חטיבת המחקר של בנק ישראל מפרסמת ניתוח מיוחד אודות דפוסי הניידות של האוכלוסיה בזמן משבר הקורונה העולמי, אשר מבוסס על דוחות של ענקיות הטכנולוגיה גוגל ואפל. ניתוח הנתונים מצביע על כך שאמנם מגבלות הריחוק שהטילה הממשלה היו מחמירים ביחס למדינות ה-OECD, אולם החל מאמצע חודש אפריל, עם הסרת חלק מההגבלות, ההתאוששות של המשק הישראלי מהירה יותר.

לאחרונה החלו גוגל ואפל לפרסם "דוחות ניידות" שמציגים שינויים בדפוסי הניידות של האוכלוסייה. בפרט, מדדי הניידות של גוגל כוללים מדדים אודות היקף התנועה של הציבור למקומות עבודה ולמקומות מסחר ופנאי אשר יכולים לשמש כאינדיקטורים מהירים למצב שוק העבודה והצריכה הפרטית.

בבנק ישראל מציינים כי צעדי הממשלה להתמודדות עם משבר הקורונה בישראל, לרבות הירידה המשמעותית בפעילות הכלכלית משתקפים היטב במדדי הניידות הללו, ובפרט בירידה החדה בשיעור ההגעה למקומות עבודה - ירידה של כ-70% בנקודת השפל ביחס לרמה של החודש שקדם למשבר, ולמקומות מסחר ופנאי ירידה של כ-80%.

מאמצע חודש אפריל הפער החל להיסגר

בבנק ישראל מציינים כי בשיאה, הירידה בניידות למקומות העבודה, המסחר והפנאי במהלך משבר הקורונה בישראל גדולה מהירידה במרבית מדינות ה-OECD. אולם, החל מאמצע חודש אפריל 2020, על רקע שורת ההקלות עליהן הכריזה הממשלה, חל שיפור ניכר בניידות למקומות העבודה ובמידה פחותה גם בניידות למקומות מסחר.

• OECD: צמיחה גלובלית תעלה ל-3.2% ב-2025, אך תאט ל-2.9% ב-2026 עקב מכסים בארה"ב
• האירוע שסימל את הצטרפותה של ישראל לקהילה הבינל' והצעד של ארה"ב לבלימת משבר 2008
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

על פי הממצאים, במחצית השנייה של חודש אפריל, החל הפער בין ישראל לחציון ה-OECD להצטמצם, "ממצא שעשוי להעיד על כך שההתאוששות הכלכלית בישראל מהירה יותר בהשוואה ליתר המדינות" - מעריכים בבנק ישראל ומציינים כי הפער ביחס לרמת הבסיס של החודש שקדם למשבר הצטמצם לכ-50% ו-70%, בהתאמה.

מקור: Google community Mobility Report, Johns Hopkins University CSSE, ועיבודי בנק ישראל.

בבנק ישראל מציינים כי הירידה בניידות בישראל קדמה להטלת מגבלות על התנועה, ושיקפה ככל הנראה את תגובת הציבור להתפשטות המגפה, שנקט בצעדי ריחוק חברתי וולונטריים והמעיט בשל כך לצאת למקומות מסחר ופנאי - תופעה שאיננה ייחודית לישראל.

• הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי
• השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

מה צופן העתיד?

מספר מדינות, לרבות ישראל, נמצאות בימים אלו בשלהי השלב הראשון של "השטחת העקומה" ובמעבר לשלב "שגרת קורונה", שכולל חזרה הדרגתית לפעילות תחת מגבלות שנועדו למנוע ככל הניתן גל שני של המגפה. בכדי לנסות להעריך כיצד נראה השלב הבא מבחינת הפעילות הכלכלית, השוו בבנק ישראל בחלק זה את ישראל למספר מדינות במזרח אסיה שנמצאות עמוק בתוך השלב השני, למדינות שמתחילות בימים אלו את יישום אסטרטגית היציאה, ולצד אלו לשבדיה שלא נקטה צעדי סגר רשמיים.

מדדי הניידות של גוגל במדינות נבחרות

מקור: Google community Mobility Report, ועיבודי בנק ישראל.

כפי שניתן לראות בגרפים לעיל, המציגים את מדדי הניידות למקומות העבודה מסחר ופנאי במספר מדינות נבחרות. צבעו של הקו בכל אחד מהאיורים מציין את השינוי היומי במספר הנדבקים (ממוצע נע של 7 ימים). ככל שהקו בהיר יותר, מספר הנדבקים גדול יותר. מסקנה אחת שעולה מהאיור היא שגם בקצה המדגם, פרט לדרום קוריאה וטאיוואן, אף אחת מהמדינות לא שבה לרמת הבסיס של הניידות למקומות העבודה.

עם זאת, חשוב לזכור שתקופת הבסיס עבור דרום קוריאה וטאיוואן איננה בהכרח מייצגת זמנים "נורמליים" כיוון שמדינות אלו היו מבין הראשונות שנקטו בצעדי ריחוק חברתי והטלת מגבלות. בהקשר זה בולטת סינגפור שהצטיינה בהתמודדות עם המגפה, אך חווה בימים אלו עלייה מחודשת במספר הנדבקים שלוותה בירידה משמעותית בניידות.

בבנק ישראל מציינים כי תופעה דומה, ואף עוצמתית יותר מתרחשת בניידות למקומות המסחר והפנאי – כל המדינות במדגם, לרבות דרום קוריאה וטאיוואן נמצאות מתחת לרמת הבסיס, אם כי קיימת שונות בגודל הפער. בטאיוואן הפער קטן יחסית, אם כי ניכרת בו מגמת עלייה (כלומר הפער השלילי ביחס לרמת הבסיס גדל). בדרום קוריאה הפער בניידות למקומות המסחר והפנאי טרם נסגר (נמוך בכ-10% מהבסיס), ואף מצטמצם לאורך המדגם.

מדדי הניידות של גוגל במדינות נבחרות

מקור: Google community Mobility Report, ועיבודי בנק ישראל.

כפי שנתין לראות בגרפים לעיל, ישראל דומה במאפייני הניידות שלה למדינות המערביות שנקטו בצעדי סגר וריחוק חברתי כדוגמת איטליה, גרמניה, אוסטריה, בריטניה, וארה"ב, וספגו בשל כך פגיעה משמעותית בכלכלה.