איילת שקד
צילום: יוני קלברמן

שקד תקבל 1.7 מיליון שקל בשנה בקרדן נדל"ן - למה לפוליטיקאים אין תקופת צינון?

לקציני צבא יש צינון, לבכירים בשירות הציבורי יש. אבל הפוליטיקאים? יכולים להפוך מהשר הממונה ללוביסט. זה לא סביר אבל הפוליטיקאים מגדירים את החוקים ולכן זה חוקי. זוכרים את חוק הספאם שלא חל עליהם? ככה זה כשהחתול שומר על השמנת (הבעיה אינה איילת שקד ספציפית)
נתנאל אריאל | (11)

הפוליטיקאים יודעים להגביל מצוין אנשים אחרים במשק, אבל את עצמם? הצחקתם. זוכרים את הודעות הספאם? חוק הספאם לא חל על פוליטיקאים. והנה גם כאן - יש צינון לבכירים בשירות הציבורי לפני מעבר לשוק הפרטי, יש צינון לקצינים בכירים בצה"ל לפני כניסה למערכת הפוליטית (מישהו אמר אביב כוכבי), אבל משום מה פוליטיקאים יכולים לעבור לשוק הפרטי מיד אחרי שהפסידו בבחירות ולא נכנסו לכנסת (או סתם בחרו לא להתמודד).

ואל תטעו - פוליטיקאים זה כח חזק מאוד בשוק הפרטי. זה נכון לגבי יועז הנדל (שעבר משר התקשורת לעבודה בחדשות 13), זה אולי יהיה נכון לבנט, וזה נכון שבעתיים כאשר עד לפני רגע איילת שקד הייתה שרת הפנים - שאחראית על תכנון הנדל"ן בישראל - והנה היא עוברת להיות לוביסטית של חברת קרדן נדל"ן. כשר? כן, הפוליטיקאים לא הגבילו את עצמם (למה שיעשו זאת? החתול לא יוותר מעצמו על השמנת שלו) אבל זה בעייתי.

איילת שקד הייתה עד לפני רגע 'השר הממונה' - היא מכירה מצוין את כל האנשים במשרד הפנים. למעשה, היא אפילו לא צריכה באמת להרים את הטלפון כדי שאנשי המשרד יעשו לה טובות. זה לא שהם חייבים לה כלום. אבל הם יכולים, ואם הם היו איתה בקשרים טובים (והם היו) אז הם בהחלט יכולים לסייע לה. בקרדן לא מסתירים את זה ומציינים די בבוטות ששקד היא "בעלת ידע וניסיון בתחומי פעילות החברה, ועסקה בין היתר בקידום תוכניות להקמת מאות אלפי יחידות דיור"

ואם תרצו הנה כאן האמירה הברורה ששקד תוכל לסייע לחברה מול מסדרונות השלטון: "לשקד ניסיון עתיר שנים בתחום הניהול והממשל, עם זיקה משמעותית לתחומי פעילות החברה. נוסף על כך, לשקד יכולת מוכחת בתחום הניהול, הפיתוח העסקי, קידום העסקאות ופיתוח פעילות עסקית ענפה בתחומים שונים".

חשוב להבהיר - איילת שקד היא אישה ראויה, היא עבדה קשה כדי לבנות את השם שלה. לא דבק בה רבב בפעילותה. הבעיה היא לא איילת שקד, אלא השיטה שמאפשרת לפוליטיקאים לעשות הון (תרתי משמע) מיד אחרי עזיבתם את החיים הפוליטיים. את מה שהם אוסרים על אחרים הם לא מונעים מעצמם.

זה נכון גם לגבי פוליטיקאים אחרים כמו משה כחלון (שדווקא פחות הצליח עם חברת האשראי החוץ בנקאי יונט קרדיט), זה נכון ליו"ר התעשייה האווירית עמיר פרץ, יו"ר רפאל יובל שטייניץ ואחרים. אבל העובדה שיש עוד אנשים שמונו לתפקידים אחרי היותם בפוליטיקה לא אומרת שזה בסדר אלא בדיוק ההיפך - זה פגום לגמרי.

בכל מקרה, שקד תקבל מקרדן נדל"ן תגמול נאה של 70 אלף שקל בחודש על 60% משרה (25 שעות בשבוע), כאשר השכר החודשי יגדל ל-75 אלף בעוד שנתיים, ובמקביל היא תמונה ליו"ר החברה אחרי שהיו"ר הנוכחי יסיים את תפקידו בחודש ספטמבר הקרוב. מעבר לכך, שקד תזכה למענק שנתי של 420 אלף שקל על שנה בשנתיים הראשונות ומענק של 450 אלף בשנים שלאחר מכן (בהנחה שהתשואה על ההון תהיה 8% לפחות). ומעבר לכך - היא תקבל תגמול אופציות בשווי של 1.8 מיליון שקל, עם תקופת הבשלה של 30% אחרי 3 שנים, עוד 35% בסוף השנה הרביעית ועוד 35% אחרי עוד תשעה חודשים. מחיר המימוש יעמוד על 4.55 שקל לאופציה, 30% מעל המחיר הנוכחי, אבל צריך לזכור שהבורסה בשנה של ירידות חדות, בוודאי תחום הנדל"ן. קרדן עצמה מחקה בשנה האחרונה 40% משוויה. ייתכן וסביר בהחלט שבעוד כמה שנים מחיר המניה יהיה גבוה יותר. תקופת ההסכם בין הצדדים עומדת על 5 שנים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    איך שרה נתניהו זיהתה את שני הנוכלים בנט את שקד (ל"ת)
    משה ראשל"צ 31/01/2023 05:24
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    כרגיל נוכלת קטנה (ל"ת)
    משה ראשל"צ 31/01/2023 05:23
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    רבקה 30/01/2023 16:10
    הגב לתגובה זו
    1.תקופת צינון ארוכה הייתה אולי מונעת דברים כאלה. 2. מבחינה היסטורית, דברים כאלה מאפיינים תקופות של התמוטטות חברתית.
  • 7.
    רואה חשבון 30/01/2023 15:06
    הגב לתגובה זו
    שופט בית המשפט העליון חנן מלצר חודשיים אחרי שישב בדין ופסק לטובת חברת הביטוח מגדל התמנה ליו"ר חברת מגדל בשכר חודשי של 200,000 ש"ח. זה מעשה הרבה הרבה יותר חמור מאשר ממינויה של איילת שקד ליו"ר חברת קרדן, אבל על זה השמאל הקיצוני והמושחת לא צייץ.
  • 6.
    לרון 30/01/2023 12:52
    הגב לתגובה זו
    להשקיע מעט ובזמן קצר יחסית לממש הרבה
  • 5.
    לרון 30/01/2023 12:51
    הגב לתגובה זו
    ויוצאים כגדולים,למה לקלקל להם את הכלכלה עם צינונים?מסכנים...
  • 4.
    בן 30/01/2023 09:11
    הגב לתגובה זו
    סתם להעביר את הזמן עד הבחירות הבאות
  • 3.
    הצליחי למרות הקרציות העלובות 30/01/2023 08:12
    הגב לתגובה זו
    הצליחי למרות הקרציות העלובות
  • 2.
    שקד נוכלת וגנבת תברחו ! (ל"ת)
    שלמה 29/01/2023 22:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מעניין מה נתנה תמורת זה (ל"ת)
    איש 29/01/2023 21:24
    הגב לתגובה זו
  • יוסי 30/01/2023 01:00
    הגב לתגובה זו
    ואתה כמה מרוויח? אומרים שהקנאה עושה קמטים.
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.