השלד הבורסאי נקסט ג'ן ממזג לתוכו חברה שמפתחת ינשוף לבדיקת קורונה
העולם במרדף אחרי חיסון לקורונה ובמקביל הנדרשים פתרונות שיאפשרו "לחיות עם הנגיף". נקסט ג'ן שהיא שלד בורסאי החלה בחודשים האחרונים במגעים למיזוג עם חברת סנט טכנולוגיות רפואיות שמפתחת בדיקת נשיפה לזיהוי קורונה.
הטכנולוגיה, כך על פי החברה, מבוססת על גילוי של תהליכים מטבוליים ייחודיים. כך מתאפשרת בדיקת ריח מהירה וניתן לזהות מחלות שונות, אפילו בשלבים הראשונים של המחלה וגם במקרים של חולים אסימפטומטיים.
החברה החלה לאחרונה שני ניסויים קליניים במקביל והיא מתכננת בקרוב למפות את הסמן הביולוגי של הנגיף. תהליך המיפוי מוערך בכשישה שבועות.
בעתיד הלא הרחוק ייתכן שבכל אזור התקהלות המוני יהיה בכניסה מכשיר לבדיקת קורונה. בחברה מנסים להגיע לשוק הזה. עיקר הפעילות צפוי להיות במעברי גבול ושדות תעופה, מרכזים רפואיים, איצטדיונים ואירועים מרובי קהל.
להערכת החברה כל מכשיר עשוי לעלות 150-400 אלף דולר, וכל בדיקה 5-10 דולר. המכשיר מסוגל לעשות 840 בדיקות בפרק זמן של 14 שעות.
מקור: מצגת משקיעים נקסט ג'ן
- 1.יובל 22/07/2020 14:33הגב לתגובה זובגדול זה טוב או לא למנייה?
- אנונימי 23/07/2020 08:15הגב לתגובה זוטוב למניה, החברה שווה היום 20 מליון שקל, אחרי דילול נגיד שהיא תהיה שווה 100 מליון שקל, אם החברה תצליח היא תהיה שווה הרבה יותר כלומר מאות אחוזי רווח, אבל כמובן הדגש הוא על אם.
- סיסו 22/07/2020 17:27הגב לתגובה זובגדול אם אתה מחזיק במניה אתה צריך שהיא תעלה כמה שיותר עד הדילול. כי תלוי כמה ידללו יכול להיות שכמות המניות שלך יחתו משמעותית

מאיר שמיר עשה פי 8 על ההשקעה בלנדבאזז; עכשיו ה-IPO
מבטח שמיר של מאיר שמיר השקיעה 34 מיליון שקל וצפויה אחרי ה-IPO להיות עם החזקה של 280-300 מיליון שקל. רווח פוטנציאלי של כ-260 מיליון שקל, מתוכו כ-130 מיליון שקל אמור להירשם בהמשך
מבטח שמיר החזקות מבטח שמיר 0% היא אחת מחברות ההחזקה הוותיקות והטובות בבורסה בת"א. היא מייצרת תשואות עודפות על פני זמן כשהשווי הנוכחי שלה מסתכם ב-2.5 מיליארד שקל, אחרי מהלך של פי 5 ב-5 השנים האחרונות. בראש החברה עומד מאיר שמיר שבכלל התחיל בתחום הביטוח והפך את החברה מסוג של סוכנות ביטוח לחברת החזקות עפ פעילות רחבה בתחום האשראי החוץ בנקאי דרך מניף, פעילות בנדל"ן דרך שורה של חברות, פעילות באנרגיה דרך החזקה בתחנות כוח והחזקה גם במניות טכנולוגיה.
על פני השנים שמיר ידע לקנות נמוך ולמכור יקר, כשאת עסקת החלומות הוא עשה בתנובה - רכישה יחד עם אייפקס את השליטה ומכירה תוך כמה שנים בשווי כפול. מבטח השקיעה כ-600 מיליון שקל ונפגשה עם כ-1.2 מיליארד שקל, כשמאז ההצלחה הגדולה היתה במניף שהונפקה בבורסה לפני כארבע שנים ומאז שינק שוויה יותר מפי 2 לשווי של כ-1.25 מיליארד שקל. החזקתה של מבטח מסתכמת בכ-600 מיליון שקל, כשהיא גם נהנתה מדיבידנדים שוטפים.
בעשור האחרון הקבוצה משקיעה הרבה בתחנות כוח שהפכו למרכיב הגדול בסל השקעות שלה. זה תחום שדורש סבלנות, ולשמיר יש סבלנות. לפני כשש שנים נכנסה הקבוצה לשותפות בתחנת אלון תבור והיא רכשה מאז נתח במספר תחנות עם תפוקה כוללת שמועכת בכ-1,800 מגוואט. כמו כן, החברה מקימה את תחנת קסם בעלות של מעל 4 מיליארד שקל. גם את תחום האנרגיה ידע שמיר לתרגם לרווחים כשהכניס את כלל להשקעה בתחום לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל.
ואחרי תנובה, מימון חוץ בנקאי ואנרגיה, מגיע תורה של הטכנולוגיה. חברת הפינטק לנדבאזז (Lendbuzz), שהוקמה על ידי הישראלים אמיתי קלמר וד"ר דן רביב, ומספקת ניתוח פיננסי טכנולוגי מבוסס AI של לווים בעיקר לסוכניות רכב, מתקדמת צעד משמעותי בדרך להפיכתה לציבורית בוול סטריט. מבטח השקיעה בה 34 מיליון שקל כשההשקעה רשומה בספרים ב-166 מיליון שקל.
- תיק ההשקעות של מבטח שמיר עולה ל־5.4 מיליארד שקל; מגזר הטכנולוגיה מכביד על הרבעון
- אנרג'יאן ושותפות תמר יספקו גז לתחנת קסם תמורת 2.8 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנדבאזז נערכת לגיוס לפי שווי של 1.3-1.5 מיליארד דולר ומבטח מחזיקה בדילול כ-6.6% ממנה. ההחזקה צפויה להיות אחרי ההנפקה בשווי של 280-300 מיליון שקל וזו הצפת ערך מרשימה. פי 8 עד אפילו פי 10 תוך כ-5 שנים.

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים