נבות בר מנכל קרן קיסטון
צילום: דודי מוסקוביץ

המוסדיים יחזיקו ב-35% בקרן קיסטון ב-350 מיליון שקל

אלטשולר שחם, מנורה מבטחים, מגדל ביטוח וכלל ביטוח משקיעות 350 מיליון שקל בקיסטון - בחבילה של 100 מניות ו-35 אופציות; קיסטון לא פירטה בהודעה מה יהיה החלק של כל מוסדי
נתנאל אריאל | (1)

קרן ההשקעות קיסטון ריט מדווחת כי המוסדיים אלטשולר שחם גמל, מנורה מבטחים מנורה מב החז -2% , מגדל ביטוח -2.01% וכלל עסקי ביטוח -2.12% , ישקיעו בחברה סכום כולל של 350 מיליון שקל. על פי החברה, עם השלמת הגיוס יעמוד ההון העצמי של הקרן על כמיליארד שקל. על פי ההערכות, המוסדיים יחזיקו כל אחד בעד 10% מהקרן - וקיסטון עצמה צפויה לפרסם את החלוקה בהמשך היום.

כלל עסקי ביטוח כבר הפכה לבעלת עניין בקיסטון לפני כחצי שנה כאשר רכשה מניות בהיקף של כ-40 מיליון שקל, והיא מחזיקה כיום בכ-6.64% מהקרן, וגם היא הגדילה את הנתח שלה בסבב הגיוס הנוכחי.

 

הגיוס כולל חבילה משולבת של 100 מניות ו-35 אופציות המירות למניות (במחיר מימוש של 10.65 שקל למניה), למשך תקופה של 18 חודשים ממועד ההנפקה - כך שלמעשה מדובר בהנחה מסוימת על מחיר השוק, אך נכון לעכשיו החברה טרם פרסמה בדיוק כמה.

 

קיסטון ריט נסחרת במחיר של כ-10 שקלים למניה. המחזיקים הגדולים בה הם קרנות ההשתלמות של המורים עם 18.3%, כלל ביטוח כאמור עם 6.64%, הכשרה עם 5.2%, אהרון בירם וגיל דויטש עם כ-10%.

לאחרונה קיסטון קיבלה קו אשראי מהראל ביטוח בהיקף של חצי מיליארד שקל לשנתיים, במטרה לשפר את הנזילות. חברת מעלות נתנה דירוג של A+ לסדרת אגרות חוב לא מובטחות בהיקף של עד 400 מיליון שקל.

 

לאחרונה החליטה קיסטון לרכוש 34% מתחנת הכח  הפרטית IPM בבאר טוביה בהספק של 451  MW תמורת 600 מיליון שקל, מידי קרן נוי, הפניקס ולאומי. לאחר השלמת העסקה סך נכסיה של קיסטון יעמוד על כ-1.25 מיליארד שקל.

 

בשנתיים וחצי האחרונות רכשה קיסטון את האחזקות בחברות המפעיל, המפעילות בין היתר את כביש 6 ומנהרות הכרמל, 50% ממתקן ההתפלה באשקלון, שותפות בתחנת הכח רמת חובב, רכישת 25% בפרויקט סיבים אופטיים, וכן את השליטה בחברת סאנפלאואר 0.65%  בתחום האנרגיה המתחדשת.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

קיסטון גם נמצאת במו"מ עם אחת הקבוצות שמתמודדות על תחנת הכוח "חגית" במסגרת מכרז שהנו חלק מהפרטת רכיב היצור של חברת החשמל, ועל השתתפותה בשלב המקדים בהליך המכירה של אגד.

לקריאה נוספת:

>>> מנכ"ל קרן קיסטון: "תשתיות בהגדרה פוגעות בטבע - צריך לפעול במינימום פגיעה אפשרית"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ביזפורטל ממשיכה בסיקור חלקי ובעיווט הנתונים - כתבה 14/11/2021 14:28
    הגב לתגובה זו
    ביזפורטל ממשיכה בסיקור חלקי ובעיווט הנתונים - כתבה שטחית ולא מדוייקת. מדוע לא מדברים פה על דמי הניהול על הון שלא מושקע והאופציות שחברת הניהול קיבלה.
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.