בנק ישראל: "ההתאוששות הכלכלית מהמשבר בישראל מהירה ביחס ל-OECD"

על פי ניתוח של חטיבת המחקר, צעדי הממשלה להתמודדות עם משבר הקורונה בישראל היו אגרסיביים ביחס ל-OECD ובאו לידי ביטוי בירידה חדה יותר בהגעה למקומות העבודה והבילוי, אולם החל מאמצע אפריל הפער נסגר
ערן סוקול | (5)

חטיבת המחקר של בנק ישראל מפרסמת ניתוח מיוחד אודות דפוסי הניידות של האוכלוסיה בזמן משבר הקורונה העולמי, אשר מבוסס על דוחות של ענקיות הטכנולוגיה גוגל ואפל. ניתוח הנתונים מצביע על כך שאמנם מגבלות הריחוק שהטילה הממשלה היו מחמירים ביחס למדינות ה-OECD, אולם החל מאמצע חודש אפריל, עם הסרת חלק מההגבלות, ההתאוששות של המשק הישראלי מהירה יותר.

לאחרונה החלו גוגל ואפל לפרסם "דוחות ניידות" שמציגים שינויים בדפוסי הניידות של האוכלוסייה. בפרט, מדדי הניידות של גוגל כוללים מדדים אודות היקף התנועה של הציבור למקומות עבודה ולמקומות מסחר ופנאי אשר יכולים לשמש כאינדיקטורים מהירים למצב שוק העבודה והצריכה הפרטית.

בבנק ישראל מציינים כי צעדי הממשלה להתמודדות עם משבר הקורונה בישראל, לרבות הירידה המשמעותית בפעילות הכלכלית משתקפים היטב במדדי הניידות הללו, ובפרט בירידה החדה בשיעור ההגעה למקומות עבודה - ירידה של כ-70% בנקודת השפל ביחס לרמה של החודש שקדם למשבר, ולמקומות מסחר ופנאי ירידה של כ-80%.

מאמצע חודש אפריל הפער החל להיסגר

בבנק ישראל מציינים כי בשיאה, הירידה בניידות למקומות העבודה, המסחר והפנאי במהלך משבר הקורונה בישראל גדולה מהירידה במרבית מדינות ה-OECD. אולם, החל מאמצע חודש אפריל 2020, על רקע שורת ההקלות עליהן הכריזה הממשלה, חל שיפור ניכר בניידות למקומות העבודה ובמידה פחותה גם בניידות למקומות מסחר.

על פי הממצאים, במחצית השנייה של חודש אפריל, החל הפער בין ישראל לחציון ה-OECD להצטמצם, "ממצא שעשוי להעיד על כך שההתאוששות הכלכלית בישראל מהירה יותר בהשוואה ליתר המדינות" - מעריכים בבנק ישראל ומציינים כי הפער ביחס לרמת הבסיס של החודש שקדם למשבר הצטמצם לכ-50% ו-70%, בהתאמה.

 

מדדי הניידות של גוגל, ישראל לעומת ה-OECD

מקור: Google community Mobility Report, Johns Hopkins University CSSE, ועיבודי בנק ישראל.

בבנק ישראל מציינים כי הירידה בניידות בישראל קדמה להטלת מגבלות על התנועה, ושיקפה ככל הנראה את תגובת הציבור להתפשטות המגפה, שנקט בצעדי ריחוק חברתי וולונטריים והמעיט בשל כך לצאת למקומות מסחר ופנאי - תופעה שאיננה ייחודית לישראל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מה צופן העתיד?

מספר מדינות, לרבות ישראל, נמצאות בימים אלו בשלהי השלב הראשון של "השטחת העקומה" ובמעבר לשלב "שגרת קורונה", שכולל חזרה הדרגתית לפעילות תחת מגבלות שנועדו למנוע ככל הניתן גל שני של המגפה. בכדי לנסות להעריך כיצד נראה השלב הבא מבחינת הפעילות הכלכלית, השוו בבנק ישראל בחלק זה את ישראל למספר מדינות במזרח אסיה שנמצאות עמוק בתוך השלב השני, למדינות שמתחילות בימים אלו את יישום אסטרטגית היציאה, ולצד אלו לשבדיה שלא נקטה צעדי סגר רשמיים.

מדדי הניידות של גוגל במדינות נבחרות

מקור: Google community Mobility Report, ועיבודי בנק ישראל.

כפי שניתן לראות בגרפים לעיל, המציגים את מדדי הניידות למקומות העבודה מסחר ופנאי במספר מדינות נבחרות. צבעו של הקו בכל אחד מהאיורים מציין את השינוי היומי במספר הנדבקים (ממוצע נע של 7 ימים). ככל שהקו בהיר יותר, מספר הנדבקים גדול יותר. מסקנה אחת שעולה מהאיור היא שגם בקצה המדגם, פרט לדרום קוריאה וטאיוואן, אף אחת מהמדינות לא שבה לרמת הבסיס של הניידות למקומות העבודה.

עם זאת, חשוב לזכור שתקופת הבסיס עבור דרום קוריאה וטאיוואן איננה בהכרח מייצגת זמנים "נורמליים" כיוון שמדינות אלו היו מבין הראשונות שנקטו בצעדי ריחוק חברתי והטלת מגבלות. בהקשר זה בולטת סינגפור שהצטיינה בהתמודדות עם המגפה, אך חווה בימים אלו עלייה מחודשת במספר הנדבקים שלוותה בירידה משמעותית בניידות.

בבנק ישראל מציינים כי תופעה דומה, ואף עוצמתית יותר מתרחשת בניידות למקומות המסחר והפנאי – כל המדינות במדגם, לרבות דרום קוריאה וטאיוואן נמצאות מתחת לרמת הבסיס, אם כי קיימת שונות בגודל הפער. בטאיוואן הפער קטן יחסית, אם כי ניכרת בו מגמת עלייה (כלומר הפער השלילי ביחס לרמת הבסיס גדל). בדרום קוריאה הפער בניידות למקומות המסחר והפנאי טרם נסגר (נמוך בכ-10% מהבסיס), ואף מצטמצם לאורך המדגם.

מדדי הניידות של גוגל במדינות נבחרות

מקור: Google community Mobility Report, ועיבודי בנק ישראל.

כפי שנתין לראות בגרפים לעיל, ישראל דומה במאפייני הניידות שלה למדינות המערביות שנקטו בצעדי סגר וריחוק חברתי כדוגמת איטליה, גרמניה, אוסטריה, בריטניה, וארה"ב, וספגו בשל כך פגיעה משמעותית בכלכלה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הגרפים מראים בדיוק את ההפך מהכותרת (ל"ת)
    שמוליק 10/05/2020 22:49
    הגב לתגובה זו
  • טעות - שני גרפים זהים (ל"ת)
    ברשב 11/05/2020 10:40
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    על מה בדיוק הם מדברים? מנותקים (ל"ת)
    יצחק 10/05/2020 19:01
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חוחית 10/05/2020 17:37
    הגב לתגובה זו
    חחח... חוחו... חיחי...חלחלחח...
  • 1.
    בישראל היו ימי חג וזכרון מעבר להגבלות הקורונה (ל"ת)
    שמעון 10/05/2020 14:35
    הגב לתגובה זו
בצלאל מכליס
צילום: ליאת מנדל

קנו אלביט - "המניה תגיע ל-540 דולר", בנק אוף אמריקה משדרג המלצה

לאחרונה התחיל בנק אוף אמריקה לסקר את החברה עם מחיר יעד של 500 דולר וכעת הוא משדרג את מחיר היעד - פרמיה של 18% על מחיר השוק; "הצמיחה מולידה צמיחה"

רן קידר |

בנק אוף אמריקה שהתחיל ממש לאחרונה לכסות את אלביט מערכות משדרג את המלצתו. הוא העניק לפני מספר חודשים מחיר יעד של 500 דולר למניית החברה וכעת מחיר ה יעד עולה ל-540 דולר - מה שמבטא פרמייה של 18%.  בבנק ממליצים לקנות את המניה. האנליסטים  בראשם רונלד אפשטיין, מסבירים ש"החברה ממשיכה להפגין צמיחה חזקה בהכנסות, הרחבת מרווחים וביקוש מתמשך".

מגזר היבשה של אלביט צמח ב-45% בהשוואה לשנה שעברה, והאנליסטים מעלים את התחזית לכל השנה לצמיחה של 40%. "הצמיחה של מגזר היבשה ממשיכה לגמד את המגזרים האחרים", כותבים האנליסטים ועוברים להציג את העסקה בתחום האווירי עם אירבוס שלדעתם היא עסקה מאוד חשובה. אלביט זכתה בחוזה של 260 מיליון דולר מאיירבוס. המטרה להתקין מערכות הגנה עצמית במטוסי התובלה A400M של חיל האוויר הגרמני. שש שנים של עבודה מובטחת.

"אנחנו רואים בזה יתרון אסטרטגי", מסבירים האנליסטים. "חברות ביטחון עם נוכחות מקומית נוטות להרוויח יותר מההוצאות הביטחוניות הגלובליות הגוברות". לאלביט יש נוכחות מקומיות במדינות העיקריותש בהן היא פועלת. 

האנליסטים מדברים על כך שפנטגון צריך לחדש מלאי נשק בהיקף של 3.5 מיליארד דולר אחרי הסיוע הצבאי לישראל - כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים.  ומי תרוויח מזה? "הביקוש להחזרת מלאי נשק נותר איתן", כותבים האנליסטים שסבורים שזה מעיד על ביקושים בדרך. 

האנליסטים העלו את תחזית הרווח למניה ל-2025 ל-12.10 דולר (מ-11.35 דולר) - מדובר על מכפיל רווח "פשוט" של כ-40. גם 2026 ו-2027 קיבלו עדכון כלפי מעלה. מחיר היעד של 540 דולר נלקח ממכפיל EV/EBITDA של 23 על התחזיות ל-2026. זה גבוה מחברות הענק האמריקאיות אבל בקו עם חברות ביטחון בינוניות באירופה ובארה"ב.

"אנחנו רואים את ההערכה הזו כהוגנת", הם כותבים. מבחינתם המניה לא זולה, אבל שווה את המחיר.


חברות הביטוחחברות הביטוח
ניתוח מיוחד

האם הכוכבות של הבורסה ימשיכו לעלות?

מצד אחד, מניות הביטוח זינקו פי כמעט 3.5 בשנה, מצד שני תראו מי קונה אותן. למה זינקו מניות הביטוח, מה הסיבות להמשך העליות, ומה הסיבות שיכולות לקלקל את החגיגה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חברות הביטוח

אחרי שנים שבהן סקטור הביטוח נתפס כאפור ומסורבל, הגיעו השנתיים האחרונות והפכו אותו לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בבורסה. מדד ת"א ביטוח זינק בכ-117% מתחילת השנה ובכמעט 230% ב-12 החודשים האחרונים, נתון שממקם אותו ככוכב העליות של שוק ההון. בתוך המדד, מניות רבות הציגו תשואות שמזכירות יותר סטארט-אפ מאשר חברות פיננסים ותיקות: איילון הובילה עם קפיצה של יותר מ-300% בשנה האחרונה, הפניקס מנורה כלל והראל הכפילו ואף יותר את שוויין מתחילת השנה, מגדל רשמה תשואה דו-ספרתיות גבוהה מתחילת השנה.

כל זה התרחש על רקע שיפור דרמטי בתוצאות הכספיות של החברות. חברות הביטוח מציגות רווחי ליבה חזקים יותר, שקיפות טובה יותר תחת IFRS 17, ורוח גבית משוקי ההון שהזרימו רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים. את התוצאה אפשר לראות דרך התרחבות מכפילי ההון, כאשר הסקטור שנסחר במשך שנים ב-0.5 על ההון נסחר כיום במכפילים שנעים בין 1.4 למגדל ועד 2.7 להפניקס, רמות שבעבר היו נחשבות לחלום רחוק.

מאחורי הראלי

הראלי בסקטור הביטוח נתמך במספר גורמים, כאשר נקודת המוצא הגיעה מהמאקרו. אחרי תקופה ארוכה של חוסר יציבות, שוק ההון המקומי הפך אטרקטיבי גם למשקיעים זרים. כלכלה צומחת תחת סביבת ריבית גבוהה יחסית, אינפלציה תחת שליטה, והמשך גיוסי ההון בהייטק, כל אלה בצל מלחמה ארוכה שמציגה את העליונות הצבאית של ישראל. הכסף הזר שנכנס לבורסה הישראלית הצית את הריצה בסקטור, ומשם ההמשך הגיע כמעט טבעית. ברגע שמתחיל מומנטום, כולם מגדילים חשיפה וממשיכים להזרים כספים.

ברקע גם הגיע השיפור החד בביצועים. חברות הביטוח למדו בשנים האחרונות לשים את הדגש על פעילויות הליבה, רווחי הביטוח והפרמיות, ושם נרשמה קפיצה מרשימה. אפשר לראות זאת בדוחות האחרונים של מגדל, כאשר הרווח מפעילויות ליבה זינק ברבעון האחרון בכ-36%. הנתון הזה משקף כי החברות הצליחו לייצר רווחיות יציבה, שאינה תלויה רק בתנודתיות של שוק ההון.

ועדיין, אי אפשר להתעלם מהמרכיב הפיננסי. רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים תרמו בצורה דרמטית לשורה התחתונה. מגדל רשמה רווחי נוסטרו משמעותיים בשנה האחרונה, ובאיילון חלק ניכר מהשיפור נבע מהכנסות השקעה, שאם היה נשמר היה מציב את המכפיל של החברה על 3 בלבד. למעשה, במבנה של החברות האלו, כל שנה חיובית בשווקים מתורגמת כמעט מידית לרווחיות חריגה.