וירוס קורונה
צילום: Pete Linforth Pixabay

השלד הבורסאי נקסט ג'ן ממזג לתוכו חברה שמפתחת ינשוף לבדיקת קורונה

נקסט ג'ן צפויה להקצות עד 70% ממניותיה בתמורה לקבלת 80% מסנט טכנולוגיות
צחי אפרתי | (3)
נושאים בכתבה נקסט גן

העולם במרדף אחרי חיסון לקורונה ובמקביל הנדרשים פתרונות שיאפשרו "לחיות עם הנגיף". נקסט ג'ן שהיא שלד בורסאי החלה בחודשים האחרונים במגעים למיזוג עם חברת סנט טכנולוגיות רפואיות שמפתחת בדיקת נשיפה לזיהוי קורונה.

 

הטכנולוגיה, כך על פי החברה, מבוססת על גילוי של תהליכים מטבוליים ייחודיים. כך מתאפשרת בדיקת ריח מהירה וניתן לזהות מחלות שונות, אפילו בשלבים הראשונים של המחלה וגם במקרים של חולים אסימפטומטיים.

החברה החלה לאחרונה שני ניסויים קליניים במקביל והיא מתכננת בקרוב למפות את הסמן הביולוגי של הנגיף. תהליך המיפוי מוערך בכשישה שבועות.

 

בעתיד הלא הרחוק ייתכן שבכל אזור התקהלות המוני יהיה בכניסה מכשיר לבדיקת קורונה. בחברה מנסים להגיע לשוק הזה. עיקר הפעילות צפוי להיות במעברי גבול ושדות תעופה, מרכזים רפואיים, איצטדיונים ואירועים מרובי קהל.

להערכת החברה כל מכשיר עשוי לעלות 150-400 אלף דולר, וכל בדיקה 5-10 דולר. המכשיר מסוגל לעשות 840 בדיקות בפרק זמן של 14 שעות.

מקור: מצגת משקיעים נקסט ג'ן

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יובל 22/07/2020 14:33
    הגב לתגובה זו
    בגדול זה טוב או לא למנייה?
  • אנונימי 23/07/2020 08:15
    הגב לתגובה זו
    טוב למניה, החברה שווה היום 20 מליון שקל, אחרי דילול נגיד שהיא תהיה שווה 100 מליון שקל, אם החברה תצליח היא תהיה שווה הרבה יותר כלומר מאות אחוזי רווח, אבל כמובן הדגש הוא על אם.
  • סיסו 22/07/2020 17:27
    הגב לתגובה זו
    בגדול אם אתה מחזיק במניה אתה צריך שהיא תעלה כמה שיותר עד הדילול. כי תלוי כמה ידללו יכול להיות שכמות המניות שלך יחתו משמעותית
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

הצבר הזה כולל הזמנה מותנית של 58 מיליון דולר מ-BEL.  חמישה חודשים קדימה - בסוף נובמבר הצבר של החברה עומד על 1.03 מיליארד שקל והוא כולל את BEL למרות שזו הזמנה מותנית.

כלומר בחמישה חודשים הצבר ירד ב-270 מיליון שקל. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

צבר עולה עם קבלת הזמנות חדשות ויורד עם ביצוע ההזמנות, כלומר מימוש ומכירות. ארית מפרטת עם ההודעה על הנפקת רשף את המימוש של הצבר והוא בדיוק כפי שחזתה (350 מיליון שקל של מכירות במחצית השנייה), כשבחמישה חודשים - יולי עד נובמבר המכירות הסתכמו ב-262 מיליון שקל. המסקנה היא שארית לא קיבלה בחמישה חודשים הזמנות. כלומר כל מה שהיא מכרה ירד מהצבר. הצבר גם משתנה בגלל שינוי שער דולר, אבל המשמעות של זה שארית לא קיבלה הזמנות נוספות בתקופה הזאת.