דוחות

הרווח הגולמי של שיכון ובינוי צנח ב-75%; מכרה 15 דירות בממוצע לחודש

החברה מחקה 533 מיליון שקל במסגרת ירידת ערך של דיור להשכרה ב-9 החודשים הראשונים של השנה; הפיחות במטבע הניגרי השפיע לרעה על החברה
רוי שיינמן | (1)

שיכון ובינוי דיווחה על תוצאותיה לרבעון השלישי - ההכנסות הסתכמו ב-1.95 מיליארד שקל לעומת 1.93 מיליארד שקל ברבעון המקביל. הרווח הגולמי נשחק ב-74% והסתכם ב-58 מיליון שקל לעומת 222 מיליון שקל ברבעון המקביל. החברה מימשה את חלקה בפרויקט כביש האגרה בטקסס בתמורה ל-408 מיליון דולר (1.56 מיליארד שקל) מה שהניב לחברה רווח לאחר מס של 270 מיליון דולר (1.03 מיליארד שקל). כתוצאה מהמימוש, הרווח התפעולי הסתכם ב-1.19 מיליארד שקל לעומת 199 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הנקי הסתכם ב-769 מיליון שקל לעומת 13 מיליון שקל ברבעון המקביל. צבר ההזמנות של החברה נכון לתום הרבעון השלישי הסתכם ב-21.1 מיליארד שקל, מתוכם 7.6 מיליארד שקל בגין פעילות בחו"ל.

בתקופה של תשעת החודשים הראשונים של השנה נרשמה הפרשה לירידת ערך של נדל"ן להשקעה בסך של כ-533 מיליון שקל בגין פרויקטי דיור להשכרה. בנוסף, החברה עדכנה כי עקב עדכון שחל בעלויות ההקמה והתפעול הצפויות של שני פרויקטים לפינוי אשפה פניאומטי, החברה הכירה בירידת ערך של הפרויקטים בסך 15 מיליון שקל.

החברה גם דיווחה על אירועים במגזר הפעילות באפריקה אשר השפיעו על תוצאותיה. בעקבות שינויים תפעוליים בשוק המט"ח שביצע הבנק המרכזי של ניגריה, שער הניירה הניגרית נחלש בכ-69% בתקופת הדו"ח. השינוי השפיע על החברה בכמה היבטים: ראשית,  ההון העצמי נשחק כנגד קרן תרגום בסך של כ191- מליון שקל. שנית, ההון העצמי נשחק כתוצאה מהוצאות מימון בסך של כ-95 מיליון שקל. שלישית, צבר העבודות של החברה נשחק בכ-1.46 מיליארד שקל.

החברה דיווחה כי לאחר תקופת הדוח,  חברה בת של החברה הודיעה למזמין העבודה, כי לאור מצב חירום שהוכרז באתיופיה, אירועי אלימות ואי סדר במדינה וכן לאור המחסור החמור בצמנט באתיופיה, התקיים אירוע כוח עליון שאינו מאפשר להמשיך בעבודות הפרויקט. בהתאם לכך נרשם ברבעון האחרון הפסד גולמי בסך כ-34 מיליון דולר. 

בצד הגיוסים והחוב של החברה, דיווחה החברה על פרעון מלא של הלוואות בעלים בסך 386 מיליון שקל, ובנוסף הנפיקה סדרת אג"ח בהיקף של 750 מיליון שקל שאינן צמודות ונושאות ריבית שנתית של 6.77%. החברה צופה כי בגין הכנסת שותף בפויקטי שדה דב הצפויה בשנת 2024 החוב נטו מאוחד צפוי לרדת בכ-2 מיליארד שקל, לעומת 9 מיליארד שקל בהם מסתכם החוב נטו נכון לתקופת הדיווח.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אריק 03/12/2023 10:52
    הגב לתגובה זו
    שלמו מחיר מוםקע על נכסים בתל אביב קשה למכור ולהרויח
חברות הביטוחחברות הביטוח
ניתוח מיוחד

האם הכוכבות של הבורסה ימשיכו לעלות?

מצד אחד, מניות הביטוח זינקו פי כמעט 3.5 בשנה, מצד שני תראו מי קונה אותן. למה זינקו מניות הביטוח, מה הסיבות להמשך העליות, ומה הסיבות שיכולות לקלקל את החגיגה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חברות הביטוח

אחרי שנים שבהן סקטור הביטוח נתפס כאפור ומסורבל, הגיעו השנתיים האחרונות והפכו אותו לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בבורסה. מדד ת"א ביטוח זינק בכ-117% מתחילת השנה ובכמעט 230% ב-12 החודשים האחרונים, נתון שממקם אותו ככוכב העליות של שוק ההון. בתוך המדד, מניות רבות הציגו תשואות שמזכירות יותר סטארט-אפ מאשר חברות פיננסים ותיקות: איילון הובילה עם קפיצה של יותר מ-300% בשנה האחרונה, הפניקס מנורה כלל והראל הכפילו ואף יותר את שוויין מתחילת השנה, מגדל רשמה תשואה דו-ספרתיות גבוהה מתחילת השנה.

כל זה התרחש על רקע שיפור דרמטי בתוצאות הכספיות של החברות. חברות הביטוח מציגות רווחי ליבה חזקים יותר, שקיפות טובה יותר תחת IFRS 17, ורוח גבית משוקי ההון שהזרימו רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים. את התוצאה אפשר לראות דרך התרחבות מכפילי ההון, כאשר הסקטור שנסחר במשך שנים ב-0.5 על ההון נסחר כיום במכפילים שנעים בין 1.4 למגדל ועד 2.7 להפניקס, רמות שבעבר היו נחשבות לחלום רחוק.

מאחורי הראלי

הראלי בסקטור הביטוח נתמך במספר גורמים, כאשר נקודת המוצא הגיעה מהמאקרו. אחרי תקופה ארוכה של חוסר יציבות, שוק ההון המקומי הפך אטרקטיבי גם למשקיעים זרים. כלכלה צומחת תחת סביבת ריבית גבוהה יחסית, אינפלציה תחת שליטה, והמשך גיוסי ההון בהייטק, כל אלה בצל מלחמה ארוכה שמציגה את העליונות הצבאית של ישראל. הכסף הזר שנכנס לבורסה הישראלית הצית את הריצה בסקטור, ומשם ההמשך הגיע כמעט טבעית. ברגע שמתחיל מומנטום, כולם מגדילים חשיפה וממשיכים להזרים כספים.

ברקע גם הגיע השיפור החד בביצועים. חברות הביטוח למדו בשנים האחרונות לשים את הדגש על פעילויות הליבה, רווחי הביטוח והפרמיות, ושם נרשמה קפיצה מרשימה. אפשר לראות זאת בדוחות האחרונים של מגדל, כאשר הרווח מפעילויות ליבה זינק ברבעון האחרון בכ-36%. הנתון הזה משקף כי החברות הצליחו לייצר רווחיות יציבה, שאינה תלויה רק בתנודתיות של שוק ההון.

ועדיין, אי אפשר להתעלם מהמרכיב הפיננסי. רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים תרמו בצורה דרמטית לשורה התחתונה. מגדל רשמה רווחי נוסטרו משמעותיים בשנה האחרונה, ובאיילון חלק ניכר מהשיפור נבע מהכנסות השקעה, שאם היה נשמר היה מציב את המכפיל של החברה על 3 בלבד. למעשה, במבנה של החברות האלו, כל שנה חיובית בשווקים מתורגמת כמעט מידית לרווחיות חריגה.


בנקים
צילום: אילוסטרציה

קרן העושר הנורבגית משכה את השקעותיה בבנקים הישראליים ובחברת קאטרפילר

ביום שני הודיעה קרן העושר של נורבגיה על יציאה מהשקעה בבנקים הישראלים ומחברת קאטרפילר על רקע חשש מהפרת הדין הבנלאומי

גיא טל |

קרן העושר של נורבגיה המנהלת כ-2 טריליון דולר נוהגת להודיע חדשות לבקרים על משיכת השקעות כאלה או אחרות מישראל, ואיכשהו תמיד יש השקעות ישראליות נוספות בקרן שניתן למשוך מהן את ההשקעה. כך, רק לפני שבוע הודיע הקרן על משיכת השקעותיה מחברת פז, וכעת הקרן,שהצליחה להפסיד 40 מיליארד דולר ברבעון השני, מודיעה כעת שהיא מוותרת על אחת ההשקעות המוצלחות ביותר בעולם בחודשים האחרונים, הבנקים הישראלים, על "רקע אתי", וכן על הפסקת השקעה בחברת המיכון הכבד קאטרפילר, על רקע דומה. כבר בשבוע שעבר הודיעה החברה על הפסקת השקעה ב-6 חברות על רקע המלחמה בעזה, אך לא מסרה באילו חברות מדובר עד שהמכירה תסתיים. כעת, משנסתיימה המכירה, מתברר שמדובר, כאמור, בבנקים ובחברת קאטרפילר. 


קרן העושר המכונה גם "קרן הנפט" הוקמה בשנת 1990 כדי להשקיע את ההכנסות העודפות שמתקבלים ממגזר הנפט הנורבגי, והיא ככל הנראה קרן העושר הריבוני הגדולה בעולם. 


חמשת הבנקים שהקרן הפסיקה להשקיע בהם הם הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, הבנק הבנלאומי הראשון וחברת האם שלו, פיבי. בעבר הוזכר הטיעון שהבנקים מסייעים בבניית בתים בהתנחלויות באמצעות מתן משכנתאות. כעת הסתפקה הקרן בהודעה כי הפסקת ההשקעה הגיעה עקב "סיכון בלתי מקובל שהחברות הללו תורמות להפרות רצינות של זכויות של יחידים במצבים של מלחמה וקונפליקט". 

מועצת האתיקה של הקרן התייחסה גם לחברת קאטרפילר המייצרת את טרקטור הדי-9 המשמש ללחימה בעזה וביהודה ושומרון, והציל חיי חיילים רבים, וכתבה כי "לפי הערכת המועצה, אין ספק שהמוצרים של קאטרפילר משמשים לבצע הפרות נרחבות וסיסטמטיות של החוק הבנלאומי". לדברי המועצה, החברה "לא נקטה בשום אמצעי למנוע שימוש כזה", ולכן הקרן תפסיק להשקיע בה. מניית החברה לא הגיבה במסחר המואחר להודעה. שווי השוק של קאטרפילר עומד על 202.5 מיליארד דולר, והיא עלתה בכ-19% מתחילת השנה וב-206% בחמש השנים האחרונות.