מטוס אל על
צילום: אל על

אל על תפרע חוב ותחזיר למדינה 45 מיליון דולר - ותוכל להעלות שכר למנהלים

אל על הכירה ברווח של 13 מיליון דולר כשקיבלה את ההלוואה מהמדינה (ה-13 מיליון היו מענק) וכעת היא תרשום הפסד דומה. בעקבות החזר ההלוואה יוסרו רוב המגבלות על החברה, אבל היא עדיין לא תוכל לחלק דיבידנדים בשנים הקרובות
נתנאל אריאל |

אחרי הכרה ברווח של 115 מיליון דולר ממכירת חלק ממועדון הנוסע המתמיד להפניקס, חברת התעופה אל על אל על 2.32% מרגישה בנוח לפרוע חוב למדינה בהיקף של 45 מיליון דולר, שאותו היא אמורה לשלם עד תחילת 2025. על פי הסיכום עם משרד האוצר, אל על תפרע את החוב כאשר המטרה של החברה היא להסיר מגבלות וחסמים שהושתו על החברה כחלק מקבלת הכסף מהמדינה - כלומר להעלות שכר למנהלים.

על פי ההסכם, אל על תפרע את החוב למדינה, שהועמד כנגד הקצאת אג"ח המירות למניות, וזאת עד לתאריך ה-20 בדצמבר השנה. המדינה תקדים תשלומים לאל על עבור הוצאות הביטחון, בסך של 20 מיליון דולר, ותעביר אותן עד דצמבר 2022, כאשר אל על תחזיר אותם למדינה עד ה-1 באפריל  2023.

בתמורה לפירעון ההלוואה, המדינה לא תחייב את אל על לצאת לגיוס כספים בבורסה ותקבל דחייה של מועד ההנפקה לציבור בהיקף  של 62 מיליון דולר עליו התחייבה, עד 1 באפריל 2023. במהלך חצי השנה הקרובה אל על תוכל לפעול לחיזוק מבנה ההון בצורות אחרות, כאשר באל על בונים על המשך מימוש עסקת מועדון הנוסע המתמיד.

לאחר שתפרע את החובות למדינה עדיין יהיה אסור לאל על לחלק דיבידנד או לבצע רכישה עצמית (בייבק) של מניות, עד סוף 2025 (בשנים 2026-2028 היא תוכל לחלק עד 30% מהרווחים), וגם המגבלה על העברה של זכויות החברה בסלוטים, ללא אישור המדינה מראש ובכתב עד ליום 31 בדצמבר 2030, אבל שאר המגבלות על אל על יבוטלו: התאמת כושר הייצור באמצעות חכירות רטובות של מטוסים והתאמות בכח האדם (לרבות - גמישות באופן הפעלת צוותי כח האדם), עדכון רשת הנתיבים של החברה, השקעה בהון החוזר של החברה ועוד.

מנכ"לית אל על דינה בן טל גננסיה: "על מנת ליצור גמישות ניהולית, בין היתר, בדרך של השקעות בהון החוזר של החברה גם לאור הגברת הביקושים, הוסכם בין הנהלת חברת אל על ומשרד האוצר על האצת תהליך הפירעון של האג"ח שהועמד לאל על"

בדוחות האחרונים, אל על רשמה הכנסות של 516 מיליון דולר, ועברה לראשונה מאז פרוץ משבר הקורונה לרווח גולמי. תזרים המזומנים של החברה הסתכם ב-163 מיליון דולר ויש לחברה מזומנים של 340 מיליון דולר נכון לסוף יוני. 

אל על אמנם רשמה רווח של 100 מיליון דולר, אבל זה בעקבות המכירה של החלק ממועדון הנוסע המתמיד, וההכרה ברווח שבעקבותיו. בנטרולו מדובר על הפסד נקי ברבעון השני של 15 מיליון דולר (גם כאן מדובר על שיפור לעומת 81 מיליון דולר אשתקד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?