פלסאנמור תמכור לכללית אולטראסאונדים ביתיים תמורת 11 מיליון דולר
חברת פלסאנמור 2.26% , העוסקת בפיתוח מכשירי אולטרסאונד ניידים מדווחת הבוקר כי חתמה על הסכם לרכישת מוצר האולטרסאונד זקיקים הביתי של החברה עם 'שירותי בריאות כללית' בהמשך למשא ומתן עליו דיווחה החברה בחודש אוקטובר. 'כללית' תרכוש מפלסאנמור מעל ל-1000 יחידות של המוצר כהזמנה שנתית למשך ארבע השנים הקרובות בהיקף המוערך בשוק בכ-11 מיליון דולר, או כ-2.75 מיליון דולר בשנה. המוצר, הנקרא "Pulsenmore FC" מיועד לבדיקה עצמית של גודל הזקיקים אצל נשים הנמצאות בתהליך הפריה חוץ-גופית (IVF) ובתהליכי שימור פריון. המוצר, כך מאמינים בחברה, יאפשר למטופלת של הקופ"ח ביצוע של עד 50 סריקות, למדידת גודל הזקיקים בשחלות ועובי רקמת רירית הרחם. השימוש במוצר יהיה לתקופה של שנה מיום הפעלת המכשיר על ידי המטופלת, או ביצוע 50 סריקות, לפי המוקדם מביניהם. מהחברה נמסר כי הואיל והליך IVF כולל מספר לא מבוטל של סריקות אולטרסאונד (לעיתים על בסיס יומי), המעבר לסריקה ביתית באמצעות המוצר יחסוך למטופלות את הצורך בהגעה פיזית לצורך ביצוע הסריקה ויאפשר להן לבצע את הסריקות במועד הנוח להן, באמצעותן יימדדו גודל הזקיקים בשתי השחלות ועובי רקמת רירית הרחם-מדידות הכרחיות לצורך קבלת החלטה בדבר המועד המתאים ביותר לשאיבת ביציות והפרייתן, כחלק מההליך. החברה מוסיפה כי המכשיר צפוי לאפשר ביצוע סריקות אף במועדים בהם מרכזי בריאות האישה בבתי החולים סגורים (לדוגמא, חגים ושבתות), וכך בעצם ליצור ערך משמעותי באבחון המועד המדויק לשאיבת הביציות. המוצר מאפשר שני אופני מדידה: מדידה מקוונת (בסיוע של טכנאי/רופא באמצעות התקשרות רפואית מרחוק), או מדידה במצב לא מקוון על ידי המטופלת כאשר סרטון המדידה מועלה ל“ענן“ והוא מפוענח על ידי הצוות הרפואי בהמשך. לפי מיטב ידיעת החברה, בעולם מבוצעים כיום כ-2.5 מיליון מחזורי IVF בשנה, מתוכם כ-50 אלף מחזורי IVF מבוצעים בישראל. כאמור בתשקיף, החברה צופה כי פוטנציאל השוק של מכשיר הזקיקים הוא כ-60% מכלל הנשים שעוברות טיפולי IVF בעולם ובישראל. יצוין כי ביצוע הסריקות בבית המטופלת תואם את הלך רוח התקופה ביחס לשמירה על ריחוק חברתי, תוך הפחתת כמות המטופלות בבתי החולים ובמרפאות המתמחות בטיפולי IVF .עוד יצוין כי בעבר מרפאות אלה בישראל נאלצו לסגור את שעריהן בשל הטלת סגרי הקורונה, מצב שהעמיד את המטופלות מול שוקת שבורה, שכן מדובר בתהליך מעקב ארוך ורגיש והחמצת מועד שאיבת הביציות עלול לגרום לעיכובים משמעותיים במהלך הטיפול. לפיכך החברה סבורה שהמוצר יסייע הן למטופלות והן לבתי החולים. לפני כחודשיים דיווחה פלסאנמור על קבלת אישור חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר באגף ציוד רפואי במשרד הבריאות ("אמ"ר") לשיווק המוצר. כמו כן, החברה מפתחת מוצרי אולטרסאונד נוספים לניטור מצבם של חולים כרוניים במחלות לב וכליות. הסכם זה מצטרף להסכם הקודם שנחתם בין פלסאנמור לכללית בנוגע לאספקת מכשיר האולטרסאונד הביתי של החברה המיועד לנשים בהריון, מכוחו בוצעו קרוב ל-15,000 סריקות על ידי המטופלות. פלסאנמור השלימה באמצע חודש יוני האחרון IPO בבורסה בתל-אביב. החברה גייסה במסגרת ההנפקה כ-137 מיליון שקל. פלסאנמור הוקמה בשנת 2014 על ידי המנכ"ל ד"ר אלעזר זוננשיין, וברשותה כיום אישורים לשיווק מוצר האולטרסאונד בשוק בישראל וכן אישור CE לשיווק באירופה. בנוסף, החברה הגישה בקשה לאישור המוצר ל-FDA. ד"ר אלעזר זוננשיין, מנכ"ל פלסאנמור: "אנו מברכים על הסכם נוסף לחברה, אשר צפוי לתרום ללקוחות כללית. ההסכם יסייע למטופלות רבות, העוברות את דרך טיפולי הפוריות והשימור. אנו ממשיכים עם קידום התוכניות העסקיות שלנו, הרחבת המכירות ועם ניסויים שונים ליישומים נוספים בפיתוח החברה."
- 4.האם חוזה של 2.75 מ $ בשנה מצדיק את שווי השוק של החברה? (ל"ת)יואל משה סלומון 28/12/2021 07:45הגב לתגובה זו
- 3.מוצר חשוב ביותר (ל"ת)אנונימי 27/12/2021 20:15הגב לתגובה זו
- 2.יהודה 27/12/2021 14:39הגב לתגובה זואם המוצר עובד, זה באמת יכול להקל מאוד על היום יום של נשים רבות.שאפו.
- 1.ניר 27/12/2021 14:05הגב לתגובה זולפי הדיווחים שלהם הם מחלקים למנהלים יותר כסף ממה שהם מכניסים.
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
תחזית אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסחר בייתי (GEMINI)הבורסה נפרדת מיום ראשון: מחשבות אחרונות לפני השינוי
היום ייסגר הפרק של המסחר בימי ראשון, ורגע לפני שהשבוע עובר לשני עד שישי שווה לעשות סדר בפרטים ולתת מבט אחרון על מה שזה בעצם משנה ביומיום של השוק
למי שפספס את זה איכשהו, הבוקר הבורסה בתל אביב פותחת בפעם האחרונה ביום ראשון, ומכאן זה כבר שבוע מסחר אחר. כבר בשבוע המסחר הבא, זה שנפתח ביום שני ה-5 בינואר, הלוח עובר לשני עד שישי, כך שביום ראשון ה-4 בינואר לא יתקיים מסחר בבורסה.
בפועל זה מכניס את יום שישי פנימה כיום מסחר מקוצר, כחלק ממהלך שמגדיל את החפיפה מול אירופה וארצות הברית ומקטין את הימים שבהם תל אביב פועלת כמעט לבד. ומה עם יום ראשון, חופש? ממש לא, ואפילו לא קרוב.
למה בכלל נוגעים במסורת
עד עכשיו יום ראשון היה יום מסחר שמרגיש לפעמים כמו אי בודד. תל אביב פועלת, אבל חלק גדול מהשוק הגלובלי עוד לא נכנס לשבוע, וניו יורק בכלל לא בתמונה. זה יצר לא פעם מחזורים דקים יותר ותמחור שנשען בעיקר על חדשות מקומיות ועל פערים שנגררים מסוף השבוע בחו״ל.
המעבר לשני עד שישי בא לפתור את חוסר החפיפה הזה. יותר שעות שבהן תל אביב ואירופה פעילות באותו זמן, יותר רצף מול השווקים המובילים, ופחות ימים שבהם ישראל סוחרת לבד על בסיס מידע חלקי.
- העולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א
- אוקטובר הירוק: ת"א רושמת שיא גיוסים היסטורי למדדי המניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך השבוע החדש נראה
בימים שני עד חמישי שעות המסחר נשארות בלי שינוי. ההבדל הגדול הוא יום שישי שנכנס בתור יום מסחר מקוצר, כדי להשאיר מרווח לפני כניסת השבת.
