רפי גוזלן חושב ששוק האג"ח המקומי אופטימי מדי
"אני חושש ששוק האג"ח מתמחר כרגע חזרה מהירה לתפקוד גבוה של הכלכלה המקומית", כך לדברי רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI אשר מעריך כי ככל שתרחיש כזה לא יתממש הרי שזה ילחץ את שוק האג"ח הקונצרני.
"כרגע, התקופה האחרונה בשווקים נשענת על הערכה לחזרה לפעילות גבוהה במהירות. הסיכון הוא שזה יהיה תהליך איטי והדרגתי ובנקודה שזה יופנם אנחנו נראה לחצים יותר משמעותיים גם על הקונצרני המקומי, בפרט בקרב חברות שנשענות על מחזור חוב וצריכות לעשות זאת בשנה הקרובה".
"אני חושב שהדבר הכי חשוב שקרה כאן" אומר גוזלן "זה שבנק ישראל הצליח להרגיע את שוק האג"ח הממשלתי שחזר להיות פחות תנודתי וירידת התשואות מתונה יותר. כל עוד השוק הזה מתפקד פחות טוב, אז יתר השווקים מתקשים לתפקד משתי סיבות: השוק הזה הוא מקור הגיוס של הממשלה וגם נקודת הייחוס של תמחור נכסים אחרים".
למה בעצם השוק הממשלתי לא תיפקד בתקופה האחרונה?
"היו בעצם שתי סיבות שהשוק תפקד פחות טוב: צורכי נזילות ולחצי הפדיונות בקרנות הנאמנות ובקרב המוסדיים, וזה קרה בגלל דרישה לעבות בטחונות בשל חשיפה גדולה לשוק המט"ח. בנוסף, היה חשש מפני גירעון הולך ועולה שיביא לעלייה משמעותית בגיוסים של הממשלה וזה מה שלחץ את הממשלתי".
- הבנקים יקרים? IBI סבורים שיש עוד 22% אפסייד
- אקזיט לאלקטרה נדל״ן: החברה ו־IBI מממשות נכס בארה״ב תמורת 114 מ׳ דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה קורה עכשיו כשהתמונה מתחילה להתבהר?
"מה שחשוב זה שהשוק הזה, בתקופה האחרונה, חזר להיות מתומחר בתמחור נורמלי ויש פוטנציאל בחלקים הארוכים מאוד סביב ההצטרפות של השוק המקומי למדד WGBI בסוף החודש (מדד אגרות החוב העולמי). אני משער שזה ילחץ לירידת תשואות בשוק המקומי לפחות עד סוף החודש.
"בהיבט של השוק הקונצרני, ברור שיש כאן את הסיפור הכללי שזה שוק שהמשקל של קרנות הנאמנות בו הוא גבוה מאוד ולכן כל עוד היה לחץ של פדיונות בתעשייה אזי השוק הזה התאפיין בעליית תשואות וגם בעלייה של המרווחים. כחלק מהשיפור בסנטימנט בעולם, השוק הממשלתי התייצב והבלימה בפדיונות בקרנות הנאמנות שגם חזרו לגייס, הביאו לשיפור משמעותי תוך ירידה במרווחים ובתשואות בשבועיים האחרונים".
אז למעשה אנחנו חוזרים לימים שהוודאות חוזרת והחברות חוזרות לגייס כסף?
"התמחור היום ברור יותר. יש בשוק הזה את הדברים היותר ספציפיים שזה יכולת של חברות לגייס ו/או לשלם את החובות שלהן. זה פחות ברמת המקרו של השוק, אלא ברמת החברות. אם הן הגיעו למשבר הזה מוכנות עם גמישות ורמת נזילות מתאימה לימים של משבר או שהן ממונפות או אפילו ממונפות מידי ואז הן יזדקקו להסדרי חוב.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
"נראה לי בלתי נמנע שנראה הסדרי חוב. החזרה לפעילות כלכלית תהיה איטית והדרגתית ואני חושב שזה משהו שיקרין על השווקים ויקרין על החברות עם הגמישות הנמוכה יותר שיתקשו למחזר חובות ברמות מחירים סבירות".
- 11.משקיע 20/04/2020 09:59הגב לתגובה זוהוא מקדם מה שטוב לו ומכאן את המניות ואת זה דרך בהפחדת הציבור מאגרות חוב אכן חכם בלילה , , ,
- 10.רפי 20/04/2020 09:43הגב לתגובה זוהשקר שבונים שנים במקום לתחום בזמן..ניפוח והלוואות למי שמראש יודעים שלא יחזיר ורק לגלגל וחוסר היעילות שגורמת ריבית 0 שקרית שדואגת להעשיר את העשירים בלבד
- 9.יוסי 20/04/2020 08:21הגב לתגובה זוהעליות לא תואמות את המציאות
- 8.Yl 20/04/2020 01:26הגב לתגובה זוכאשר נמצאים ב ***בית הדפוס לניירות***מתחילים להבין ש בעצם אג"ח זה האח התאום של משחק הכסאות המוזיקלים האחרון נופל
- 7.חסר פירוט, תחומים לפחות אם לא חברות ספציפיות. כללי מדי. (ל"ת)יש ר אלי 19/04/2020 23:57הגב לתגובה זו
- 6.בנאדם חכם (ל"ת)אריאל 19/04/2020 21:50הגב לתגובה זו
- 5.אופק 19/04/2020 18:47הגב לתגובה זוממה שאני מבין .לא לבנות על תשואות בא"גח סולידי ?
- יש ויש 20/04/2020 09:06הגב לתגובה זוסקטור אחד שני חברות זהות, אפילו הייתי נותן לזו שהריבית שלה גבוהה יותר תמחור טוב יותר מהשניה. והשוק מתמחר אחת בריביות 2 והשניה 4.7. בשניהם יחס החוב והנזילות לא יאפשרו הפסד, נזילות 50% על החוב. תבדקו לבד
- 4.בכלל שוק המניות מנותק מהמציאות (ל"ת)פסימי 19/04/2020 18:39הגב לתגובה זו
- 3.כלכלן 19/04/2020 18:39הגב לתגובה זוחייבים להיות זהירים לגבי השוק כשהוא עולה 5 אחוז ויורד 4 אחוז התנודתיות גבוהה והשוק לא יציב חייבים להיות זהירים כי השוק מסןכן
- 2.סופסוף מישהו עם רגליים על הקרקע (ל"ת)טייגר7 19/04/2020 18:17הגב לתגובה זו
- 1.יוסף 19/04/2020 18:08הגב לתגובה זולהגיד ש"יהיו הסדרי חוב" ברור שיהיו

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?