נבות בר מנכל קרן קיסטון
צילום: ביזפורטל
ועידת ESG

מנכ"ל קרן קיסטון: "תשתיות בהגדרה פוגעות בטבע - צריך לפעול במינימום פגיעה אפשרית"

בועידת ESG של ביזפורטל ואיגוד הדירקטורים אומר נבות בר, מנכ"ל קרן קיסטון: "סובסידיות ממשליות הן כסף קטן, אבל כסף קטן שהצליח להעמיד את התעשיה על רגליה" והוסיף: "התחשבות בסביבה וערכים, מגיעים בסוף לשורת הרווח והפסד"

"אין עוררין שצריך להתחשב בסביבה ובזכויות אדם. בעבר העולם הזה היה נחשב לכזה של מחבקי עצים או כזה שנועד לנקות את המצפון של חברות טבק שהיו בונות בית ספר בפרבר של טקסס כדי לכפות על הנזק שלהן". את הדברים האלה אומר מייסד ומנכ"ל קיסטון ריט נבות בר שמחזיקה בתחנת הכוח ברמת חובב, וגם מחזיקה בחברת סאנפלאואר 0.65% , לכתבת ביזפורטל עדי ברזילי בוועידת ה-ESG של ביזפורטל ואיגוד הדירקטורים שמתקיימת כעת בת"א.

השקעות ESG (ראשי תיבות באנגלית של "סביבה, חברה וממשל תאגידי") זה לא רק השקעה באיכות הסביבה, אלא בעיקר נושא כלכלי עבור החברות. המדינות מפרגנות ומתגמלות חברות בתחום ה-ESG וקונסות חברות מזהמות או לא ידידותיות לסביבה.

"הימים האלה נגמרו. היום יש הוכחות אמפיריות וברורות מאד שהתחשבות באנשים, ערכים ובסביבה, חוזרת לדוח רווח והפסד. זה כבר לא רק מונע על ידי רצון טוב של מנהל, יש יותר ויותר רגולטורים שעוזרים לו באמצעות תמריצים או עונשים. המעבר לesg הוא דבר שנדרש אך לא יכול לקרות באבחה אחת.

אוכלוסיית העולם שילשה את עצמה במאה האחרונה - פשוט אין ברירה אלא להתחיל לחשוב במונחי סביבה

ב-75 השנים האחרונות אוכלוסיית העולם שילשה את עצמה למעל 7.5 מיליארד איש. ב-2.5 מיליארד אפשר היה לחיות גם עם קצת זיהום, המאזן האקולוגי החיל את הדברים האלה. אפשר היה גם לשמור יותר על זכויות אדם – העולם היה מרווח יותר והיו פחות סכסוכים גיאוגרפיים. היו מספיק מקורות מים ומרעה. לא היה צורך בהתפלה בעבר, שהיא מזהמת מחד – אבל מצד שני מביאה מים באיכות טובה של שתייה למקומות בהם לא הייתה קודם."

אי אפשר פשוט לאכול עלים - יש לאנושות צרכים משלה

"תשתיות בהגדרה פוגעות בטבע, הרי היה עדיף שלא יהיו כבישים, מתקני אנרגיה - פשוט נאכל עלים, נשמור על בעלי החיים וכו'. אבל לאנושות יש צרכים משלה והשאלה איך מתנהלים מולם במינימום פגיעה אפשרית. הגידול בצרכים הוא גידול אקספוננציאלי. הרכב החשמלי, הדאטה סנטרס, ההתפלה והביטקוין – הם צרכני חשמל מופרעים. חשבון החשמל הוא 70% מההוצאות התפעולית שלהם. 

"צריך לנסות לייצר תמהיל. לסגור תחנה מזוטית ולהעבירה לגז, זה להתקדם על הגרף. כיום אנרגיות מתחדשות לא יכולות למלא את כל הצורך. מתקן פוטו וולטאי עובד רק כשיש שמש, ומתקני האגירה ביוטיליטי סקייל עוד לא שם עדיין. בסקיילים הגדולים זה הופך לבעייתי".

סובסידיות ממשלתיות הן כסף קטן – אבל כסף קטן שהצליח להעמיד את התעשייה 

"כשאתה רוצה להזיז תעשיות, סובסידיות ממשלתיות הן כסף קטן – אבל כסף קטן שהצליח להעמיד את התעשייה על רגליה. עוד 10-15 שנה אפשר יהיה לעשות מתקנים פוטו וולטאים שיהיו חלופה מלאה. בעזרת שיכון ובינוי -0.22%  עשינו את מתקן אשלים התרמו סולארי. זה מתקן שמייצר כמעט 16 שעות ביממה חשמל – ואין 16 שעות ביממה שמש.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"אפשר לעשות כביש עם מעברים לבעלי חיים, כמו מה שעשינו בכביש 6. יש שם גשרים שכביכול אין בהם תועלת – אלא שהם מיועדים לבעלי חיים שיודעים להגיע לשם. זה כדי לא לפגוע באוכלוסיות שהיו חיות בין שני חלקי הכביש. היום המדינה כבר מוציאה את המכרז באופן כזה. בנוסף יש גם אספלט שקט שלא יוצר רעש, או כזה שמנקז יותר טוב. זה נראה אותו דבר, אבל יקר יותר וטוב יותר בטווח הארוך".

תחנה פוסילית יכולה להשקיע בפילטרים, במקום לא להשקיע בכלל

"גם תחנה פוסילית שעובדת על גז, יכולה להשקיע בפילטרים שמסננים יותר מהרכיבים המזהמים, במקום לא להשקיע בכלל בגז.

"אם גופי ההשקעה רוצים להראות רווח יותר גבוה בסוף השנה הם מבינים שזה חלק מהדרך, לתמוך בהשקעות ESG. הכלכלה מספיק משוכללת כך ששתי השקעות שמייצרות את אותה כמות אנרגיה, אחת מוגנת יותר והשניה מזהמת – לא אמורות להביא את אותה תשואה.

"הייתה תקופה שרצו להכניס מדינות אסלאמיות לשוק האג"חים שכן בשריעה, וגם ביהדות אסור לתת הלוואה בריבית נשך. בארה"ב פותח מכשיר השקעה שעומד בחוקי השריעה, מחובר לאפסייד וארוך טווח. צריך לעשות מכשירים פיננסיים שמתמרצים יותר או פחות השקעות ESG – וזה באג'נדה של קיסטון כקרן."

לא בוחנים האם זה 100% מתאים ל-ESG. זה רק עוד שיקול

"בסאנפלאואר שמנו השקעה שהביאה אותנו לשליטה בחברה והחיים שם קלים יותר כי אנחנו יכולים להכתיב סטנדרטים. אני חושב שעדיין המדיניות שלנו כקיסטון לא תסתכל על האם השקעה מסוימת שלנו היא 100% ESG כמבחן השקעה ראשונים. אנחנו משקיעים בתשתיות שצריך אותן, ואי אפשר לעמוד במקום. קרן תשתיות נמצאת בהגדרה באזורים הפחות נוחים.

"גם לאנרגיה ירוקה יש השלכות שליליות – אי אפשר לומר שטורבינת רוח אינו פגיעה בסביבה. חד משמעית יש יותר משקיעים ששואלים על ESG, ואני עוד לא נתקלתי במישהו ששם וטו שאמר אם זה לא 100% ESG אני לא שם – פשוט כי פחות יש משקיעים כאלה שפעילים בתחום התשתיות".

משמאל: נבות בר מנכ"ל קרן קיסטון, ועדי ברזילי כתבת ביזפורטל. צילום: ביזפורטל

לקריאה נוספת:

ענת גואטה: "קל לומר אני לא משקיע בחברות מזהמות - מסובך יותר לומר אני אשפיע"

 > פרופ' דן עמירם: "יש גרין וושינג ב-ESG וקל לספר שעשית טוב אך בלי מדידה הטרנד יזיק"

מנכ"לית בלאקרוק ישראל: "לסיכון האקלים יש משמעות כלכלית: 220 מיליארד דולר"

ח"כ אלון טל מכחול לבן: "יש לעודד משפחות של 2 ילדים בלבד"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נהיה פילוסוף 13/07/2021 14:57
    הגב לתגובה זו
    איך תשתית סיבי האינטרנט בתוך הערים "פוגעת בטבע"? או תשתית שבילי האופניים?
  • במקום שבילי אופניים אפשר היה לשתול עצים.... (ל"ת)
    פילוסוף 13/07/2021 17:33
    הגב לתגובה זו
  • יא נעל, יש עצים - השבילים מתחתם. (ל"ת)
    תל אביבי 14/07/2021 02:45
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.