"אם היינו יכולים לקחת את 2021 ולהחזיר אותה עשור אחורה הסבירות שהחברות הישראליות שמנפיקות בוול סטריט היו מנפיקות כאן הייתה גבוהה יותר. אבל לא היינו מוכנים – לא המערכת שלנו ולא המשקיעים כאן. אנחנו צריכים להמשיך לפתוח את השוק למשקיעים זרים ולהעמיק את המודלים של ההנפקות הגלובלית גם כאן", כך אמרה היום ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך בוועידת ביזפורטל ואיגוד הדירקטורים בישראל בנושא השקעות ESG, שהתקיימה היום בת"א. את הדברים אמרה גואטה בהקשר לחברות ישראליות כמו סנטינל וואן, איירון סורס, טאבולה, פיוניר ועוד שהעדיפו ומעדיפות להנפיק בוול סטריט במסגרת גל ההנפקות האחרון - במקום בישראל. השקעות ESG (ראשי תיבות באנגלית של "סביבה, חברה וממשל תאגידי") זה לא רק השקעה באיכות הסביבה, אלא בעיקר נושא כלכלי עבור החברות. המדינות מפרגנות ומתגמלות חברות בתחום ה-ESG וקונסות חברות מזהמות או לא ידידותיות לסביבה. מנהלי השקעות משקיעים על פי ערכים, ולא כאלגורתמים בהתייחס להשקעות ESG אומרת גואטה: "המצב הבריא הוא שרגולטור לא יכתיב למנהלי ההשקעות במה להתעסק. הם צריכים להתעסק בכל הסיכונים שבכוחם לגדר. למנהלי השקעות חובת אמונים כלפי ההשקעות". "מנהלי ההשקעות בעיני הם בסופו של דבר בני אדם עם אמונות רגשות וערכים. מנהל השקעות לא עושה את זה כאלגוריתם. כיוון שזה המצב הוא בהכרח עושה את זה לפי סט ערכים שהוא מחזיק בו. יש בעולם שווקים שלמים שמבוססים על הערכות מבוססות ערכים. כל עולם השקעות הסוקוק בעולם האסלאמי למשל. אלה השקעות מבוססי ערכים. בישראל יש מסלולי השקעה כשרים, שהם מבוססי ערכים". "ישראל נמצאת בפיגור בהשקעות ESG ביחס לעולם" "באירופה יש הסדרה מחייבת למנהלי ההשקעות במחייבת אותם לשקול את הסיכונים האלה, לאמוד אותם וליידע את הלקוח שהם מתנהלים לפי זה. מנהלי השקעות אומרים 'לא נשקיע בתחום מסוים', המדינה אומרת 'אנחנו רוצים לפתח את התחום הזה ' – היום זה גז מחר זה תשתיות. הרגולטור לא צריך לומר לגופי ההשקעות 'אין לכם זכות לומר שלא משקיעים בחברות גז או תשתיות'?" אמרת שצריכה להיות פרמיית סיכון מסוימת אבל יש מוסדיים שאומרים 'לא נשקיע בכלל'. זה לא דורש התערבות? "לאי השקעה יש מחיר. אני מניחה שמנהלי השקעות מבינים אותו ולוקחים אותו בחשבון. אני חושבת שמה שמאפיין את הגישה הזו הוא תהליך אבולוציוני בראשיתו. שוב, לפני עשור היו שאמרו 'אני לא משקיע בחברות עם ממשל תאגידי גרוע' זו טעות – תשתמש בכוח שלך לשפר את הממשל התאגידי. לקח להם חמש שנים להבין את זה והיום הם עושים את זה. השוק שלנו גדל ומתגבר". את מאמינה שבסופו של דבר כן ישקיעו בחברות מזהמות, אך בתמורה ידרשו תשואה גבוה יותר באוויקטי ובחוב? "בסוף זו פונקציה של הקצאת משאבים ויכולות. קל לומר 'אני לא משקיע בחברות מזהמות', הרבה יותר מסובך לומר אני משתמש בכוחי ויש עולם שלם של מעורבות באירופה ובארה"ב שבו עובדים יחד עם הוועד של החברות כדי לקבוע אג'נדה שמטיביה עם בעלי המניות. אנחנו בתחילת הדרך - כמו במעורבות בנושאי דירקטורים של גופי מוסדיים שלפני שבע שנים לא הייתה קיימת, גם פה תהיה עקומת גדילה והתבגרות. "המטרה היא לסגור את מעגל התמריצים. הרשות מעודדת דיווחי ESG ואמור להיות ערך לחברה שמפרסמת דוח ESG כזה לפי סטנדרטים מקובלים. אם בתהליכי הגיוס לא ינבע לה ערך בדמות הפרמיה בגיוסי ההון וכו – היא לא תלך לשם. אצלנו המעגל הזה לא סגור. המשקיעים צריכים לדעת לתמחר סיכונים והחברות צריכות לדעת להפחית את הסיכונים האלה כדי להנות מפרמיה בתהליכי הגיוס".  איך הרשות יכולה להאיץ את התהליך ולהסמיך מדרגים שידרגו את החברות האלה? זה בטריטוריה שלכם? "כן. קודם כל חברות הדירוג עוסקות בפעילות הגלובלית שלהם ב-ESG, אבל לא בשלוחות בישראל. צריך שהמודל העסקי יבנה, והוא בנוי על סגירת מעגל התמריצים הזה. אם יפנו אלינו ויבקשו להציע מוצרים כאלה, נשמח לבחון ולעודד את זה – אבל צריך להיות ביקוש והשאלה היא מי הקליינט. ;זה שרואים שמוסדיים מתעוררים ומפתחים אג'נדות של ניהול השקעות ואג'נדות עסקיות היא תנועה בכיוון הנכון. אני חושבת שהרגולציה צריכה להגיע בשלב מסוים אחרי שהשוק בשל ונבנה. לקבוע רגולציה בפני עצמה שמנותקת ממבנה השוק יצור עלות רגולטורית שאין לנו עניין בה ואין תועלת בצדה. התהליכים שעכשיו קורים עם המוסדיים שבאופן וולנטרי מתקדמים נושאים כאלה, זה חלק מהאבולוציה שהיא מאד מבורכת". אז נראה אנליסטים של ESG? "זאת שאלה. לא יודעת להגיד בוודאות שיהיו אנליסטים כאלה. עכשיו השלב בו אנו נמצאים, אדבר בעד עצמנו, אנו מעודדים ופועלים כדי שחברות יבינו מה סט התמריצים בכניסה לעולמות האלה. כרגע פועלים בעיקר בהסברה הדרכה ולימוד. יש סדנה שאנחנו פותחים בקרוב בחינם ונשמח שחברות ישתפו בה. השוק הוא כמו תינוק שטרם למד ללכת". מה הקנס שהשוק המקומי משלם על היותו בתחילת הדרך? האם זה מונע ממשקיעים גלובליים להיכנס כאן? "זו שאלה שקשורה בנושא יותר רחב – הפתיחה של שוק ההון הישראלי למשקיעים גלובליים. זה נושא שאנחנו בתהליכים כדי לגרום לו לקרות. בין היתר פתיחת הבורסה למשקיעים זרים. יש חסם של תשתיות – חברות ציבוריות מדווחות בעברית, וזו לא שפה פופולרית. פורמט הדיווח מיושן – PDF, לעומת פורמטים HTML בעולם למשל. צריך ראשית לאפשר את זרימת המידע. יש תהליכים שאנו מקדמים כרגולטור אבל טוב היה אם השוק, החברות, היו דוחפים לכיוונים האלה בכוחם. שוק פתוח למשקיעים גלובליים הוא יותר בריא ויש בו סטנדרטים גבוהים יותר. יש ערך מוסף שמביאים איתם משקיעים גלובליים "בהקשר ה-ESG בהחלט כן, במרץ 21' נכנסה באירופה רגולציה שמכריחה מנהלי השקעות לשקול שיקולי ESG. גופים שגלובליים שפועלים בישראל חשופים לרגולציה הזאת. אם ישראל אולי לא הייתה רלוונטית קודם – עכשיו היא הרבה פחות רלוונטית. יש לנו אינטרס בשוק לקדם גילוי בעולמות הESG ולאפשר מידע בסטנדרטים מקובלים על משקיעים גלובליים. הסביבה שחברות הולכות לשם בתחילת הדרך, היא כי יש להן תועלת כלכלית. מי שלא יבין את זה עשוי לגלות זאת בשלב מאוחר מדי. זאת השקעה שכל חברה צריכה לשקול אותה ולראות איך היא מפיקה ממנה ערך. "כשמסתכלים על תמהיל המשקיעים בחברות הציבוריות בישראל רואים שרוב המשקיעים לוקאליים. חברות שאינן דואליות ששיעור המשקיעים הזרים בהן מעל רף מסויים יצרו תשואה עודפת. זה קורה בגלל שיש להן אפשרויות גיוס רחבות יותר". כמדינה אנחנו בכיוון הנכון מבחינת ESG? אם מסתכלים על משרדים ממשלתיים, רגולטורים, השרים שעוסקים בזה. יש כוח שמניע את כולם יחדיו?

"הממשלה החדשה לגמרי בכיוון של חשיבה בנושאים קורלטיביים לעולמות ה-ESG יש תהליכי חקיקה שצריכים להתקדם די שהדברים יגובשו ברמה המדינתית. לדעתי היום אנחנו במקום מאד מאד טוב מבחינת כיווני הפעולה של הממשלה והאופן בה היא תופסת את המחויבות של ישראל לעמוד ביעדים שמקובלים בעולם. בנושא אחר  - איך את מסתכלת על גל ההנפקות?  "קראנו לחיבור ההייטק הישראלי לשוק ההון כי זיהינו נתק בין קטר הצמיחה של המשק לשוק ההון המקומי. שמנו לנו למטרה לזהות את הפער והחסמים שהפער נפער בגינם ולתת למשק לפעול. זה מרכז את התהליכים שהרשות הובילה. בשנת הקורונה החברות הישראליות לא יכלו לצאת לרוד שואו ולגייס כסף, זה האיץ את תפקוד השוק כשוק ראשוני ולא רק משני כפי שהתרגלנו בתקופה האחרונה. העובדה שזה המצב היא משמחת. "חלק מתפקידי הרשות הוא לאשר תשקיפים ולתת היתר לחברות לגייס מהציבור. בוחנים באופן קפדני והדוק כל תשקיף שעובר תחת ידינו. בממוצע מאשרים 70% מסך כל התשקיפים כך שהכמות שמתקבל הרבה יותר גדולה ממה שמאושר. בסוף השוק הוא בריכה אחת גדולה שנמצאים בה מגוון רחב של נכסים, אחד התפקידים שלנו כרגולטור הוא לאפשר מגוון רחב של נכסי סיכון, שבריא לשוק ובריא למשקיעים. זה בריא יותר משוק שלא מאפשר מגוון. מנגד, לא מאשרים רק תשקיפים של חברות בסיכון 0. עכל הנפקה היא כזו שגלומים בה סיכונים ותפקידנו לוודא שהם משוקפים למשקיעים. בדלת הכניסה לשוק, שהיום עומדים בה בעיקר משקיעים מוסדיים גדולים, כי היום השתנתה המגמה בשנתיים האחרונות. למעלה מ-90% מההנפקות הם בהצעה הלא אחידה – החתם מחלק את הסחורה בעיקר למוסדיים הגדולים וכך הרוב המכריע של ההנפקות קורות בשנתיים האלה. רוב המשקיעים שעומדים בשער, תפקידם לחתם את התשואה. הסיכון אמור להיות מתומחר היטב באותה דלת כניסה. בזכות יכולות שהמדינה אפשרה להם ורשתות בטחון שקיבלנו על מנת לייצר תחושת בטחון גבוה יותר בפעילות ההשקעות החדשה הזאת, שוב, כמו תינוק שלומד להלך על שתי רגליו, אנחנו לאט לאט בונים שוק חדש של חברות ההייטק הישראליות. במבט של זמן ניתן יהיה לבחון את איכות או חוסר האיכות של החברות מונפקות, לא הייתי חורצת עליהן משפט". יש גל הנפקות ענק של ישראליות בוול סטריט. איך אם בכלל הבורסה יכולה להביא אותם סוף סוף לרישום כאן? מדובר בחברות די ראויות. "אם היינו יכולים לקחת את 2021 ולהחזיר אותה עשור אחורה הסבירות שהחברות האלה היו מנפיקות כאן הייתה גבוהה יותר. אבל לא היינו מוכנים – לא המערכת שלנו ולא המשקיעים כאן. אנחנו צריכים להמשיך לפתוח את השוק למשקיעים זרים, להעמיק את המודלים של ההנפקות הגלובלית שנוסו בהצלחה על פני מספר מועט של חברות. אני חושבת שהתהליכים שאנו רואים בהחלט בכיוון הנכון והבורסה היום במקום אחר. המיקודים העסקיים במקומות הנכונים וצריך להתמיד במאמצים האלה. "לגבי החברות הדואליות, היום בהשוואה לתקופה שבה ההסדרים הדואליים האלה הוסדרו, הארביטראז' הרגולטורי עבור חברה ישראליות שרוצה להירשם בבורסות אחרות הוא כמעט 0. במובן הזה השיקול של החברות הדואליות הוא קל יותר. גם כאן נדרשת הסברה ושיווק כדי שנראה כאן יותר חברות. הדברים קשורים, אם הייתה נוכחות גבוהה יותר של משקיעים גלובאליים – גם הם היו דואגים לכך שזה יקרה". עינת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך ואבישי עובדיה העורך הראשי של ביזפורטל. צילום: ביזפורטל לקריאה נוספת: > פרופ' דן עמירם: "יש גרין וושינג ב-ESG וקל לספר שעשית טוב אך בלי מדידה הטרנד יזיק" > מנכ"לית בלאקרוק ישראל: "לסיכון האקלים יש משמעות כלכלית: 220 מיליארד דולר" > מנכ"ל קרן קיסטון: "תשתיות בהגדרה פוגעות בטבע - צריך לפעול במינימום פגיעה אפשרית" > ח"כ אלון טל מכחול לבן: "יש לעודד משפחות של 2 ילדים בלבד" > מנכ"ל מגדל: "השקעה בגז עשרות שנים קדימה זה OUT - סיכון גדול"