אוטובוס אגד
צילום: ביזפורטל

מה קיסטון ריט מחפשת באגד?

מתן קובי |

לפני כחצי שנה נפתח המכרז לרכישתה של אגד, בו השתתפו בין היתר קבוצת דלק רכב, קבוצת מגדל-קרסו-אלומה וקיסטון ריט קיסטון ריט . באמצע חודש אפריל בחרה אגד למכור לקיסטון ריט למרות זאת שלא הגישה את הבקשה הגבוהה ביותר. קבוצת מגדל-קרסו-אלומה בציעה את ההצעה הגבוהה ביותר אך בעקבות זאת שלא הסכימו לעמוד בתנאיה של אגד, ההצעה נפלה מהשולחן. קיסטון ריט הגישה הצעה בסך של 4.77 מיליארד שקל, כמיליארד שקל פחות מהצעה הגבוהה ביותר.

כעת קיסטון מעלה את סכום הרכישה בעוד 200 מיליון שקל מה שיוביל את סך העסקה לכ-5 מיליארד שקל. התשלום הנוסף נובע מההסכם בין הקרן לבין אגד, על פיו הקרן תגדיל את התשלום בגין הרווחים שאגד תצבור מיציאת המכרז ועד שתושלם העסקה. העסקה תחתם ככל הנראה בחודש הבא וההכנסות של אגד תרמו לה בבונוס מכובד מאוד בנוסף לסכום עליו כבר נחתמה העסקה.

ההסכם בין קיסטון ריט לאגד נחתם בחודש מאי ועל פיו הקרן תרכוש 60% מהחברה, אחרי שנתיים תוכל הקרן להמשיך ולרכוש את יתר מניות החברה. הקרן קודם כל חתמה על החוזה ורק לאחר מכן התחילה למצוא את הכספים בכדי לעמוד בעסקה. בכדי לרכוש את אגד הקרן נאלצה לגייס 350 מיליון שקל דרך הנפקת מניותה, המעורב הבולט ביותר בהנפקה היה אלטשולר שחם שרכש מניות בסך של 125 מיליון שקל וכלל המוסדיים מחזיקים כעת ב-35% מהקרן. 

לאחרונה קיסטון קיבלה קו אשראי מהראל ביטוח בהיקף של חצי מיליארד שקל לשנתיים. חברת מעלות נתנה דירוג של A+ לסדרת אגרות חוב לא מובטחות בהיקף של עד 400 מיליון שקל. נראה כי החברה אכן הצליחה לגייס כספים רבים מגורמים חיצוניים אך אפילו מנהלי הקרן נאלצו להכניס אליה 124 מיליון שקלים נוספים בכדי שתוכל לעמוד בעסקה.

אגד מחזיקה בנתח שוק של קרוב לשליש (32%) משוק הפעלת האוטובוסים בישראל, עם 2,900 עובדים ויותר מ-9,000 עובדים. המתחרות העיקריות של החברה הן דן ואלקטרה, אשר רכשה את אפיקים, המפעילה 850 אוטובוסים. בשנה שעברה רכשה אלקטרה גם את אגד תעבורה המפעילה יותר מ-500 אוטובוסים ונראה כי החברה מכוונת לנגוס בנתח השוק של אגד. אגד מצפה כי קיסטון ריט תוכל לעזור לה להגביר את הדומיננטיות שלה ולעזור למנוע את עליית המתחרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”

אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת


צלי אהרון |

מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים. 

אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. 

גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.  

כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה. 

בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום? 

מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה? 

אלדד צינמן
צילום: יחצ
דוחות

מור גמל ופנסיה: צמיחה בהכנסות אבל הרווח כמעט לא עלה

למרות עלייה של כ-22% בהכנסות ברבעון השלישי, הרווח הנקי של מור גמל ופנסיה עלה בכ-4% בלבד; ההוצאות הכוללות קפצו ב-23%, בין היתר בשל גידול בעמלות סוכנים, עלייה בהוצאות שכר והוצאה מבוססת מניות של כ-6.3 מיליון שקל, מה ששחק כמעט את כל הגידול בשורה העליונה

תמיר חכמוף |

מור גמל ופנסיה מור גמל פנסיה -1.25%   פרסמה את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2025 המצביעים על המשך צמיחה בהכנסות, אך השורה התחתונה נותרה כמעט ללא שינוי.

הכנסות החברה, בניהולו של אלדד צינמן, מנכ"ל מור גמל ופנסיה, עמדו ברבעון השלישי של 2025 עמדו על כ-171.2 מיליון שקל, עליה של כ-22% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה בהכנסות מקורה בעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, לאור פעילותה של חטיבת הלקוחות וערוצי הפצה שמנוהלת על ידי אורי קיסוס, משנה בכיר למנכ"ל מור השקעות, אשר מאפשרת לכלל חברות הקבוצה ליהנות מסינרגיה בפעילותן.

נכון ל-13 בנובמבר 2025 היקף הנכסים המנוהלים על ידי מור גמל ופנסיה עמד על כ-117 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% מתחילת שנת 2025. מתוך סך היקף הנכסים, כ-15.5 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הפנסיה שהחלו את פעילותן בחודש מאי 2022. החברה עדכנה בדוחות כי פעילות הפנסיה צפויה להגיע לאיזון במהלך שנת 2027.

עם זאת, ההוצאות עלו משמעותית. עמלות הוצאות שיווק ורכישה עלו לכ-64.5 מיליון שקל לעומת 66.5 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות עלו לכ-52.8 מיליון שקל לעומת 45.9 מיליון שקל אשתקד. העלייה נובעת בין היתר מהוצאות גבוהות לעמלות סוכנים, גידול בהוצאות שכר והוצאה גדולה מבוססת מניות בגובה של כ-6.3 מיליון שקל. כולל הוצאות מימון (שרשמו ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל), סך ההוצאות עמד על 141.2 מיליון שקל לעומת 114.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של 23% ששחקה את מרבית הגידול בהכנסות.

הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2025 עמד על 18.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-4% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-18 מיליון שקל, אשר מצטרפים ל-39 מיליון שקל שחולקו השנה.

נתונים נוספים

מעבר לעלייה בהכנסות, הדוח של מור גמל ופנסיה מציג תמונה חיובית של המשך התרחבות בקצב מהיר: מספר העמיתים הכולל חצה את רף המיליון והגיע ליותר מ-1.01 מיליון חשבונות, גידול חד של כמעט 180 אלף עמיתים בתוך שנה. הצמיחה הזו נובעת מהרחבת הפעילות בכל הערוצים, ומורגשת היטב גם בהיקף הנכסים, שעמד בסוף הרבעון על כ-112.9 מיליארד שקלים, ובתאריך העדכני אף טיפס ל-117 מיליארד. מדובר בזינוק של כ-34% מתחילת השנה, שהגיע משילוב של צבירות נטו גבוהות ותשואות חיוביות בשוק.