיות של שנת 2023 עם הלימות הון גבוהה ונזילות עודפת המביאות לידי ביטוי את העוצמה והחוסן של הקבוצה, תוך צמיחה מתמשכת ואחראית בהתאמה לאתגרים שמדינת ישראל מתמודדת איתם. במהלך השנה ולמרות המורכבות הצלחנו לשפר את מדדי היעילות, לגבש הנהלה מנוסה ומקצועית ולהניח תשתית לגיבושה של תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח אשר תאיץ תהליכים של חדשנות וצמיחה בקבוצה. הנהלת הקבוצה וביחד עם העובדים המסורים שלנו, נחושים כולם להמשיך ולהעצים את המחויבות שלנו ללקוחותינו ולפעול ביתר שאת להנעת גלגלי המשק ולתמיכה בקהילה".

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    קרטל 11/03/2024 18:04
    הגב לתגובה זו
    העושק ברור היכן בנק ישראל הממשלה ושאר הרגולציה??
  • 3.
    כלכלן 11/03/2024 09:51
    הגב לתגובה זו
    תשואה מטורפת בלי סיכון כמעט
  • 2.
    למה המניה יורדת כבר חודשים? (ל"ת)
    יופי טופי 11/03/2024 09:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בנקים יורדים היו 4% (ל"ת)
    אבא של שחקן מעוף 11/03/2024 08:35
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?