מה קיסטון ריט מחפשת באגד?
לפני כחצי שנה נפתח המכרז לרכישתה של אגד, בו השתתפו בין היתר קבוצת דלק רכב, קבוצת מגדל-קרסו-אלומה וקיסטון ריט קיסטון ריט . באמצע חודש אפריל בחרה אגד למכור לקיסטון ריט למרות זאת שלא הגישה את הבקשה הגבוהה ביותר. קבוצת מגדל-קרסו-אלומה בציעה את ההצעה הגבוהה ביותר אך בעקבות זאת שלא הסכימו לעמוד בתנאיה של אגד, ההצעה נפלה מהשולחן. קיסטון ריט הגישה הצעה בסך של 4.77 מיליארד שקל, כמיליארד שקל פחות מהצעה הגבוהה ביותר.
כעת קיסטון מעלה את סכום הרכישה בעוד 200 מיליון שקל מה שיוביל את סך העסקה לכ-5 מיליארד שקל. התשלום הנוסף נובע מההסכם בין הקרן לבין אגד, על פיו הקרן תגדיל את התשלום בגין הרווחים שאגד תצבור מיציאת המכרז ועד שתושלם העסקה. העסקה תחתם ככל הנראה בחודש הבא וההכנסות של אגד תרמו לה בבונוס מכובד מאוד בנוסף לסכום עליו כבר נחתמה העסקה.
ההסכם בין קיסטון ריט לאגד נחתם בחודש מאי ועל פיו הקרן תרכוש 60% מהחברה, אחרי שנתיים תוכל הקרן להמשיך ולרכוש את יתר מניות החברה. הקרן קודם כל חתמה על החוזה ורק לאחר מכן התחילה למצוא את הכספים בכדי לעמוד בעסקה. בכדי לרכוש את אגד הקרן נאלצה לגייס 350 מיליון שקל דרך הנפקת מניותה, המעורב הבולט ביותר בהנפקה היה אלטשולר שחם שרכש מניות בסך של 125 מיליון שקל וכלל המוסדיים מחזיקים כעת ב-35% מהקרן.
לאחרונה קיסטון קיבלה קו אשראי מהראל ביטוח בהיקף של חצי מיליארד שקל לשנתיים. חברת מעלות נתנה דירוג של A+ לסדרת אגרות חוב לא מובטחות בהיקף של עד 400 מיליון שקל. נראה כי החברה אכן הצליחה לגייס כספים רבים מגורמים חיצוניים אך אפילו מנהלי הקרן נאלצו להכניס אליה 124 מיליון שקלים נוספים בכדי שתוכל לעמוד בעסקה.
- אגד משיקה את egg, אפליקציית תחבורה ציבורית ללא פרסומות
- קיסטון צמחה ב-19% בהכנסות; צופה הכנסות של 300 מ' השנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אגד מחזיקה בנתח שוק של קרוב לשליש (32%) משוק הפעלת האוטובוסים בישראל, עם 2,900 עובדים ויותר מ-9,000 עובדים. המתחרות העיקריות של החברה הן דן ואלקטרה, אשר רכשה את אפיקים, המפעילה 850 אוטובוסים. בשנה שעברה רכשה אלקטרה גם את אגד תעבורה המפעילה יותר מ-500 אוטובוסים ונראה כי החברה מכוונת לנגוס בנתח השוק של אגד. אגד מצפה כי קיסטון ריט תוכל לעזור לה להגביר את הדומיננטיות שלה ולעזור למנוע את עליית המתחרים.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי
הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל
אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.
הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.
מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).
לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל
דבר החברה
איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.
הפניקס: תשואה של 29.2% על ההון; מעלה תחזיות להמשך
הרווחיות של חברות הביטוח לא עוצרת, והפניקס מבינה שאת התחזיות לשנת 2027 היא משיגה כבר השנה; לכן החברה מעלה בחדות את התחזיות לשנת 2028, עם תשואה להון שתהיה מעל 25%, רווח EBITDA מתואם של 2.5 מיליארד, ורווחי ליבה של 3.4 מיליארד שקל בטווח האמצע
הפניקס הפניקס 0% מפרסמת את דוחות הרבעון השלישי של 2025 ומציגה המשך צמיחה הן ברווח הכולל והן ברווחי הליבה, לצד עדכון משמעותי של היעדים האסטרטגיים לשנים הקרובות. הרווח הכולל ברבעון עלה ל-803 מיליון שקל, לעומת 758 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה הגיע ל-2.3 מיליארד שקל צמיחה חדה ביחס ל-1.65 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. גם רווח הליבה ממשיך לעלות, והגיע ברבעון ל-667 מיליון שקל ובתשעת החודשים ל-1.98 מיליארד שקל, עלייה ניכרת מול 572 ו-1.65 מיליארד שקל בהתאמה אשתקד. התשואה להון בולטת אף היא ומשקפת רבעון חזק במיוחד עם 29.2%. התשואה להון מפעילות ליבה עומדת על 24%.
אולם עיקר המשקל בדיווח הנוכחי נמצא בעדכון היעדים ל-2028, יעד שאפתני הרבה יותר מהמתווה
הקודם, ומציג עלייה משמעותית בכל הפרמטרים המרכזיים. הפניקס מצפה שרווח הליבה שלה יצמח לטווח של 3.3-3.5 מיליארד שקל, לצד תשואה להון של מעל 25%. מדובר בקפיצה ניכרת מהיעדים שנקבעו לשנת 2027 רק בספטמבר האחרון, שעמדו על 2.4-2.6 מיליארד שקל.
העדכון האסטרטגי
של הפניקס מעלה לא מעט שאלות. איך ייתכן שתחזית הרווח קפצה כה משמעותית בטווח כל כך קצר? מה בעצם השתנה בפעילות החברה שמאפשר לה להעלות את היעדים לרמת 3.3-3.5 מיליארד שקל כבר ב-2028, כמעט מיליארד שקל יותר מהיעדים שפורסמו לשנת 2027 רק בחודשים האחרונים? בחינה של
הדוחות מצביעה על שתי חוליות מרכזיות שמסבירות חלק מהזינוק האחרון ברווחים: רווחי ההון החריגים השנה, בעיקר מנוסטרו והשקעות, והרווחיות הגבוהה בענפי הביטוח הכללי. רווחי ההשקעות העופים, שהסתכמו בכ-769 מיליון שקל מתחילת השנה מתוך רווח כולל של 928 מיליון שקל, היו
גורם מרכזי בשורת הרווח, והם מעלים את השאלה האם מדובר במצב חד פעמי או בתנופה שהפניקס מאמינה שתצליח לשמר? מצד שני, עצם העובדה שהחברה מציגה תחזית מפורטת ומתייחסת לצמיחה יציבה וארוכת טווח בפעילויות ניהול הנכסים, הסוכנויות והאשראי, תחומים שנחשבים לפחות תנודתיים,
עשויה לרמוז שהפניקס רואה את הרווחיות של השנים האחרונות לא כחריגה אקראית, אלא כבסיס שממנו ניתן להמשיך לעלות. האם באמת ניתן לשמר ואף לשפר רווחיות כזו, בלי התערבות של הרגולטור?
אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של הפניקס הוא תחום ניהול הנכסים, שממשיך להאיץ קדימה. רווחי הליבה מפעילות זו הסתכמו ברבעון ב-256 מיליון שקל, ובתשעת החודשים הראשונים של השנה הגיעו ל-682 מיליון שקל, גידול של כ-43% לעומת התקופה המקבילה. במקביל, ה-EBITDA המותאם זינק ל-430 מיליון שקל ברבעון ול-1.19 מיליארד שקל מתחילת השנה, ומדגיש את ההתרחבות בפעילויות הרווחיות של הקבוצה ובשיפור היעילות. היקף הנכסים המנוהלים עלה ל-585 מיליארד שקל נכון לסוף הרבעון, כ-11% יותר מרמתו בסוף 2024.
- הפניקס עם תשואה להון של 35% ברבעון השני
- הפניקס: רווח כולל של 617 מיליון שקל; תשואה להון של 24%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפעילות הביטוח נרשמה יציבות בצמיחה: הרווח מפעילות הליבה עלה ל-411 מיליון שקל ברבעון ול-1.3 מיליארד שקל בתשעת החודשים, שיפור מתון אך עקבי, בין היתר בזכות הרחבת תהליכי הדיגיטציה והאופטימיזציה. החברה ציינה כי עמידותה לשינויי ריבית נותרה גבוהה, כאשר תשואת הנוסטרו ברבעון, כ-9% בקצב שנתי, תמכה בשורה התחתונה. בנוסף השלימה החברה את הגדלת האחזקה בפניקס סוכנויות ל-95%.
