נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

בנק ישראל בהקלות על הבנקים - מניות הבנקים עולות

הפיקוח על הבנקים מפחית את דרישות ההון מהבנקים בכ-1% ומנחה אותם לבחון מחדש חלוקת דיבידנדים ורכישות עצמיות - המטרה: להגדיל את היצע האשראי למשק להתמודדות עם המשבר
ערן סוקול | (13)
נושאים בכתבה רכישת אג"ח

על רקע המשבר בשווקים בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, בנק ישראל מודיע כי הפיקוח על הבנקים מפחית את דרישות ההון מהבנקים בכ-1% ומנחה אותם לבחון את חלוקת הדיבידנדים על מנת להגדיל את היצע האשראי למשק.

לאומי -0.93% פועלים -1.13% מזרחי טפחות -2.8% דיסקונט -1.81% בינלאומי -1.97%

המערכת הבנקאית בישראל נכנסה למשבר הקורונה במצב איתן

בבנק ישראל מציינים כי הבנקים נהנים מעודפי הון גדולים, יחסי נזילות חזקים ותיקי אשראי איכותיים. מאז המשבר העולמי ב-2008 פעל הפיקוח על הבנקים כדי לחזק את הונם ויציבותם של התאגידים הבנקאיים על ידי אימוץ של סטנדרטים בינלאומיים מתקדמים, שיפור איכות ההון והגדלת היקפו, ביזור תיק האשראי וצמצום החשיפה ללווים גדולים, ועוד.

על רקע זה, בתחילת המשבר הנוכחי, הבהיר בנק ישראל כי הוא מצפה מהבנקים לסייע במתן אשראי למשקי בית ועסקים שספגו פגיעה תזרימית, וצפויים להיות מסוגלים להחזיר את האשראי בתום המשבר.

הביקוש לאשראי עולה בחדות

מאז פרוץ המשבר הביקוש לאשראי עלה בחדות, ובמקביל עלתה רמת הסיכון במתן אשראי, לנוכח הפגיעה במצב הכלכלי של העסקים ושל משקי הבית. על מנת להבטיח את יכולתם של הבנקים להמשיך להציע אשראי, הפיקוח על הבנקים מודיע על הפחתת דרישות ההון הרגולטורית בנקודת אחוז אחת, כך שיחס הון עצמי רובד 1 המינימלי יעמוד על 9% בבנקים הגדולים (לעומת 10% כיום) ו-8% בבנקים הבינוניים והקטנים (לעומת 9% כיום).

בבנק ישראל מציינים כי החלטה זו עולה בקנה אחד עם החלטות שקיבלו רגולטורים מקבילים בעולם, והיא תהיה בתוקף למשך שישה חודשים (ובמידת הצורך תוארך בשישה חודשים נוספים). לאחר מכן, ידרשו הבנקים להציג מתווה מדורג לצבירה מחודשת של ההון שנשחק על פני שנתיים.

מקור: בנק ישראל

כרית ההון של הבנקים צפויה להיחתך ב-50%

הפחתת דרישת ההון מתבססת על כרית ההון הייעודית שהפיקוח על הבנקים דרש מהמערכת הבנקאית לצבור לשימוש בעת משבר, ותשחוק כמחצית ממנה. כרית הון זו, בגובה 2% מסך נכסי הסיכון של כל בנק, שיקפה דרישה עודפת של הפיקוח על הבנקים מעבר למסגרת העבודה של ועדת באזל - הגוף הקובע את הסטנדרטים הבינלאומיים של רגולציה בנקאית -  על מנת להגן על מערכת הבנקאות והמשק הישראלי מפני התפתחויות בלתי צפויות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בנק ישראל: יש להגדיל את היקף האשראי למשק ולהפחית חלוקות ורכישות עצמיות

בנק ישראל מצפה מהבנקים לעשות שימוש במקורות ההוניים שישתחררו כתוצאה מהקלה זו לצורך הגדלת האשראי למשקי הבית ולמגזר העסקי, תוך חיתום אשראי אחראי וניהול מוקפד של הסיכונים, בדגש על מתן אשראי ללקוחות שלפני פרוץ משבר הקורונה עמדו בפירעון האשראי כסדרו.

בנוסף, הנחה בנק ישראל את הדירקטוריונים של הבנקים לבחון מחדש את מדיניות הדיבידנד והרכישה העצמית של מניות בעת הזו, על רקע השינוי המהותי שחל בתנאים הכלכליים, ובפרט הירידה החדה בתחזיות המקרו כלכליות ואי הודאות הגדולה. מדיניות זו תפנה מקורות נוספים לבנקים לצורך העמדת אשראי וספיגת הפסדים במידת הצורך.

 

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: הפחתת דרישות ההון מרחיבה את מרחב הפעולה של המערכת הבנקאית, אשר נדרשת בעת הזו לאזן בין הצורך לספק את הביקוש לאשראי של לקוחות שנפגעו מהמשבר ויוכלו לעמוד בהחזרי האשראי, לבין הצורך להמשיך לנהל את סיכוני האשראי בזהירות ובקפדנות הנדרשת. הגדלהמושכלת של היצע האשראי תתמוך בצמיחה הכלכלית ותסייע למשק לצלוח את המשבר בפגיעה מינימלית, ובכך תתרום לשמירה על חוסנה.

 

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    קנתי מניות כמו אפל סיטי ועוד ב 160 (ל"ת)
    יעקב דהן 30/03/2020 07:42
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    השוטסטים בחול ובארץ יקבלו זובור (ל"ת)
    יצחק 30/03/2020 07:40
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    ויקי ט. 30/03/2020 07:39
    הגב לתגובה זו
    קנו טבע אלוני חץ. פועלים טאטאר
  • 10.
    השוק יעלה מת לעלות (ל"ת)
    עמוס דהן 30/03/2020 07:39
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    קניתי מנעות ולונג דקס (ל"ת)
    מיכל 30/03/2020 07:39
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    קנו לונגים דקס נסדק .תרוויחו (ל"ת)
    שי כהן 30/03/2020 07:37
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    השורטסטים בארץ ובחול יפסידו (ל"ת)
    שרון לבל 30/03/2020 07:37
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    קנו מניות אנו נעלה בטוח (ל"ת)
    רוני 30/03/2020 07:37
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מכבסת מילים 30/03/2020 07:18
    הגב לתגובה זו
    תאמרו שמדובר בפיקדונות הציבור שהולכים להשתחרר לבחוץ :)
  • 4.
    אורן 30/03/2020 00:23
    הגב לתגובה זו
    איפה הנגידים יש לו קרוב ל 500 מיליארד שקל בקופה והוא מדבר על 1 אחוז פחות להון . אוי ואבוי לנו זה נגיד??
  • 3.
    עמי 29/03/2020 21:49
    הגב לתגובה זו
    לא תעזור! ראו הוזהרתם!
  • 2.
    יצחק 29/03/2020 18:20
    הגב לתגובה זו
    להוריד את המס בבורסה להיתעורר
  • 1.
    עמוס 29/03/2020 17:13
    הגב לתגובה זו
    הניסוי הכלכלי שהחל במשבר 2008 עומד להסתיים. אי אפשר לצאת ממשבר ע"י הדפסת שטרות ללא גבול. הדפסת שטרות גם לא תפתור את מגיפת הקורונה. מתישהו צריך לשלם את החשבון ולצערי העת הזו הגיעה. בסה"כ היה עשור נחמד מאוד, נדל"ן, חו"ל, מכוניות חדשות, מסעדות .... "ולפעמים החגיגה נגמרת, כיבוי אורות ..."
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”

אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת


צלי אהרון |

מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים. 

אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. 

גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.  

כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה. 

בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום? 

מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה? 

איציק פרנק - ברן
צילום: אתר החברה
דוחות

ברן: צמיחה בהכנסות וברווח הנקי, אבל יש כוכבית

קבוצת ברן מסכמת רבעון של צמיחה בהכנסות ושיפור ברווחיות, בעיקר בזכות פרויקטים בינלאומיים; עם זאת, המאזן חושף עלייה בחובות לקוחות ובהיקף ההכנסות שטרם נגבו, חלקם במדינות בעלות סיכון גבוה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה איציק פרנק ברן

קבוצת ברן ברן -0.1%  מסכמת רבעון חיובי עם צמיחה בהכנסות ושיפור בשורת הרווח, המשקפים האצה בפעילות הן בישראל והן בחו"ל. הכנסות החברה ברבעון השלישי עלו לכ-202 מיליון שקל, לעומת כ-157.5 מיליון שקל ברבעון המקביל, זינוק של כ-28% שמבטא התקדמות בפרויקטים הגדולים של הקבוצה. גם הרווח מפעולות רגילות השתפר משמעותית והגיע לכ-18.3 מיליון שקל, יותר מפי שניים מהרבעון המקביל, והרווח הנקי מפעילויות נמשכות עלה לכ-10.5 מיליון שקל לעומת כ-5.9 מיליון שקל אשתקד.

בתשעת החודשים הראשונים של השנה מציגה ברן צמיחה יציבה: ההכנסות הסתכמו בכ-549.9 מיליון שקל לעומת כ-494.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה, והרווח התפעולי לפני מימון ומיסים עלה לכ-42.9 מיליון שקל. פעילות התשתיות, ההנדסה והאנרגיה המתחדשת ממשיכה לתרום למנועי הצמיחה של הקבוצה, ובמקביל נרשמה התקדמות בפרויקטים אסטרטגיים במסגרת מגזר ברן אינטרנשיונל, שממשיך לבסס את מעמדו כמנוע פעילות מרכזי.

מבט לחטיבות מגלה תמונה מאוזנת יחסית: מגזר ברן ישראל שמר על היקפי פעילות גבוהים והציג הכנסות של מעל 107 מיליון שקל ברבעון, בעוד מגזר ברן אינטרנשיונל רשם צמיחה להכנסות של כמעט 94 מיליון שקל, לצד שיפור ברווחיות. הנהלת החברה מציינת כי הגידול בפעילות בחו"ל נובע מהתקדמות במספר פרויקטים קיימים ומהרחבת פרויקטים בתחום האנרגיה והתשתיות במדינות בהן החברה פועלת.

בצד הרווח התפעולי, המגזר בישראל רשם רווח של 5 מיליון שקל, ירידה לעומת 8 מיליון שקל ברבעון המקביל. עיקר העלייה נרשמה במגזר הבינלאומי, שם הרווח התפעולי עמד על 17 מיליון שקל לעומת 1 מיליון שקל בתקופה המקבילה, אז נרשמה הוצאה של 2.6 מיליון שקל לחוב מסופק. 

גם ברמת המאזן מציגה ברן תרחיש של התרחבות טבעית של הפעילות: היקף המאזן עלה לכ-908 מיליון שקל, וההון העצמי מהווה כשליש ממנו, מבנה שמאפיין חברות קבלניות הנמצאות בצמיחה. בתוך כך החברה ממשיכה להשקיע בפיתוח פעילותה הבינלאומית ובפרויקטים חדשים בתחום האנרגיה, מהלך שמתבטא גם בהיקף ההון החוזר הנדרש לפרויקטים ובגידול מסוים בסעיפי האשראי והלקוחות.