"יש גרין וושינג ב-ESG וקל לספר שעשית טוב אך בלי מדידה הטרנד יזיק"
בוועידת ביזפורטל ואיגוד הדירקטורים בישראל בנושא השקעות ESG שהתקיימה אתמול בתל אביב, דיבר פרופ' דן עמירם, סגן הדיקן הקתדרה לשוקי הון ומוסדות פיננסים באוניברסיטת תל אביב, על תוצאות קרנות הנאמנות מתחומי ה-ESG. עמירם נתן את הדוגמה של מורנינג סטאר, החברה הגדולה בעולם לדירוג קרנות נאמנות.
"במורנינג סטאר חילקו את הקרנות ל'קבוצות ESG'. ראו של-10% העליונים בדירוג, קרי הקרנות המצטיינות ב-ESG, זרמו עשרות מיליארדי דולרים - אבל כך גם ל-10% הגרועות ביותר. כידוע, קרנות נאמנות מאד רגישות לתשואה מצד החוסכים, אבל רואים שבקרנות שמובילות בתחום ה-ESG הרגישות לתשואה הרבה פחות נמוכה". כוונתו לכך שהמשקיעים בהן לא ממהרים לפדות את הכספים גם אם הקרנות לא הצטיינו בביצועים מול המתחרות. "הסיכון של קרנות בדירוג ESG טוב הוא נמוך יותר, ועדיין במחקרי אקדמיים לא מצאו תשואה עודפת לקרנות ESG", המשיך.
"ישנן הוכחות שעלות החוב של חברות מזהמות גבוה יותר - בעיקר כי משקיעים מדירים את עצמם מהחברות האלה", אמר עמירם והוסיף "אז למה אנחנו ואם חברות כמו מגדל אצלנו בישראל או בעולם את בלאקרוק מקדמות את המגמה? מה למיליארדר כמו לארי פינק מבלאקרוק לדחוף את התחום בכל הכוח? רק עכשיו מתחילה להיות לנו תיאוריה על כך, אך היא טרם מגובה באמפיריקה".
- דירוג מעלה 2025 מראה עלייה חדה בהיקף התרומות ומעורבות גוברת בשיקום חברתי ותעסוקתי
- הערים שייעלמו: איך שינויי אקלים משנים את שוק הנדל"ן העולמי ומה צפוי לקרות בת"א?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צפו בנאום:
"בפירמה כמו בלאקרוק שמשקיעה בכל העולם, התיק מפוזר ופחות אכפת לה מחברה בודדת. מה שאכפת לה באמת הוא מכל השוק. הסיכון הסיסטמטי – הוא האם כל השוק יעלה או ירד. לחברה ספציפית אולי לא משתלם להשקיע בESG כי זה יקר. וגם למנהלת נכסים כמו בלאקרוק אין בהכרח תועלת בקידום ESG רק בחברה אחת, שכן ההשפעה על ההתחממות הגלובלית או רעידות אדמה לא תהיה גדולה אינה גדולה.
"לעומת זאת, אם גוף כמו הממשלה או בלאקרוק ילחץ על כל החברות בפורטפוליו העצום שלו להשתפר במובני ESG, לביחד הזה יש כוח. כולן מורידות לפתע את ההשפעה הסביבתית, ואז בלאקרוק מרוויחה – כי להם יש את התיק שחולש על כל השוק. זו התיאוריה המובילה להסבר למה זה משתלם למנהלי הנכסים לקדם ESG".
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
עוד העלה עמירם גם חלק מהמתחים המובנים ב-ESG. כך למשל אמר כי "אם תגיד למנכ"ל שהוא לא צריך רק להשיא רווחים ואתה נותן לו כוח לשים כסף בכל מיני מוסדות ללא כוונת רווח, הוא יכול להשקיע בסביבה ואנשים יאהבו אותו יותר, או להשקיע במפלגה שהוא אוהב. יש כאן בעיית סוכן קלאסית. בצדה יש גם דברים טובים, שמתחברים למה שמכונה 'Doing well by doing good'. יש מחקרים שמראים כי כשעושים טוב אפשר להפוך את העובדים לפרודוקטיביים יותר".
עמירם נתן דוגמה נוספת לאופן בו מוניטין של עסק שמטיב עם החברה או הסביבה משפיע עליו לחיוב. "הנה עוד סיפור: נתנו לאנשים לטעום יין. אמרו לחלקם שהיצרנית תורמת לסביבה והם העידו שהוא הרבה יותר טעים מאשר אלו שטעמו אותו ולא נאמר להם על התרומה של אותה חברה לסביבה.
"עדיין, המשקיעים לא מאמינים לחברות שמספרות שבאופן וולנטרי הן עושות דברים טובים. זה בגלל גרין וושינג בתחום הזה. יש יותר מדי תמריצים להגיד שעשית טוב – גם אם לא עשית. אנחנו לא מאד טובים בלמדוד את זה ולפקח על זה שאם אמרת, אתה צריך גם באמת לעשות. עד שלא ניקח את הדברים האלה ברצינות הטרנד הזה יכול לגרום ליותר נזק מתועלת".
כמו כן הסביר עמירם כי חברות ממציאות את דירוגי ה-ESG של עצמן "בהתאם למה שיתאים להן": "יש 6 דירוגים מרכזיים בעולם ל-ESG. בעוד שבדירוג אשראי מדינות, בין מודיס ופיץ' יש התאמה, דירוגי ה-ESG השונים מתואמים רק ב-50%, כלומר המדדים סובייקטיבים. אם חברה בחרה באחד מהם – כנראה שהוא מתאים לה. חוקרים לקחו את אחד הדירוגים האלה ובחנו אותו על פני שתי נקודות זמן. התברר שהפירמה שיצרה את הדירוג שינתה את הקריטריונים בתקופה שבין שתי המדידות, כך שבנקודת הזמן המאוחרת הנתונים הראו תשואת יתר של החברות שעמדו בהן. אסור לתת לאנשים לעבוד עלינו".
פרופסור דן עמירם, צילום: ביזפורטל
לקריאה נוספת:
> ענת גואטה: "קל לומר אני לא משקיע בחברות מזהמות - מסובך יותר לומר אני אשפיע"
> מנכ"לית בלאקרוק ישראל: "לסיכון האקלים יש משמעות כלכלית: 220 מיליארד דולר"
> מנכ"ל קרן קיסטון: "תשתיות בהגדרה פוגעות בטבע - צריך לפעול במינימום פגיעה אפשרית"
> ח"כ אלון טל מכחול לבן: "יש לעודד משפחות של 2 ילדים בלבד"
> מנכ"ל מגדל: "השקעה בגז עשרות שנים קדימה זה OUT - סיכון גדול"
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
