פלסאנמור תמכור לכללית אולטראסאונדים ביתיים תמורת 11 מיליון דולר
חברת פלסאנמור -2.47% , העוסקת בפיתוח מכשירי אולטרסאונד ניידים מדווחת הבוקר כי חתמה על הסכם לרכישת מוצר האולטרסאונד זקיקים הביתי של החברה עם 'שירותי בריאות כללית' בהמשך למשא ומתן עליו דיווחה החברה בחודש אוקטובר. 'כללית' תרכוש מפלסאנמור מעל ל-1000 יחידות של המוצר כהזמנה שנתית למשך ארבע השנים הקרובות בהיקף המוערך בשוק בכ-11 מיליון דולר, או כ-2.75 מיליון דולר בשנה. המוצר, הנקרא "Pulsenmore FC" מיועד לבדיקה עצמית של גודל הזקיקים אצל נשים הנמצאות בתהליך הפריה חוץ-גופית (IVF) ובתהליכי שימור פריון. המוצר, כך מאמינים בחברה, יאפשר למטופלת של הקופ"ח ביצוע של עד 50 סריקות, למדידת גודל הזקיקים בשחלות ועובי רקמת רירית הרחם. השימוש במוצר יהיה לתקופה של שנה מיום הפעלת המכשיר על ידי המטופלת, או ביצוע 50 סריקות, לפי המוקדם מביניהם. מהחברה נמסר כי הואיל והליך IVF כולל מספר לא מבוטל של סריקות אולטרסאונד (לעיתים על בסיס יומי), המעבר לסריקה ביתית באמצעות המוצר יחסוך למטופלות את הצורך בהגעה פיזית לצורך ביצוע הסריקה ויאפשר להן לבצע את הסריקות במועד הנוח להן, באמצעותן יימדדו גודל הזקיקים בשתי השחלות ועובי רקמת רירית הרחם-מדידות הכרחיות לצורך קבלת החלטה בדבר המועד המתאים ביותר לשאיבת ביציות והפרייתן, כחלק מההליך. החברה מוסיפה כי המכשיר צפוי לאפשר ביצוע סריקות אף במועדים בהם מרכזי בריאות האישה בבתי החולים סגורים (לדוגמא, חגים ושבתות), וכך בעצם ליצור ערך משמעותי באבחון המועד המדויק לשאיבת הביציות. המוצר מאפשר שני אופני מדידה: מדידה מקוונת (בסיוע של טכנאי/רופא באמצעות התקשרות רפואית מרחוק), או מדידה במצב לא מקוון על ידי המטופלת כאשר סרטון המדידה מועלה ל“ענן“ והוא מפוענח על ידי הצוות הרפואי בהמשך. לפי מיטב ידיעת החברה, בעולם מבוצעים כיום כ-2.5 מיליון מחזורי IVF בשנה, מתוכם כ-50 אלף מחזורי IVF מבוצעים בישראל. כאמור בתשקיף, החברה צופה כי פוטנציאל השוק של מכשיר הזקיקים הוא כ-60% מכלל הנשים שעוברות טיפולי IVF בעולם ובישראל. יצוין כי ביצוע הסריקות בבית המטופלת תואם את הלך רוח התקופה ביחס לשמירה על ריחוק חברתי, תוך הפחתת כמות המטופלות בבתי החולים ובמרפאות המתמחות בטיפולי IVF .עוד יצוין כי בעבר מרפאות אלה בישראל נאלצו לסגור את שעריהן בשל הטלת סגרי הקורונה, מצב שהעמיד את המטופלות מול שוקת שבורה, שכן מדובר בתהליך מעקב ארוך ורגיש והחמצת מועד שאיבת הביציות עלול לגרום לעיכובים משמעותיים במהלך הטיפול. לפיכך החברה סבורה שהמוצר יסייע הן למטופלות והן לבתי החולים. לפני כחודשיים דיווחה פלסאנמור על קבלת אישור חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר באגף ציוד רפואי במשרד הבריאות ("אמ"ר") לשיווק המוצר. כמו כן, החברה מפתחת מוצרי אולטרסאונד נוספים לניטור מצבם של חולים כרוניים במחלות לב וכליות. הסכם זה מצטרף להסכם הקודם שנחתם בין פלסאנמור לכללית בנוגע לאספקת מכשיר האולטרסאונד הביתי של החברה המיועד לנשים בהריון, מכוחו בוצעו קרוב ל-15,000 סריקות על ידי המטופלות. פלסאנמור השלימה באמצע חודש יוני האחרון IPO בבורסה בתל-אביב. החברה גייסה במסגרת ההנפקה כ-137 מיליון שקל. פלסאנמור הוקמה בשנת 2014 על ידי המנכ"ל ד"ר אלעזר זוננשיין, וברשותה כיום אישורים לשיווק מוצר האולטרסאונד בשוק בישראל וכן אישור CE לשיווק באירופה. בנוסף, החברה הגישה בקשה לאישור המוצר ל-FDA. ד"ר אלעזר זוננשיין, מנכ"ל פלסאנמור: "אנו מברכים על הסכם נוסף לחברה, אשר צפוי לתרום ללקוחות כללית. ההסכם יסייע למטופלות רבות, העוברות את דרך טיפולי הפוריות והשימור. אנו ממשיכים עם קידום התוכניות העסקיות שלנו, הרחבת המכירות ועם ניסויים שונים ליישומים נוספים בפיתוח החברה."
- 4.האם חוזה של 2.75 מ $ בשנה מצדיק את שווי השוק של החברה? (ל"ת)יואל משה סלומון 28/12/2021 07:45הגב לתגובה זו
- 3.מוצר חשוב ביותר (ל"ת)אנונימי 27/12/2021 20:15הגב לתגובה זו
- 2.יהודה 27/12/2021 14:39הגב לתגובה זואם המוצר עובד, זה באמת יכול להקל מאוד על היום יום של נשים רבות.שאפו.
- 1.ניר 27/12/2021 14:05הגב לתגובה זולפי הדיווחים שלהם הם מחלקים למנהלים יותר כסף ממה שהם מכניסים.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי
הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל
אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.
הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.
מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).
לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל
דבר החברה
איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.
צביקה שווימר מנכ"ל אלקטרה צריכה; קרדיט: ינאי יחיאלאלקטרה צריכה: עלייה קלה בהכנסות, שיפור בשורה התחתונה
הכנסות אלקטרה מוצרי צריכה עלו לכ-2 מיליארד שקל ברבעון השלישי, צמיחה של כ-4% לעומת המקביל, והרווח הגולמי השתפר ל-589 מיליון שקלים עם מרווח יציב של כ-29%
אלקטרה צריכה אלקטרה מוצרי צריכה אלקטרה צריכה 0.48% מסכמת את הרבעון השלישי של 2025 עם עלייה קלה בהיקף הפעילות ושיפור ברווחיות התפעולית לפני הוצאות אחרות, ושיפור ברווח הנקי הודות להטבת מס.
בשורה העליונה, הכנסות הקבוצה ממכירות ומתן שירותים ברבעון עלו לכ-2.0 מיליארד שקל, לעומת כ-1.94 מיליארד שקל ברבעון המקביל, צמיחה של כ-4% המגיעה בעיקר ממגזר קמעונאות החשמל ומהמשך ההתרחבות בספורט ופנאי, בעוד מגזר קמעונאות המזון התחרותי רשם ירידה במחזור.
הרווח הגולמי עלה לכ-589 מיליון
שקל לעומת כ-565 מיליון שקל אשתקד, כאשר שיעור הרווח הגולמי נשאר יציב סביב כ-29% מהמחזור, כלומר, החברה מצליחה לשמור על מרווח גולמי למרות התחרות הגבוהה בשווקים שבהם היא פועלת.
מתחת לשורה הגולמית, הוצאות המכירה והשיווק גדלו בהמשך לפתיחת סניפים חדשים וגידול בשכר העובדים והשכירות, בעיקר במגזר קמעונאות החשמל, אך קוזזו בחלקן על ידי התייעלות בקמעונאות המזון. הרווח התפעולי לפני הכנסות והוצאות אחרות הסתכם בכ-104 מיליון שקל לעומת כ-90 מיליון ברבעון המקביל, שיפור ברווחיות הליבה. ברבעון המקביל נרשמה הכנסה של 12 מיליון שקל בגין הוצאות משפטיות לעומת הוצאה של כ-3 מיליון שקל ברבעון החולף, כך שלאחר הוצאות אחרות הרווח התפעולי עמד על כ-101 מיליון שקל ברבעון, לעומת כ-102 מיליון שקל אשתקד. ה-EBITDA הרבעוני ירד לכ-184 מיליון שקל, כ-93 מיליון בנטרול IFRS 16, לעומת כ-203 ו-106 מיליון שקל, בהתאמה, ברבעון השלישי של 2024.
- אלקטרה צריכה: השיפור בקרפור ממשיך להוביל את החברה
- קרפור נערכת להנפקה בתחילת שנה הבאה לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשורה התחתונה, לאחר הוצאות מימון שגדלו בין היתר בגין חכירות לפי IFRS 16 וגידול באשראי לזמן קצר, הרווח לפני מס ירד לכ-33 מיליון שקל לעומת 40 מיליון בשנה שעברה, אולם הוצאות המס קטנו משמעותית בעקבות הכרה בהפסדים
מועברים במגזר קמעונאות המזון. התוצאה היא עלייה ברווח הנקי מפעילות נמשכת לכ-36 מיליון שקל לעומת כ-31 מיליון אשתקד. לאחר הפסד של כ-4 מיליון שקל מפעילות שהופסקה, הרווח הנקי הכולל ברבעון עומד על כ-32 מיליון שקל, לעומת 27 מיליון ברבעון המקביל, ושיעור הרווח הנקי
עולה מ-כ-1.4% לכ-1.6% מההכנסות. הרווח המיוחס לבעלי המניות נותר דומה לרבעון המקביל, סביב 30 מיליון שקל
