ועידת ESG

"יש גרין וושינג ב-ESG וקל לספר שעשית טוב אך בלי מדידה הטרנד יזיק"

כך אומר פרופ' דן עמירם בוועידת ESG של ביזפורטל ואיגוד הדירקטורים בישראל. עוד ציין כי "יש הוכחות שעלות החוב של חברות מזהמות גבוהה יותר" ואולם הוסיף כי "מחקרים לא מצאו תשואה עודפת בקרנות ESG - רק סיכון נמוך יותר"
גלעד מנדל |

 

השקעות ESG (ראשי תיבות של Environment, Social ו-Governance - סביבה, חברה וממשל תאגידי) לא נעשות רק למען איכות הסביבה, אלא בעיקר יש בהן ערך כלכלי עבור החברות. חלק מהמדינות מפרגנות ומתגמלות חברות מתחומי ה-ESG או כאלה המקדמות היבטים שלו וקונסות חברות מזהמות או לא ידידותיות לסביבה.

בוועידת ביזפורטל ואיגוד הדירקטורים בישראל בנושא השקעות ESG שהתקיימה אתמול בתל אביב, דיבר פרופ' דן עמירם, סגן הדיקן הקתדרה לשוקי הון ומוסדות פיננסים באוניברסיטת תל אביב, על תוצאות קרנות הנאמנות מתחומי ה-ESG. עמירם נתן את הדוגמה של מורנינג סטאר, החברה הגדולה בעולם לדירוג קרנות נאמנות.

"במורנינג סטאר חילקו את הקרנות ל'קבוצות ESG'. ראו של-10% העליונים בדירוג, קרי הקרנות המצטיינות ב-ESG, זרמו עשרות מיליארדי דולרים - אבל כך גם ל-10% הגרועות ביותר. כידוע, קרנות נאמנות מאד רגישות לתשואה מצד החוסכים, אבל רואים שבקרנות שמובילות בתחום ה-ESG הרגישות לתשואה הרבה פחות נמוכה". כוונתו לכך שהמשקיעים בהן לא ממהרים לפדות את הכספים גם אם הקרנות לא הצטיינו בביצועים מול המתחרות. "הסיכון של קרנות בדירוג ESG טוב הוא נמוך יותר, ועדיין במחקרי אקדמיים לא מצאו תשואה עודפת לקרנות ESG", המשיך.

​"ישנן הוכחות שעלות החוב של חברות מזהמות גבוה יותר  - בעיקר כי משקיעים מדירים את עצמם מהחברות האלה", אמר עמירם והוסיף "אז למה אנחנו ואם חברות כמו מגדל אצלנו בישראל או בעולם את בלאקרוק מקדמות את המגמה? מה למיליארדר כמו לארי פינק מבלאקרוק לדחוף את התחום בכל הכוח? רק עכשיו מתחילה להיות לנו תיאוריה על כך, אך היא טרם מגובה באמפיריקה".

צפו בנאום:

"בפירמה כמו בלאקרוק שמשקיעה בכל העולם, התיק מפוזר ופחות אכפת לה מחברה בודדת. מה שאכפת לה באמת הוא מכל השוק. הסיכון הסיסטמטי – הוא האם כל השוק יעלה או ירד. לחברה ספציפית אולי לא משתלם להשקיע בESG כי זה יקר. וגם למנהלת נכסים כמו בלאקרוק אין בהכרח תועלת בקידום ESG רק בחברה אחת, שכן ההשפעה על ההתחממות הגלובלית או רעידות אדמה לא תהיה גדולה אינה גדולה.

"לעומת זאת, אם גוף כמו הממשלה או בלאקרוק ילחץ על כל החברות בפורטפוליו העצום שלו להשתפר במובני ESG, לביחד הזה יש כוח. כולן מורידות לפתע את ההשפעה הסביבתית, ואז בלאקרוק מרוויחה – כי להם יש את התיק שחולש על כל השוק. זו התיאוריה המובילה להסבר למה זה משתלם למנהלי הנכסים לקדם ESG".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עוד העלה עמירם גם חלק מהמתחים המובנים ב-ESG. כך למשל אמר כי "אם תגיד למנכ"ל שהוא לא צריך רק להשיא רווחים ואתה נותן לו כוח לשים כסף בכל מיני מוסדות ללא כוונת רווח, הוא יכול להשקיע בסביבה ואנשים יאהבו אותו יותר, או להשקיע במפלגה שהוא אוהב. יש כאן בעיית סוכן קלאסית. בצדה יש גם דברים טובים, שמתחברים למה שמכונה 'Doing well by doing good'. יש מחקרים שמראים כי כשעושים טוב אפשר להפוך את העובדים לפרודוקטיביים יותר".

עמירם נתן דוגמה נוספת לאופן בו מוניטין של עסק שמטיב עם החברה או הסביבה משפיע עליו לחיוב. "הנה עוד סיפור: נתנו לאנשים לטעום יין. אמרו לחלקם שהיצרנית תורמת לסביבה והם העידו שהוא הרבה יותר טעים מאשר אלו שטעמו אותו ולא נאמר להם על התרומה של אותה חברה לסביבה.

"עדיין, המשקיעים לא מאמינים לחברות שמספרות שבאופן וולנטרי הן עושות דברים טובים. זה בגלל גרין וושינג בתחום הזה. יש יותר מדי תמריצים להגיד שעשית טוב – גם אם לא עשית. אנחנו לא מאד טובים בלמדוד את זה ולפקח על זה שאם אמרת, אתה צריך גם באמת לעשות. עד שלא ניקח את הדברים האלה ברצינות הטרנד הזה יכול לגרום ליותר נזק מתועלת".

כמו כן הסביר עמירם כי חברות ממציאות את דירוגי ה-ESG של עצמן "בהתאם למה שיתאים להן": "יש 6 דירוגים מרכזיים בעולם ל-ESG. בעוד שבדירוג אשראי מדינות, בין מודיס ופיץ' יש התאמה, דירוגי ה-ESG השונים מתואמים רק ב-50%, כלומר המדדים סובייקטיבים. אם חברה בחרה באחד מהם – כנראה שהוא מתאים לה. חוקרים לקחו את אחד הדירוגים האלה ובחנו אותו על פני שתי נקודות זמן. התברר שהפירמה שיצרה את הדירוג שינתה את הקריטריונים בתקופה שבין שתי המדידות, כך שבנקודת הזמן המאוחרת הנתונים הראו תשואת יתר של החברות שעמדו בהן. אסור לתת לאנשים לעבוד עלינו".

פרופסור דן עמירם, צילום: ביזפורטל

לקריאה נוספת:

> ענת גואטה: "קל לומר אני לא משקיע בחברות מזהמות - מסובך יותר לומר אני אשפיע"

מנכ"לית בלאקרוק ישראל: "לסיכון האקלים יש משמעות כלכלית: 220 מיליארד דולר"

מנכ"ל קרן קיסטון: "תשתיות בהגדרה פוגעות בטבע - צריך לפעול במינימום פגיעה אפשרית"

ח"כ אלון טל מכחול לבן: "יש לעודד משפחות של 2 ילדים בלבד"

מנכ"ל מגדל: "השקעה בגז עשרות שנים קדימה זה OUT - סיכון גדול"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רמי לוי
צילום: תמר מצפי

רמי לוי מעלה את המחיר בהצעת הרכש לקופיקס

הצעת הרכש המקורית שעמדה על 4.45 שקלים למניה עולה ל-5.45 שקלים למניה, כ-13% מהון המניות התחייבו להיענות להצעת הרכש 

רן קידר |
נושאים בכתבה רמי לוי קופיקס

רשת רמי לוי רמי לוי -0.64%  מעלה את המחיר בהצעת הרכש למניות הציבור ברשת קופיקס קופיקס גרופ 11.03%   ל5.45 שקלים, לאחר שההצעה הקודמת היתה 4.45 שקלים. למפרט הצעת הרכש נוסף נתון שבו התקבלו התחייבויות מצד בעלי מניות המחזיקים ב-4.1 מיליון מניות - אשר ייענו להצעת הרכש (כ-13% מהון המניות של החברה). יחד עם ההחזקה הקיימת של רמי לוי בחברה (76.3%) - רמי לוי זקוק ל-5.5% נוספים מהציבור כדי שההצעה תעבור. במידה וההצעה תעבור תשלם רמי לוי עבור מניות הציבור בקופיקס כ-40 מיליון שקל (במקום 33 מיליון שקל בהצעה המקורית). המהלך נועד למחוק את החברה מהמסחר בבורסה בתל אביב, ורמי לוי, בעל השליטה, מנסה בעצם להוציא את קופיקס מהבורסה בלי לתת על כך פרמיה.

רמי לוי, יחד עם בתו יפית אטיאס-לוי, השתלט דרך רשת רמי לוי על קופיקס בשנת 2018. מאז נרשמו מספר ניסיונות למחוק את החברה מהמסחר. בסוף 2023 הוגשה הצעה במחיר של 2.88 שקלים למניה, שהעניקה פרמיה של כ‏‏-5.5% בלבד. ההיענות אז הייתה נמוכה מאוד, פחות מ-3% מבעלי המניות נענו להצעה. ההצעה הזו היתה בהמשך להנפקת זכויות שגרמה לדילול של כ‏‏-20% לבעלי המניות ועלייה בהחזקה של רמי לוי. .

ההון העצמי של קופיקס עומד על כ‏‏-18 מיליון שקל, בעוד שווי השוק שלה נע סביב 167 מיליון שקל. זה מעלה שאלות לגבי הפער בין הערכת השוק לבין מצב החברה בפועל. ברבעון השלישי של 2023 רשמה קופיקס הפסד תפעולי של 1.8 מיליון שקל, לעומת הפסד של 642 אלף שקל בתקופה המקבילה בשנה שלפני כן. עם זאת, מניית קופיקס עלתה בכ‏‏-23% במהלך 2025 וכ-43% בשנה האחרונה, בעיקר בשל שיפור בביקושים והתרחבות פעילות הזכיינות. כמו כן, השוק נתן מלכתחילה פרמיה לקופיקס מכיוון שהיה די ברור שרמי לוי רוצה למחוק אותה מהמסחר. בשביל רמי לוי זה יתרון גדול כי הוא יכול כמעט במידי למזג אותה בתו הקבוצה ולחסוך מיליונים בסינרגיה. 

קופיקס הוקמה בשנת 2013 במטרה להציע קפה ומוצרים נלווים במחירים מוזלים וקבועים. בתחילת דרכה בלט המחיר של 5 שקלים לכוס קפה, שהפך לסמל. כיום פועלים בישראל 38 סניפים של קופיקס, 30 מהם בזכיינות ו-8 בבעלות הרשת. במקביל, החברה מפעילה גם את "סופר קופיקס", את רשת "רמי לוי בשכונה" ואת "שוויצריה הקטנה". הסניפים ברוסיה מתופעלים בעיקר על ידי זכיינים מקומיים.

רמי לוי עצמה מוכרת בקצב של מעל 1.85 מיליארד ברבעון ונסחרת בכ-4.45 מיליארד שקל. קופיקס מוכרת בכ-70 מיליון שקל ברבעון, והשווי לפי מכפיל דומה הוא 167 מיליון שקל. בעלי המניות מקבלים 140 בערך - לא רחוק וכאמור התרגום של מכפיל המכירות מחברה גדולה לקטנה "עושה חסד" לקטנות, כי בסוף מה שחשוב זה רווח וככל שהפלטפורמה מייצרת יותר מכירות היא מרוויחה יותר ושווה יותר. לכן עסק שמוכר פי 10, לא שווה פי 10 אלא אולי פי 20 כי הוא מרוויח הרבה יותר - הסיבה היא יתרון לגודל.

מחלבות גד
צילום: מחלבות גד

מחלבות גד בדרך לבורסה, האם המחיר אטרקטיבי?

חברת מחלבות גד מתכננת לגייס 210 מיליון שקל בהנפקה ראשונית לפי שווי של 725 מיליון שקל "לפני הכסף", במקביל למכירת מניות בעלי השליטה; החברה מציגה תוצאות שיא ב-2024 ותחזיות צמיחה מתונות לשנים הבאות, מה זה אומר על התמחור של החברה?

תמיר חכמוף |

מחלבות גד, מהשחקניות הבולטות בשוק חלב הפרימיום בישראל, הגישה תשקיף לקראת הנפקה ראשונית בתל אביב. החברה מתכננת לגייס 210 מיליון שקל בהנפקת 21.75 מיליון מניות חדשות לפי שווי של 725 מיליון שקל "לפני הכסף". במקביל ימכרו בעלי המניות הקיימים, עזרא כהן וקרן גרין לנטרן, עוד כ-7.25 מיליון מניות. בסך הכול, לאחר ההנפקה, יעמוד שווי החברה על כ־936 מיליון שקל "אחרי הכסף".

הבעלות כיום מתחלקת שווה בשווה בין כהן לגרין לנטרן. לאחר ההנפקה יישאר כהן עם כ-39% מהחברה, גרין לנטרן עם כ-31%, והציבור יחזיק כ-30%. עבור גרין לנטרן מדובר באקזיט רווחי במיוחד, כאשר הקרן נכנסה לפני כעשור לפי שווי של כ-200 מיליון שקל בלבד, ומאז צירפה כמשקיעים את דיסקונט קפיטל וחברת הביטוח מגדל.

הביצועים בשנים האחרונות

שנת 2024 הייתה שנת שיא לגד. ההכנסות צמחו ל-676 מיליון שקל, עלייה של יותר מ-10% לעומת שנת 2023, שם גם נרשמה עלייה לעומת שנת 2022, אם כי מנתונה יותר של כ-6%. הרווח הגולמי עמד על 196 מיליון, צמיחה של 15% לעומת שנת 2023, כאשר המרווח הגולמי השתפר לכ-29.3% לעומת 28.1%. הרווח התפעולי הגיע ל-63.7 מיליון שקל, צמיחה של 33% עם מרווח של 9.4% לעומת 8.1% בשנת 2023, והרווח הנקי זינק ב-57% ל-38.5 מיליון שקל, אם כי נרשמה הוצאה חריגה בשנת 2023. גם 2025 נפתחה ברגל ימין, ברבעון הראשון רשמה החברה הכנסות של 166 מיליון שקל, עלייה של 7.8% לעומת הרבעון המקביל, רווח תפעולי של 14.3 מיליון שקל (עלייה של 30%) ורווח נקי של 10.2 מיליון לעומת 5.75 מיליון ברבעון המקביל.

מה תעשה החברה עם הכסף?

מרבית כספי ההנפקה מיועדים להקמת מחלבה ומרכז לוגיסטי חדשים באזור התעשייה תימורים. המתחם יתפרש על 22 דונם, יכפיל את כושר הייצור מ-25 אלף ל-50 אלף טון בשנה, וצפוי על פי התשקיף לתרום תוספת EBITDA של 25-40 מיליון שקל בשנה, לצד התייעלות נוספת בהיקף 13-17 מיליון שקל. ההשקעה מוערכת בין 180-200 מיליון שקל ותמומן ברובה מההנפקה.

תחזיות קדימה

גד מציבה יעדי מכירות לשנים הבאות. החברה צופה הכנסות של 850-950 מיליון שקל עד 2029 עם EBITDA של 110-125 מיליון, ובהמשך צופה מכירות של בין 1-1.25 מיליארד שקל עד 2035 ו-EBITDA של 150-180 מיליון שקל. חלק מהאסטרטגיה כולל כניסה לעולמות החלבון הצמחי, כאשר החברה רכשב את השליטה (51%) במשק ויילר המתמחה בטופו, מבצעת שיתוף פעולה עם רימילק להשקת סדרת מוצרים ב-2026, והשקת מותג חדש.