אלעזר זוננשיין פלסאנמור
צילום: אביב חופי

פלסאנמור תמכור לכללית אולטראסאונדים ביתיים תמורת 11 מיליון דולר

פלסאנמור צופה מכירות של יותר מ-1000 יחידות כהזמנה שנתית במשך ארבע השנים הקרובות
תומר אמן | (4)

חברת  פלסאנמור 0%  , העוסקת בפיתוח מכשירי אולטרסאונד ניידים מדווחת הבוקר כי חתמה על הסכם לרכישת מוצר האולטרסאונד זקיקים הביתי של החברה עם 'שירותי בריאות כללית' בהמשך למשא ומתן עליו דיווחה החברה בחודש אוקטובר.   'כללית' תרכוש מפלסאנמור מעל ל-1000 יחידות של המוצר כהזמנה שנתית למשך ארבע השנים הקרובות בהיקף המוערך בשוק בכ-11 מיליון דולר, או כ-2.75 מיליון דולר בשנה. המוצר, הנקרא "Pulsenmore FC" מיועד לבדיקה עצמית של גודל הזקיקים אצל נשים הנמצאות בתהליך הפריה חוץ-גופית (IVF) ובתהליכי שימור פריון. המוצר, כך מאמינים בחברה, יאפשר למטופלת של הקופ"ח ביצוע של עד 50 סריקות, למדידת גודל הזקיקים בשחלות ועובי רקמת רירית הרחם. השימוש במוצר יהיה לתקופה של שנה מיום הפעלת המכשיר על ידי המטופלת, או ביצוע 50 סריקות, לפי המוקדם מביניהם. מהחברה נמסר כי הואיל והליך IVF כולל מספר לא מבוטל של סריקות אולטרסאונד (לעיתים על בסיס יומי), המעבר לסריקה ביתית באמצעות המוצר יחסוך למטופלות את הצורך בהגעה פיזית לצורך ביצוע הסריקה ויאפשר להן לבצע את הסריקות במועד הנוח להן, באמצעותן יימדדו גודל הזקיקים בשתי השחלות ועובי רקמת רירית הרחם-מדידות הכרחיות לצורך קבלת החלטה בדבר המועד המתאים ביותר לשאיבת ביציות והפרייתן, כחלק מההליך. החברה מוסיפה כי המכשיר צפוי לאפשר ביצוע סריקות אף במועדים בהם מרכזי בריאות האישה בבתי החולים סגורים (לדוגמא, חגים ושבתות), וכך בעצם ליצור ערך משמעותי באבחון המועד המדויק לשאיבת הביציות. המוצר מאפשר שני אופני מדידה: מדידה מקוונת (בסיוע של טכנאי/רופא באמצעות התקשרות רפואית מרחוק), או מדידה במצב לא מקוון על ידי המטופלת כאשר סרטון המדידה מועלה ל“ענן“ והוא מפוענח על ידי הצוות הרפואי בהמשך. לפי מיטב ידיעת החברה, בעולם מבוצעים כיום כ-2.5 מיליון מחזורי IVF בשנה, מתוכם כ-50 אלף מחזורי IVF מבוצעים בישראל. כאמור בתשקיף, החברה צופה כי פוטנציאל השוק של מכשיר הזקיקים הוא כ-60% מכלל הנשים שעוברות טיפולי IVF בעולם ובישראל. יצוין כי ביצוע הסריקות בבית המטופלת תואם את הלך רוח התקופה ביחס לשמירה על ריחוק חברתי, תוך הפחתת כמות המטופלות בבתי החולים ובמרפאות המתמחות בטיפולי IVF .עוד יצוין כי בעבר מרפאות אלה בישראל נאלצו לסגור את שעריהן בשל הטלת סגרי הקורונה, מצב שהעמיד את המטופלות מול שוקת שבורה, שכן מדובר בתהליך מעקב ארוך ורגיש והחמצת מועד שאיבת הביציות עלול לגרום לעיכובים משמעותיים במהלך הטיפול. לפיכך החברה סבורה שהמוצר יסייע הן למטופלות והן לבתי החולים. לפני כחודשיים דיווחה פלסאנמור על קבלת אישור חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר באגף ציוד רפואי במשרד הבריאות ("אמ"ר") לשיווק המוצר. כמו כן, החברה מפתחת מוצרי אולטרסאונד נוספים לניטור מצבם של חולים כרוניים במחלות לב וכליות. הסכם זה מצטרף להסכם הקודם שנחתם בין פלסאנמור לכללית בנוגע לאספקת מכשיר האולטרסאונד הביתי של החברה המיועד לנשים בהריון, מכוחו בוצעו קרוב ל-15,000 סריקות על ידי המטופלות. פלסאנמור השלימה באמצע חודש יוני האחרון IPO בבורסה בתל-אביב. החברה גייסה במסגרת ההנפקה כ-137 מיליון שקל. פלסאנמור הוקמה בשנת 2014 על ידי המנכ"ל ד"ר אלעזר זוננשיין, וברשותה כיום אישורים לשיווק מוצר האולטרסאונד בשוק בישראל וכן אישור CE לשיווק באירופה. בנוסף, החברה הגישה בקשה לאישור המוצר ל-FDA.  ד"ר אלעזר זוננשיין, מנכ"ל פלסאנמור: "אנו מברכים על הסכם נוסף לחברה, אשר צפוי לתרום ללקוחות כללית. ההסכם יסייע למטופלות רבות, העוברות את דרך טיפולי הפוריות והשימור. אנו ממשיכים עם קידום התוכניות העסקיות שלנו, הרחבת המכירות ועם ניסויים שונים ליישומים נוספים בפיתוח החברה."

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    האם חוזה של 2.75 מ $ בשנה מצדיק את שווי השוק של החברה? (ל"ת)
    יואל משה סלומון 28/12/2021 07:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מוצר חשוב ביותר (ל"ת)
    אנונימי 27/12/2021 20:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יהודה 27/12/2021 14:39
    הגב לתגובה זו
    אם המוצר עובד, זה באמת יכול להקל מאוד על היום יום של נשים רבות.שאפו.
  • 1.
    ניר 27/12/2021 14:05
    הגב לתגובה זו
    לפי הדיווחים שלהם הם מחלקים למנהלים יותר כסף ממה שהם מכניסים.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: השבחה באפריקה ומי יקנה את בזק?

מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |

בזק על המדף - אחרי שבי קומיוניקיישן (בי קום) שהוחזקה על ידי קרן סרצ'לייט ודוד פורר, מכרה את שארית המניות שלה בבזק, יש מתעניינים חדשים. קיסטון, קרן תש"י הן בין המועמדות לרכישת גרעין שליטה. הקרנות האלו ירכשו במינוף וישאפו בזכות מימון זול לייצר תשואה טובה. אבל צריך להגיד שלמשקיעים מהשורה, הערך של בזק כעת נראה מלא. שווי של כ-18.5 מיליארד שקל, מכפיל רווח של כ-13-14. המכפילים בעולם אפילו נמוכים יותר, והיכולת להפיק ערך נוסף בבזק היא קשה.

בזק תחת בעלי שליטה חדשים תוכל לייצר רווחים גבוהים יותר בעיקר דרך התייעלות, רה ארגון בקבוצה, ניצול הפסדי ענק לצורכי מס ב-yes וטיפוח של מנועי צמיחה כמו אספקת חשמל, רק שאלו תהליכים ארוכים. בפועל, עליית מדרגה ברווח תהיה בעיקר דרך התייעלות לצד צמיחה קבועה בהכנסות במקביל לגידול באוכלוסייה וחדירת ה-AI. היציבות והמעמד של בזק יעניינו משקיעים גדולים, קרנות תשתית ועוד, אבל זאת כבר לא תהיה תשואה מרשימה כמו שסרצ'לייט הניבה. 

סרצ'לייט רכשה את בזק בשעה שהיה באינטרנט זהב ובי קום הסדר חוב. המניה של היתה בשליש מחיר (כשלוקחים בחשבון את הדיבידנדים שחולקו) ועם מינוף גדול. המשקיעים חששו מאוד מהחוב, והיו גם כאלו שדיברו על סיכוי להסדר חוב. אבל מהר מאוד המצב חזר להתייצב, בזק חזרה למינוף סביר והגדילה בהדרגה את הרווחים. 


אפריקה התחדשות עירונית היא אחת החברות הגדולות בתחום ההתחדשות העירונית. היא חברה בת של אפריקה מגורים של קבוצת לפידות של יעקב לוקסנבורג. היא נערכת להנפקה, והיא לא לבד. בתחום הנדל"ן יש כעת מספר גופים שמסמנים את 2026 להנפקה. מדובר בעיקר בגופים של התחדשות עירונית של חברות גדולות שגייסו מגופים מוסדיים כסף גדול כקדם הנפקה. הבעיה שהתחום הזה כעת סופג ירידה במרווחים וברווחים על רקע ירידת מחירי הדירות. זה יכול לעכב את ההנפקות. אבל, היה ואפריקה התחדשות תנפיק זה יבטא השבחה לאפריקה מגורים כשבדרך הקבוצה רוצה לחלק את אפריקה מגורים כדיבידנד בעין. 

דיבידנד בעין זה סוג של דיבידנד שלא במזומן וזו דרך להציף ערך חבוי של חבורת בנות. אם בעלי השליטה סבורים שהערך לא מתבטא, הם מחלקים את הפעילות של הבת זה אומר שיקבלו אותה בעלי המניות של אפריקה מגורים שיחזיקו כעת גם את אפריקה מגורים וגם את אפריקה התחדשות. הפעולה הזו במקרים רבים יוצרת ערך כי כשהפעילות בתוך החברה הנסחרת, כחבה בת היא מלכתחילה מקבלת דיסקאונט ומעבר לכך, במקרים רבים הערבוב בתוך חברה אחת מקשה על משקיעים ואנליסטים להבין מה הערך והאם הוא מתישהו יוצף.