ה-9/11 השני של שדות התעופה – כך מגדיר מנכ"ל נקסט ג'ן 0% יניב חברון את השינוי שנראה בעקבות הקורונה בעשורים הקרובים, שינוי שמסביר גם, כך לטענתו, את הצורך במערכות שפיתחה סנט-טנק, שתמוזג לתוך נקסט ג'ן, שהמנייה שלה עולה ב-8% בעקבות דיווח שהוציאה. אם להסתכל על המכירות הנוכחיות, של 5 מערכות בודדות, הדברים של חברון נשמעים אופטימיים למדי.

סנט-טק מפתחת מערכות דיאגנוסטיקה באמצעות נשיפה לאיתור של קורונה ומחלות נוספות, והודיעה על הזמנה של 100 יחידות לצורך מכירות עתידיות. העתיד כבודו במקומו, בהווה החברה דיווחה על מכירה של 5 מערכות לאמירויות, בהיקף של 0.7-1 מיליון יורו לפי ההערכות. יצוין כי המערכות עדיין בשלבי בדיקת ולידציה (בבי"ח אסף הרופא), והתוצאות הראשוניות שהציגו היו חיוביות ועמדו ברף הנדרש להגשת בקשה לאישור ה-FDA, ואם יעברו את שתי הבדיקות ייתכן שיתקבלו הזמנות נוספות.

את המערכות יעביר לסנט-טק ספק גרמני, כשההתקשרות היא ל-5 שנים ובמסגרתה בכל הזמנה שתקבל סנט-טק היא התחייבה להעביר מספר מינימלי של 5 מערכות ("אנחנו מניחים שבקרוב נקבל הזמנות נוספות, לכן כבר הזמנו מהספק את המערכות עצמן"). לצד הקורונה, המערכת, הקרויה VOX, עתידה לזהות גם מחלות זיהומיות, שחפת וסוגים מסוימים של סרטן, ללא צורך בבדיקה פולשנית. את המערכות הללו ניתן לעדכן ולגרום להן לאתר גם וירוסים חדשים שעברו מיפוי. אלמנט נוסף במערכת הוא איתור של כמה מחלות/וירוסים בנשיפה יחידה, במקום להשתמש במספר מערכות שונות.

בנקודת הזמן הנוכחית קל לדמיין את הצורך בה בעקבות ההגבלות על התנועה, אולם השאלה הגדולה היא עד כמה תהיה שימושית, ומה גודל השוק שלה, ביום שאחרי הקורונה. "אין מצב שתעבור בשדה תעופה ב-20 השנה הקרובות בלי לתת בדיקת נשיפה", טוען חברון, "הרעיון הוא למנוע ממך להעביר וירוסים אחרים".

• נקסט ג'ן מזנקת ב-20% לאור מתווה רכישת יתרת ההחזקות בסנט-טק
• נקסט ג'ן: תוצאות ראשוניות- 98% הצלחה לבדיקה של החברה המתמזגת
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עד היום זה מה שקורה. כל שדות התעופה ישנו את ההתנהלות שלהם בהקשר הזה רק בגלל הקורונה שבקרוב, בתקווה, תהיה מאחורינו?

"העסק הוא בסופו של דבר אבטחה ביולוגית. האם לפני 9/11 בדקו בשדות התעופה כמו שבודקים היום? לא. מאז לא התפוצץ אף אחד על מטוס, ובכל זאת בודקים ככה. אנחנו מדברים עם לא מעט שדות תעופה וחברות אבטחה, הצטרף אלינו לאחרונה לדירקטוריון יעקב עמידרור שהיה ראש המל"ל ונראה לי שהוא מבין דבר או שניים באבטחה. אני אגיד יותר מזה – בעזרת הבדיקה שלנו כבר לא יעלו למטוס אנשים עם שפעת".

אבל היום אפשר. ולמה בעצם שחברת תעופה תוותר על לקוח משלם רק בגלל שיש לו שפעת. הן יגידו לך "שידביק כמה נוסעים בדרך, מה קרה?".

"בן אדם גם יכול להדבק ולמות משפעת. וחברות התעופה מצדן יכולות לרצות להעלות גם נוסעים חיוביים לקורונה – אבל הן לא קובעות, אלא הרגולטור".

ואתה באמת חושב שהרגולטור יאמץ גישה שאוסרת על חולי שפעת לעלות לטיסות?

"ברור. רגולטורים מחפשים את זה כבר היום, ומדברים איתנו כאמור מחברות תעופה. גם על שחפת למשל, ומי דיבר בכלל עד היום על שחפת? יש 10 מיליון חולים בשנה, ומתים ממנה 1.5 מיליון איש. זה אמנם בדרך כלל במדינות עולם שלישי, אבל כשהעולם נעשה יותר גלובלי מתחילים לפחד במדינות המפותחות גם מזה".

הסיבה שאנחנו מתעכבים על שדות התעופה, היא שכפי שחברון מסביר, המודל הכלכלי שבייצור המערכות האלה סובב בעיקר סביבן. "אני רוצה להכניס הכי הרבה כסף פר מערכת ושואף להכנסה שנתית של 0.5-1 מיליון דולר מכל אחת. זה כמובן תלוי בטראפיק, כלומר בכמה בדיקות תספיק לעשות, והמקומות שהכי זקוקים לאבטחה ביולוגית, ולשם אני מכוון". לבד מההכנסה שמייצרת כל מכונה, לפי ההערכות, סנט-טק רוכשת אותן בכ-70 אלף דולר, ומוכרת בפי 2-3 יותר.

• אחרי אקזיט של 25 מיליארד דולר - ״אל תסתכלו לטווח קצר ועל מסיבת אקזיט מהירה, אפשר לבנות דברים גדולים״
• פלסאנמור: "בעלי המניות חכמים. GE בחוץ ואנחנו נצמח מהר מאד"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את...

כמו כן, בהמשך הדרך, בחברה מתכננים לפנות לתחום הדיאגנוסטיקה הרפואית, קרי שיעשה שימוש במערכות שלהם לצורך מעקב אחר מטופלים, או בניסויים קליניים כאלה ואחרים. פה רצוי לסייג את הדברים ולומר שהכל תלוי ברמת הדיוק של המערכת באיתור המחלות. בקורונה הציגו המערכות דיוק ברמה של 98%, אך אם באמצעות נשיפה לא יצליחו לאתר ברמה מספקת סרטן למשל, אין סיבה שישתמשו בפיתוח שלה ויעדיפו אותו על פני בדיקות פולשניות יותר – אך גם מדויקות יותר. עוד חזון למועד.