אוטובוס אגד
צילום: ביזפורטל

מה קיסטון ריט מחפשת באגד?

מתן קובי |

לפני כחצי שנה נפתח המכרז לרכישתה של אגד, בו השתתפו בין היתר קבוצת דלק רכב, קבוצת מגדל-קרסו-אלומה וקיסטון ריט קיסטון ריט . באמצע חודש אפריל בחרה אגד למכור לקיסטון ריט למרות זאת שלא הגישה את הבקשה הגבוהה ביותר. קבוצת מגדל-קרסו-אלומה בציעה את ההצעה הגבוהה ביותר אך בעקבות זאת שלא הסכימו לעמוד בתנאיה של אגד, ההצעה נפלה מהשולחן. קיסטון ריט הגישה הצעה בסך של 4.77 מיליארד שקל, כמיליארד שקל פחות מהצעה הגבוהה ביותר.

כעת קיסטון מעלה את סכום הרכישה בעוד 200 מיליון שקל מה שיוביל את סך העסקה לכ-5 מיליארד שקל. התשלום הנוסף נובע מההסכם בין הקרן לבין אגד, על פיו הקרן תגדיל את התשלום בגין הרווחים שאגד תצבור מיציאת המכרז ועד שתושלם העסקה. העסקה תחתם ככל הנראה בחודש הבא וההכנסות של אגד תרמו לה בבונוס מכובד מאוד בנוסף לסכום עליו כבר נחתמה העסקה.

ההסכם בין קיסטון ריט לאגד נחתם בחודש מאי ועל פיו הקרן תרכוש 60% מהחברה, אחרי שנתיים תוכל הקרן להמשיך ולרכוש את יתר מניות החברה. הקרן קודם כל חתמה על החוזה ורק לאחר מכן התחילה למצוא את הכספים בכדי לעמוד בעסקה. בכדי לרכוש את אגד הקרן נאלצה לגייס 350 מיליון שקל דרך הנפקת מניותה, המעורב הבולט ביותר בהנפקה היה אלטשולר שחם שרכש מניות בסך של 125 מיליון שקל וכלל המוסדיים מחזיקים כעת ב-35% מהקרן. 

לאחרונה קיסטון קיבלה קו אשראי מהראל ביטוח בהיקף של חצי מיליארד שקל לשנתיים. חברת מעלות נתנה דירוג של A+ לסדרת אגרות חוב לא מובטחות בהיקף של עד 400 מיליון שקל. נראה כי החברה אכן הצליחה לגייס כספים רבים מגורמים חיצוניים אך אפילו מנהלי הקרן נאלצו להכניס אליה 124 מיליון שקלים נוספים בכדי שתוכל לעמוד בעסקה.

אגד מחזיקה בנתח שוק של קרוב לשליש (32%) משוק הפעלת האוטובוסים בישראל, עם 2,900 עובדים ויותר מ-9,000 עובדים. המתחרות העיקריות של החברה הן דן ואלקטרה, אשר רכשה את אפיקים, המפעילה 850 אוטובוסים. בשנה שעברה רכשה אלקטרה גם את אגד תעבורה המפעילה יותר מ-500 אוטובוסים ונראה כי החברה מכוונת לנגוס בנתח השוק של אגד. אגד מצפה כי קיסטון ריט תוכל לעזור לה להגביר את הדומיננטיות שלה ולעזור למנוע את עליית המתחרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: השבחה באפריקה ומי יקנה את בזק?

מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |

בזק על המדף - אחרי שבי קומיוניקיישן (בי קום) שהוחזקה על ידי קרן סרצ'לייט ודוד פורר, מכרה את שארית המניות שלה בבזק, יש מתעניינים חדשים. קיסטון, קרן תש"י הן בין המועמדות לרכישת גרעין שליטה. הקרנות האלו ירכשו במינוף וישאפו בזכות מימון זול לייצר תשואה טובה. אבל צריך להגיד שלמשקיעים מהשורה, הערך של בזק כעת נראה מלא. שווי של כ-18.5 מיליארד שקל, מכפיל רווח של כ-13-14. המכפילים בעולם אפילו נמוכים יותר, והיכולת להפיק ערך נוסף בבזק היא קשה.

בזק תחת בעלי שליטה חדשים תוכל לייצר רווחים גבוהים יותר בעיקר דרך התייעלות, רה ארגון בקבוצה, ניצול הפסדי ענק לצורכי מס ב-yes וטיפוח של מנועי צמיחה כמו אספקת חשמל, רק שאלו תהליכים ארוכים. בפועל, עליית מדרגה ברווח תהיה בעיקר דרך התייעלות לצד צמיחה קבועה בהכנסות במקביל לגידול באוכלוסייה וחדירת ה-AI. היציבות והמעמד של בזק יעניינו משקיעים גדולים, קרנות תשתית ועוד, אבל זאת כבר לא תהיה תשואה מרשימה כמו שסרצ'לייט הניבה. 

סרצ'לייט רכשה את בזק בשעה שהיה באינטרנט זהב ובי קום הסדר חוב. המניה של היתה בשליש מחיר (כשלוקחים בחשבון את הדיבידנדים שחולקו) ועם מינוף גדול. המשקיעים חששו מאוד מהחוב, והיו גם כאלו שדיברו על סיכוי להסדר חוב. אבל מהר מאוד המצב חזר להתייצב, בזק חזרה למינוף סביר והגדילה בהדרגה את הרווחים. 


אפריקה התחדשות עירונית היא אחת החברות הגדולות בתחום ההתחדשות העירונית. היא חברה בת של אפריקה מגורים של קבוצת לפידות של יעקב לוקסנבורג. היא נערכת להנפקה, והיא לא לבד. בתחום הנדל"ן יש כעת מספר גופים שמסמנים את 2026 להנפקה. מדובר בעיקר בגופים של התחדשות עירונית של חברות גדולות שגייסו מגופים מוסדיים כסף גדול כקדם הנפקה. הבעיה שהתחום הזה כעת סופג ירידה במרווחים וברווחים על רקע ירידת מחירי הדירות. זה יכול לעכב את ההנפקות. אבל, היה ואפריקה התחדשות תנפיק זה יבטא השבחה לאפריקה מגורים כשבדרך הקבוצה רוצה לחלק את אפריקה מגורים כדיבידנד בעין. 

דיבידנד בעין זה סוג של דיבידנד שלא במזומן וזו דרך להציף ערך חבוי של חבורת בנות. אם בעלי השליטה סבורים שהערך לא מתבטא, הם מחלקים את הפעילות של הבת זה אומר שיקבלו אותה בעלי המניות של אפריקה מגורים שיחזיקו כעת גם את אפריקה מגורים וגם את אפריקה התחדשות. הפעולה הזו במקרים רבים יוצרת ערך כי כשהפעילות בתוך החברה הנסחרת, כחבה בת היא מלכתחילה מקבלת דיסקאונט ומעבר לכך, במקרים רבים הערבוב בתוך חברה אחת מקשה על משקיעים ואנליסטים להבין מה הערך והאם הוא מתישהו יוצף.