נבות בר מנכל קרן קיסטון
צילום: ביזפורטל
ועידת ESG

מנכ"ל קרן קיסטון: "תשתיות בהגדרה פוגעות בטבע - צריך לפעול במינימום פגיעה אפשרית"

בועידת ESG של ביזפורטל ואיגוד הדירקטורים אומר נבות בר, מנכ"ל קרן קיסטון: "סובסידיות ממשליות הן כסף קטן, אבל כסף קטן שהצליח להעמיד את התעשיה על רגליה" והוסיף: "התחשבות בסביבה וערכים, מגיעים בסוף לשורת הרווח והפסד"

"אין עוררין שצריך להתחשב בסביבה ובזכויות אדם. בעבר העולם הזה היה נחשב לכזה של מחבקי עצים או כזה שנועד לנקות את המצפון של חברות טבק שהיו בונות בית ספר בפרבר של טקסס כדי לכפות על הנזק שלהן". את הדברים האלה אומר מייסד ומנכ"ל קיסטון ריט נבות בר שמחזיקה בתחנת הכוח ברמת חובב, וגם מחזיקה בחברת סאנפלאואר 0.01% , לכתבת ביזפורטל עדי ברזילי בוועידת ה-ESG של ביזפורטל ואיגוד הדירקטורים שמתקיימת כעת בת"א.

השקעות ESG (ראשי תיבות באנגלית של "סביבה, חברה וממשל תאגידי") זה לא רק השקעה באיכות הסביבה, אלא בעיקר נושא כלכלי עבור החברות. המדינות מפרגנות ומתגמלות חברות בתחום ה-ESG וקונסות חברות מזהמות או לא ידידותיות לסביבה.

"הימים האלה נגמרו. היום יש הוכחות אמפיריות וברורות מאד שהתחשבות באנשים, ערכים ובסביבה, חוזרת לדוח רווח והפסד. זה כבר לא רק מונע על ידי רצון טוב של מנהל, יש יותר ויותר רגולטורים שעוזרים לו באמצעות תמריצים או עונשים. המעבר לesg הוא דבר שנדרש אך לא יכול לקרות באבחה אחת.

אוכלוסיית העולם שילשה את עצמה במאה האחרונה - פשוט אין ברירה אלא להתחיל לחשוב במונחי סביבה

ב-75 השנים האחרונות אוכלוסיית העולם שילשה את עצמה למעל 7.5 מיליארד איש. ב-2.5 מיליארד אפשר היה לחיות גם עם קצת זיהום, המאזן האקולוגי החיל את הדברים האלה. אפשר היה גם לשמור יותר על זכויות אדם – העולם היה מרווח יותר והיו פחות סכסוכים גיאוגרפיים. היו מספיק מקורות מים ומרעה. לא היה צורך בהתפלה בעבר, שהיא מזהמת מחד – אבל מצד שני מביאה מים באיכות טובה של שתייה למקומות בהם לא הייתה קודם."

אי אפשר פשוט לאכול עלים - יש לאנושות צרכים משלה

"תשתיות בהגדרה פוגעות בטבע, הרי היה עדיף שלא יהיו כבישים, מתקני אנרגיה - פשוט נאכל עלים, נשמור על בעלי החיים וכו'. אבל לאנושות יש צרכים משלה והשאלה איך מתנהלים מולם במינימום פגיעה אפשרית. הגידול בצרכים הוא גידול אקספוננציאלי. הרכב החשמלי, הדאטה סנטרס, ההתפלה והביטקוין – הם צרכני חשמל מופרעים. חשבון החשמל הוא 70% מההוצאות התפעולית שלהם. 

"צריך לנסות לייצר תמהיל. לסגור תחנה מזוטית ולהעבירה לגז, זה להתקדם על הגרף. כיום אנרגיות מתחדשות לא יכולות למלא את כל הצורך. מתקן פוטו וולטאי עובד רק כשיש שמש, ומתקני האגירה ביוטיליטי סקייל עוד לא שם עדיין. בסקיילים הגדולים זה הופך לבעייתי".

סובסידיות ממשלתיות הן כסף קטן – אבל כסף קטן שהצליח להעמיד את התעשייה 

"כשאתה רוצה להזיז תעשיות, סובסידיות ממשלתיות הן כסף קטן – אבל כסף קטן שהצליח להעמיד את התעשייה על רגליה. עוד 10-15 שנה אפשר יהיה לעשות מתקנים פוטו וולטאים שיהיו חלופה מלאה. בעזרת שיכון ובינוי -2.62%  עשינו את מתקן אשלים התרמו סולארי. זה מתקן שמייצר כמעט 16 שעות ביממה חשמל – ואין 16 שעות ביממה שמש.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"אפשר לעשות כביש עם מעברים לבעלי חיים, כמו מה שעשינו בכביש 6. יש שם גשרים שכביכול אין בהם תועלת – אלא שהם מיועדים לבעלי חיים שיודעים להגיע לשם. זה כדי לא לפגוע באוכלוסיות שהיו חיות בין שני חלקי הכביש. היום המדינה כבר מוציאה את המכרז באופן כזה. בנוסף יש גם אספלט שקט שלא יוצר רעש, או כזה שמנקז יותר טוב. זה נראה אותו דבר, אבל יקר יותר וטוב יותר בטווח הארוך".

תחנה פוסילית יכולה להשקיע בפילטרים, במקום לא להשקיע בכלל

"גם תחנה פוסילית שעובדת על גז, יכולה להשקיע בפילטרים שמסננים יותר מהרכיבים המזהמים, במקום לא להשקיע בכלל בגז.

"אם גופי ההשקעה רוצים להראות רווח יותר גבוה בסוף השנה הם מבינים שזה חלק מהדרך, לתמוך בהשקעות ESG. הכלכלה מספיק משוכללת כך ששתי השקעות שמייצרות את אותה כמות אנרגיה, אחת מוגנת יותר והשניה מזהמת – לא אמורות להביא את אותה תשואה.

"הייתה תקופה שרצו להכניס מדינות אסלאמיות לשוק האג"חים שכן בשריעה, וגם ביהדות אסור לתת הלוואה בריבית נשך. בארה"ב פותח מכשיר השקעה שעומד בחוקי השריעה, מחובר לאפסייד וארוך טווח. צריך לעשות מכשירים פיננסיים שמתמרצים יותר או פחות השקעות ESG – וזה באג'נדה של קיסטון כקרן."

לא בוחנים האם זה 100% מתאים ל-ESG. זה רק עוד שיקול

"בסאנפלאואר שמנו השקעה שהביאה אותנו לשליטה בחברה והחיים שם קלים יותר כי אנחנו יכולים להכתיב סטנדרטים. אני חושב שעדיין המדיניות שלנו כקיסטון לא תסתכל על האם השקעה מסוימת שלנו היא 100% ESG כמבחן השקעה ראשונים. אנחנו משקיעים בתשתיות שצריך אותן, ואי אפשר לעמוד במקום. קרן תשתיות נמצאת בהגדרה באזורים הפחות נוחים.

"גם לאנרגיה ירוקה יש השלכות שליליות – אי אפשר לומר שטורבינת רוח אינו פגיעה בסביבה. חד משמעית יש יותר משקיעים ששואלים על ESG, ואני עוד לא נתקלתי במישהו ששם וטו שאמר אם זה לא 100% ESG אני לא שם – פשוט כי פחות יש משקיעים כאלה שפעילים בתחום התשתיות".

משמאל: נבות בר מנכ"ל קרן קיסטון, ועדי ברזילי כתבת ביזפורטל. צילום: ביזפורטל

לקריאה נוספת:

ענת גואטה: "קל לומר אני לא משקיע בחברות מזהמות - מסובך יותר לומר אני אשפיע"

 > פרופ' דן עמירם: "יש גרין וושינג ב-ESG וקל לספר שעשית טוב אך בלי מדידה הטרנד יזיק"

מנכ"לית בלאקרוק ישראל: "לסיכון האקלים יש משמעות כלכלית: 220 מיליארד דולר"

ח"כ אלון טל מכחול לבן: "יש לעודד משפחות של 2 ילדים בלבד"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נהיה פילוסוף 13/07/2021 14:57
    הגב לתגובה זו
    איך תשתית סיבי האינטרנט בתוך הערים "פוגעת בטבע"? או תשתית שבילי האופניים?
  • במקום שבילי אופניים אפשר היה לשתול עצים.... (ל"ת)
    פילוסוף 13/07/2021 17:33
    הגב לתגובה זו
  • יא נעל, יש עצים - השבילים מתחתם. (ל"ת)
    תל אביבי 14/07/2021 02:45
טריוויה (צ'אט)טריוויה (צ'אט)
טריוויה

בחנו את עצמכם - האם אתם בעניינים? טריוויה שבועית

כמה הרוויחו מתחילת השנה המחזיקים בקופות גמל וקרן השתלמות במסלול מנייתי? לאיזה שווי מכוונת OpenAI בהנפקה הציבורית? מי יזם ההייטק המצליח שהגיע למצב של פשיטת רגל? ועוד - 
- טריוויה על הנושאים הכלכליים של השבוע האחרון

צוות ביזפורטל |
נושאים בכתבה טריוויה

טריוויה שבועית.  ככה תדעו אם אתם בעניינים.

20 שאלות מהאירועים של השבוע האחרון - נשמח לשמוע תגובות מכם (הערות, הארות, ביקורת, וגם - שבחים).

הכי נוח לשחק דרך הכלי בהמשך האייטם.  לאור בקשת הקהל אנחנו מעלים את השאלות והתשובות האפשריות גם כאן ( חידון עם תשובות מודגשות בתחתית העמוד) .   



מי המניה שעברה ביום אחד מירידה של מעל 20% לעלייה של 20%?
טבע
סולאראדג'
נובה
טידס

וואן זירו נותן ללקוחות חדשים ריבית של 5.5%. האם יש תנאים ומה הם?
אין תנאים
יש תנאים - העברת חשבון מבנק קודם
יש תנאים - העברה של מעל 5,000 שקל בחודש או תשלום דמי ניהול של 49 שקל בחודש
יש תנאים - העברה של לפחות 100 אלף שקל

כמה מקבלת המשפחה של חייל רוסי שנהרג במלחמה?
לא מקבלת כלום
20 אלף דולר
כ-40 אלף דולר
קרוב ל-200 אלף דולר

מה הרעיון המרכזי של הרפורמה המתוכננת במכשירי החיסכון?
הטלת מס על קרנות השתלמות נזילות
הגבלת דמי הניהול בפוליסות חיסכון
יצירת חשבון כולל לכל המכשירים שרק הוצאת כספים ממנו תחוייב במס
יצירת חשבון כולל לכל המכשירים ומס קבוע אחיד של 25% במכירת מכשירים

יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 15.37%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”