אבי לוי
צילום: ישראל הדרי
דוחות

דיסקונט: התשואה להון - 15.7%; רווח של 4.2 מיליארד ב-2023

הבנק רשם גידול בשיעור התשואה להון לעומת 15.1% אשתקד, כשבמקביל נרשם גידול של פי 3, ל-1.5 מיליארד שקל בגין הפסד אשראי בעקבות השלכות המלחמה. קיטון של 2% ברווח הנקי ברבעון הרביעי
איציק יצחקי | (4)

הרווח הנקי של דיסקונט דיסקונט -1.11% בשנת 2023 הסתכם ב-4.2 מיליארד שקל, לעומת 3.5 מיליארד שקל בשנת 2022, גידול של 19.9%. שיעור התשואה להון עמד על 15.7% לעומת 15.1% בשנת 2022, אך מנגד - נרשם גידול בגין הפסד אשראי. לפי הדוחות, נרשמו הוצאות בגין הפסדי אשראי בסך של 1.5 מיליארד שקל לעומת 407 מיליון שקל בשנת 2022, גידול הנובע רובו ככולו מהשלכות המלחמה על ההפרשה הקבוצתית שהסתכמה בסך של 1.2 מיליארד שקל. שיעור ההוצאה להפסדי אשראי עמד על 0.59%.

ההכנסות הסתכמו בשנת 2023 ב-16.1 מיליארד שקל לעומת 12.9 מיליארד שקל בשנת 2022, גידול של 24.2% שנובע בין היתר, כמובן, מהזינוק בריבית.

הבנק הודיע על חלוקת דיבידנד בשיעור של 20% מרווחי הרבעון הרביעי של שנת 2023, בסך של 184 מיליון שקל. המספרים המרכזיים מהדוח, כולל מהרבעון הרביעי:

הרווח הנקי - ברבעון הרביעי של שנת 2023 הסתכם הרווח הנקי בסך של 919 מיליון שקל לעומת 939 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, קיטון בשיעור של 2.1%. 

התשואה להון ברבעון הרביעי של השנה עמדה על שיעור של 13.2% לעומת 15.4% ברבעון המקביל אשתקד. 

ההכנסות ברבעון הרביעי של שנת 2023 הסתכמו ההכנסות בסך של 3.8 מיליארד ש"ח לעומת 3.7 מיליארד ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, גידול בשיעור של 3.7%. 

סך כל ההון לשנה כולה הסתכם בסך של 29.2 מיליארד ש"ח לעומת 25.5 מיליארד שקל ביום 31 בדצמבר 2022, גידול בשיעור של 14.8%. 

סך כל הנכסים לשנה הקודמת הסתכמו בסך של 396 מיליארד שקל לעומת 377 מיליארד ש"ח אשתקד, גידול בשיעור של 5%.

האשראי לציבור - גידול בשנת 2023 בשיעור של 7.6% בהיקף האשראי לציבור לעומת שנת 2022, תוך שמירה על צמיחת אשראי אחראית המותאמת להיקף הביקושים במשק. האשראי לציבור, נטו, הסתכם בסוף השנה ב-259 מיליארד שקל לעומת 241 מיליארד שקל אשתקד - גידול בשיעור של 7.3%. האשראי לעסקים בינוניים גדל ב-16.4%, האשראי לעסקים גדולים גדל ב-15.5% והאשראי לדיור (משכנתאות) גדל ב-6.4% מתחילת השנה. מנגד, האשראי למשקי בית ללא הלוואות לדיור קטן ב-0.3%. 

לגבי פיקדונות הציבור - לשנה כולה הם הסתכמו ב-298 מיליארד שקל לעומת 292 מיליארד שקל אשתקד - גידול בשיעור של 1.8%. 

לגבי שיעור ההוצאה להפסד אשראי ברבעון הרביעי - הוא עמד על 390 מיליון שקל, לעומת הוצאה בסך של 230 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד ולעומת הוצאה בסך של 596 מיליון שקל ברבעון הקודם.

הבנק החליט להגדיל ברבעון השלישי וברבעון הרביעי של שנת 2023 את ההפרשה הקבוצתית, בכדי לשקף את הגידול בהפסדי האשראי המוערכים לתקופה בגין לווים שנפגעו או שייפגעו מהמשבר אולם טרם זוהו. העלייה נובעת, בעיקר, מהשלכות המלחמה, ובפרט מגידול בהפרשה הקבוצתית להפסדי אשראי שהסתכמה בסך של 1.2 מיליארד שקל.

דני ימין, יו"ר דירקטוריון דיסקונט: "תוצאות הקבוצה לשנת 2023 מתפרסמות על רקע מלחמת 'חרבות ברזל' אשר מעמידה את מדינת ישראל בפני אחד האתגרים הקשים ביותר בתולדותיה. בתוך כך, אנו רואים את תפקידנו המרכזי להמשיך ולשרת את לקוחותינו בצורה המיטבית, בנחישות ובמסירות, גם בתנאים המורכבים שהציבה המלחמה. אנו מסכמים שנה עם תוצאות פיננסיות חזקות, אשר יעמדו לנו אל מול אתגרי השנה הקרובה, והשפעותיה על משתני המאקרו ועל לקוחותינו העסקיים והפרטיים, כמו גם על המשק כולו. המשכיות עסקית וכלכלית, לטובת יציבות המשק וחיזוק המערכת הכלכלית והפיננסית במדינה, ימשיכו להוות את המוטיבציה המרכזית לכל פעולותינו. לצד זאת, נמשיך לתכנן ולהיערך בצד האסטרטגי ונחל בתהליך משמעותי של תכנון ארוך טווח, לעבר יעדים חדשים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

אבי לוי, מנכ"ל קבוצת דיסקונט: "אנו מפרסמים היום את התוצאות השנתיות של שנת 2023 עם הלימות הון גבוהה ונזילות עודפת המביאות לידי ביטוי את העוצמה והחוסן של הקבוצה, תוך צמיחה מתמשכת ואחראית בהתאמה לאתגרים שמדינת ישראל מתמודדת איתם. במהלך השנה ולמרות המורכבות הצלחנו לשפר את מדדי היעילות, לגבש הנהלה מנוסה ומקצועית ולהניח תשתית לגיבושה של תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח אשר תאיץ תהליכים של חדשנות וצמיחה בקבוצה. הנהלת הקבוצה וביחד עם העובדים המסורים שלנו, נחושים כולם להמשיך ולהעצים את המחויבות שלנו ללקוחותינו ולפעול ביתר שאת להנעת גלגלי המשק ולתמיכה בקהילה".

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    קרטל 11/03/2024 18:04
    הגב לתגובה זו
    העושק ברור היכן בנק ישראל הממשלה ושאר הרגולציה??
  • 3.
    כלכלן 11/03/2024 09:51
    הגב לתגובה זו
    תשואה מטורפת בלי סיכון כמעט
  • 2.
    למה המניה יורדת כבר חודשים? (ל"ת)
    יופי טופי 11/03/2024 09:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בנקים יורדים היו 4% (ל"ת)
    אבא של שחקן מעוף 11/03/2024 08:35
    הגב לתגובה זו
אמיר חדד מנכל ברומטר
צילום: אתר החברה
ראיון

"כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע"

"תור הזהב של 2024-2025 לא יחזור": אמיר חדד, מנהל ההשקעות הראשי בברומטר מסמן את ההזדמנויות החדשות בשוק האג"ח, מסביר למה הוא מעדיף את המח"מ הבינוני בממשלתי, על תמהיל של 50-50 בין שקלי לצמוד, למה המרווחים בקונצרני לא מצדיקים את הסיכון ולמה הוא נזהר מאג"ח נדל"ן למגורים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ברומטר אמיר חדד

"היה מישהו שאמר לי ב-2009, (שהייתה שנה פנומנלית): 'הלוואי שכל שנה תהיה ככה'. עניתי לו שזה אפשרי, בתנאי שהשנה שלפניה תהיה כמו 2008", אומר בחיוך אמיר חדד, מנהל תיקים והאנליסט הראשי בבית ההשקעות "ברומטר".

אנחנו בנקודת זמן מעניינת בשוק. שוק שמסכם שנתיים חריגות בעוצמתן עם עליות מצטברות של כ-80%. אתם בטח שמעתם כבר עשרות תחזיות על מה שהיה ומה שהולך להיות, אבל כדאי לכם לשמוע מה יש לחדד לומר בנושא. חדד נמצא בשוק כבר 25 שנה, יש לו הסמכה בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן, והוא כבר ראה מקרוב את השוק המקומי והעולמי במחזורי הגאות והשפל של שני העשורים האחרונים. אנחנו אוהבים לגלגל איתו שיחה מפעם-לפעם ולקבל ממנו את הסתכלות מאקרו. בפעם האחרונה שדיברנו הוא טען שאג"ח עדיף על מניות ולא חסך ביקורת מהנגיד - "מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"  

"אנחנו אחרי שנתיים חזקות מאוד בשוק הישראלי", הוא אומר היום. "קשה לי לראות את 2026 משחזרת את העוצמה הזו. השוק לא זול, ואנחנו נצטרך לקבל פה מימוש מתישהו".

מסיימים שנה. איך אתם בברומטר?

“אנחנו בסך הכול בסדר. הייתה שנה מאוד טובה בתוצאות, אחת השנים היותר טובות. אבל צריך לשים את זה בפרופורציה. 2024 גם הייתה שנה טובה, והשוק בארץ עלה בערך 30%. אנחנו כבר בעצם בשנתיים מאוד חזקות בשוק הישראלי, בסיכום של מעל 80% בשוק".

אז מה אומרים למי שנמצא בחוץ או מחפש איפה 'לחזק' - מה לעשות עכשיו לדעתך?

"אף פעם אי אפשר לדעת, אבל הגישה של להיות 0 או 1 היא גישה לא נכונה. מה שאנחנו עושים בנקודת הזמן הזאת היא שלקוחות שרוצים להיות במסלול של 30% מניות, אז נתחיל ב-15%-20. לקוחות שרוצים להיות ב-50%, אנחנו מכוונים אותם כרגע ל-30%-40. הרעיון הוא לא להיות בחוץ, קצת להוריד מינון".

אז אתה חושב שצריך פה 'ניעור' מסוים, שתיקון הוא משהו שיכול-צריך להגיע?

"אני חושב שכן. אנחנו נצטרך לקבל פה איזשהו מימוש מתישהו.

בעל השליטה ויו"ר אבו פמילי מגורים, צחי אבו. קרדיט: ישראל הדריבעל השליטה ויו"ר אבו פמילי מגורים, צחי אבו. קרדיט: ישראל הדרי

כ-303 מיליון שקל: ארי נדל"ן מרחיבה את הפורטפוליו עם רכישות בירושלים ובאשדוד

הסכם לרכישת מרלו"ג לאחסון חומרים מסוכנים מחברת אדמה בתמורה לסך של 155 מיליון שקל והסכם נוסף הסכם לרכישת שטחי המסחר בפרויקט מגדלי עתיד בירושלים עם שותפים תמורת 148 מיליון שקל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארי נדל"ן צחי אבו

ארי נדל"ן ארי נדלן -0.22%  , שבשליטת צחי אבו, מדווחת על שתי עסקאות חדשות בנדל"ן מניב, שמרחיבות את פעילות החברה הן בתחום המסחר והן בתחום הלוגיסטיקה. שתי העסקאות משקפות המשך השקעה בנכסים מניבים בהיקף מצטבר של כ-303 מיליון שקל.

העסקה הראשונה היא רכישת שטחי מסחר בפרויקט מגדלי עתיד בגבעת שאול בירושלים. ארי נדל"ן, באמצעות חברת הבת אס.אל.אס מפרשים ובשיתוף שני שותפים, חתמה על הסכם לרכישת 13.4 אלף מ"ר של שטחי מסחר ו-307 מקומות חניה, בתמורה כוללת של 148 מיליון שקל. עם השלמת העסקה תחזיק ארי נדל"ן 75% מהשטחים, והיתרה תוחזק בידי השותפים. 

שטחי המסחר הם חלק מפרויקט הכולל שלושה מבנים, בהם שני מגדלי משרדים בני 26 קומות ובניין נוסף בן שש קומות, עם כ-85 אלף מ"ר שטחי תעסוקה וכ־20 אלף מ"ר שטחי מסחר. הפרויקט נמצא בשלבי בנייה, והשלמתו צפויה במהלך 2028. התמורה בעסקה תשולם בשלבים עד יוני 2026, בהתאם להסרת שעבודים, סילוק תביעות קיימות וקבלת היתרי בנייה, לרבות היתר לבניית קומת מרתף. 

במקביל מדווחת החברה על רכישת מרכז לוגיסטי לאחסון חומרים מסוכנים מחברת אדמה, בתמורה ל-155 מיליון שקל. המרלו"ג ממוקם באזור התעשייה הצפוני באשדוד וכולל כ-5,000 מ"ר בנוי, סככות בשטח של כ-3,900 מ"ר, וקרקע בהיקף של כ־18 דונם, עם זכויות בנייה בלתי מנוצלות של כ־20 אלף מ"ר. מועד השלמת העסקה צפוי ל-19 במרץ 2026. 

לצד הסכם המכר נחתם גם הסכם שכירות, שלפיו אדמה תשכור את המרלו"ג לתקופה של 24 חודשים, בתמורה לדמי שכירות שנתיים של 11.5 מיליון שקל בתוספת מע"מ. בנוסף, החל מהשנה השנייה לשכירות, תספק חברת בת בבעלות מלאה של ארי נדל"ן שירותי תפעול לאדמה לתקופה של ארבע שנים, בתמורה לסכום מינימלי מצטבר של 42 מיליון שקל, בהתאם להיקף השירותים ולרמות קיבולת וזמינות שנקבעו בהסכם.