אילן רביב
צילום: קובי קנטור
מעקב ביזפורטל

מיטב: שווי ליקווידיטי נמוך 15% מבגיוס הבא שדורש היקף של 100 מ' ד'

הדיווח על סבב ה-SAFE לחברה המוחזקת שהקפיץ את בית ההשקעות לא היה שקוף דיו וכעת מתפרסמת הבהרה: הריבית מאפולו בתנאי שוק, הדדליין לגיוס הוא אפריל 24' עם אופציה להארכה; לא נשללה האפשרות לשווי נמוך מ-550 מ' ד' בגיוס הבא, אך המשקיעים יעדיפו לדחות את הכסף כדי להדלל פחות
איתי פת-יה |

מניית בית ההשקעות מיטב דש קפצה ביומיים האחרונים 21% לאחר דיווח על גיוס חדש לחברה המוחזקת (44.6%) ליקווידיטי, במנגנון SAFE ומבלי לקבוע את שווי החברה כעת - אלא רק בגיוס הבא, אם יעשה. במסגרת העסקה הנוכחית קרן הענק אפולו תשקיע 30 מיליון דולר, והיתרה מהמשקיעים הקיימים ספארק וקרן MUIP של מיצובישי. מהו הדדליין לסבב הגיוס? כמה סכום צריך להכנס לקופה כדי שיגדירו זאת כסבב? במיטב דש לא פירטו ובביזפורטל ביקרנו את חוסר השקיפות, לרבות הסתרת הריבית שתשלם על מסגרת האשראי שתעמיד אפולו בצד ההשקעה, ובהיקף גבוה ממנה של 425 מיליון דולר. היום במיטב דש, ככל הנראה בלחץ הרשות לניירות ערך, חושפים פרטים נוספים.

יוזכר כי ליקווידיטי, שעוסקת בהעמדת הלוואות לחברות צמיחה בתמורה לזרם ההכנסות העתידי שלהן (איגוח), גייסה בסוף 2020 לפי כ-100 מיליון דולר אחרי הכסף. כעת בבית ההשקעות מתייחסים לריבית במסגרת האשראי באופן לקוני ומציינים כי זו תהיה "בתנאי השוק" - רוצה לומר, היא אינה תלויה בשווי, כי אין לו משמעות. עוד הם מגלים שהדדליין שנקבע לגיוס הוא תחילת אפריל 2024, עם אופציה להארכה ב-15 חודשים נוספים בתלות בקיום תנאי ה-SAFE - שהם לא פורטו. כדי אכן "לספור" את הגיוס ככזה, הסכום המגויס יצטרך להיות 100 מיליון דולר.

גיוס כזה יוכל לשקף לחברה שווי של 800 מיליון דולר לכל היותר כפי שפורסם כבר, ואם, מה שיותר סביר, יעשה בסכום נמוך יותר, אזי שהגיוס הנוכחי יחושב לפי שווי נמוך ב-15% ביחס אליו - כפי שמפורסם רק היום וצריך היה להיכתב כבר אז. המשקיעים מצדם הבינו אם כן שהחברה לא תהיה שווה 800 מיליון דולר בעוד שנתיים, אחרת המשמעות היא שחלק החברה של מיטב אמור היה להיות כמו כל שווי השוק שלה היום - ומכאן שהמניה אמורה הייתה לעלות פי כמה וכמה.

ככל שיגויס סכום נמוך מ-100 מיליון דולר, אזי שלא יתייחסו לדבר כ"השלמת סבב", ושווי ליקווידיטי בנקודת הזמן הנוכחית יעמוד על 550 מיליון דולר - זו אמורה להיות הרצפה, לפיה מגדרים עצמם המשקיעים הקיימים ואפולו שנכנסה זה עתה. אך מה יקרה אם יגויסו יותר מ-100 מיליון דולר, כלומר כן ירשם "סבב", אך לפי שווי חברה של 400 מיליון דולר לפני הכסף עוד שנתיים? כלומר 500 מיליון דולר אחרי הכסף, נמוך מההגנה שקבעו להם המשקיעים? מה יקרה אם השווי יהיה 250 מיליון דולר לפני הכסף ורק 350 מיליון אחריו?

מהדיווח של מיטב דש לא נשללה האפשרות הזו. ליתר דיוק כלל לא התייחסו אליה, והיה רצוי שכן היה עושים כן. למעשה, האפשרות הזו אינה סבירה - שכן המשקיעים של ליקווידיטי כבר יעדיפו להכניס פחות כסף לחברה ולו כדי לא לקבע להם שווי נמוך מרצפת ה-550 מיליון דולר - שמשמעו עבורם דילול גדול יותר. ולכן זוהי אם כן רצפת הגיוס הנוכחי, ולמרות זאת משקיעי מיטב דש בזמן אמת עם הדיווח ביום שלישי תמחרו השבחה לשווי של 350-400 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).